חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

למה הערבים ובני עדות המזרח נרתעים מהמילים סוציאל–דמוקרטי ?

נושאים דעות, פוליטי ב 27.07.11 6:00

הרתיעה קשורה לעבר בתקופת ההגמוניה של מפלגת מפא"י שראתה עצמה סוציאל-דמוקרטית, ומפלגת העבודה רואה עצמה ממשיכת דרכה

מאת : חסן חמוד

מי שנכווה ברותחין הוא נזהר בפושרין .  התקופה בין 1948 עד 1977 דייה לעורר זכרונות מצמררים אצל הערבים בישראל ואצל בני עדות המזרח . אני מפחד מאלה שמתגעגעים היום לימים ההם .

לא ארחיב דברים בקשר לסבלם של בני עדות המזרח , אסתפק בפנקס האדום והאיום על מקום העבודה , איום קיומי . שלא נשכח את הייצוג  הפוליטי רב הדרג – שר הדואר .

אני כבן ששים היום וחוויתי על בשרי חוויות  שהכניסו אותי בטראומה מתמשכת עד עצם היום הזה .

מפא"י , המפלגה הסוציאל דמוקרטית וממשיכת דרכה , העבודה , היא אשר בחרה את המנהיגים שלדעתה מייצגים " נאמנה " את שאיפות ערביי ישראל , והיא בחרה לנו את חברי הכנסת  באמצעות רשימה ערבית שכול כולה מפא"י .  מפא"י השפילה עד עפר את חברי הכנסת  הערבים שהיא בחרה בהם , הכריחה אותם להצביע נגד הצעת החוק לביטול הממשל הצבאי הידוע לשמצה . אפילו חירות , היריבה המרה למפא"י  , מנחם בגין , בכבודו ובעצמו הגיש הצעת חוק לביטול הממשל הצבאי יחד עם תופיק טובי . ( ראה ישיבת הכנסת בעניין זה 20/2/1963 ).

מה זה ממשל צבאי ? בשם החוק המנדטורי לשעת חירום , הוכנסו ערביי ישראל לגטו בתוך המדינה ונשללו מהם כל זכויות האזרח והאדם כאחד . הממשל  הצבאי עשה ככל העולה על רוחו בערביי ישראל במשך  כשני עשורים , נכנס לחייהם היומיומיים , התערב במקום עבודתם : מינוי מורים , מנהלי-בתי ספר , מפקחים , אפילו אני זוכר שהשב"כ  היה קובע מי יעבוד  במפעל הטכסטיל " אתא " בקרית אתא . האימאם היה חייב למסור את דרשת יום השישי לאישורה לפני ואחרי התפילה . זמרים עממיים היו מזומנים למרתפי השב"כ לנזיפה ולהשפלה על פליטת פה מטפורית בשיר עממי מקומי . אני זוכר בהיותי תלמיד באותם ימים היו מכריחים אותנו להתחיל להתכונן במשך חודש שלם ליום "החג הגדול" , יום העצמאות . ( עד היום היהודים קוראים לו יום העצמאות ואנחנו עד היום קוראים לו חג העצמאות ) קישוט הכיתות והחצרות , הצדעה לדגל , מופעים על במה מקושטת בכחול לבן , שירי עצמאות , תמונות מנהיגי מפא"י , נאומים חגיגיים , שער ניצחון שעשינו מעצי הפרי והמטעים שהשמדנו למען תפארת מדינת ישראל .

אני מזוהה פוליטית ( חד"ש ) , כשהייתי ילד הייתי עוקב אחרי ביקורם של הקומוניסטים בכפר : תופיק טובי , אמיל חביבי , חנא נקארה . מפא"י זרעה פחד איום בלב ההורים , כל הורה ערבי היה דואג לעתיד בנו , למקור פרנסה במיוחד , הם האמינו שלא אלוהים יעזור , מפא"י יעזור . הייתי הולך למקום שנמצא בו הקומוניסטי בסתר , פחדתי שאבא יידע ויהפוך את חיי לגיהינום .

פעם בשנות השישים  הגיע אמיל חביבי לכפר והוא היה אמור לשאת דברים בפני הקהל בביתו של חוסין חמאדי ( היה קומוניסט שרוף , הוא עדיין חיי אבל הפך מקומוניסט לשיח' ) , המכונית הלבנה הגיעה וחנתה במרחק מה ממקום האירוע . ( המכונית הלבנה עם האנטנות זו המכונית של איש השב"כ האחראי על הכפר ) גם המשטרה הגיעה . גם סייעני השב"כ המקומיים הגיעו כדי לזכור כמה שיותר שמות מאלה שבאו לשמוע את אמיל חביבי , שוטר אחד ניגש אל אמיל חביבי וביקש ממנו אישור שמותר לו לנאום במקום פתוח . אמיל חביבי אמר , שהוא נואם בתוך הבית והם התווכחו שעה ארוכה על השאלה : סף הבית הוא בפנים או בחוץ ? הוא חלק מהבית או חלק מהחצר ? בסוף התפשרו שהחצי הפנימי הוא בית והחצי החיצוני הוא חצר , אז עמד אמיל חביבי על החצי הפנימי ונאם תחת עיניו הפקוחות של השוטר .

שמואל טולדנו ( איש מוסד בכיר ) ניהל את חיי ערביי ישראל במשך  למעלה משלושה עשורים , תפקידו היה להטיל אימה על ערביי ישראל , הוא דגל בסיסמה הפרד ומשול , הוא הפך את ערביי ישראל לעשרות שבטים וכל שבט מכוכב אחר : מוסלימי , נוצרי , דרוזי , בדווי , צ'רקסי , כפרי , עירוני , ערבי חיובי , ערבי שלילי , דתי ולא דתי …הוא גם דאג שיהיה פילוג בתוך כל שבט ובתוך כל חמולה

גדולה , הוא השתמש במה שקוראים לו מוכתאר הכפר או מוכתאר החמולה , בכפר שלי  ( 3000 תושבים בשנות השישים ), כפר כאבול שמו ,  היו חמישה מוכתארים וכולם מתחרים ביניהם מי יסייע יותר לשב"כ , כשמוכתאר אחד היה מתעצל או מגלה סימנים של אי רצון , למחרת הייתה המכונית הלבנה עם האנטנות  חונה ליד ביתו של יריב למוכתאר מאותה חמולה כאיום על מעמדו ומשכורתו של המוכתר המתעצל . כדי שהמוכתר  ימצא חן בעיני מפעילו וכשאין לו מה לספר , היה בודה סיפורים שלא היו ולא נבראו נגד אדם חף מפשע ובמקרים רבים קרוב משפחה למוכתאר  עצמו.

