חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים: כותבי הימין מרגישים מאויימים

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 11.08.11 5:20

מחאת האוהלים מכניסה את הפובליציסטים הימניים לחרדה, משום שהיא עלולה לשבור את הברית המסורתית בין השכבות המוחלשות לבין הימין. יש לשים לב לתגובתם, שעלולה להיות מסוכנת

מאת: א. קוריאל

מחאת ההמונים השוטפת את ישראל מכניסה את הפובליציסטים של הימין לבהלה. הימין מרגיש שהשיח הציבורי עבר באחת למגרש הצדק החברתי, שהוא אחד הדגלים המרכזיים של השמאל ולכן נזעקים הכותבים למזער את הנזק ולהסביר לקוראים שהדברים הם "לא באמת ככה". קרני אלדד, למשל, אוחזת בתזת ה"מפונקים", כלומר המפגינים הם בסך הכל חבורת ילדים שבאים לאמא ממשלה ומבקשים עוד. העובדה שהגברת אלדד שייכת לציבור המתנחלים, שהוא הציבור המפונק ביותר בארץ, ציבור שזוכה לבנייה תקציבית, להטבות מס, למעמד של אזור עדיפות לאומית א' (גם ליישובים שנמצאים "חמש דקות מכפר סבא"), לתחבורה ציבורית ממוגנת ומסובסדת, לשמירה צה"לית 24/7 ולעוד ועוד – לא מפריעה לה כלל.

אולם, בעוד הגב' אלדד מנסה לבטל את המחאה כדבר חולף, הטור של בן דרור ימיני במעריב הוא כבר הרבה יותר מסוכן. ימיני זיהה מהר מאוד את החיבור שהדגישה המחאה בין השמאל לשכבות העניות – והוא יוצא מגדרו על-מנת לבטלו. ימיני יודע למה: החטא הגדול ביותר של השמאל עד היום היה הזנחת העניים. לשמאל היה נוח להתבצר באזורים המבוססים, האשכנזיים ברובם, במרכזי הערים ולהותיר לגורלם את השכונות וישובי הפריפריה. כאשר ח"כ לשעבר רן כהן העביר את חוק הדיור הציבורי, חבריו נדו לו בראשם מאחורי הגב ואמרו: "יופי שהוא דואג להם ואחר כך הם הולכים ומצביעים ליכוד".

מחאת ההמונים, היוצרת חיבור בין המאהלים ברוטשילד, בלוינסקי, בגן התקוה, ביפו ובשאר הארץ מכילה פוטנציאל רציני לגשר על הפער רב השנים ולחבר את תושבי השכונות וערי השדה אל השמאל הישראלי. דבר זה אינו חדש לגמרי. בשנים האחרונות פועלים גופים, בעיקר מן השמאל הרדיקלי, באזורים הפחות אטרקטיביים של ישראל. המקרה הבולט ביותר הוא ככל הנראה כפר שלם, וזאת הסיבה שדווקא אותו תוקף ימיני.

כנראה שמחאת ההמונים והדרישה המהדהדת לצדק חברתי הפנו את מבטו של הפובליציסט הנחשב מ"מעריב" למקום שבו כבר שנים נאבקים תושבים, בגיבוי ובתמיכת פעילי שמאל, נגד כוונת המדינה לפנותם, למעשה לגרשם, מבתיהם תמורת כלום-פיצוי כדי לפנות מקום למגדלי מגורים לבעלי היכולת. ברוב תמימותו קורא ימיני למפלגות הליכוד וש"ס למחוק את חרפת צווי הפינוי ולהסדיר בחקיקה את מעמדם של התושבים. הוא אמנם טורח לציין ש"סיעת 'עיר לכולנו', בראשות דב חנין, הייתה מחוברת בעבר לשכונות בדרום ת"א בכלל ולכפר שלם בפרט", אך בכך נגמר העניין. סיעת עיר לכולנו שותפה למאבק התושבים גם עכשיו, אולם ימיני אינו מרשה לעובדות לבלבל אותו. לדבריו, אותן מפלגות שעושקות באופן שיטתי את תושבי השכונות (כך הוא מודה בעצמו) הן אלה שצריכות לתקן את המצב.

כדאי שנבחן מי באמת דואג לתושבי כפר שלם. חיפוש הצירוף "כפר שלם" באתר מק"י באמצעות מנוע החיפוש "גוגל" מגלה לא פחות מ- 708 תוצאות.# שיטוט קצר באתר מראה שמק"י שותפה למאבק החל משנת 2008, כלומר לפחות שלוש שנים. חיפוש דומה באתר חד"ש מראה 10 תוצאות, ובאתר "עיר לכולנו" – 79 תוצאות. חיפוש באתר תנועת "התחברות-תראבוט" מגלה 91 תוצאות ואת העובדה שתנועה זו שותפה למאבק מאז דצמבר 2007.

