חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עוז לתמורה – תבוצע הערכת מורים על פי הישגי תלמידיהם

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חדשות, חינוך ותרבות ב 6.07.11 6:05

מידע חדשותי זה הוצג כבדרך אגב בראיון בגלי צה"ל עם מורים ועם מנהלת המנהל הפדגוגי. במקום להציג את פרטי ההסכם בשלמותו לציבור המורים לפני שיחתמו עליו, הפרטים מתגלים טיפין טיפין ובין השיטין

 

מאת: דליה בלומנפלד


 

אחד הקריטריונים להערכת המורים בהסכם "עוז לתמורה" יהיה הישגי תלמידיהם. כך הודיעה מיכל כהן, מנהלת המנהל הפדגוגי במשרד החינוך בראיון עם רזי ברקאי בגלי צה"ל ביום שלישי 5.7.2011. מדידת ההישגים תהיה על פי מידת ההתקדמות של התלמידים ביחס לשיפור מנקודת ההתחלה. לא ימדדו וידרגו את הישגי התלמידים החזקים והחלשים גם יחד, אלא ימדדו את הרמה ההתחלתית ואת מידת ההתקדמות שהושגה אצל התלמיד.

קריטריון זה יהיה בצד קריטריונים נוספים כגון: היבטים בתחום הדעת של המורה, היבטים של תקשורת בין אישית של המורה, ועוד.

דו"ח הערכה שנבנה על ידי הרשות למדידה והערכה בחינוך, נדרש בשל הכנסת הבונוסים להסכם "עוז לתמורה". ההחלטה לתגמל מחצית המורים בבונוסים הנקובים בסכומים כספיים, דורשת כתיבת דו"חות הערכה למורים. 50% המורים שיזכו להערכות הטובות ביותר יזכו לבונוסים אלה.

גם ב"אופק חדש" הוכנס לשימוש דו"ח הערכה שבנתה הראמ"ה, והוא יופעל לגבי 30000 מורים במערכת החינוך היסודית בשנת הלימודים הבאה. הקריטריונים המופיעים בדו"ח אינם כוללים את הישגי התלמידים. ואלה הם הקריטריונים (מתוך המאמר של פרופ' מיכל בלר: מדידה בשירות הלמידה הלכה למעשה):

מדד על 1:           תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית: המתייחס להיבטים הנוגעים בהזדהות עם תפקיד ההוראה והחינוך ומחויבות לארגון ולמערכת

מדד על 2:           תחום הדעת:  המתייחס לידע בתחום הדעת והוראתו

מדד על 3:           תהליכים לימודיים וחינוכיים: המתייחס להיבטים הנוגעים בניהול השיעור וארגונו; דרכי הוראה, למידה והערכה; וסביבה תומכת למידה.

מדד על 4:           שותפות בקהילה מקצועית: המתייחס לשותפות המורה בקהילה מקצועית בית ספרית ובקהילה מקצועית בתחום הדעת.

דו"ח הערכה נועד לקבוע מיהו המורה הטוב, ולהפעיל עליו את עקרון האחריותיות הקובע שכר ועונש על עבודתו.

נושא דוחו"ת ההערכה זכה לביקורת נוקבת בארה"ב. כתבה זו למשל, מציגה את הביקורת על שימוש בשיטה זו במסגרת הערכת מורים, ומזהירה מפני התוצאות בשימוש מבחני הישגים של תלמידים להערכת מורים. הביקורת טענה שעקרון האחריותיות הוביל לנזקים חינוכיים בארה"ב.

אחת המבקרות של השיטה היא לינדה דארלינג המונד. לדבריה, שיטת השכר והעונש למורים גרמה להם לבצע מניפולציות בציוני התלמידים. זאת במקום לתת מענה לצרכיהם החינוכיים. השימוש בשיטה זו גרם למורים לשאוף ללמד בבתי ספר שבהם אוכלוסיית התלמידים "קלה" להוראה ויציבות בית הספר גבוהה. ולעומת זאת, הנכונות ללמד בבתי ספר שבהם אוכלוסיית התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים גדולה יותר, נתפסה כסכנה לאבוד גמולים בחשש מפני  אי הצלחה בעמידה בסטנדרטים הנדרשים בהוראה. באופן אירוני, גישה זו לאחריותיות פגעה בהזדמנויות החינוכיות של התלמידים החלשים. הם זכו למורים פחות מנוסים שהכשרתם פחות טובה, המשאבים הכספיים שניתנו לבתי הספר שלהם פחתו. בתי ספר טובים נמנעו מלפתוח את שעריהם לתלמידים חלשים כדי שרמת הציונים לא תיפגע.

