כשמבקשים מהפכה ממש בתחומים אחרים – מדוע אנחנו נשארים עם דרישות "מציאותיות" (מעליבות) בתחום שכר המינימום והעבודה המאורגנת? האם יש מי או מה שמגביל את החזון של דרור ישראל בתחומים החיוניים האלו?
באמת חבל שהדרישה להעלאת שכר המינימום היא על המינימום של 50% ולא לפחות 60%- 65%. כנ"ל יתר הדברים שאומר שי. אבל האמת שזה לא משנה כל כך. שינוי ממשי יבוא רק מהמשך עבודה סינדיקליסטית הנמרצת מהסוג שעושה "כוח לעובדים" ואו ממהפכה. ומהפכה זה לא לראות מה ביבי מוכן לתת בשוליים, אלא בין השאר ממשלה אחרת המובלת ע"י סוציאל -דמוקרטים אמיתיים.
שינוי כולל מחייב טיפול יסודי בנושא השכר, חלוקתו בין האזרחים ולרבות ושכר המינימום שהוא אחת הבעיות המרכזיות של מרבית אזרחי ישראל העובדים לפרנסתם.
ללא החלפת הממשלה הנוכחית בממשלה מונהגת בידי הנהגה סוציאל דמוקרטית או בעלת רכיב סוציאל דמוקרטי מהותי במדיניותה הכלכלית הכל כלאם פאדי.
זה אומר שבטווח הקרוב אין לצפות לגדולות ונצורות- השאלה היא הטווח הבינוני (כי בטווח הארוך, אמר קיינס, כולנו נמות….)
קודם כל תנועת דרור (והשומר הצעיר) עושים עבודת קודש, גם כאן במסמך מדיניות מקיף, וגם בפעילותם ברחבי הארץ. למען הסר ספק איני חבר באף אחת מהתנועות (ולמעשה באף תנועה/ארגון :). המסמך המוצג כאן הוא תמצות בראשי פרקים של ספר תקציב רציני ומעמיק שכתבו בדרור וכשראיתי אותו נפלה לי הלסת…
מס' הערות מבחינה כלכלית גרידא:
הגדלת גרעון התקציב כפונקציה של הצמיחה הרצויה זה רעיון שדורש שיפור. הכשל המרכזי כאן הוא ש- "צמיחת המשק" על אף שהיא מטרת על, אינה יכולה להיות האינדיקטור היכול – לא למשק ולא להכנת תקציב. צריך לשקלל גם דברים אחרים. המשוואה האלטרנטיבית חכמה יותר כי מביאה מקדם נוסף להכנסה במיסים. יש לפתח את המשוואה. אין סיבה שהיא תהיה תוצר של משתנה אחד.
כל הצמדה, הגבלה, או העלאה, חד-כיוונית או דו-כיוונית, בין שכר המינימום, שכר חציוני, שכר ממוצע, שכר בכירים, או מדד המחירים נדונה לכשלון. מדוע ? כיוון שהמדדים הללו, במשק מעוות ואי-שוויוני, לא מייצגים נאמנה את הצרכים [שימו לב שזה תקף גם לגבי תוכניות ששמענו בשנים האחרונות על הגבלת שכר הבכירים]. הסיבה הפשוטה היא שאלו מדדים אמנם לא 'מפוברקים' אבל כאלה שאפשר "לשחק" איתם. אם רק מחירי המזון עולים ב 20% עשירונים 4-10 ישרדו בלי העלאת שכר אך עשירונים 1-3 לא. לכן יש להצמיד את שכר המינ' לסל מוצרים בסיסי. לא צריך להתאמץ כבר יש לנו את זה בלמס – פילוח הוצאות משק לפי עשירונים. פשוט לוקחים את הוצאות העשירונים 1-2 והופ זה המדד. לחלופין ניתן לבסס את זה על סל מוצרים כמו דיור חשמל מים מזון וכו, או לעדכן את הסל מדי שנה. הגבלת שכר הבכירים (אמנם לא הגבלה פר סה אלא 'תועלת' למשק משכר גבוה) כבר מגיעה בדמות מדרגות מס נוספות ותקרת בט"ל.