למפא"י היה תיאבון חסר פשרות לאדמות הערבים , אין ערבי בישראל שלא נושל מרוב / כול אדמתו הפרטית  , נפתחו תיקים ונוהלו במשך עשרות שנים . סבא שלי היה עני , היה לו כרם ענבים ובאותו כרם זרע גם ירקות ואבטיחים , גם היו תאנים באותה חילקה . גודל החלקה היה 30 דונם  , שמתפרנסות מהם עשר משפחות , הם גזלו  21 דונם בתואנה שאחוז הסלעים בהם יותר מ 50%  . אני אחד היורשים והאדמה שנגזלה היא היום אדמת מנהל מקרקעי ישראל מחולקת למגרשים ומוצעת למכירה לציבור , הבן שלי מתכוון להשתתף בהגרלה שתיערך בקרוב – 500 מחוסרי דיור ישתתפו בהגרלה על 20 מגרשים מוצעים במחירים כל המרבה זוכה . מחירו של מגרש בן חצי דונם יגיע לחצי מיליון ₪ עם הפיתוח .

נכון שאני נזהר  מהמושג סוציאל דמוקרטי , אבל מה לעשות ? אני בן אדם סוציאל דמוקרטי . הבעיה במפא"י ולא במונח עצמו .בשבילי ובשביל היהודים בני עדות המזרח מפא"י וממשיכת דרכה , העבודה ,  לא הייתה סוציאלית ולא הייתה  דמוקרטית  .

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , , , ,

36 תגובות

  1. איתי :

    זה מאמר שמעביר צמרמורת בגב.

    אם היתה לי אפשרות הייתי מפיץ את המאמר הזה לכל הפעילים של מפלגת העבודה, שמדקלמים יומם ולילה ביטויים כמו "ערכי תנועת העבודה" או "הדנ"א החברתי" וכו'.

    תודה.

  2. אבשלום :

    אז מה עדיף, עם הפנקס האדום או בלי ההסתדרות?

  3. דודי :

    אכן עמביר צמרמורת

    ובכל זאת – גם השינויים המשמעותיים באו מתוך תנועת העבודה ולא מהחוץ.

    בעיקר מרבין.

  4. איציק יאפ :

    רגע, רגע, אבל העבודה של 2011 היא לא מפאי של שנות ה50.

    נכון, כולם אומרים שברגע זה מפלגת העבודה היא מרוסקת ועל הפנים, אבל העבודה עוד תתאושש ותקום. אתה באמת חושב שברגע שמפלגת העבודה תקבל כוח פוליטי היא תשוב להיות מפ"אי?

    הרי שב"כ ברחובות ומשטר צבאי לערבים וגזילת קרקעות זו מחשבה ימנית בעיקרה (אני מדבר על 2011 ולא על שנות ה50, אולי אז זה היה הפוך).

    בכל מקרה, כל מה שכתבת נשמע חרא, ואין לי ספק שזה זרע כבר אז חלק מהפירות שאנחנו אוכלים היום, אבל החוכמה היא להבין שדברים השתנו. לא?

    האם אתה באמת מאמין שכשמפלגת העבודה תעלה לשלטון, הדבר יחזור?

  5. איתי :

    איציק, נראה לי שאתה מפספס את הנקודה.

    אני לא חושב שחסן מאמין ששלי יחימוביץ' עמרם מצנע או עמיר פרץ ינהגו כלפי הערבים כמו דוד בן גוריון. הוא מדגים לך את התשתית ההסטורית לבקע שנוצר שבין מפאי ובנותיה ובין הערבים. מי שחי אז וגם צאצאיו לא ימהרו להצביע לעבודה ולא משנה אם יעמוד בראשה גנרל שמאלני, מנהיג פועלים או עיתונאית סוציאליסטית. אחרי טראומה כזו צריך הרבה שנים טובות כדי להחזיר את האמון ולגרום לאחוז משמעותי של ערבים להצביע לעבודה (או למרצ או לכל מפלגה ציונית).

    שים לב לעובדה שהעבודה (8 מנדטים) חלשה היום הרבה יותר ממפאי של פעם (סביב 50) קשורה גם למשברים של העשורים האחרונים, אבל גם לעובדה שפעם הכוח הושג בדרכים מאוד לא דמוקרטיות, שיצרו דה- לגיטימציה גם לחד"ש (אצל הערבים) וגם לחרות (אצל המזרחים).

    בעובדה שאנחנו כבר לא "מפלגה שיש לה מדינה" יש גם פן חיובי ובריא.

    בנוסף יש קשר ישיר בין מה שהיה אז ובין דברים שקורים היום למשל מפקדי הארגזים במחוז המיעוטים (המצטיינים – פואד והרצוג) ומה שמתרחש במערכת החינוך, גם בתקופה של שרה מהעבודה
    http://www.blacklabor.org/?p=309

    השאלה היא אם מפלגת העבודה באמת מסוגלת לעשות תיקון אמיתי בעניין זה ולראות לנגד עיניה את המודל הסקנדינבי לסוציאל-דמוקרטיה שהוא לא רק סוציאליסטי אלא גם דמוקרטי ורב תרבותי, בניגוד לגישת כור ההיתוך המתנשאת.