אצל הימין התמונה קצת שונה: באתר ערוץ 7 יש 29 תוצאות, מתוכן רק 6 על מאבק התושבים; באתר "הצופה" נמצאו 5 תוצאות, אף אחת מהן לא על המאבק. באתר "מקור ראשון", באתר תנועת הליכוד, באתר תנועת ש"ס ובאתר מפלגת "האיחוד הלאומי"– אף לא דף אחד.

ובכן, התמונה ברורה: השמאל הוא זה שניצב לצד מאבקם של תושבי שכונת כפר שלם. לא מדובר בשמאל הממוסד, אלא באותו "שמאל קיצוני", שימיני וחבריו עושים קריירה מלהסית נגדו השכם והערב. כל עוד היה מדובר בכך זה לא הזיז לאף אחד. אולם, כאשר הפעולה בה החלו חד"ש, התחברות ועיר לכולנו מתחברת למחאת ההמונים (רובם כלל לא יודעים על מצוקתם האיומה של תושבי כפר שלם) ותופסת תאוצה – או אז נזעקים דוברי הימין.

המסקנה היא כי אסור לעצור. השמאל חייב להמשיך ולהתחבר ליסוד המעמדי שלו ולהתייצב לצד תושבי השכונות, לצד הערבים ולצד כל נפגעי הקפיטליזם. למהלך זה, יודעים כולם, תהיינה בבוא היום גם תוצאות בקלפי.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , ,

7 תגובות

  1. רביב נאוה :

    לא הבנתי

    מה בדיוק מסוכן בזה שעיתונאי שלא תומך בהפגנות בבילעין ולא הצביע ל"עיר לכולנו" (כלומר ימני, כלומר יותר גרוע מקרני אלדד) תומך בעמדה של תושבי כפר שלם?

    מה כל-כך נורא בקריאה לליכוד ולש"ס להתגייס למען התושבים? האם זה בגלל שהמפלגות האלו נמצאות עכשיו בממשלה ואשכרה יכולות לעשות משהו עבור תושבי השכונה, בניגוד לצדיקים מחד"ש שדורשים שיפסיקו לדפוק את תושבי כפר-שלם, אבל לא באמת מצפים שזה יקרה (אחרת, על מה הם ימחו)?

    אני בדרך כלל לא סובל את הדעות של ימיני, לאו דווקא בגלל שהוא "איש ימין" (הוא לא) אלא בגלל הפסילה הגורפת שלו את כל מי שלא מתיישר עם המיינסטרים של הנרטיב הציוני, אבל המאמר המקושקש הזה רק מוכיח, בהפוך על הפוך, את הטענות שלו על חוסר הסובלנות וחוסר ההגינות בתנועות השמאל הרדיקאלי.

  2. ק. טוכולסקי :

    רביב או שאתה ואני קראנו 2 מאמרים שונים או שאני לא מבין מה אתה רוצה. כותב המאמר מציין שהפובליציסטים של הימין שבמשך שנים סיפקו דמגוגיה לאומנית-גזענית כאופיום להמונים ושירתו את שלטון ההון, מבינים שהחיבור היום של השכבות החלשות למאבק חברתי שרוב פעיליו הפוליטיים באים מהשמאל מסוכן ולכן הם מסיתים כנגד השמאל והמאבק. לדעתי הערכה זו נכונה ומדויקת.

    אין שום דבר מסוכן בעיתונאי שלא הולך לבילעין ולא תומך בעיר לכולנו כל עוד הוא עיתונאי ללא משוא פנים, יש משהו מאוד מסוכן בעיתונאי חצר לאומנים שמשחיזים את עטיהם כנגד המאבק ומנסים להסית כנגד השמאל והמאבק בכדי לשמר במקרה של קרני אלדד את הוילה בהתנחלות ובמקרה של ימיני את הברית בין הדפוקים למי שדופק אותם.

  3. ניר רייזלר :

    טוכולסקי, נראה לי שהנקודה חמקה ממך. מה שקוריאל לא מסוגל לשאת כנראה הוא שהילת החתרנות ניטלה ממנו, וכשאיש שמאל ציוני כמו בן דרור ימיני מביע תמיכה במאבק ובמטרותיו הוא גוזר מכך מסקנה שהיא, איך לומר, מגוחכת. על סמך האקסיומה השגויה לפיה מדיניות סוציאל דמוקרטית אמיתית תגיע רק מהזרם המכנה עצמו שמאל רדיקלי, כותב המאמר מניח שהתגייסות של השמאל הציוני למען אותן מטרות היא בעצם ניסיון של הימין המוסווה לנכס לעצמו את המאבק על מנת למנוע ממנו לממש את הפוטנציאל האמיתי הטמון בו.

