חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הדייג – לקט המלצות קריאה מס' 41

נושאים הדייג, עלו ברשת ב 22.07.11 6:00

מבחר תכנים מעניינים שהתפרסמו ברשת בשבוע החולף. ליקטו וערכו: דורון קאלו ואיציק ארזוני

 

כלכלה וחברה

 איילת עוז, בבלוג שלה 'ללא אליבי', מתארת את הבעייתיות שבהתייחסות לאנשי מחאת הדיור כאל קבוצה הומוגנית. היא מפרקת את המחאה לכמה קבוצות, חלקם בולטות יותר, ומראה שבעצם ישנן קבוצות רציניות יותר ופחות, כמו שישנן כאלו פוליטיות יותר ופחות. אחת הטענות המרכזיות נגד ערי האוהלים היא היעדר מנהיגות בולטת שתתווה יעדים ודרכים להגשמתם.

טל ירון מהבלוג 'מבט פילוסופי' מציע לפעילים לאמץ תהליך של 'קואליציות הסכמות' על מנת לגבש תכניות פעולה.

יונית מוזס במאמר ארוך ומעניין המנתח את המאבק על הדיור בעיניים כלכליות, ומשווה בין הגישה הסוציאל דמוקרטית לניאו-ליברלית.

מודל הרווחה הסקנדינבי, כפי שעולה מכתבתו של שי ניב ב'גלובס', יודע לתרגם סולידריות סוציאלית ומסורת של שוויון להצלחה חברתית. ולמרות זאת, טוען פרופ' יקיר פלסנר מהאוניברסיטה העברית, גם שם המשבר הכלכלי נותן את אותותיו – והתוצאה היא סדקים הולכים ומתרחבים בתפיסה השוויונית.

 ובינתיים בסין: ה'טיים' מדווח כיצד חילופי השלטון הצפויים בצמרת המפלגה הקומוניסטית, על רקע חגיגות 90 שנה להיווסדה, באים לידי ביטוי ברנסנס אדום. הסמלים, הטקסים ורוחו של מאו עושים קאמבק, ופה ושם גם רפורמות סוציאליות. וכל זאת במדינה עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם ושיעור צמיחה פנטסטי.

רשת חנויות הספרים האמריקאית Borders פושטת רגל וסוגרת את 400 הסניפים שנותרו לה (200 נוספים נסגרו בתחילת השנה). בעלי השליטה דחו מספר הצעות רכישה, ותהליך הסגירה – שכבר החל, ויושלם בספטמבר – יכניס כ-11000 איש למעגל האבטלה בארה”ב.

ירון רודניצקי, סטודנט לרפואה, כותב באתר של שלי יחימוביץ' על מצוקת הרופאים המתמחים באופן כנה, מפורט ומדויק.

 סביבה

 יצחק ג'קי אדרי, המוביל מאבקים חברתיים רבים (בעיקר באיזור הדרום), כותב בקפה דה מרקר על הקומבינה של חיפה כימיקלים: לאחר שהמשרד להגנת הסביבה הורה למפעל לפנות את החומרים המסוכנים מהמפעל בחיפה, חיפה כימיקלים התחילה לשנע אותם למאגרים בדימונה.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן מכריז מלחמה על המים המינרלים, הגורמים לנזק סביבתי רב, ושעל אף מחירם הגבוה – היתרון הבריאותי שלהם על פני מי ברז מוטל בספק. תשתית הובלת המים לברזים סובל מהזנחה כבר שנים רבות, ועד שיתוקן המצב, השר בוחן התקנת פילטרים על הצינורות הקיימים. אשרי המאמין.

בישראל לא פחות מ-3000 איזורים עם חשד לזיהום קרקע. 'חוק הקרקעות המזוהמות', המקודם ע"י המשרד להגנת הסביבה, אמור לחלק את הסמכויות לטיפול בזיהומים בין המשרד לבין רשות המים, אך נתקל בהתנגדויות. רשות המים טוענת שהמשרד להגנת הסביבה מנכס לעצמו סמכויות לא לו, ושהוא חסר את הכלים המתאימים לטיפול בזיהומים. בינתיים רשות המים ביטלה את נוהל שיתוף הפעולה עם המשרד, שגובש לפני פחות משנה.

לממשלה יש אישיות מפוצלת בכל הקשור לאיכות הסביבה, כותב אביב לביא ב-nrg. מצד אחד פועלת במרץ הוועדה לצמצום פליטות גזי החממה מבית היוצר של גלעד ארדן ושמעון פרס; מנגד, משרד האוצר נאבק באנרגיה הסולרית ומתעקש שתחנת הכח החדשה באשקלון תפעל גם על פחם מזהם.