    קריאה מומלצת: קץ שלטון האחוסלים, ברוך קימרלינג

  6. חסן חמוד :

    שלום לאיציק ,
    רק כוח עליון יחזיר את מפלגת העבודה לשלטון , היא עברה את נקודת האל חזור , הבור שנתקעה בו עמוק מדיי .
    העם חכם יותר מהפוליטיקאים , העם יודע שנפרצו כל המחיצות שהפרידו בין המצעים והאידיאולוגיות של המפלגות הגדולות . העם רוצה מנהיג אמיתי , שייתן לו לישון בשקט וידאג לבטחונו ולרווחתו ,
    המנהיג הזה חסר בכל המפלגות הגדולות , חסר עד כדי כך ש"אדם" כמו ליברמן התחיל לחלום שהוא המנהיג המיוחל . לדעתי ,בבחירות הבאות עלולה להיווצר עיסה פוליטית גרועה פי כמה מהעיסה של היום.

  7. דני זמיר :

    מנהיג חזק=דמוקרטיה חלשה

    הסיפור ההסטורי של חסן, סיפור שמוכר לי היטב מעשרות סיפורים אישיים ששמעתי בכפרי וערי הגליל מחברים, אינם מסבירים בהקשר הנוכחי דבר.
    כדי להביא דברים אמורים על אופנם ולבאר את עמדתי בנושא המיעוט הערבי במדינת ישראל (ניסחנו דקל ואני הצעת חוק שקיבלה הרבה ריגקטים ואני בזמני הלא פנוי מעבד אותה מחדש: מטרתה הבטחת זכויות המיעוט הערבי בחוק יסוד והאוטנומיה שלו) אני צריך לכתוב פוסט. המצב גם בהקשר סיכויי סוציאל דמןוקרטיה אצל ערבים ומזרחים רחוק מייאוש, והסיפור של חסן כמו סיפורים אחרים יכול להסב יר את הקושי הבסיסי לפקוד אנשים רציניים ואוטנוציים לעבודה , והדבר רק מחזק את מה שכתבתי בעניין מפקד הארגזים המביש המצביע על תפיסה מזלזלת כלפי האזרח הערבי ו/או החרדי ו/או המזרחי

  8. עמית-ה :

    לדעתי הבלתי קובעת מפא"י ההיסטורית נגמרה בבחירות 1974.
    ממשלת רבין הראשונה הייתה הרבה יותר שוויונית, להבדיל מגולדה "הם לא נחמדים" מאיר,
    אצל רבין ושריו הייתה לפנתרים השחורים השפעה.
    יום האדמה במרץ 1976 סימן את סוף ההפקעות הבוטות, להישג הזה היה מחיר כבד אבל הוא נגמר בניצחון הצדק.
    חסן הגעגועים שיש בי לתקופה ההיא הם לסולידריות, לשוויון הכלכלי, לאחריות שמנהיגים לקחו על עצמם, ולתחושה שהעתיד ניתן לעיצוב על ידנו.
    בביקורים שלי בסח'נין באותם ימים התרשמתי שכך הרגישו גם החברים שלי שם.
    מחאת האוהלים בישראל, המחאה המתגברת בעולם הערבי ובאירופה מעוררות בי תקווה כי האנשים יצאו מהאדישות והייאוש ויש סיכוי להחזיר את העולם לפסים של דמוקרטיה אמתית = דמוקרטיה שוויונית = סוציאל דמוקרטיה.

  9. חסן חמוד :

    ידידיי, דני ועמית
    מנהיגי העבודה כמו מנהיגי הליכוד וקדימה ( להוציא יצחק רבין ז"ל שהכריז קבל עם ועדה , לפני הירצחו בכמה ימים , שהוא הולך אל השלום אפילו ברוב של קול אחד והקול הזה הוא קולו של ח"כ ערבי )
    בסוף כל בחירות מתנהלות שיחות להרכב ממשלה , הם לא מעיזים לנהל משא ומתן עם הסיעות הערביות על מנת לשתפן בממשלה , ואם עושים זאת , זה רק לצאת ידי חובה ולא יותר , יש דילגיטימציה – בחלקה מוכרזת ובחלקה מוסווית לרשימות הערביות ולחד"ש .במקרה הטוב מקבלים אותן להצבעה מבחוץ בתנאי שהקול הערבי לא יהיה קול מכריע .
    אני מאוד רוצה להאמין שחל שינוי בחברה הישראלית , שינוי שיכלול גם את האזרח הערבי .
    אני בספק אם יש מנהיג בישראל שמסוגל לעמוד בפני העם ולהכריז על הרכב ממשלתו שהקול הערבי הוא שהכריע את הכף .

  10. תומר ישראלי :

    גם אני לא רואה שום מנהיג כרגע, כולל המועמדים בעבודה, שמוכן להסתכל לערבים באמת בגובה העיניים. לא בישראל ובטח שלא בשטחים ולכן גם השלום ממש לא נראה לי באופק. אולי עם המחאה החברתית החדשה אנשים יבינו שכשם שלא סופרים אותם כבני-אדם כך לא גם לא ספרנו אנו את שכנינו ויהיה שינוי (הלואי).
    מאמר קצר שכתבתי בנושא:
    http://www.labor.org.il/201104225736/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA.html

  11. עמית-ה :

    נכון, אבל אני מקווה שכמו שהיום כבר ברור לכולם שיהיו שתי מדינות, אולי בעתיד הקרוב יהיה פה שוויון אזרחי.
    بسم الله الرحمن الرحيم
    (זה לא שאני יודע ערבית, אני יודע להעתיק)

  12. חסן חמוד :