מבקרת מפורסמת נוספת היא דיאן רביץ'. לדבריה דרישת החוק הפדראלי בארה"ב לעלייה מתמדת בהישגים בהבנת הנקרא ובמתמטיקה סילקה כל תמריץ להוראת אומנויות, מדעים, היסטוריה, ספרות, שפות זרות, גיאוגרפיה, אזרחות וכל נושא אחר שלא נבדק בבחינות. בעיה אחרת שהתעוררה היא ירידה בסטנדרטים. השאיפה להצליח במדדים גרמה להורדת הסטנדרטים כדי שהתלמידים יצטיירו כאילו מצליחים ומגיעים להישגים לפי הסטנדרטים שנדרשים.

לפי דיאן רביץ', יש להימנע מגישת שכר ועונש כלפי מורים: "אם אנחנו רציניים בכוונתנו לשפר את בתי הספר, אנחנו מוכרחים לזנוח את הרטוריקה הענישתית, שמאיימת להבריח רבים מן המורים הטובים. מובן שצריכות להיות הערכות מורים טובות יותר, ומובן שצריך לסלק מורים גרועים מן המערכת אם אינם מסוגלים להשתפר בעזרת תמיכה נוספת. אבל ההערכות צריכות להיות שקולות ומחושבות, לכלול ממד של שיפוט אנושי ולא להסתמך רק על ציוני בחינות. הדרך לחינוך טוב יותר אינה רצופה מורים מפוטרים. ולא נמשוך מורים טובים יותר אם נהפוך את המורים לשעירים לעזאזל כל אימת שתלמידים לא יצליחו להשיג ציונים טובים יותר.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , ,

11 תגובות

  1. איתי :

    קודם כל תודה על מאמר מעיר עיניים ובייחוד על הקישורים ללקחים מארה"ב. חבל מאוד שייבאו לישראל (ולא בפעם הראשונה) דברים שכבר מוכחים בארה"ב ככישלון.

    מאמר זה מצטרף לסדרת רשומות שפרסמנו כאן המעידה על כך שבהיבטים מסוימים אפילו אופק חדש עדיפה על עוז לתמורה מודל 2011 (השונה לגמרי מעוז לתמורה המקורית).

    לעצם המאמר, אני חושב שהניסוח שלך אינו מבחין מספיק בין כמה דברים:

    1. האם צריכה להיות הערכה תקופתית למורה על ידי ההנהלה (בסקאלות שונות – לא ניסיון לסכם הכל במספר אחד)? בוודאי שכן.

    המטרה העיקרית בעיני אינה זיהוי המצטיינים אלא זיהוי המורים הגרועים. בהיעדר הערכה תקופתית, מורה עלול להזיק לתלמידיו במשך שנים. הערכה תקופתית, כשהיא נעשית בצורה בריאה גם מקדמת את הבינוניים להיות טובים ואת הטובים להיות מצטיינים.

    בהמשך לכך, גם הסיפור של אחריותיות אינו שחור ולבן. עם כל הכבוד לביטחון תעסוקתי, מורה כושל שהמערכת לא הצליחה לקדם אותו לא צריך ללמד תלמידים, בדיוק כפי שמנהלת גרועה לא צריכה לנהל וכפי ששרה-שהיא-צרה צריכה ללכת הביתה.

    2. האם טוב שיהיו מבחנים סטנדרטיים להערכה?

    כן, כי אחרת הכל נסגר בלי שקיפות ע"י ההנהלה, ויש יותר פתח לליקוקים ולהעדפת יס-מנים.

    3. האם ציוני התלמידים צריכים להיות רכיב בהערכת מורים? חד משמעית לא, כי זה פשוט לא אפקטיבי ואפילו הרסני, כפי שהוכח במקורות שציינת.

    4. האם הערכת מורים צריכה להיות רכיב בתגמול למורים? כן ולא.

