חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק החרם – השמאל צריך להפסיק להתבכיין

נושאים כלכלת בית, פוליטי ב 13.07.11 2:34

כאשר השמאל מתמקד בהתגוננות מהחוקים ההזויים, הוא משחק לידי מפלגות הימין ובעלי ההון. הגיע הזמן לעבור להתקפה חזיתית, תוך התמקדות בהשפעה של מדיניות הברית ימין-בעלי הון על האזרח הקטן

מאת: ק. טוכולסקי

לא הספיקה הסערה שיצר חוק החרם והנה מתקרבת סערה חדשה, שוב מעלה חה"כ פאינה קירשנבאום אחת המשרתות הבולטות של הטייקונים בארץ את הצעתה ההזויה להקמת ועדת חקירה פרלמנטארית לארגוני השמאל. לא לחינם כתבתי במשפט הקודם על היותה משרתת טייקונים, כי יש לחברת הכנסת קירשנבאום פעילות ענפה בוועדת הכספים של מתן שירות לטייקונים רק שעל זה לא מדברים ולא סתם אף אחד לא עוסק בכך. לא עוסקים בכך כי העיסוק בפאינה רודפת השמאלנים משרת את פאינה ומשרת את בעלי ההון שהיא משרתת ולעומת זאת בחינת עבודתה הכלכלית חברתית או יותר נכון האנטי חברתית והמאוד מאוד פרו-טייקונית לא תשרת אם תסוקר בתקשורת לא את פאינה לא את מפלגתה ולא את אדוניה בעלי ההון.

הימין הישראלי מצא דרך נפלאה להתחזק: הוא מסית נגד השמאל. השמאל לא בשלטון כבר שנים ארוכות ולא יחזור לשלטון כמו שהוא נראה עוד הרבה שנים. אבל למי שקורא עיתונים בארץ נדמה כאילו השמאל הוא שליטו של העולם. לפי האתוס של הימין הישראלי ועושת מלאכתו העלובה התקשורת: השמאל הוא תמנון בעל זרועות חובקות עולם שמנוהל בידי מועצת זקנים סודית שמתכנסת פעם בשנה בבית הקברות השמאלני של פראג וקורותיה נכתבים בפרוטוקולים של זקני השמאל. האתוס הזה משרת את הימין שעושה את דבר הפלוטוקרטיה. והשמאל שלנו, מרוסק, מפוצל, משותק ועלוב, צדקני, טהרני וטרחני לעייפה, אפילו לא טורח להתמודד עם המציאות. במקום להלחם על שלטון, השמאל מעדיף לשחק משחקי כאילו כוח בחברה האזרחית. יש בשמאל יותר ארגונים מפעילים, יותר גנרלים מחיילים ויותר מנהיגים מבוחרים. וירוס לא מתפצל באותה המהירות ששני שמאלנים מתפצלים לשלוש עמותות, ארבע מפלגות שחברות בחמש אינטרנציונאלים וכן הלאה. חסר השפעה אמיתית השמאל חולם על עבר מפואר ומתאקלם להווה של אפסות.

חברי הכנסת של הימין זקוקים לשמאל שישתף איתם פעולה במשחק הרדיפה, שיהיה הקורבן הזועק והנלעג והשמאל משתף פעולה. במקום להציב אלטרנטיבה פוליטית כוללת ולהלחם בימין השמאל מעדיף להיגרר לויכוחים טרחניים ובכייניים בניסיונות לעצור את החקיקה של הימין ובכך משחק הישר לידי הימין. במקום דיונים ציבוריים על מה שמעניין את הציבור, למשל עליות מחירים, פערים חברתיים, הקושי ההולך וגובר לעמוד בהוצאות על קניית דירה, מכונית, מוצרי חלב, הכנסת נגררת לדיוני סרק על חוקים פופוליסטים. הימין מנצח פעמיים, הוא מקבל דעת קהל מעולה אצל הבוחר הימני, והוא מצליח להסתיר את פועלו האמיתי למען בעלי ההון. ומי מסייע לימין לעשות את זה? השמאל. השמאל לא מציב אלטרנטיבה ולא חושף יום אחר יום את המדיניות האמיתית של הימין בעד העשירים ונגד כולנו אלא מתבכיין, זה חסר טעם וזה משרת את הימין.