    שלום תומר ,
    קראתי את מאמרך המצורף , טוב ויפה וראוי להערכה . גם כל שר שמבקר בישוב ערבי אומר דברים דומים ולא חשוב לאיזו מפלגה הוא שייך . אומרים ! מודים שנגרם עוול , אז מודים ! ברגע שהביקור מסתיים נגמר הסיפור . אין מעשים . אין כיסוי למה שאומרים והמצב הולך ומידרדר .
    במדינה רק שני משרדים פתוחים (מעל כורחם) בפני ערביי ישראל : משרד החינוך , כי לא יבואו מורים יהודים בהמוניהם ללמד בבתי ספר ערביים ומשרד הבריאות כי המדינה חייבת לספק שירותי בריאות למיליון ושלוש מאות נפשות.
    בשאר המשרדים יש כמה בובות בחלון הראווה שלהם .
    צריך להודות שהמדינה נכשלה כישלון חרוץ בטיפול באוכלוסיה הערבית בישראל . אילו המדינה התייחסה לאוכלוסיה הערבית במדינה כתושבים שווי זכויות ושילבה אותם בשוק העבודה בכל המשרדים ובתעשיה האזרחית למיניה ודאגה למצבם הכלכלי, התמונה היתה נראית אחרת היום , לפחות היו הולכים לשירות הלאומי בגאווה וברצון ומתגאים בישראליותם . ערביי ישראל יודעים שגורלם נחרץ , הם אזרחי מדינת ישראל בין אם ייחתם הסכם שלום עם הפלסטינים ובין אם לא ייחתם הסכם שלום , בין אם תקום מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראל ובין אם לא תקום מדינה פלסטינית .
    המדינה גרמה להם להתיאש ולאבד אימון , במקום שהמדינה תחזק את ישראליותם היא חיזקה את לאומיותם והתחילו אחרי ששים שנה לדבר על יום הנכבה ועל יום הנכסה .
    אולי מי שהוא יתעורר ויתחיל לעשות ויפסיק לדבר .

  13. איתי :

    חסן, לדעתי הפתרון היחיד לכך הוא התפקדות המונית אידיאולוגית של ערבים לליכוד ולקדימה. לא מהסוג של "מתפקדי ארגזים" עם בקלאוות וחנופה אלא כזו שמטרתה ברורה:
    1. להכריח את ראש המפלגה להכניס לקואליציה מפלגות שמאל/ערביות
    2. להכריח את ראש המפלגה לבצע מדיניות של שוויון לערבים

    אם פייגלין יכול, גם אנחנו יכולים.

  14. עמית-ה :

    איתי זה מחייב לקיחה של קופסת פאראמין שלמה במכה אחת, אני לא בטוח שכבד של אדם נורמלי יוכל להתמודד עם זה.

  15. איתי :

    עמית,

    אני לא חושב שזה שונה מהותית מהמינון הנחוץ למי שמתפקד למפלגת העבודה, והאפקטיביות של התפקדות למפלגת שלטון גדולה בהרבה מהאפקטיביות של התפקדות למפלגת לווין (ובעתיד הנראה לעין העבודה היא לווין בדיוק כמו מרצ ושס, ללא קשר לתוצאות הבחירות הפנימיות).

  16. חסן חמוד :

    איתי
    אני מעדיף התאבדות המונית .
    איוב קרא אחד היא מנת יתר קטלנית.

  17. דני זמיר :

    איתי צודק

    חברים פוליטיקה זה אמנות המציאות לא החלומות. לכן התפקדות המונית של אזרחים ערבים לעבודה (וקדימה) זה בדיוק הרעיון האפקטיבי המוצלח הנכון והעומד לפתחנו כולנו.
    אני מעריך בודאות גדולה שזה יקרה בעשור הקרוב כי הדור הצעיר שאני פוגש מאד מפוכח ומתוחכם, מתוסכל מאד מהמנהיגות הפוליטית הערבית הנוכחית (ולא סופר את היהודית) ובסוף יהיו שם אנשים שיעשו את החשבון הנכון. (ואז תזכרו איפה קראתם את התחזית הזו בפעם הראשונה… ).
    מתי נדע שדברים מתחילים לזוז? כשחבריי תושבי הכפרים/ערים בגליל יקבלו הודעת על בחירות עם ציון קלפי לפי מקום מגוריהם ולא לפי קלפי של משפחה/החמולה. ההסכמה להצבעה חמולתית- מעשה אנטי דמוקרטי בפני עצמו- מצביעה על חוסר בשלות עדיין ללכת למהלכים אמיצים ומשני סדר יום.
    אבל לי יש סבלנות, ויום השינוי עוד יבוא…

  18. חסן חמוד :

    דני
    ואהבת לרעך כמוך !
    זה עיקרון פסול ואנטי דמוקרטי .
    אם זה נכון לערבים , למה שלא יהיה נכון למצביעי המפלגות הציוניות . שיתפקדו לליכוד או לישראל ביתנו בהמוניהם וישפיעו מבפנים !

  19. דני זמיר :

    חסן שים לב

    שציינתי מפלגות שלדעתי אזרח ערבי יכול למצוא בהן מענה לרצונות האזרחיים והלאומיים שלו, לא כך במפלגות שציינת לגבי אזרחים כמוני.

  20. איתי :

    דני, אתה לא יכול לומר שאני צודק ואז להביא המלצה שמנוגדת לדברי.

    נכון לעכשיו התפקדות המונית של ערבים/אנשי שמאל לעבודה היא פשוט לא אפקטיבית, כי גם בבחירות הקרובות יהיה מדובר במפלגת לווין.

    למי שמחזיק בגישת "להתפקד למפלגת שלטון כדי להחזיק את מנהיגיה בביצים" יש רק 2 אפשרויות – קדימה והליכוד.

    במקביל, וכדי לאזן את תחושת הקיא, אפשר וכדאי להצביע לחד"ש – המפלגה היחידה שאתה יכול לסמוך על נציגיה בכנסת שתצביע בעד שלום ושוויון – גם שוויון זכויות יהודי ערבי וגם שוויון במובן של מדד ג'יני.

    הצבעה למפלגת העבודה היא הימור מסוכן, גם אם ייבחר שם סוציאל-דמוקרט, כלל לא ברור איך תתנהג הסיעה שתחת הנהגתו וכמה זמן הוא ישרוד שם. ב-2006 נתתי את קולי לפרץ, תוך כמה חודשים גיליתי שהוא חצי פרץ וחצי פרס, ואחרי שנה וחצי גיליתי שהפתק שלי הביא מבלי שרציתי את אהוד ברק.