    ההערכה צריכה להיות הבסיס לקידום בדרגות (למי יתנו לחנך, למי יתנו לרכז מקצוע, ללמד מורים אחרים, לרכז שכבה) והדרגות צריכות להיות קשורות בשכר, על מנת לתמרץ אנשים לטפס בסולם ולקחת יותר אחריות.

    אסור שההערכה תהיה חלק מתוכנית ריאליטי שבה מורים מתחרים זה בזה על סל בונוסים.

  2. שושי פולטין :

    שני מאמרים העוסקים בנושא:
    תשלום-פר-ביצוע (PfP) למורים
    ממצאי מחקרים
    אסף ותרגם אברמלה פרנק
    http://cafe.themarker.com/post/2252933/
    שתיקת המנהלים
    http://cafe.themarker.com/post/2253702/

  3. דליה :

    תודה שושי. אני מעבירה פה שני מקורות מחקרים המצוינים בקישור הראשון שהבאת:
    Roland G. Fryer (2011). TEACHER INCENTIVES AND STUDENT ACHIEVEMENT: EVIDENCE FROM NEW YORK CITY PUBLIC SCHOOLS.
    http://www.nber.org/papers/w16850.
    תימרוץ כספי של מורים בכדי לשפר את ביצועי התלמידים הפך למדיניות חינוכית פופולארית עולה ברחבי העולם. הנייר הזה מתאר ניסוי מבוסס-בית-ספר במאתיים בתי-ספר ציבוריים בניו יורק, שנבחרו באופן אקראי, ניסוי שעוצב בכדי להבין טוב יותר את השפעת תימרוץ המורים על הישגי התלמידים. לא מצאתי אף עדות שתימרוץ המורים שִפר את ביצועי התלמידים, נוכחות בבית-הספר או שיעור המסיימים י"ב; לא מצאתי כל עדות שתימרוץ כספי שינה את התנהגות התלמידים או המורים. אם משהו קרה בכלל, אזי תימרוץ המורים הוריד את הישגי התלמידים, במיוחד בבתי-ספר גדולים. הנייר כולל דיון ספקולטיבי של תיאוריות העשויות אולי להסביר תוצאות חמורות אלו.

    Sylvester Ngoma (2011). Improving Teacher Effectiveness: An Examination of a Pay for Performance Plan for Boosting Student Academic Achievement in Charlotte-Mecklenburg Schools. Information Technology Educator. Harding University High School. Charlotte, NC 28269.
    הלחץ הגובר לשפר את האפקטיביות של המורים בכיתה הוביל בתי-ספר מחוזיים ציבוריים רבים לאמץ שיטה של תשלום-פר-מאמץ כאופציית פיצוי אסטרטגית לשפר את ביצועי המורים, ובאופן זה לשפר את ההישגים האקדמיים של התלמידים. למרות זאת, מעט מחקרים איששו באופן אמפירי את התלות-ההדדית בין ביצוע תשלום, ביצוע מורה והישגי תלמידים.
    אף על פי כן, בית-הספר המחוזי Charlotte-Mecklenburg נמצא בתהליך יישום של תכנית PfP לפני שהתכנית הוערכה באופן כולל, נבדקה בצורה נכונה ופותחה בשלמות. בהתייחס לעובדת ריבוי הגורמים שתורמים ללמידה, נייר זה מסיק שהישענות חזקה על PfP בכדי לתמרץ מורים עשויה להיות בעלת אפקטים שליליים על האפקטיביות של המורים ותוצאות הלמידה של התלמידים, אם התכנית לא עוצבה כראוי ו/או יושמה בפזיזות. יתרה מכך, המסמך מצביע על הבעייתיות של בדיקת ביצועי מורה, ושל מורכבות הקישור תשלום-ביצוע כמשוכה עיקרית של תכנית כזאת.