נקודה בעייתית נוספת היא הורדת המעמ הרוחבית. רוב המעמ לא מגיע ממזון או חיתולים אלא ממכוניות, מוצרי-צריכה וכו. רוצה להגיד: רכישות גדולות. זה יהיה קצת "לירות לעצמך בראש" להוריד את המעמ גם על מוצרי-יוקרה. אין סיבה שמרצדס ופלזמה 50" יהיו זולים יותר. יש לייצר מעמ דיפרנציאלי לא מסובך (אחרת קשה לאכיפה) שבו מוצרי-מזון (וכל קטגוריה שקל לפקח ולאכוף אותה!) יהיו 0% מעמ ואילו שאר המוצרים יהיו באותו מחיר של 10%-15% מעמ. ככה גם התקציב הנדרש ליישום השינוי הזה הרבה יותר נמוך – רוב המעמ מהרכישות 'הגדולות' עדיין יתקבל. ברוב מוחלט של מדינות המערב יש מעמ דיפרנציאלי. לגבי אכיפה על קמעונאיות ויצרניות זה נושא אחר, אין צורך בפיקוח מחירים (פרט למס' מצומצם של מוצרי-בסיס) ברגע שיש רגולטור חזק עם סמכויות לקנוס.
אין ספק שיש עוד הערות ושיפורים אבל המסמך הזה הוא בסיס מצויין לעבוד עליו. כל הכבוד.
מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
קישור קבוע
7 תגובות
Email This Post
5 באוגוסט, 2011 בשעה 20:26
מעריך ומוקיר - ×בל למה פרק כל כך חשוב- עבודה ותעסוקה ×”×•× ×›×œ כך ×¤×©×¨× ×™
כשמבקשים מהפכה ממש בתחומים אחרים – מדוע אנחנו נשארים עם דרישות "מציאותיות" (מעליבות) בתחום שכר המינימום והעבודה המאורגנת? האם יש מי או מה שמגביל את החזון של דרור ישראל בתחומים החיוניים האלו?
5 באוגוסט, 2011 בשעה 22:31
באמת חבל שהדרישה להעלאת שכר המינימום היא על המינימום של 50% ולא לפחות 60%- 65%. כנ"ל יתר הדברים שאומר שי. אבל האמת שזה לא משנה כל כך. שינוי ממשי יבוא רק מהמשך עבודה סינדיקליסטית הנמרצת מהסוג שעושה "כוח לעובדים" ואו ממהפכה. ומהפכה זה לא לראות מה ביבי מוכן לתת בשוליים, אלא בין השאר ממשלה אחרת המובלת ע"י סוציאל -דמוקרטים אמיתיים.
6 באוגוסט, 2011 בשעה 11:20
× ×›×•×Ÿ ועוד
שינוי כולל מחייב טיפול יסודי בנושא השכר, חלוקתו בין האזרחים ולרבות ושכר המינימום שהוא אחת הבעיות המרכזיות של מרבית אזרחי ישראל העובדים לפרנסתם.
ללא החלפת הממשלה הנוכחית בממשלה מונהגת בידי הנהגה סוציאל דמוקרטית או בעלת רכיב סוציאל דמוקרטי מהותי במדיניותה הכלכלית הכל כלאם פאדי.
זה אומר שבטווח הקרוב אין לצפות לגדולות ונצורות- השאלה היא הטווח הבינוני (כי בטווח הארוך, אמר קיינס, כולנו נמות….)