תנו להם לחוקק את חוקי הביזון שלהם, אל לנו להתווכח איתם  צריך רק לומר ולחזור ולומר עד שזה יחלחל: "קואליציה של משרתי הון עלובים שמאפשרת לשדוד את אזרחי ישראל, מנסה להסיח את הדעת מהשרות הבזוי שהיא נותנת לטייקונים באמצעות חקיקה נאלחת". זה הכל, די להתבכיינות, זה הזמן לעבור להתקפה. הבוחר האבוד לא ישתכנע לחזור שמאלה כי נהיה בכיינים או צדקנים, הוא יחזור שמאלה כשנדבר בשפתו, כשנראה לו שמקדימה וימינה כולם משרתים את בעלי ההון ונותנים יד להתייקרויות ולקרטלים, שהוא לא יכול לגמור את החודש בגלל ציפי לבני ורוני בראון וכל מה שנמצא מימינם, שפאינה קירשנבאום, רונית תירוש, מירי רגב ודומותיהן אולי מדברות חברתית אבל פועלות טייקונית. את השלטון לא נכבוש בהתייפחויות במגרש המשחקים של הימין רק במאבק בשדה שמעניין את הציבור.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , ,

17 תגובות

  1. ל רפי :

    כן, לתוכן (ברובו); לא, לסגנון (ברובו)

    הפעם לשם שינוי אני מסכים למרבית התוכן של דברי טוכולסקי. הרבה פחות סימפטיה יש לי לסגנון, אבל זהו צעד בכיוון הנכון.
    הבעיה המרכזית של השמאל הלא הזוי, בדור האחרון, היא ששכח שהוא קודם צכל ישראלי וציוני ואמור להיות גם חברתי. חזות הכל נתמקדה לו במאבק המטופש בהתישבות ובמתישבים, תוך נסיון נואל, שנכשל, לזהות מאבק זה עם חתירה לשלום – אין קשר בין הדברים!
    אילו רצו הערבים בשלום, ניתן היה למצוא גם פשרה טריטוריאלית סבירה שתאפשר אותו. כאשר המאבק הוא נגד ההתישבות ולא ממש בעד שלום, הציבור מזהה זאת היטב, והערבים וגם השמאל יכשלו. הסיבה היחידה להסכים לויסות ההתישבות באיו"ש היא קיומו של רצון אמיתי לפשרה הסטורית וקידומו בתום לב של מו"מ רציף להשגתו. ללא שני אלה, המאבק בהתישבות הוא תרגיל פוליטי אנטי-ציוני, חלק מהתרגיל הערבי לסילוק "הישות היהודית-ציונית" מארץ ישראל. לכן, אין לו ולתומכיו סיכוי לשכנע את הציבור שלמד כבר לקרוא גם בין השורות.
    האסטרטגיה-רבתי שמאמץ השמאל בכלל בהשראת השמאל ההזוי, לגיוס תמיכה פוליטית וכלכלית של יריבים ואויבים מבחוץ, כפיצוי על חולשתו בדעת הקהל מבית – אינה עובדת ולא תעבוד. כל פעולה, כידוע, מולידה תגובה מנוגדת לה, ו"חוק החרם" אתמול וחוק המימון הזר "מחר", הם חלק ממנה, וההמשך עוד יבוא.
    הדרך הנכונה לשמאל היא לחזור לעמדת השפעה אמיתית בציבור היהודי. המפתח המוצע בדביר טוכולסקי הוא מפתח נכון: צריך להפסיק לילל, צריך להחזיר את המאבק לרחוב הישראלי-יהודי וצריך להתמקד בנושאים החשובים והקרובים לליבו של הציבור – הפער הכלכלי והשחיתות הציבורית הם מן החשובים שבהם.
    הבעיה אינה בטייקונים, אלא במדיניות הממשלה ובריפיונה של הכנסת. עם טייקונים ובלעדיהם יכולה הממשלה לעשות הרבה יותר משהיא עושה כיום, ורק דעת קהל מאורגנת, מלוכדת וממוקדת בעיקר יכולה להניע אותה לבצע טוב יותר והרבה יותר.