  4. דליה :

    איתי
    כדי לזהות מורים גרועים לא צריך רשות שלמה שתכתוב דו"חות הערכה על כל המורים. קל לזהות את המורים הגרועים.
    לא פרטתי על נושא ההערכות. אפשר לכתוב על כך מאמר שלם.
    המאמר של מיכל בלר, המצוין בקישור בתוך המאמר, מתייחס לנושא זה. מדובר בהערכה מעצבת לצורך פיתוח מקצועי של עובד ההוראה ובהערכה מסכמת שתבדוק את תפוקות עובד ההוראה בהתאם לסטנדרטים שנקבעו, לצורך תגמולו הכספי בבונוסים, או לחלופין, לצורך קבלת קביעות בעבודה או פיטורין.
    עניין זה מעיד על מרכזיותה של הראמ"ה במערכת החינוכית, לאור הפיכתה לרשות עצמאית, העומדת תחת שר החינוך ולא תחת משרד החינוך (מה שאופייני לרפורמות הניאו ליבראליות שהונהגו בארה"ב ובבריטניה, והגיעו משם לישראל). התפקיד של הראמ"ה הוא לא רק להעריך תוכניות לימודים ולמדוד הישגים של תלמידים, אלא גם להעריך ולמדוד מורים ומנהלים לצורך תיגמול כספי שלהם ומתן קביעות בעבודה או פיטורין.

    נושא האחריותיות הוא נושא גדול וגם בו אפשר להעמיק ולפרט. אני רק ציינתי אותו. ואין בעניין זה שום שחור לבן.

    מושג האחריותיות accountability הוא מושג מרכזי ברפורמות הניאו ליבראליות. יש להבחין בין "אחריות" לבין "אחריותיות". אחריות היא מחויבותו של המורה כלפי הכפופים לו, כלומר התלמידים. אחריותיות לעומת זאת, קשורה בחובותיו של המורה כלפי הממונים עליו, המנהל ומשרד החינוך או הרשות המקומית. עקרון האחריותיות מחייב את המורה לתת דין וחשבון לממונים עליו על עשייתו בהוראה, תופעה שיוצרת טופסולוגיה שמוסיפה עומס על עבודת המורה. בדיקת אחריותיות המורה מובילה להענשתו אם ייכשל, ולתגמולו, אם יצליח. התגמול כספי.(תופעה פסולה, שלילית ולא חינוכית, לדעתי) זוהי שיטת המקל והגזר. בשלב ראשון מפעילים את הגזר. האם לא יפעילו בעתיד את המקל?
    בעוז לתמורה שמתגבש, הערכת המורים לא תהיה לצורך קידומם בדרגה, אלא לצורך תגמולם הכספי ומתן קביעות או פיטורין.
    בעוז לתמורה צצו שני תפקידים שלא היו קיימים לפני כן: רכז מדידה והערכה. זה תפקיד המשקף את תופעת האחריותיות, ומעיד על הביורוקרטיה (המיותרת?) העתידה להיות מוכנסת לבית הספר. וכן רכז התאמות לבחינות. שנראה שיבדוק נתוני ציונים והישגים של תלמידים בהתאם ליכולת הלמידה שלהם. שני התפקידים האלה קשורים לעניין האחריותיות, ונראה שייצרו מערכת ביורוקרטית שלמה. (אני חושבת שצריך להשקיע יותר בפדגוגיה ובתוכניות הלימוד).
    הפוסט על התל"ן שיתפרסם בע"ש הוא דוגמא מוחשית למתרחש כבר היום בבתי-ספר בעניין העומס הביורוקראטי החדש המוטל על המורים.

  5. איתי :

    כתבת "אחריותיות לעומת זאת, קשורה בחובותיו של המורה כלפי הממונים עליו, המנהל ומשרד החינוך או הרשות המקומית."

    האם המורה צריך להיות מחויב לממונים עליו? כן. וכנ"ל מנהלת ביה"ס ומנהלת המחוז.

    מי שלא מקבל את העיקרון ההיררכי הבסיסי הזה, לא יכול להיות חלק מן המגזר הציבורי. הוא יכול ללכת ללמד בבי"ס פרטי שהאג'נדה שלו תתאים להשקפותיו לגבי תוכנית הלימודים, דרכי הערכה ונהלי משמעת.

    זה כלל לא קשור לשאלות של ניאוליברליזם וסוציאליזם. הניאוליברלים קוראים לזה אחריותיות, הסוציאליסטים קוראים לזה מן הסתם בשם אחר, אך העיקרון משותף – המורה הוא חלק ממערכת היררכית.

    האם ניתן ליצור מחויבות של המורה למערכת אבל בלי טופסולוגיה מיותרת?

