חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תחרות בכלכלה יש רק בשוליים

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 20.07.11 6:02

האם קיימת תחרות בכלכלה החופשית, האם התחרות היא חזות הכל, האם שבירת ה"קרטלים" תביא אותנו לגן עדן של מחירים זולים, על אגדות ומיתוסים בכלכלה החופשית

מאת: ק. טוכולסקי

לכו לאזור של מוסכים, תכלס בכל עיר, בחלק מהערים תמצאו מוסכים בודדים, בחלק יותר, בחלק כמה עשרות, חפשו תחרות, לא תמצאו, לא היכן ששני מוסכים פתוחים זה מול זה גם לא היכן שעשרות אמורים להתחרות על הלקוחות. לכו לעשות בדיקת רכב לפני קניה, המחיר יהיה אחיד בכל המכונים, גם כאשר 4 מכונים עם בעלים שונים שוכנים זה לצד זה. צלצלו לאינסטלטור ותבקשו תיקון מסוים, המחיר יהיה דומה ואפילו זהה. למה? כי תחרות אינה דבר טבעי, האדם הוא חיה שחיה בעדרים ובמצב הטבעי משתפת פעולה עם חיות אחרות. התחרות טבעית רק באגדות ויעילה רק בחלק מהאגדות.

לא רק טייקונים וקרטלים לא מעודדים תחרות, מהאגודות המקצועיות של רומא על תעריפיהן (שימו לב שהמילה תעריף היא אותה מילה בעברית וגרמנית לדוגמא) דרך הגילדות של ימי הביניים וראשית העת החדשה ועד לשווקים המשוכללים של ימינו, אין תחרות כמעט בשום מקום. דווקא שוק המזון המשוקץ והקרטליסטי הוא בישראל אחד השווקים שמנהלת בו תחרות אכזרית שלא באה תמיד לידי ביטוי דווקא במחיר אבל היא שם. מי שמוכן להמיר סופרמרקטים שכונתיים קטנים במחסנים של רשתות גדולות או בסופרים חרדיים עשוי בהחלט למצוא מחיר אחר. אבל גם בשוק הזה התחרות היא בשוליים, המבנה הישראלי של סופר שכונתי בצירוף העובדה שהתחבורה הציבורית למרכזי הקניות די עלובה, יוצר נאמנות אצל כל מי שיכול להרשות לעצמו להיות נאמן.

אז היכן היא התחרות? ספרים מגיעים עם מחיר מומלץ לצרכן לכל החנויות והמבצעים עליהם ברשתות הגדולות (צומת ספרים וסטימצקי) או ברשתות הקטנות והחנויות העצמאיות (תמיר, דורון, דני, אקדמון) די דומים. עשרות הפיצוציות במרכזי הערים מציעות רובן ככולן את אותם המוצרים באותם המחירים מהמצית בשקל דרך הארטיק בתשעה שקלים ועד בקבוק הוודקה שעולה קרוב למאה. בין בתי הקפה עצמאיים ורשתות אין ממש תחרות, במחירם של מוצרי כתיבה אין ממש הבדלים וכן הלאה וכן הלאה, אין ממש תחרות.

 והמצב לא שונה במיוחד באירופה, נתקלתי בעובדה זו בוינה העיר האירופאית הגדולה הראשונה שבה חייתי תקופת מה ועוד לפני כן בלוהר אם מיין העיר הקטנה הראשונה שבה חייתי בגרמניה עוד בטרם, לא ממש מתחרים. כן יש סופר זול שמציע הרבה מותגים עצמאיים/גנרים ויש סופר יקר יותר שיציע מוצרים מוכרים, אבל הם לא מתחרים האחד בשני במובן הישראלי של יאללה מחירים זולים בכל מחיר, יבוא בהיצף, עובדים בלי זכויות, חיסול האחרים. העסק מתנהל אחרת במקביל תחרות של היצע לא של כיפוף ידיים עד שמישהו קורס.