13 באוגוסט, 2011 בשעה 10:30
[…] אחר שיעשה זאת במקומן. זו בעצם ההצעה של דרור ישראל, ב’נייר הלקמוס’ – חינוך חינם מגיל שלושה חודשים. הילדים מפריעים לנשים […]
13 באוגוסט, 2011 בשעה 16:25
×”×רות והערות (×•×’× ×¤×™×¨×’×•×Ÿ)
קודם כל תנועת דרור (והשומר הצעיר) עושים עבודת קודש, גם כאן במסמך מדיניות מקיף, וגם בפעילותם ברחבי הארץ. למען הסר ספק איני חבר באף אחת מהתנועות (ולמעשה באף תנועה/ארגון :). המסמך המוצג כאן הוא תמצות בראשי פרקים של ספר תקציב רציני ומעמיק שכתבו בדרור וכשראיתי אותו נפלה לי הלסת…
מס' הערות מבחינה כלכלית גרידא:
הגדלת גרעון התקציב כפונקציה של הצמיחה הרצויה זה רעיון שדורש שיפור. הכשל המרכזי כאן הוא ש- "צמיחת המשק" על אף שהיא מטרת על, אינה יכולה להיות האינדיקטור היכול – לא למשק ולא להכנת תקציב. צריך לשקלל גם דברים אחרים. המשוואה האלטרנטיבית חכמה יותר כי מביאה מקדם נוסף להכנסה במיסים. יש לפתח את המשוואה. אין סיבה שהיא תהיה תוצר של משתנה אחד.
כל הצמדה, הגבלה, או העלאה, חד-כיוונית או דו-כיוונית, בין שכר המינימום, שכר חציוני, שכר ממוצע, שכר בכירים, או מדד המחירים נדונה לכשלון. מדוע ? כיוון שהמדדים הללו, במשק מעוות ואי-שוויוני, לא מייצגים נאמנה את הצרכים [שימו לב שזה תקף גם לגבי תוכניות ששמענו בשנים האחרונות על הגבלת שכר הבכירים]. הסיבה הפשוטה היא שאלו מדדים אמנם לא 'מפוברקים' אבל כאלה שאפשר "לשחק" איתם. אם רק מחירי המזון עולים ב 20% עשירונים 4-10 ישרדו בלי העלאת שכר אך עשירונים 1-3 לא. לכן יש להצמיד את שכר המינ' לסל מוצרים בסיסי. לא צריך להתאמץ כבר יש לנו את זה בלמס – פילוח הוצאות משק לפי עשירונים. פשוט לוקחים את הוצאות העשירונים 1-2 והופ זה המדד. לחלופין ניתן לבסס את זה על סל מוצרים כמו דיור חשמל מים מזון וכו, או לעדכן את הסל מדי שנה. הגבלת שכר הבכירים (אמנם לא הגבלה פר סה אלא 'תועלת' למשק משכר גבוה) כבר מגיעה בדמות מדרגות מס נוספות ותקרת בט"ל.
נקודה בעייתית נוספת היא הורדת המעמ הרוחבית. רוב המעמ לא מגיע ממזון או חיתולים אלא ממכוניות, מוצרי-צריכה וכו. רוצה להגיד: רכישות גדולות. זה יהיה קצת "לירות לעצמך בראש" להוריד את המעמ גם על מוצרי-יוקרה. אין סיבה שמרצדס ופלזמה 50" יהיו זולים יותר. יש לייצר מעמ דיפרנציאלי לא מסובך (אחרת קשה לאכיפה) שבו מוצרי-מזון (וכל קטגוריה שקל לפקח ולאכוף אותה!) יהיו 0% מעמ ואילו שאר המוצרים יהיו באותו מחיר של 10%-15% מעמ. ככה גם התקציב הנדרש ליישום השינוי הזה הרבה יותר נמוך – רוב המעמ מהרכישות 'הגדולות' עדיין יתקבל. ברוב מוחלט של מדינות המערב יש מעמ דיפרנציאלי. לגבי אכיפה על קמעונאיות ויצרניות זה נושא אחר, אין צורך בפיקוח מחירים (פרט למס' מצומצם של מוצרי-בסיס) ברגע שיש רגולטור חזק עם סמכויות לקנוס.
אין ספק שיש עוד הערות ושיפורים אבל המסמך הזה הוא בסיס מצויין לעבוד עליו. כל הכבוד.
23 בדצמבר, 2011 בשעה 1:08
[…] דרור ישראל פרסמה את מסמך 'נייר הלקמוס' לשינוי המדיניות החברתית-כלכלית בישראל. איתי אשר מעריך […]
14 בפברואר, 2012 בשעה 23:37
[…] בתנועת "דרור ישראל" שפרסמה בתחילת המחאה את "נייר הלקמוס" לשינוי המדיניות החברתית כלכלית. נערך על ידי […]