חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

זהבה גלאון לטרכטנברג, שינוי במדיניות המס

נושאים כלכלה ותקציב, מכתבים ב 15.08.11 4:07

ח"כ זהבה גלאון פונה אל פרופ' מנואל טרכטנברג – ראש הצוות לשינוי כלכלי-חברתי – ומציעה לו לכלול בשינוי העברת מיסוי מהמסים העקיפים למיסים הישירים, עצירת מהלכי הקטנת המיסוי הישיר והוספת מדרגת מס

הכנסת

ח"כ זהבה גלאון
ירושלים, 10 אוגוסט 2011

לכבוד
פרופ' מנואל טרכטנברג
ראש הצוות לשינוי כלכלי-חברתי
משרד ראש הממשלה

שלום רב,

הנדון: מסמך עמדה לצוות לשינוי כלכלי-חברתי בנושא מבנה המס בישראל

אני פונה אליך כדי בבקשה שהצוות לשינוי כלכלי-חברתי שמונית לעמוד בראשו יאמץ רפורמה מקיפה במבנה מערכת המס הישראלית, שמטרתה הגדלת המקורות התקציביים העומדים לרשות הממשלה כדי לקדם מדיניות רווחה מרחיבה, וכן צמצום של אי-השוויון בישראל. זאת, באמצעות עצירת מתווה הפחתת המסים הישירים, העלאה של המיסוי על רווחי הון ושל מס החברות, והוספת מדרגה נוספת למס ההכנסה.

ראשית, כבר כיום נטל המס בישראל נמוך משמעותית מזה הקיים בשאר המדינות המפותחות: בישראל עמד נטל המס על 33% מהתוצר בשנת 2008, ואילו הממוצע במדינות המפותחות היה 38%.

יתר על כן, המדיניות האסטרטגית של ישראל בנושא המיסוי בעשור האחרון היא תרגום של אידיאולוגיה ניאו-ליברלית הדוגלת בהפחתת מסים בכלל ולבעלי הכנסות גבוהות בפרט, והגדלת היקף הגביה ממסים עקיפים, המשולמים בשיעור זהה על ידי כלל שכבות האוכלוסיה.

כתוצאה מכך, אם בשנת 2000 שיעור המסים הישירים בהכנסות המדינה היה 58.2% והעקיפים 39.5%, הרי שעד שנת 2012 אמור לרדת משקל המסים הישירים ל – 48.1%, והמסים העקיפים יהוו את המרכיב המרכזי, בשיעור של [1]49.4%. מרבית ההפחתה בשיעורי המס הישיר היתה באמצעות הורדת מס החברות (שירד משיא של 36% לרמה נוכחית של 24%, ואמור לרדת עוד עד לרמה של 18% בשנת 2017), ובאמצעות מתווה הפחתת מס ההכנסה לשכבות העליונות. כך לדוגמה, המדרגה העליונה של מס ההכנסה בישראל היא בגובה 45%, שכבר כיום הוא נמוך מממוצע ה – OECD, והיא אמורה לרדת לשיעור של 39% בשנת 2017.

הפחתת המיסוי הישיר – הפרוגרסיבי – והעלאת המסים העקיפים, שהם רגרסיביים במהותם, משפיעה לרעה על אי-השוויון בישראל, שממילא הוא בין הגבוהים במערב. בעוד שממוצע מדד ג'יני לרמת אי-השוויון בהתפלגות ההכנסות במדינות האיחוד האירופי הוא 0.30, ו – 0.31 במדינות ה – OECD, הרי שבישראל ערך מדד ג'יני היה 0.36 בשנת 2000, ובניגוד למגמה בעולם, הוא אף עלה ל – 0.379 בשנת 2008.

במקביל, הולך ומצטמק חלקן של הוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר. בשנת 2002 היווה משקל הוצאות הממשלה הרחבה 50.9% מהתוצר, ואילו בשנת 2009 הוא היווה 42.9% בלבד – פחות משמעותית מממוצע ה – OECD, שעמד באותה שנה על [2]47.3%. עד שנת 2016 אמורות הוצאות הממשלה לרדת עד לרמה נמוכה עוד יותר, של 38.5% מהתוצר.

