המורה אמנון רבינוביץ ממובילי המאבק נגד השכר הדיפרנציאלי שעתיד להיות מונהג בהסכם "עוז לתמורה" מזמין במכתב זה את המורים ואת הציבור להפגנה שתיערך ביום ראשון 10.7.2011 בשעה 19.00 מול משרד החינוך בירושלים, רחוב הנביאים, פינת דבורה הנביאה
שלום ,
הדוא"ל הזה נכתב עם כעס רב ותחושת פספוס גדולה מאוד.
הסכם "עוז לתמורה" בתיכונים שנחתם לפני חודש כולל כמה חלקים טובים מאוד, אבל הוא כולל חלק אחד, שהוזנח לחלוטין מהדיון הציבורי והחינוכי, ויכול למוטט את החינוך העל-יסודי בישראל: שיטת תמחור למורים (השכר הדיפרנציאלי) לפי ציוני תלמידיהם וקריטריונים סובייקטיביים שטרם פורסמו.
לפי השיטה, כדי לעודד, לכאורה, את ההישגי התלמידים, 50% מהמורים יקבלו שכר נוסף על עבודתם ו-50% – המורים ה"פחות טובים" לא. 10% מהמורים יקבלו 8000 ₪ לשנה, 10% קצת פחות טובים – יקבלו 5600, 10% אחריהם – 4800 לשנה, ו-20% – 3600. הכול, שוב, בהתאם לשיפור ציוני התלמידים וקריטריונים סובייקטיביים שטרם פורסמו.
השיטה הזו הופכת את בית ספר למפעל ציונים שבו התלמידים הם מוצרים על מדף. במקום לעודד מוטיבציה ללמד בצורה מעמיקה, לערוך דיונים ערכיים בכיתות ולהפוך את התלמידים שלנו להיות אנשים טובים יותר, השכר הדיפרנציאלי מעודד יצירת תלמידים עם תגי מספרים על הראש.
רוב המחקרים שנעשו בעולם מראים כי שימוש בתמריצי ביצוע בעבודת החינוך, שהיא רב-ממדית ומורכבת, גורם באופן ישיר להזנחת הטיפוח הערכי, הטיפול בבעיות רגשיות, פיתוח הסקרנות והקניית הידע הפדגוגי הרחב והוריד את המוטיבציה להשקיע בכיתות ובתלמידים חלשים. ברוב המדינות המפותחות בהם נוסתה שיטת תמחור המורים הזו, היא נכשלה כישלון חרוץ והביאה להשפעות שליליות חמורות על המערכת כולה.
מערכת כזאת מפוררת את הצוותים החינוכיים. במקום לייצר שותפות בין מורים ולקדם את עבודת הצוות בסביבה החינוכית, במקום ליצור מערכת הוליסטית שמצליחה לספק לכל תלמיד את הצרכים שלו, ארגון המורים קורע את חדרי המורים מבפנים ובמקום להצמיח, פוגע בנו. עוד יותר במעמד המורה הישראלי.
שיטת התמחור למורים על פי ציונים במערכת החינוך היא סמל. סמל למדיניות הכלכליזציה וההפרטה של החינוך, סמל למדיניות שמקדמת את אי השוויון בחינוך,שבישראל הוא מהגדולים ביותר במדינות ה- OECD , סמל לקידוש ציונים ונטישת המהות להפוך ילדים להיות אנשים טובים יותר.
אפשר, ראוי ורצוי למדוד ולתגמל מורים, אבל לא בצורה הזאת. מדידה שאינה תלויה רק בציונים, יצירת מוטיבציה ותגמול הולם לבעלי תפקידים בבית הספר יכולות להיות אלטרנטיבות איכותיות. לא כל יום רואים מורים, סטודנטים, תלמידים ואזרחים אכפתיים יוצאים לרחובות על נושאים חינוכיים. יש שבועות בודדים עד לחתימת הסכם השכר והגיעה השעה להראות שיש לנו במדינת מורים, ואזרחים שאכפת להם מעתיד החינוך בישראל.
ביום ראשון הקרוב, ה-10/07, שעה 19:00, מול משרד החינוך בירושלים, רחוב הנביאים, פינת דבורה הנביאה, חניה במגרש הרוסים בחינם. אנא העבירו דוא"ל זה לכל המורים שאתם מכירים.
לכתבה ששודרה בערוץ 2 על המאבק לחצו כאן
לכתבה מעמיקה ששודרה בערוץ 1 על המאבק לחצו כאן
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק לחצו כאן
אמנון רבינוביץ',
מורה ומחנך, תיכון "זיו" ירושלים,
ממובילי המאבק
Tags: ארגון-המורים-העל-יסודיים, הפגנה, מערכת החינוך, משרד-האוצר, משרד-החינוך, עוז-לתמורה, רן-ארז, שכר, תנאי העסקה
הסכם שכר זה הוא ההוכחה לכך שאירגון המורים והעומדים בראשו איבדו כל יכולת להתמודד עם הבעיות האמיתיות של המורה ועם מעמדו הרעוע מאוד בחברה הישראלית.