 ראשית באירופה כמו בארצות הברית או בכל מדינה מפותחת שאינה עונה לשם ישראל, לא מתביישים לתכנן את הכלכלה. לקבוע יעדים של תוצרת חקלאית ואחרת, להגן על מגזרי תעסוקה באמצעות סבסוד, לשמור על מחיר נמוך באמצעות פיקוח, תמיכה ישירה ביצרנים, מיסוי מרובד ומכסות יצור. גם לא מתביישים לקבוע תעריפים בעבור מוצרים ושירותים ואלו נקבעים בידי ממשלות ובידי ארגוני מספקי מוצרים/שירותים.

שנית, מודעות צרכנית יש מי שצורכים כמו פה במן תגובה פבלובית למסעי פרסום ויש מי שבודקים כל אפשרות בשבע עיניים ויש נכונות לא לקנות מוצר שהתייקר לעומת מוצר אחר שנשאר על אותו מחיר. שום נאמנות לשום סופר, בחינה של מבצעים על בסיס שבועי ופיזור הקניות בהתאם להיצע. נגישות למרכזי קניות בתחבורה ציבורית מסייעת גם היא. גם תפיסה תרבותית של חסכנות ומחזור מסייעת.

 אני לא טוען שאין בכלל תחרות, אני לא טוען שאין גם עוגנים פרטיים שמסייעים בשמירה על מחירים סבירים. אבל תחרות היא לא חזות הכל והיא בעיקר לא תשובת קסם. יותר מכך בתחומים כמו חקלאות תחרות אינה קיימת. מדינות אירופה וצפון אמריקה כמו יפן, קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד מגינות בקנאות על החקלאות שלהן, מסבסדות אותה לעייפה ומונעות בכך תחרות שכן מה הטעם לייבא כבשים לניו זילנד עם הסבסוד הממשלתי מותיר את המחיר לצרכן ברצפה? או מה הטעם לייבא אורז לארצות הברית או חלב לאירופה עם המחיר שם בשוק נמוך ומסובסד? יותר מכך, לא רק שאין תחרות יש גם מכסות יצור ומחירי מטרה. כל מה שמספרים לנו פה שלא צריך ורע. גם חלק ניכר מהמוצרים האחרים נקבע בתעריף ממשלתי או בתעריף של אגודות מספקי השירותים השונים, תכלס בכל דרך למעט תחרות. תחרות הייתה ונותרה במה שמוגדר מוצרי מותרות ולא במוצרים בסיסיים.

מאוד רוצים שנאמין שתחרות היא חזות הכל וששבירת ה"קרטלים" תביא אותנו לגן עדן של מחירים זולים. זה לא יקרה. פיקוח על מחירים, קביעת שיעור רווח לכל הגורמים בהליך היצור, ההפצה והשיווק שיאפשר את קיומם תוך שמירה על מחיר הוגן לצרכן הגיוניים הרבה יותר במיוחד בתחומים בהם יש חשיבות להגנה על תוצרת מקומית. מה שנכון למוסכניקים או לבעלי הפיצוציות, לאחיות סיעוד פרטיות, לבעלי הצימרים ולבעלי המלאכה כאינסטלטורים והחשמלאים נכון גם לרוב השאר, וזאת אינה תחרות.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , ,

9 תגובות

  1. יובל :

    מסכים עם הרוב

    שווה לציין, שהעובדה שהמחירים זהים, לא בהכרח מעידה שאין תחרות. לפחות מבחינה תיאורטית. מסכים מאוד עם הטענה שהתחרות המשוכללת במובנה התיאורטי אינה קיימת בשום תחום, בוודאי שלא בישראל.

  2. איציק יאפ :

    ברור שיש תחרות, אבל היא לא על המחיר. היא נטו על שיווק ופעילות עסקית.
    בתחרות הזו הצרכן תמיד תמיד מפסיד.

  3. שאול :

    מעניין…

    מצד אחד להכחיש את האפקטים של התחרות על מחיר כשאתה הקונה (מוסכים, בתי קפה, ארטיקים וכו'), ועוד על סמך זה שהמחירים זהים, שכפי שנאמר פה מתיישב לחלוטין עם תחרות.

    מצד שני כשאתה המוכר (כלומר, עובד שמוכר את כישוריו וזמנו) פתאום התחרות עם עובדים אחרים עובדת לא רק כמו באגדות – אלא יותר מזה. המחיר שמשולם לך על ידי הקונה (המעסיק) הוא נמוך נמוך בגלל – התחרות עם עובדים אחרים (או מובטלים שהם עובדים בפוטנציה).