    קוריאל כמובן צודק. מדינת הרווחה הישראלית הוקמה לא על ידי תנועת העבודה הציונית, אלא על ידי המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית ופקידיה שצייתו באופן עיוור לסטאלין.

    גם המחאה הנוכחית נשענת לא על רגש ערבות הדדית לאומי וחברתי כאחד, כשאין הפרדה אמיתית בין השניים, אלא על הלהט המהפכני של מצביעי בל"ד וחד"ש.

    אני מצדיע בפניך על כך שאתה לא נותן לאספסוף המתלהם הזה לגנוב לך את הילת הצדקנות החתרנית שטיפחת במשך שנים כה רבות. העם בישראל הוא כובש, לאומני וגזעני, והוא בכלל לא ראוי לדאוג לזכויותיו שלו או להתיימר ליזום מהפכה כלשהי. מה שהחברה הישראלית באמת זקוקה לו הוא קומץ פעילים אנטי-ציוניים הזויים כמוך, שינהיגו אותה למרות רצונה ויוקיעו את הזרם המרכזי בה דווקא כשהוא נעשה, לראשונה מזה שנים, סוציאליסטי – כי מה העם הזה חושב לעצמו? שהוא יגנוב לנו את ההצגה?

  4. ק. טוכולסקי :

    בתור התחלה אני ציוני, ומההכרות האישית שלי עם א. קוריאל גם הוא, האמת א. קוריאל הוא גם פחות סוציאליסט ויותר ס"ד ממני.
    עכשיו ניר היקר, אני בטוח שהוא בהחלט נגע בעצב רגיש של הימין הבזוי, אותו ימין שעלה לשלטון ב-1977 כשבישראל היו 3% עוני וכיום לאחר 34 שנות שלטונו ודרכו יש כאן 30% עוני.
    שמאל זה סוציאליזם וכל הסולידריות הבין לאומית נובעת מהסוציאליזם ומהשאיפה לחברה נטולת מעמדות. חד"ש של היום אינה סוציאליסטית אפילו כמו מפ"ם של שנות ה-50, ודי בדומה לאירופה, השמאל ה"קיצוני" יושב על המשבצת של הס"ד ומדינת הרווחה כי השמאל מרכז החליף אותה בכל מני קשקושים כמו הדרך השלישית של טוני בלייר.

    הכותב מציג את התמונה לפיה גם בטרם פרצה ה"מהפכה" הנוכחית הימין היה מנותק והוא צודק, הוא גם צודק בכך שהוא קורא לשמאל לדבוק ב"מהפכה" הישראלית הנוכחית.

    אני לא יודע מה זאת עמדתי הצדקנית, העם בישראל הוא עם מדוכא שכפועל יוצא מדיכויו מרצון או שבחוסר תשומת לב שותף כבר שנים ארוכות לכיבוש וזה כולל אותי, כל פעם שאני עולה על מדים ויוצא לשטחים (10% משנה ממוצעת שלי) אני הכובש. אבל עכשיו יש הזדמנות לשחרור ומזה הימין רועד, ועל זה א. קוריאל דיבר, כי הדיכוי הכלכלי של אזרחי ישראל אינו עומד לבדו באוויר, וקריסתו תביא לקריסה של עוד כמה דיכויים כמו זה של העם הפלסטיני. העם הוא ההצגה והעם הוא הקהל, העם הוא בעיקר הריבון והוא תובע לעצמו עכשו את הריבונות. מה שהחברה הישראלית זקוקה לו הוא זעם והבנה שאין טעם לחכות 30 שנות מלחמה עד שמתייחסים למה שהשמאל אומר, לפעמים אפשר פשוט לנסות.

    וסתם נקודה שכדאי שתדע, לא ארצות הברית סיפקה לנו נשק ב-1948, אלא צכוסלובקיה הקומוניסטית בהוראה ישירה של סטלין, אז אולי סטלין לא הקים פה את המדינה אבל אין ספק שבזמן שה"חברה הגדולה" שלנו עמדה מהצד והטילה עלינו אמברגו, סטלין סיפק לנו נשק. עצוב באמת שרודן מרושע היה ידידה האמיתי של ישראל ברגעים הקריטיים ולא מדינות נאורות כמו בריטניה הס"ד של אותם הימים.