במקום להעלות את שכרו ללא שום תמורה, במקום לדאוג לתנאים פיזיים נאותים, במקום לדאוג לצימצום מספר התלמידים בכיתות, במקום לצמצם את תופעות האלימות הגוברות מדי יום- האירגון בחר במדיניות של חתימה על הסכם עקרונות המזכיר ימים אפלים בהסטוריה האנושית.
עצם השתקת הפורום של המורים באתר המורים, ההתחמקויות של רן ארז מלתת תשובות לעניין, הבאת הסכם שכר שהוא בכפייה לכל דבר והולכת המורים שולל לאורך כל המשא ומתן -כל אלה מצביעים באופן חד וברור על נקיטת מדיניות הרסנית כלפי המורים ומערכת החינוך בכלל.
בנוסף, הענקת בונוסים רק לחלק מן המורים יוצרת מורים מסוג א' ומורים מסוג ב',כאשר כל המורים העל תיכוניים הפכו למעשה לפועלי ייצור הבאים להחתים את כרטיס העבודה שלהם וצמודים לפס ייצור ושמו בגרות. כל מי שייצר יותר תלמידים עם בגרויות יקבל יותר. מי שלא יעשה כך- ייהפך למטרד בעיני ההנהלה ומשרד החינוך.
כמה עצובה העובדה שאירגון המתיימר לייצג בכבוד את חבריו נתן יד לשקרים, להולכת המורים שולל, והפיכת מקצוע ההוראה לתעשיית ייצור כאשר אין אח ורע כזה בכל העולם. צדק רן ארז כשטען שאין תכנית זאת בשום מקום בעולם. תכנית זאת היא כה אבסורדית, שלא לדבר על הורדת ערך שעת העבודה, שאכן ארז צדק:אין עוד טיפשות כזאת בכל העולם.
בנדנה,
במקום לכתוב טוקבקים בצורה אובססיבית ולחזור שוב ושוב על אותם דברים (שעם חלק גדול מהם אני מסכים) פשוט תדאג להביא 10 קולגות שלך להפגנה, ושכל אחד מהם יביא 10 וכן הלאה.
אפשר להתחיל מלחיצה על הכפתור
Email This Post
שנמצא מעל לתגובות.
מומחים חלוקים ביניהם בשאלה אם יש דבר כזה "מהפיכות שהתחילו בפייסבוק", אבל דבר אחד בטוח – אף מהפיכה עוד לא התחילה מממתקפת טוקבקים בעבודה שחורה.
אני מצטט מתוך נייר העמדה שכתבתי "משמעת, אחריות ומנהיגות במערכת החינוך", שנמצא כולו בתוך אתר עבודה שחורה.
רפורמות כמו "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" כלל לא היתה יכולה להתבצע בחברת החשמל
ו/או ברשות הנמלים ו/או ברשות שדות התעופה ו/או אצל המצילים בים, או בכל מקום עבודה אחר, בו קיים ועד עובדים חזק היודע לשמור על תנאי ההעסקה של חבריו.
איזה וועד מהנ"ל היה מוכן לשנות הסכמים קיבוציים חתומים, להעלות את מספר שעות העבודה השבועיות בצורה משמעותית, לגזול ולהרוס את כל מה שהמורים הצליחו להשיג במשך עשרות שנים: לפגוע במשרת אם, בגמולי בגרות, בגמולי השתלמות, בגמולי פיצול, בגמולי גיל, פגיעה בפנסיה של עובדיו, ובנוסף "להירדם בשמירה" במשך שנים כאשר שכרם של העובדים נשחק משמעותית.
וכל זאת בתמורה לסכום כספי קטן ביחס לשעות העבודה שהתווספו???
הרי כל וועד כזה היה נאלץ להתפטר כבר למחרת.
כדי לסבר את אוזנם של המורים והציבור, בעצם אומרים למורים "ממילא עשיתם את העבודה הזו בבית ובביה"ס ולא קבלתם עליה תמורה עד היום, אז עכשיו סוף-סוף תקבלו עליה כסף…"
מאמירה זו, המסתתרת בין השורות, אני למד שמצדדי הרפורמות מודים בכך שהמורים עבדו בפועל לפחות 40 ש"ש, אך נוח היה להנהגה ובעיקר לאוצר, להציג זאת לציבור כאילו מדובר בעבודה של 24 שעות שבועיות בלבד.
כעת יוצא המרצע מהשק – בעצם כל השנים המורים היו פראיירים, ולצערי, גם אחרי הרפורמות הם נשארים כאלה.
מי שטוען שלמורה לא תהיה עבודה בבית לאחר שהעלו לו את היקף משרתו ל-40 שעות שבועיות טועה ומטעה. גם אחרי ניסיון של שנים בהוראה, עליך כמורה להכין את עצמך לשיעורים הבאים למחרת, עליך לעבור על מערכי השעורים ועל תרגילים חדשים שיש ברצונך להראות לתלמידים, לעבור על שעורי הבית שניתנו ושיינתנו למחרת, ועוד הרבה מטלות שעליך לבצע.