  2. אורי אפלבוים :

    כל מילה מלמיליאן!

    תודה טוכולסקי, הלוואי והם יקראו שם למעלה…

  3. דליה :

    טוכולסקי
    האם אתה יכול להביא מידע על הפעילות העניפה של פאינה קירשנבאום למתן שירות לטייקונים בועדת הכספים?
    האם אתה יכול להביא דוגמאות ספציפיות לנושאים שעל השמאל לעסוק בהם במסגרת האופנסיבה שאתה מציע?

  4. איתי :

    דוגמה מובהקת לפעילות פרו-טייקונים של פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו מן הימים האחרונים

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000573385

    מצד שני באותו עיתון נזכר התפקיד הפעיל שלה ב:

    – התנגדות להעלאת גיל הפנסיה לנשים, כל עוד יש אפלייה קשה בשוק העבודה ובעיה של תעסוקת מבוגרים
    – פטור מלא מאגרת רדיו וטלויזיה לקשישים
    – הוזלת ביטוח לרכב דו גלגלי

  5. דקל-דוד עוזר :

    ק. צודק לחלוטין. מאמר מדוייק לגמרי.

    דווקא התגובה של איתי מסבירה איך פועלים: עוזרים לציבור בנושא החברתי והוא מסכים לווטאבר בנושא המדינה והדמוקרטיה.

    זאת הוכחה חותכת שהציבור מצביע על עניינים של בני אדם ולא על חלומות באספמיה של שבעים ושמנים.

  6. ק. טוכולסקי :

    דליה מעבר למה שאיתי ציין היא הייתה מאוד פעילה נגד ששינסקי והיא אחת מהידיים הקבועות לתוכניות האוצר.

    השמאל צריך להאבק בשלטון ההון ולהלחם בכל צורות ביטויו ולעסוק בתעמולה של מה הוא יעשה בשונה מהשלטון ולמען מי וכיצד. בין השאר, השמאל צריך להתעסק עם בעיות מעמדיות: הפער בין השכר הנשחק ליוקר המחיה, הרחבת מדינת הרווחה וההגנה עלייה, נגישות לחינוך, בריאות, רווחה, תרבות, שמירה על תנאי עבודה, זכויות עובדים ושאר הדברים הטובים שאנחנו כאן באתר מציינים מפעם לפעם.

  7. מנחם לוריא :

    ק.

    תודה וממש שמחתי לראות תגובה בראש האתר לעניין חוק החרם. נכנסתי לפה מיד אחרי שראיתי את הידיעה הזו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4094783,00.html.

    אני חייב לאודות שאני מתחיל לדאוג ואפילו לחשוש. לאט לאט סותמים פה פיות על ימין ועל שמאל (תרתי משמע אגב לדידי גם פרשיית הרב ליאור היא סתימת פיות) ואני מאוד חושש ש"הלכה" הדמוקרטיה והפכנו למצחיקולה דמוקראטית או דמוקרטיה דיקטטורית בדרך למה שהיה פעם בברית המועצות ימח שמה.

    החשש שלי,אמיתי לא סופרלטיבי, מתחזק כשאני רואה את בריחתו של נתניהו ושות מההצבעה על חוק החרם ואת פיו מלא עוגיות דשנות ממטעמי חבריו הטייקונים.

    אני נגעל עד בחילה מהסחר וממכר בקיזוזים שנעשו בעת ההצבעה לחוקן המגעיל הזה ובמהירות שבה מפלגת השלטון מגיבה ומנסה לנטרל את כוחה של מערכת המשפט – הלא ממש יעילה וממש מיובשת – שלנו.

    אולי התקלקל המזגן בכנסת והשתן התבלבל במיקומו?