  5. א. קוריאל :

    מבלי להיכנס לחשבונות היסטוריים, גם השמאל הציוני היום לא עומד לצד תושבי כפר שלם. בערימת הקישורים שבדקתי לקראת כתיבת המאמר, הצצתי גם לאתרים של שתי מפלגות השמאל הציוני – מרצ והעבודה – וראה זה פלא: גם שם אין שום אזכור על תושבי כפר שלם ועל מאבקם נגד ממשלות הנדל"ניסטים.
    לנופף בזה שהשמאל הציוני בנה פה את מדינת הרווחה זה נחמד, רק צריך לזכור שהשמאל הציוני בראשות מפלגת העבודה היה שותף פעיל להרס מדינת הרווחה ולמכירת נכסי המדינה בתרי זוזי לחבורה קטנה של משפחות עושר.
    הסכנה במאמר של ימיני היא הניסיון לנתק בין גופי השמאל לבין תושבי השכונות. הקריאה שלו לליכוד ולש"ס לפעול למען תושבי כפר שלם היא פטתית: הליכוד בנוי על תעמולה לאומנית, ואילו ש"ס בנויה על כך שהמסכנים יישארו מסכנים והיא תוכל לחלק להם פירורים, קמעות ולחשים.
    הסכנה השנייה במאמר של ימיני היא טיפוח ההנחה המובלעת שתושבי השכונות לעולם יצביעו למלפלגות שדופקות אותם. לצערי, שוב, השמאל הציוני של מרצ והעבודה אימץ את ההנחה הזו ולכן מדיר את רגליו מאזורים כמו כפר שלם. דוקא השמאל הרדיקלי של חד"ש, התחברות-תראבוט ודומותיהן פועל במקומות אלה, ועל כך צריך לברך אותו, ולא להוקיע אותו.
    כציוני, וכמי שמאמין במדינה סוציאל דמוקרטית אני חושב שעיקר המלאכה להשבת משטר חברתי-כלכלי שפוי לישראל מוטלת על מפלגת העבודה. הדרך לשם עוברת בחיבור מחודש לעקרונות הבסיסיים של השמאל: צדק חברתי ושלום (סוציאליזם ואחוות עמים בז'רגון המקצועי). הוקעת החברים מחד"ש רק תחזק את הימין המתלהם ואת דובריו בתקשורת.

  6. ק. טוכולסקי :

    עמיתי המלומד, א. קוריאל, הבעיה העיקרית של השמאל הציוני ופעיליו שהם מעדיפים לריב מי יותר טוב ע. פרץ או ש. יחימוביץ מאשר לעלות על הבריקדות. את העבודה המלוכלכת של חיבור בין מי שזקוק לסוציאליזם/ס"ד לא יעשו בשבילם לא ע. פרץ ולא ש. יחימוביץ כי גם הם כמו פעיליהם המסורים יעדיפו להרוג האחד את השני במיטב הסגנון הנוראי של רבין-פרס מאשר לעשות פה משהו.
    במדינת ישראל של היום ועצוב לי לומר זאת, לס"ד שרוצה ס"ד אין אלא להצביע חד"ש, לא יהיה מאושר ממני ביום שהמצב הטבעי הזה יחדל מלהתקיים לחד"ש יצביעו קומוניסטים וסוציאליסטים, ולס"ד תהיה מפלגה ס"ד להצביע לה. כיום למרצ יש סיכוי שווה לזה של העבודה להפוך לבית ס"ד, אבל בעוד שבמרצ יבחר מי שיבחר למנהיג המפלגה כולה תכבד את הבחירה, העבודה ניצבת בפני פיצול, כך או אחרת.

  7. ניר רייזלר :

    חבר'ה, אני מתחיל להבין שבניגוד למה שחשבתי המחלוקת בינינו היא פחות ערכית, ויותר קשורה לעצם תפיסת המציאות הבסיסית שבלעדיה קשה לשרטט אידיאולוגיה כלשהי. קוריאל, אני כמובן מסכים איתך שהשמאל הציוני עבר תהליכי התברגנות מאסיביים. אתה יכול לקרוא ראיון שערכתי בנושא עם שלמה אבינרי, דני גוטווין ואבי בראלי (שנקרא "מה קרה לתנועת העבודה" אם אתה רוצה לעשות גוגל). מה שהפתיע אותי היה שאתה מגדיר את בן דרור ימיני כתועמלן ימין דווקא כשהוא מתייצב לצד המאבק ודרישותיו. טוכולסקי, נראה לי שבפסקאות האחרונות של התגובה שלי פניתי בגוף שני לכותב המאמר, אך באופן שכנראה פירשת כמכוון אליך. אז לא, מה שהתייחסתי אליו בדבריך היה ההשתוממות על הדברים הצודקים שכתב רביב נאווה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.