    האם ניתן ליצור מחויבות בלי תמריצי שכר נוסח שעשועון בטלויזיה?

    האם ניתן ליצור אחריותיות בלי להסתכל על ציוני התלמידים כמדד?

    אני מאמין שכן, ויותר מכך – אני חושב ששלושת שהאלמנטים הללו רק פוגעים במחויבות של המורה למערכת.

    אני טוען שאפשר לעשות מדידה והערכה ואפשר לעשות אחריותיות בצורה שאינה מובילה לכישלונות נוסח ניו יורק אלא להצלחות נוסח סקנדינביה. יכול להיות שאני תמים ועוד כמה שנים אחשוב אחרת, אבל התגובה שכתבת למעלה מדגימה מבין השורות בדיוק את רצף האסוציאציות של "ראמ"ה=אחריותיות=ניאוליברלים=הרעים". אותי את לא משכנעת, אלא דווקא גורמת לי להטיל ספק במסר שלך.

  6. חסן חמוד :

    הכי טוב הכי פשוט

    כיתה קטנה 25 תלמידים עם משכורת התחלתית 10000 ש"ח נטו למורה התוצאות הטובות לא יאחרו לבוא .
    משאבים יש : צמצום רציני ביותר במנגנון המנופח , המיותר והבילתי נסבל, שאינו עוסק בעבודה האמיתית בכיתות . הכסף שייחסך יופנה ליעדו האמיתי : מורים – תלמידים וזה יספיק ועוד איך .
    אפשר גם לצמצם במקצועות הבגרות שאין לדבר הזה אח ורע בעולם .למה לא כמו בארה"ב : בתיכון לומדים ההסטוריה של ארה"ב , אנגלית , מתמטיקה ועוד מקצוע בחירה וחינוך גופני .
    האם מי שהוא מעם ישראל יכול לענות על השאלה : כמה מקצועות מלמדים בבתי הספר בישראל ובכמה שאלונים נבחנים בבגרות ?!
    אני עם ותק בהוראה של 36 שנים בתיכון אינני מסוגל לענות על השאלה .

  7. דליה :

    איתי
    אין לי שום כוונה לשכנע אותך. האמת לא טמונה במידת השכנוע שלך. אם תשתכנע, דברי נכונים ואם לא תשתכנע, הם לא נכונים?

    לפני שאתה מדבר על הראמ"ה, נא עשה גילוי נאות.

    ברור לי שכל מה שאני אומר, אתה תאמר את ההיפך, גם בשם קדושת האיזון המעקרת מהותו של דיון ציבורי אמיתי, וגם מרחיקה קוראים מתגובות.

    מושג האחריותיות הוא לא מושג שאני המצאתי. זה מושג של המומחים בתחום. הוא מושג במערכת המושגים שנוהגים להשתמש בו לגבי ניאו ליברליזם (כמו גם ראמ"ה כרשות סטטורית עצמאית שבונה את המרכיבים של מדיניות הסטנדרטים הניאו ליבראלית). החשוב באחריותיות הוא עניין השכר והעונש. עקרון ההייררכיה הוא עקרון כללי מקובל. עניין התגמול והעונש הוא זה המייחד את האחריותיות בתוך מערכת המושגים המתארת את הניאוליברליזם. נכתבו על כך ספרים.ואם אתה רוצה להבין באמת את עניין האחריותיות, לך לספרים וקרא. אך אם אתה רוצה להתווכח, אני לא.

  8. איתי :

    ג"נ: אני מקווה להשתלב בעתיד במגזר הציבורי במסגרת ראמ"ה. לדעתי תהיה לי יותר יכולת להשפיע על מערכת החינוך מתוך מקום זה מאשר ככותב פוסטים וטוקבקים בעבודה שחורה או כפרופ' באקדמיה.

    לעצם טענתך, אענה לך בהוכחה על דרך השלילה בעזרת עדות לכך שאפשר אחרת.

    קיימת בשבדיה רשות סטטוטורית עצמאית (הסוכנות הלאומית לחינוך) העוסקת במדידה והערכה סטנדרטית של מורים ושל תלמידים ועושה עבודה מצוינת.