    אם אני* או חסן מתפקדים למפלגת העבודה, החוויה היא מראש של חוסר אמון, שרוצים אותנו כנועים ונחמדים. אנחנו נשמע את המילים היפות על לשון הפוליטיקאים, ונדע כמעט בוודאות שברגע האמת ישתינו עלינו בקשת ויקדמו אינטרסים של מגזרים אחרים. אם אתפקד לליכוד לעומת זאת, אני אדע מראש שזו פעולת גרילה בעורף האויב. עוד לא החלטתי שזה מה שאני עושה, אבל אני מגלגל את הרעיון. גם התפקדות לקדימה (תוך הצבעה לחד"ש) היא רעיון שאני חושב עליו. נכון לעכשיו אני פשוט לא מאמין שממפלגת העבודה תצא אי פעם מפלגת שלטון. המחלות שם יותר מדי עמוקות, חלקן קשורות קשר ישיר לסיפור שסיפר חסן, וזהותו של העומד בראש (או העומדת בראש) לא ממש משנה. אם אראה 3-4 שנים של מפלגה מתפקדת שרצה ביחד ובאמת מסוגלת לתפקד כאלטרנטיבה שלטונית, אולי אשנה את דעתי.

    * נכד למי שבא מעירק, לא היה לו פנקס אדום וככה נזרק ביום אחד מהעבודה הזמנית בחברת חשמל, לטובת העולה מפולניה עם הפתקית.

  21. דני זמיר :

    לאיתי

    א. (כמו שאמר הרב לרבנית) גם בזה אתה (קצת וחלקית צודק….)ראשית קראתי בדב ריך להתפקד לקדימה ולעבודה, טעות מדהימה ללא ספק…

    ב. קצת קשה לי להבין את הלוגיקה שלך:-
    להמר על מימד התנועה הירוקה זה בסדר, אבל לחזק את העבודה כאופציה ס"ד לא, כי זה הימור מסוכן מדי…

    ג. אני לא יודע אם אתה מאמין או אל במה שקורה עכישו באץ הזאת, אבל אני חשוב שמדובר בשבר היסטורי שהופך את העבודה מועמדת ממשית לשלטון כך שדבריך לא נראים לי.

    ד. אני חשבש שערבים צריכים להצטרף למפלגה שיוכלו להצביע בעדה גם אם היא לא בדיוק מה שהיו רוצים, כמו שאני רוצה שלעבודה יתפקדו אנשים שיצביעו בעדה גם אם היא לא כליל השלמות.

    ה. שפחתה העירקית של אשתי מבוססת מאד מעוגנת היטב ולא מזדהה עם הימין. ( אז בקיצור: תבוא אלי הביתה לאיזה גפילטע טוב שאשתי העירקית הכינה, נלגום קצת יי"ש נשיר א ביסעלה באידיש ואז נצא לדכא מזרחים וערבים בשירת כולנו אחוסל"ים…. ). בקיצור תעשה טובה.

  22. דני זמיר :

    לאיתי אבל עם הגהה...

    א. (כמו שאמר הרב לרבנית) גם בזה אתה (קצת וחלקית צודק….)ראשית קראתי בדבריך להתפקד לקדימה ולעבודה, טעות מדהימה שלי ללא ספק איך קראתי מה שלא כתבת…

    ב. קצת קשה לי להבין את הלוגיקה שלך:-
    להמר על "מימד התנועה הירוקה" שבכלל תיכנס לכנסת זה בסדר, אבל לחזק את העבודה כאופציה ס"ד לא, כי זה הימור מסוכן מדי…

    ג. אני לא יודע אם אתה מאמין או לא בסיכויים של מה שקורה עכשיו בארץ הזאת, אבל אני חושב שמדובר בשבר היסטורי שהופך את העבודה מועמדת ממשית לשלטון כך שדבריך לא נראים לי.

    ד. אני חושב ששערבים צריכים להצטרף למפלגה שיוכלו להצביע בעדה גם אם היא לא בדיוק מה שהיו רוצים, כמו שאני רוצה שלעבודה יתפקדו אנשים שיצביעו בעדה גם אם היא לא כליל השלמות.

    ה. משפחתה העירקית של אשתי מבוססת מאד מעוגנת היטב ולא מזדהה עם הימין. ( אז בקיצור: תבוא אלי הביתה לאיזה גפילטע טוב שאשתי העירקית הכינה, נלגום קצת יי"ש נשיר א ביסעלה באידיש ואז נצא לדכא מזרחים וערבים בשירת כולנו אחוסל"ים…. ). בקיצור תעשה טובה.

  23. חסן חמוד :

    דני
    לאילו מפלגות אתה מתכוון שהמצביע הערבי ימצא בהן מענה לרצונותיו האזרחיים והלאומיים ?
    במשך כארבעים שנה 70% מהקולות הערביים הלכו למפלגות ציוניות : העבודה , מר"צ , מפ"ם , המפד"ל וזה קרה אפילו בבחירות 77 שאחרי יום האדמה הראשון(1976 ) ממשלת רבין הראשונה שנהרגו בו 6 מפגינים על ידי צה"ל והמשטרה , שלושה מהם מסכנין , וממשלת ברק , ממשיך דרכו של רבין ( כך לפחות הוא הכריז על עצמו ) הרגה עוד 13 מפגינים באירועי אוקטובר 2000 כך מתייחסת מדינה מתוקנת ודמוקרטית לאזרחיה ? הורגים מפגינים ברחובות ? כמה מפגינים יהודים הרגה המדינה בקרב המתנחלים ובקרב החרדים שהיו אלימים פי כמה מהמפגינים הערבים ?
    אתה יודע , דני , למה הערבים לא מצטרפים בהמוניהם לגלי המחאה החברתית ? כי הם לא מרגישים שייכים לזה . הם עסוקים בבתי המשפט נגד צווי ההריסה לבתיהם . לרוב הישובים הערבים עד היום אין תוכניות מתאר , אין הקצאת אדמות , אין מגרשים לבניה ,ואם יש לאזרח הערבי חלקת אדמה משלו מרוששים אותו מרוב הדרישות להוצאת היתר בנייה ומתישים אותו בלך ושוב לישיבות הוועדה וברוב המקרים הוא לא מקבל היתר בנייה. לא משאירים לו אופציה אחרת מאשר לבנות בלי היתר , התוצאה אחת משתיים : או צו הריסה או קנס שמן שבכל שנה תופח ותופח , בכפר שלי שכונות שלמות נבנו ללא היתר ומשלמים קנסות באופן קבוע במשך שנים, מדובר בכחמישים אלף שקל לבית בכל שנה .
    על איזה מענה לרצונותי האזרחיים והלאומיים אתה מדבר .
    הכדור היום במגרש המפלגות שהתכוונת אליהן , חובת ההוכחה שהדברים באמת השתנו מוטלת עליהן .