נתונים אלה הם ביטוי מספרי לתהליך מהיר של התפרקות הממשלה מאחריותה החברתית ומתפיסת מדינת הרווחה המרחיבה שליוותה את ישראל מאז הקמתה. כתוצאה מכך אנו עדים בשנים האחרונות לקיצוצים עמוקים בתקצוב מערכת החינוך, בסל שירותי הבריאות, בתקציב המשטרה, וברווחה ובשירותים הסוציאליים.

משמעות הדברים היא שמדיניות המיסוי בישראל פוגעת פגיעה ישירה ועמוקה במדינת הרווחה, ומסייעת להגדלת הפערים החברתיים. לפיכך, אני ממליצה כי הועדה תנקוט בצעדים הבאים על מנת לייצר שינוי מדיניות מהותי וארוך טווח שייתן מענה אסטרטגי מצד המדינה לקריאת הציבור למדינה המושתת על עקרונות של צדק חברתי:

  1. קביעה מחייבת לגבי עצירת העלאת המיסוי העקיף בישראל, ובחינת הפחתה הדרגתית של מס ערך מוסף, וכן של החלת מע"מ דיפרנציאלי בהיקפים נרחבים.
  2. ביטול מיידי של מתווה הפחתת מס ההכנסה שאומץ במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2009.
  3. הוספת מדרגת מס נוספת, שמינית במספר, למדרגות מס ההכנסה. גובה המדרגה המוצע יהיה 55% והוא יחול על בעלי הכנסות של מעל 60,000 ₪ בחודש. הצעה ברוח זו הנחתי לאחרונה על שולחן הכנסת ועל פי חישוב שעשינו צעד זה לבדו יכניס לקופת המדינה קרוב לרבע מיליארד ₪ בשנה.
  4. ביטול מיידי של מתווה הפחתת מס החברות, וקביעתו על שיעור של 30%, הדומה לשיעור הממוצע במדינות המפותחות בעולם.
  5. העלאה משמעותית של המיסוי על רווחי הון, מהשיעור הקיים של 20%, על פי אחת משלוש אלטרנטיבות: א. העלאה אחידה לשיעור של 28-30%, המצוי ברבות מהמדינות המפותחות; ב. יצירת מיסוי רווחי הון דיפרנציאלי, בעל שתי מדרגות או יותר עם שיעור מיסוי עולה; ג. הצמדת מבנה המיסוי על רווחי הון למדרגות מס ההכנסה, בדומה למודל האמריקאי.
  6. הטלת מס ירושה, כפי שהוצע מספר פעמים על ידי ועדות מקצועיות שמונו על ידי הממשלה.

אני מאמינה כי שילוב הצעדים הללו ייצר מערכת מס פרוגרסיבית, המממשת עקרונות של אחריות חברתית וצדק חלוקתי, ובמקביל יגדיל בצורה דרמטית את היקף המשאבים התקציביים העומדים לרשות המדינה, ויאפשר לה להיענות לדרישות הצודקות של המחאה החברתית – קידום דיור ציבורי, שיקום מערכת הרפואה הציבורית הקורסת, העלאת שכר המורים והעובדים הסוציאליים, ועוד.

לטיפולכם אודה.

בברכה,
ח"כ זהבה גלאון

__________________________

[1] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "תיאור וניתוח השלכות מדיניות המסים של הממשלה", 12 דצמבר 2010.

[2] משרד האוצר, "עיקרי התקציב: המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנות הכספים 2010-2011", עמ' 46.


משכן הכנסת, ירושלים 91950 , טל': 02-6408348, פקס: 02-6408348, [email protected]

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. ק. טוכולסקי :

    אני חייב להגיב שאני מופתע לטובה מחה"כ זהבה גלאון מאז שהיא חזרה לכנסת. היא מוכיחה רצינות בנושאים שלא היו נושאי הליבה של עבודתה הפרלמנטרית. במהירות מפתיעה היא נכנסה ולמדה נושאים כלכליים ומגלה בקיאות שרבים מעמיתיה לא מגלים גם אחרי כהונות רצופות בוועדת הכספים.
    מר"צ התברכה בסיעה ס"ד למופת עם גלאון, גילאון והורוביץ.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.