    צר לי אבל ברמה האישית לגמרי אני מתחיל להיות מאוד מודאג…

    אני מתנצל על הגוון האישי בתגובה הזו אבל ממש בעת כתיבת דברים אלה אני ממתין לשיחה חוזרת משותף עיסקי שלי בארה"ב. תוך כדי שיח ודברים גם התפנינו לשיחה קצת יותר אישית והוא הפתיע אותי (אגב יהודי במוצאו) בשאלה הפשוטה: מה קורה אצלכם שם והאם אתה בטוח שאתם באמת דמוקרטיה? מן הסתם הגאווה הלאומית עשתה את שלה אבל לשמוע דבר כזה באצמע סתם יום עבודה חם ומהביל זה מכה ישירה לפרצוף,ולא ממש נעימה.

    אני יודע שעבודה שחורה איננה משרד הסעד אבל השיחה מהשותף העסקי שלי (ולא ממש חברה קטנה וזניחה) מתחילה להדאיג אותי מאוד ולהכאיב לי בכיס כי כל מה שקורה פה זולג לעולם העסקי ומתחילים שם מעבר לים לחשוש להרחיב פה פעילות שמא אנחנו הולכים להתנפץ אל הקיר… מתחילים להסתכל על השוק שלנו כעל שוק מ-ס-ו-כ-ן!!!

    מנחם.

  8. חסן חמוד :

    אין שמאל בישראל

    מה שהיה ימין לפני 20 שנה היום הוא שמאל ומה שהיה שמאל נעלם מן המפה הפוליטית , מה שנשאר הוא קומץ שפוי וישר ועצם היותו שפוי קוראים לו שמאל .
    הלהיט בפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון , שהפך גם למקצוע , הוא שנאת ערבים . חקיקת חוקים גזעניים נגד ערבים .
    הפתרון שאין בילתו הוא הפסקת הכיבוש , פינוי כל ההתנחלויות וקיום מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים וגבולותיה הם הגבולות שלפני מלחמת ששת הימים ב 1967 .
    השאר בזבוז זמן וטחינת מים .

  9. מנחם לוריא :

    זה מתחיל להיות מגיפה (והרופאים בעיצומים...)

    תראו פה: http://news.walla.co.il/?w=/1/1840394 וגרוע מזה, פה: http://news.walla.co.il/?w=/1/1840344.

    …אז בעוד שבועיים תדפוק המטרה בדלת משרדי ויבקשו לברר מי מממן את הפטפטת שלי בעבודה שחור??? אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק.

    מנחם.

  10. מנחם לוריא :

    חסן חמוד

    אני מסכים עם כל מה שכתבת אבל מה זה קשור לשמאל וימין. כשסותמים פיות סותמים פיות לפי הנוחיות של השלטון ולא לפי הפתק ששמת או לא שמת בקלפי (וממילא זה חסוי) ובכלל למי איכפת מה שמת בקלפי בטח לא כשרוצה,כמו נתניהו, לסתום לך את הפה.

    מנחם

  11. חסן חמוד :

    לזה התכוונתי , לא שמאל ולא ימין .

    שתקום מפלגה עם אג'נדה ברורה ותאמר בצורה חד משמעית ובנחישות מה היא רוצה : שלום ? מלחמה ? לא שלום ולא מלחמה ? מדינת הלכה ?מדינה דו-לאומית ? מדינה יהודית נקיה מערבים ?
    העמימות הפכה למדיניות אצל כל המפלגות .בכל מפלגה יש קצת מכל דבר . אי אפשר להמשיך ולגשש באפלה עד אין סוף .
    כל יום שני וחמישי מישהו בכנסת או בממשלה זורק עצם יבשה וכולם עטים עליה כמו נשרים רעבים וכאילו גורל העולם תלוי בה ומתעלמים מן העיקר וכאילו אינו קיים .

  12. דקל-דוד עוזר :

    אני מתנצל בפני כולם שאני לוקח את הדברים למישור הפוליטי במפלגת העבודה כמו תמיד, אבל זה מחזיר אותי שוב ושוב ושוב לשיקול למי לבחור ומחזק אצלי, שוב ושוב ושוב את ההחלטות שקיבלתי.
    החלטה חשובה מס. 1- לא לתמוך במצנע/בוז'י.
    מי שחושב שכל 24 השעות שרלוונטיות ל-95% מבני האדם במדינה זאת "נישה" הוא לא ראוי, ואני אומר זאת כדי לשמור על לשון מכובד.
    "שלום" – זו נישה, והסכמים בינלאומיים יקרו שיהיו פה מנהיגים אחראיים שאכפת להם מ-24 השעות של אזרחי ישראל.