  24. דני זמיר :

    לחסן

    זאת בדיוק הנקודה. דור צעיר פוליטי ומתוחכם שיצטרף לעבודה ויהיה בה גורם כח מרכזי מטעם עצמו ולא מטעם פוקדי ארגזים למען מועמד זה או אחר ישנה מציאות. התגובות שלך הן עוד מאותו דבר ולעיסה חוזרת של שגיאות העבר. אתה יכול חבחור לשבת ביציע ואתה יכול לקחת אחריות. הבחירה בסוף שלך ופוליטיקה היאבהדרךהשבה אפשרבלשנוצ מציאות, לפחות כך אני פועל וחושב.

  25. חסן חמוד :

    דני
    נכון , התשובות שלי הן מאותו דבר ולעיסה חוזרת , כי הכל נשאר אותו דבר והממשלה האחרונה לקחה על עצמה למרר את חיינו בסוללה של חוקים גזעניים . הצעות החוקים הגזעניים הפכו לספורט לאומי במדינה . לא ראיתי את המפלגות הסוציאל דמוקרטיות הציוניות שוכבות על הגדר למען הדמוקרטיה והתגובות שלהן ביישניות ובחצי פה , כולם מפחדים מהימין .
    בכל זאת בליבי יש שמחה זהירה , שמא ואולי הדור הצעיר ממעמד הביניים יעשה את השינוי והעם יבין שערביי ישראל הם אזרחים מן המניין ולא על תנאי .

  26. ק. טוכולסקי :

    טוב שיש את חד"ש, אני חושב שהיא היום הרבה יותר רלבנטית לס"ד מהעבודה ואם כל הס"ד יתפקדו לחד"ש תהיה לנו מפלגה יהודית-ערבית אמיתית שתוכל גם להיות גדולה יותר מהעבודה וגם להשפיע.

    אפשר לעשות אותו דבר בעבודה, אבל זה מצריך המון עבודה ואני לא בטוח שהמותג הזה לא גמר את הסוס.

    אפשר לעשות את זה במרצ, אבל מתעלמים מהמפלגה הזו באתר הזה, אז אין טעם להתחיל בדיון.

    אפשר לעשות הרבה דברים, וכולם יותר טובים (כולל הדיון האין סופי פרץ או יחימוביץ) מלבכות על העבר. די חלאס, היה משהו יותר טוב? למישהו מנעו את הגישה להחזקת פנקס אדום ביד? בכלל מה זאת הטענה הזו נגד העדפת פנקס אדום? העדפת פנקס אדום אומרת עדיפות לעובד מאורגן בארגון עובדים על פני עובד לא מאורגן. מישהו אסר על ערבים/מזרחים/עולים חדשים/מודרים אחרים להצטרף להסתדרות?

    בואו נבנה עתיד, אם הכותב הוא ס"ד שיבחר מבין המפלגות הס"ד. אם הוא סוציאליסט חד"ש היא תמיד בית. אם הוא משהו אחר, שיבנה משהו אחר אבל חלאס לבכיינות. עכשו בישראל למי שלא שם לב מנסים לשנות שינוי אמיתי את החברה, החזרה לדיון השורשים הנגוע משרתת רק את האליטות לא את העם.

  27. עמית-ה :

    טענה שמושמעת לא פעם אומרת כך: הערבים מצביעים עבור מפלגות ערביות ואלו במקום לעסוק בנושאים שבאמת כואבים למצביעיהן
    כמו דיור, עבודה, חינוך, בריאות, שירותים עירוניים משובחים עוסקות בסכסוך הישראלי ערבי תפיסת כותרות
    ע"י מעשים קיצוניים ונסיעות תכופות לחו"ל מקום בו החכ"ים שלהן מקבלים את הכבוד שאף אחד לא נותן להם בארץ.
    עכשיו נעשה תרגיל פוליטי למתחילים:
    טענה שמושמעת לא פעם אומרת כך: היהודים מצביעים עבור מפלגות שאינן עוסקות לעסוק
    בנושאים שבאמת כואבים למצביעיהן
    כמו דיור, עבודה, חינוך, בריאות, שירותים עירוניים משובחים, עוסקות בסכסוך הישראלי ערבי ותפיסת כותרות
    ע"י מעשים קיצוניים ונסיעות תכופות לחו"ל מקום בו החכ"ים שלהן מקבלים את הכבוד שאף אחד לא נותן להם בארץ.

  28. חסן חמוד :

    אני פעיל בחד"ש מאז ומתמיד והמוטו של חד"ש לא השתנה במשך דורות : אחווה יהודית ערבית , שוויון זכויות ושתי מדינות לשני עמים . מה רע בזה ? מה הסכנה הקיומית למדינת ישראל מחד"ש ? לא פעם העליתי את השאלה למוחמד ברכה בקשר לטענה שהח"כים הערבים עסוקים בפוליטיקה שברומו של עולם ומזניחים את הטיפול בבעיות מצביעיהם . הוא אומר , ויש לו קבלות , שזה בכלל אינו נכון . לפחות הח"כים של חד"ש הם פעילים מאוד בחקיקת חוקים חברתיים שמשרתים את מצביעיהם ואת כלל העם . הם נמצאים בכל מקום ומעורבים עד צוואר בקשיי היומיום של ערביי ישראל . הבעיה היא שאין חשיפה תקשורתית למעשיהם במדיה המופנית לציבור היהודי . התקשורת אורבת להם בפינה עד שתיפלט מאחד מהם פליטת פה אומללה בנושא פוליטי אומלל ומתחילה התזמורת הידועה לכול.הטענה שהם מנותקים מקהל מצביעיהם היא הסתה שיטתית שהתרגלנו לה במשך עשרות שנים .
    לא במקרה שבסקר שערך לאחרונה ( מאי 2011 )פרופ' סמי סמוחה מהמרכז יהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה עולה ש 51.9% מהיהודים בעד הוצאת חד"ש מחוץ לחוק .
    זה היום , בהווה ולא בימי מפא"י והממשל הצבאי .