    הממ… פספסתי משהו?

  4. ק. טוכולסקי :

    לשם כך גם יש תעריף, הסכם קיבוצי, שכר ענפי שנועדו להבטיח גם הם שהתחרות לא תהרוג אותנו. כי התחרות לא עובדת לטובת העובד אלא לטובת המעסיק בשל עודף מתמיד של היצע בעובדים.
    תגיד לי למה זה כל כך הגיוני לחשב רק לעובד כמה הוא ירוויח בהתמקחות שדורשת התייחסות ליכולת הקיום של בעל העסק וזה לא נכון לקיים את אותה התמקחות ואת אותו חישוב בעת קביעת המחיר שיאפשר לעובד לקונה להתקיים בכבוד? בסופו של דבר באמצעות תכנון של שכר ושל מחיר אפשר להבטיח קיום לכולנו באופן יציב בזמן שהתחרות מבטיחה חוסר יציבות, חוסר ביטחון תעסוקתי וחוסר הבטחה של צרכים. אז כן כנראה שפספת משהו, את הפער בין התאוריה של אדם סמית ולמציאות של המהפכה התעשייתית.

  5. שאול :

    לא כל כך התכוונתי להגיד מה טוב או מה רע. רק העליתי את זה שכאשר מדובר בשכר העובדים נראה שאתה שמח לאמץ את המסקנות שנגזרות ממודל פחות או יותר תחרותי שבו העובדים (המוכרים) מתחרים על מקומות עבודה, וכתוצאה המחיר יורד. בגלל שזו, כנראה, דעתך הפוזיטיבית (ואני, פחות או יותר, מסכים) אתה סבור ברמה הנורמטיבית שצריך מנגנונים אחרים שיבטיחו ש"התחרות לא תהרוג אותנו" כמו ועדי עובדים, הסכמים קיבוציים חוקי עבודה וכו – וגם עם זה אני מסכים!

    אבל כשאתה בא לשוק בתור קונה, ולא בתור מוכר, פתאום האפקטים האלה נעלמים. פתאום כל מוכר יכול לקבוע איזה מחיר שבא לו ולעשוק את הקונה.

    מדוע תחרות בשוק העבודה א. קיימת וב. עובדת לטובת הקונה. אבל תחרות בשוק המוצרים א. לא קיימת וב. התחליף לה עובד לטובת המוכר?

    זו נראית לי עמדה לא עקבית.

    ונסיים בברכת "עיוור חרש למציאות, סוגד דתי לשוק, ולאדם סמית, אתה בכלל ניאו ליברל, תמיד ידענו",

    שאול

  6. ק. טוכולסקי :

    שאול אני תומך באופן עקבי בפיקוח על מחירים בסופו של יום זה לטובת המוכר ולטובת הקונה. התחרות בשוק העבודה היא לרעת הקונה כי ירידת המשכורות של העובדים הנובעת מתחרות פרועה מקטינה גם את כוח הקנייה שלהם ולא רק את כוח המיקוח שלהם.

  7. נווד אפור :

    בישראל יש תחרות פרועה ולא מבוקרת. בשני מגזרים מרכזיים

    1) המוסדיים – קניית אג"ח. תוצאה של התחרות עלות גיוס כספים מגוחכת לטייקונים, ללא כל ערבויות (רפורמת בכר של ביבי, יקח דורות לתן את הנזקים)

    2) שוק העבודה – התוצאה פגיעה קשה במעמד הביניים והגדלת הפערים החברתיים (גם ביבי אבל אין ממשלה שלא תרמה לכך, ולדעתי גם ההסתדרות רחוקה מלהיות נקיה.

    אז חשוב להגיד שיש תחרות במשק ואפילו פרועה. תחרות שנובעת מתכנון וביצוע לתווך ארוך של הפקידות במשרד האוצר, בתמיכה של גורמים בעלי עיניין.

    כמובן שבמגזרים אחרים כפי שציינתה אין עיניין!

  8. מכינה לעיצוב :

    תומך בניצן הורוביץ

    מאמין בו במאה אחוזים!

  9. דמוקרט :

    ה"תחרות" היום היא בעיקר בזבוז אדיר של משאבי המשק על פרסומות

    ט

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.