    ולכן מה שחסר בישראל, היא מנהיגות. מתווה הפיתרון ידוע עוד משנת 1999 ואם לא יקרה משהו דרמאטי, המתווה לא ישתנה.

    מסיבה זו מה שאנחנו צריכים זו הנהגה קשוחה, שיודעת לקבל החלטות לא נחמדות ולעמוד בלחצים ומקבלת אמון רב ביותר מהציבור בישראל כמי שעובד בשבילם.

    והמישהו הזה זו שלי יחימוביץ'.

    יכול לומר מתפקד אחר שהוא רואה את הדברים האלה בעמיר פרץ – והוא צודק. גם עמיר פרץ.

    אני החלטתי בצורה חד משמעית: אם לא יחימוביץ – אך ורק עמיר פרץ ואם יהיה סיבוב שני אני אקח חופש של חודש מהעבודה ואעשה ה-כ-ל כדי שעמיר ינצח, כי זה באמת סוג של הזדמנות אחרונה.

    הדברים האלה צריכים להיות ברורים כשמש לכל מתפקד ומתפקד במפלגה.

  13. מנחם לוריא :

    חסן חמוד תגובה 11

    לוקח את הדברים שלך בשתי הידיים מאמץ וחותם עליהם. מסכים עם כול מילה.

    מנחם

  14. מנחם לוריא :

    חוק החרם: צריך אותו בכלל או שהוא נועד למוטט את הדמוקרטיה בישראל?

    ובכן: החוק נועד כדי למוטט את הדמוקרטיה בישראל וזו בלבד הינה ההוכחה:

    1. בבלוג של יונתן קלינגר https://mail.google.com/mail/?shva=1#mbox/13122b06576c4e83

    2. סעיף 136 (4) לחוק העונשין. מגדיר המרדה מהי ואומר:"לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין."

    העונש על המרדה: 5 שנים.

    כבר יש תשתית חוקתית (ושוב לראות את ההקשרים בפוסט של יונתן בבלוג שלו) וחוקן הזה הוא חוקן שרצוי שיעלם ומהר מספר החוקים.

    מנחם.

  15. עמרי די-נור :

    אני מסכים מאוד עם טוכולסקי, וחושב שהגיע הזמן לצאת ממגננה והצתדקות למתקפה ומנהיגות אמיתית. לא לחפש אשמים, לחפש פתרונות. לא לחפש להיות צדקנים, לחפש להיות משפיעים. בהחלט צריך לחזק את הפן המעמדי, הבעיה היא שבמדינה בה אסור להטיל חרם, גם לא תהיה סוציאל דמוקרטיה. לכן הגיוון הכלכלי הוא לא הדבר החשוב. אני מציע כאופציה את הרעיון של אי ציות אזרחי לא אלים, בהתאם לחוקי המשחק הדמוקרטיים. ברגע שהדמוקרטיה בקריסה, ומחוקקים חוקים אנטי דמוקרטיים, חייבים למצוא את הדרכים בתוך הממסד הדמוקרטי להתנגד לחוקים הללו, באמצעים לא אלימים אך כן אקטיביים.

  16. ק. טוכולסקי :

    עומרי גם זה נכון, אבל לעשות חרם אפקטיבי ולא רק לשחק משחקי קתרזיס בפייסבוק זה הרבה יותר קשה.

    עכשו צריך לתקוף את הימין, להראות לאדם הפשוט באריאל או ירוחם בתל אביב או בשפרעם שמהאלקינים והאקוניסים לא יצא לו כלום. רק כך יש סיכוי להגיע לשלטון ולהשפיע.

  17. השבוע שהיה: סיכום ביניים בתהליך התמוטטות המערכת « אמת מארץ ישראל :

    […] עושים? קודם כל לא צריך להתבכיין, ולא ללכת לבג"ץ (מה שרק יישּחַק את הלגיטימיות המועטה […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.