  29. דני זמיר :

    טול קורה

    חסן ידידי. כשמנכל חדש מגבה את אסד רוצח עמו המפגין לחירות קצת קשה לדרוש מאדם הגון בעל השקפת עולם סד להתייחס לחדש כאופציה רצינית

  30. איתי :

    דני,

    אני לא מאמין שממפלגת העבודה יכול לצאת משהו טוב, גם אם פעילים בתוכה הרבה אנשים טובים (כמוך). מאז 4 בנובמבר 1995 היו לי המון עדויות שמחזקות את האמונה הזו ומעט מאוד עדויות שמפריכות אותה.

    לכן בדיוק כמו חסן אני אומר – תוכיחו לי שהמפלגה ראויה לאמון מחודש, ואז אנסה (בפעם השנייה) להצטרף לאלה שמנסים לקדם אותה.

    אין שום סתירה לוגית בין תמיכה ברשימה אידיאולוגית כמו הירוקה מימד מרצ או חד"ש ובין קריאה להתפקד לליכוד או לקדימה.

    פתק בקלפי אני אתן למי שיצביע כפי שאני רוצה, בשביל שההתפקדות תשפיע משמעותית על קבלת ההחלטות במדינה צריך להתפקד לאחת משתי המפלגות הגדולות.

    מפלגת העבודה כרגע זה "לא בשר ולא חלב".

    לגבי הקשר בין מחאת האוהלים לעתיד מפלגת העבודה כמפלגת שלטון – הרשה לי לגחך. חוסר האמון בציבור כלפי מפלגת העבודה הוא כה גדול, ש"מפלגת דפני ליף" (או "הגמלאים הצעירים") יכולה בקלות לקבל יותר מנדטים ממנה.

    חודש לפני שפרצה המחאה קראנו כאן את המצעים של המועמדים לראשות המפלגה, סוציאלדמוקרטים ולא סוציאל-דמוקרטים. האם באמת היו שם התייחסויות רציניות ומפורטות לבעיות שמטרידות את המוחים? במובנים רבים הטקסטים שיוצאים מהמאהלים בתגובה לספינים של ביבי הם יותר מעמיקים מהסיסמאות שהפריחו מועמדי העבודה עד לפני שבועיים.

  31. חסן חמוד :

    דני
    אתה מתכוון למוחמד נפאע , מזכ"ל רק"ח . הוא ליקק בחזרה כל מילה שכתב בנדון .
    לא פגשתי ולו אדם אחד בחד"ש שמזדהה עם אסד והחונטה שלו בסוריה .
    אני לא אמרתי שהבחירה בחד"ש היא אלטרנטיבה שלטונית.
    הבחירה בחד"ש היא אופציה טובה למצפוני ולהשקפת עולמי .
    עדיין אני סובל מהבחילות שלקיתי בהן בזמן שחילקתי בהוראת הנהגת חד"ש פתקים לשמעון פרס ב96 כדי לחסום את נתניהו וזה היה אחרי הטבח בפלסטינים במחנה האו"מ בקאנה שבלבנון, כשהוא היה ראש ממשלה אחרי רצח רבין . הוא קיבל אז 95% מהקולות הערביים ונכשל ולא הפסיק לשאול לאן הלכו ה5% שלא קיבלתי .
    מפלגת העבודה הצליחה הצלחה מסחררת בכך שניצחה את עצמה בנוק אוט . היא יכולה לבוא בטענות אך ורק לעצמה .

  32. איתי :

    דני,

    מפלגות אמורות להישפט על מעשים ולא על דיבורים.

    במפלגת העבודה אוהבים מאוד למצוא כל התבטאות בעייתית של מישהו מחד"ש, ובכלל להסית נגד הסכנות האיומות שטמונות בשמאל הלא ציוני (ע"ע הבלוג של אודי מנור). אבל הדברים שאומרים מדי פעם אנשים מחד"ש הם הרבה פחות מזיקים מהמעשים של שרים וראשי ממשלה ממפלגת העבודה בעשורים האחרונים, לדוגמה "הבראת המשק" בידי פרס שהביאה לנו את חוק ההסדרים, הפרטות שקודמו ע"י שרי העבודה בתחומי החינוך, הרווחה והתשתיות, מבצעים צבאיים אלימים ומיותרים בלבנון בגדה וברצועה, פרשת "מהומות אוקטובר" והשקעת כספים אדירה מעבר לקו הירוק (ע"ע הספר של עקיבא אלדר ועדית זרטל).

    מפלגת העבודה מדברת יפה על שלום ושוויון, בפועל רוב מעשיה (פרט לפעילות של חריגים בתוכה, שגם הם לא עקביים ומושפעים מקונסטלציות פוליטיות) הם בכיוון של מלחמה והפרטה.

    חד"ש לעומת זאת משפיעה הרבה פחות (לצערי). היא לא נמצאת באף קואליציה, ורוב הצעות החוק שלה לא עוברות. בין אלה שכן עוברות תגלה בעיקר חוקים ירוקים (אפשרות לתמיכה רחבה של כל הסיעות), ומעט חוקים כלכליים-חברתיים (שגם הם לעתים מוקפאים בחוק ההסדרים – כמו שעשו לגוז'נסקי).

    מי שרוצה שהאנשים שלו בכנסת יצביעו בוודאות בעד שלום ושוויון, יכול לנוח בשקט אם הצביע חד"ש. הצבעה לעבודה היא מתכון בטוח לתלישת שערות ולאכזבה.