    עד כדי כך מצוינת ולא ניאוליברלית, שכאשר בוצע שם מהלך שאת ואני נראה בו צעד ניאוליברלי (מוניציפליזציה) הרשות הראתה באמצעות מדדים סטנדרטיים (בסגנון מיצב) שהרפורמה הזו הגדילה פערים בין יישובים עשירים לעניים.
    אילו היתה זו רשות "ניאוליברלית" בהשקפתה, בוודאי היתה טורחת להעלים נתונים אלה ולא לייצר סערה פוליטית שבעקבותיה בוטלה הרפורמה. כידוע לך שבדיה היא בין המדינות עם רמת החינוך הגבוהות בעולם ועם הישגים גבוהים במבחנים (סטנדרטיים) בינלאומיים כגון פיזה.

    לעומת זאת, ככל הידוע לי בשבדיה כל הנושא של תגמול למורים, קידום מורים ופיטורי מורים (תגמול ועונש) אינם קשורים לתוצאות המבחנים הסטנדרטיים.

    מכאן שבהחלט אפשר לקיים מדידה והערכה סטנדרטית, ברשות עצמאית וחזקה (= מערכת שלא תייצר רק את התוצאות והדוחות שהשר או המפמרים היו רוצים לראות) בלי שזה יהיה כרוך בתוכניות ריאליטי או בפיטורין מהיום למחר. יתרה מכך, כאשר המדידה וההערכה הסטנדרטית נעשים כמו שצריך – הם יכולים לתרום לקידום מערכת החינוך במדינה, בשונה ממה שקורה יותר מדי פעמים בארהב ובאנגליה.

    בהיעדר מדידה והערכה עצמאית, מערכת חינוך יכולה להמשיך במשך שנים לפעול כפי שקברניטיה חושבים לנכון, ולטייח את הבעיות (זה יכול להיות ברמה מקומית – מנהלת בית ספר עם קדנציה של 20 שנה, או ברמה ארצית – תוכנית לימודים גרועה במקצוע מסוים או הקצאת תקציבים מעוותת). ב"עולם הישן" שכאן נוטים לעיתים לעשות לו אידיאליזציה, לא ממש צומצמו פערים בין ערבים ומזרחים לאשכנזים (להיפך, היתה מדיניות הסללה ואחוז המזרחים בבתי"ס עיוניים היה נמוך מאוד), שיטות גרועות להוראת מתמטיקה ועברית הוכנסו בכוח ע"י מפמרים למרות מחאות אנשי האקדמיה, שרים קידמו תוכניות אוויליות וכן הלאה. לא היתה "אחריותיות" ברמת השרים, ברמת מטה המשרד וברמת הנהלות בתי ספר.

    האם אני חושב שהפעילות של מדידה והערכה בישראל כיום היא טובה כמו בשבדיה? ממש לא, יש הרבה מה לתקן. אבל כדי לשנות את זה צריך להיכנס פנימה לתוך המערכת (ר' גילוי נאות).

  9. שושי פולטין :

    לחמוד

    מספר מקצועות הלימוד פורט במסמך מממ:
    http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m02863&type=pdf
    מקצועות חובה 25
    מקצועות עיוניים לבחירה 44
    מקצועות טכנולוגיים לבחירה 58
    מקצועות יחודיים (שקיבלו אישור מיוחד)- 24
    מספר השאלונים גדול הרבה יותר. ראה מקצוע כמו מתמטיקה או אנגלית..
    ובכלל מקצועות של 5 יחידות מחולקות לשאלונים שונים. כמה? לא יודעת

  10. שושי פולטין :

    מחולקים כמובן…

  11. דליה :

    הנה קישור למאמר קלאסי ורחב יריעה המתייחס גם לעניין השגי התלמידים ברפורמות (בריטניה):
    המורה למתמטיקה היא עובדת זרה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=454927&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0
    "הרפורמות הגדולות של תחילת שנות התשעים בבריטניה, שהניעו את מערכת החינוך לכיוון שמרני ומדיד יותר, באו ואמרו למעשה – המורים לא עובדים מספיק", אומר הד"ר יזהר אופלטקה מאוניברסיטת בן גוריון, שחקר את עומס היתר שממנו סובלים המורים בבריטניה, "האשמה בהישגים הנמוכים של התלמידים הוטלה על המורים".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.