לא רק שריפות מאיימות על יער ירושלים, כותב אלון טל, אלא גם מחלף ענק המתוכנן לקום בלב היער ולהרוס כמחצית משטחו. 'התנועה הירוקה', קק"ל וארגונים מקומיים טוענים שהמחלף אינו נחוץ מבחינה תחבורתית ופתחו במאבק על מנת למנוע את הקמתו.

פוליטיקה

 דובי קננגיסר במאמר מרתק על 'דמוקרטיה מתגוננת' . בעוד שבגרמניה, למשל, המושג משמש כדי להגן על ערכי הדמוקרטיה מפני אלו המנסים להרוס אותה מבפנים, בישראל נעשה שימוש מעוות במושג כדי להצדיק פעולות שפוגעות בדמוקרטיה עצמה. מעניין לקרוא גם את הדיון שהתפתח בעקבות המאמר.

יוסי גורביץ' מגיב על הסרטון הרשמי של משרד החוץ שבו דני איילון מסביר לעולם למה אין דבר כזה פלסטינאים, ועל הדרך עושה דה-לגיטימציה למדינת ישראל. בתור בונוס, יש הסבר יפה על השתרשות המושג 'דה-לגיטימציה' כצורה המכובסת של 'הכפשה'.

תקשורת

בעקבות מינויו של מיכאל מירו לתפקיד מנהל רדיו קול ישראל, כותב רביב דרוקר בבלוג שלו על האיש ועל התפקיד שאותו ימלא. על פי דרוקר, מירו הוא שליחו של נתניהו, ועתיד להפוך את קול ישראל לרדיו מלבני, משעמם ונטול מאזינים.

 ספורט

אוריאל דסקל קורא לרגולציה פיננסית ומשפטית הדוקה יותר על הכדורגל בישראל, שתפקח בין השאר על התכנון העסקי לטווח הארוך של המועדונים. אפילו בספרד כבר הבינו שחייבים להיכנס לכיס של המשקיעים על מנת להציל את הליגה.

חינוך

בהולנד המציאו גופן (פונט) חדש המקל על קריאה אצל דיסלקטים, המתקשים להבחין בין אותיות מסוימות באלפבית. הכתבה ב-ynet מביאה גם את סיפורה של יוזמה חדשה ושנויה במחלוקת בארה"ב, הנותנת לבתי הספר אפשרות להפסיק ללמד כתב מחובר, ולתת יותר דגש להקלדה במחשבים.

 משפט

 הטרקלין הוא בלוג קבוצתי חדש בענייני משפט, המיועד להיות פלטפורמה לדיונים בנושאים אקטואלים. צוות הכותבים העומד מאחורי היוזמה כולל משפטנים בהתמחויות מגוונות, ומי שמעוניין לתרום לדיונים מוזמן ליצור איתם קשר. שיהיה בהצלחה.

נערך על ידי גליה
תגיות:

5 תגובות

  1. שאול :

    טוכולסקי - המאמר של שי ניב לעיונך

    ציטוטון:
    "מדינות סקנדינביה מאופיינות ככאלה שקל לעשות בהן עסקים בזכות הסרת חסמים ביורוקרטיים, מס חברות נמוך יחסית (כ-28%) והסכמי סחר המעודדים תחרות."

  2. איציק יאפ :

    ואו, גלעד ארדן הזה גדול.

    בכתבה הזו, הוא אומנם קורא לעצמו קפיטליסט, והוא אמנם בליכוד, אבל הוא מדבר בצורה… סוציאליסטית, אפשר לומר.
    ויותר מזה, הוא פועל בצורה כזו.

    (כתבה מאוד מומלצת)

  3. יונתן :

    מס החברות בישראל נמוך מסקנדינביות

  4. עמי וטורי :

    בשבדיה מס החברות הוא 28%. אבל על זה צריך להוסיף מס רווחי הון של 30% ומס רכוש לשנה של בסביבות 1% מסך ערך הרכוש.
    כלומר נטל המס בפועל על בעל הון שבדי הוא כ 60%

  5. שאול :

    מס החברות בישראל אכן נמוך משמעותית מהסקנדינביות. רק רציתי לציין שנראה שהעיקרון של מס חברות נמוך הוא חלק מהמודל הנורדי, לא רק תודעה כוזבת שנטעו בנו בעלי ההון ומשרתיהם.
    ואגב, רק כדי שההשוואה לישראל תהיה שלמה, אאל"ט מס החברות בישראל הוא 24%, ומס רווחי הון הוא 25% על רווחי הון של חברה בע"מ ו 20% עבור אדם יחיד.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.