  33. דני זמיר :

    נקודת תצפית

    לספר שאני כותב כבר כמה שנים וטרם סיימתי (בקצב הזה זה בטח יעבור עוד עשור עד שאסיים) קראתי נקודת תצפית. אחד הדברים המרכזיים שאני טוען שם הוא שלצורך דיון בכל דילמה פוליטית והכרעה בה, צריך לאמץ את נקודת המבט של ראש הממשלה, כלומר נניח שאני ראש ממשלה מה הייתי עושה? כשמאמצים את העיקרון הזה מגלים עד מהרה שחדש ובכלל מפלגות רדיקליות מציעות פתרונות לא מעשיים שאפשר להציע רק בגלל שהמציעים לעולם לא יהיו בשלטון.
    העבודה, גם אם להערכתך אין לה סיכוי לחזור לשלטון, מציעה פתרונות (בגרסאות השונים של מוביליה) מתוך נקודת התצפית הזו. לכן להשוות את הצעות חד"ש לעבודה, זה פשוט טעות מושגית. (וזה גם אליך קורט היקר שלפי זכרוני גם אתה מצהיר לא אחת על העדפתך את עמדות חד"ש).
    ההסטוריה הפוליטית בעולם ובישראל מוכיחה את דברי (מבגין ועד שרון דרך רבין באמצע), ולכן בהינתן שזה המצב איני מוצא טעם להתווכח עם הטענה שהצעות חדש לא פעם "נכונות" יותר או "צודקות" יותר, לא כי זה לא נכון כי זה פשוט לא רלבנטי לאופן משוב אני תופס את השפעה על השלטון.
    מכאן שהביקורת שלך נכונה עבור מי שמסתכל על העולם כמוני רק ביחס לשאלה אם מנהיגות העבודה הנבחרת תיישם את מדיניותה ו/או מצהירה על מדיניות ברת יישום. עמדתי ידועה, וכשאני מקשיב היום בנסיעה לראיונות עם שלושה מהמתמודדים על ראשות העבודה (מצנע לא רואיין), עמדתי מתחזקת…

  34. חסן חמוד :

    אתי
    סוף סוף יש צדיק בישראל , זה לא דבר של מה בכך בשבילי . נסכת בליבי רוח חיים , ידידי !
    זו לא מחמאה או חנפנות , אני מתכוון למה שאני אומר .

  35. איתי :

    העבודה=הזניית המונח "פרגמטיות"

    דני,

    אני מבין לגמרי את הצורך במפלגה פרגמטית ובמפלגה רדיקלית, שלכל אחת מהן דרך שונה. רק הראשונה מסוגלת למשוך את ההמונים, רק השנייה מאתגרת את המרכז ומונעת ממנו התנוונות. דבר כזה קיים למשל בשמאל הגרמני ובשמאל השבדי.

    אילו ההתנהגות בתכל'ס (לא דיבורים) של שרי מפלגת העבודה היתה נראית כמו 80% מהדרישה במצע של חד"ש, או אפילו 50% – ניחא.

    הבעיה היא שבמפלגת העבודה, או מתוך מחויבות קואליציונית ככינור שני, או מתוך גישה אידיאולוגית לחלוטין, עושים במקרים רבים ההיפך מכפי שהיה מצביע מצפן סוציאלדמוקרטי או מצפן של שמאל מדיני.

    לדוגמה, חד"ש קוראת להקמת מדינה פלסטינית בדיוק בקווי 67 ומחר. היא מתנגדת עקבית למבצעים של צה"ל בעזה ובגדה.

    לא תשכנע אותי שהמדיניות של שרי הביטחון ברק, פואד, פרץ ושוב ברק היא "בכיוון של חד"ש, אבל תוך פשרה עם המציאות". זה נכון גם לכובע שלהם כמפקדי הצבא וגם לכובע שלהם כגורם משפיע על מו"מ מדיני.

    גם בתחום הכלכלי לא חסרות דוגמאות כאלו, למשל הפרטות שלא רק ששרי העבודה לא נלחמו בהן בווליום המצופה מנק' המבט של חד"ש, הם קידמו אותן, עם נימוק אידיאולוגי.

    יש לא מעט פעילים אידיאולוגיים סוציאליסטים במפלגת העבודה. האנשים האלה טורחים יומם ולילה להביא את מפלגת העבודה לנסח מצע סוציאליסטי, גם אם ברור להם לחלוטין שמצע לחוד ומעשים לחוד. אלא שהמצע הזה כבר קיים כפרק במצע חד"ש.

    קח למשל חבר מפלגת העבודה שמאמין בגישה היחסית רדיקלית של דני גוטווין, קורא את מצע חד"ש ואת מצע העבודה, בוחן את מעשי הפוליטיקאים של חד"ש ואת מעשי הפוליטיקאים של העבודה, מתפקד לעבודה כדי להפוך אותה להיות קצת יותר דומה לחד"ש, מצביע לעבודה, ושוב ושוב חוטף סטירות לחי מרוב הנציגים שלו בכנסת. נוצר פה דיסוננס קוגניטיבי שהביטוי שלו לעתים קרובות הוא הטחת ביקורת קשה בחד"ש או בהתארגנויות שמאל חדשות (כמו הירוקה-מימד).

    חסן,

    תודה. רק אולי היה כדאי לחכות עד שאוציא את הביקורת שלי על חד"ש, שנושאת באחריות רבה לכך שמספר המצביעים לה במגזר היהודי הוא פחות מחצי מנדט וחבל.

  36. מזרחי :

    קבוצה אתנית אשכנזית הרסה את המדינה הזו מהתחלה ועד היום
    ובגלל זה כולם סובלים מכולם ולא נשאר שום ערך שלטוני ולא שום כוונה לתקן את המעוות הזה הן מבחינת חינוך חינם כולל אוניברסיטה שיאפשר לעדות המזרת והעדבים לצמצם את הפער עם האליטה האשכנזית
    וכן פתרון מצוקת הדיור שמי שיכול לפתור את הבעיה אלו אשכנזים סטנלי פישר ובנימין נתניהו שטיינץ הם בטח לא עראקים או מרוקאים ולא ערבים
    הם פוחדים שאם מחיר הדיור ירד הבנקים יפלו אבל ככל שיבנו דירות תהיה יותר עבודה לאנשים אנשים יקנו רהוט מוצרי חשמל ישלמו ארנונה וכל שאר הגזרות
    אבל כנראה שזה מכוון מלמעלה שהרוב ישארו עניים מרודים ולא ירימו ראש

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.