אין אלו מטלות שאפשר לעשות בבית הספר – הרי אינך יכול להביא את כל חומרי הלימוד שנמצאים בביתך, לבתי הספר!
הרפורמות מובילות שינויים קוסמטיים ואינן מטפלות בשורש הבעיה.
ההנהגה בורחת מהבעיות האמיתיות והמוכרות, ומנסה לעקוף אותן בדרכים לא נכונות.
הרפורמות "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים, ו"עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים
לא תחוללנה את השינוי המיוחל והדרוש במערכת החינוך.
רפורמות אלה לא תשפרנה את מעמד המורים ולא את שכרם, והמורים ימשיכו גם אחרי הרפורמות לדשדש מאחור. חמור יותר – כך גם מערכת החינוך – ההישגים ימשיכו לדשדש מאחור, ואילו בעיות המשמעת, האלימות, הוונדליזם וכו' תמשכנה להתעצם.
ולפיכך בהזדמנות זו אני אומר שתהיה זו "התאבדות לאומית" להסכים לרפורמות.
עדיף להישאר באותם תנאים ובאותם הסכמים קיבוציים, ולבצע תיקוני שכר בהתאם
לרמת שחיקתו, ולא להסכים לתנאים החדשים של הרפורמות.
בשום פנים ואופן אסור היה לשני ארגוני המורים להפיל על המורים "משקולת של טון" בהעלאת שעות העבודה שלהם ל-40 שעות שבועיות.
אני מקווה שבעתיד לא נגיד כולנו, שהטרגדיה של שני ארגוני המורים היתה, שדווקא הם אלה שפתחו את הסכר להפרטת מערכת החינוך הציבורי ופגעו בצורה קשה מאוד במורים שאותם הם מייצגים.
העיקר בעיניי אינו רישומה של רפורמה זו או אחרת על שמו של שר זה או אחר, ואם כבר עושים רפורמה אז יש לעשותה נכון וחכם ולהשתמש בה כדי לתת פתרון מעמיק ואמיתי,
ולא לצהול כבר בתחילת הדרך….כי הדרך היא ארוכה וקשה, עד שנראה כולנו את האור
בקצה המנהרה…
משרד האוצר הצליח, בתחכום רב, להפיל בפח את המורים, ולצערי, הצליח לשפוך את התינוק עם המים.
אחרי שהמורים הכניסו לעצמם "גול עצמי" בזה שהסכימו להעלות את היקף משרתם
ל – 40 שעות שבועיות עבור "נזיד עדשים", נסללה הדרך להפרטת מערכת החינוך –
ההפרטה תיעשה בצעדים איטיים מאוד אך בטוחים. העומס הרב שהוטל על המורים בעקבות הרפורמות יוביל לשחיקה מהירה יותר ולעזיבה של המורים הטובים והוותיקים.
במקומם יבואו סטודנטים או מורים צעירים שיועסקו על-ידי חברות כוח-אדם, על-מנת לחסוך עלויות למשרד החינוך.
אם ההנהגה ומערכת החינוך לא תתעשתנה כבר כעת, אני לא צופה שנראה שיפור בחינוך, אלא נסיגה משמעותית בו…ימים יגידו.
ארגוני המורים פספסו את ההזדמנות ולא השכילו לדרוש שהסכמי הרפורמות יכללו הסתכלות אמיתית קדימה לטובת החינוך בישראל, על מנת שיום החתימה על ההסכמים אכן יהיה מפנה היסטורי בחינוך – שזה יהיה חזון לעתיד הדורות הבאים עבור ילדינו ונכדינו.
מחובתה של ההנהגה לשים את החינוך הציבורי ואיכותו בראש סדר העדיפויות הלאומי,
ולהוריד מסדר היום את רעיון ההפרטה של מערכת החינוך – כך צריכים הדברים להיות – לטובת כל עם ישראל.
נכון להיום, המנצח הגדול בחתימה על רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה"
הוא רק משרד האוצר והמפסידים הגדולים היא מערכת החינוך ועם ישראל.
מקווה שאני הוא זה הטועה בגדול…
תראה את המפגינים בשטח.
לגבי האינטרנט:יש לו השפעה גדולה כאשר יש מוכנות ומוטיבציה וכן שכר ישר. ראינו זאת בתחילת ההפגנות בקרב ארצות ערב השנה.
לא ניתן לומר זאת על מרבית הקולגות שהם או הן חסרי מוטיבציה לשנות דברים מכמה טעמים אך בעיקר משום שהבעל אמיד או עשיר או שלא איכפת כל כך למורות, שברובן המכריע באות לבית הספר על מנת להעביר עוד כמה חוות דעת על השמלה או הנעליים שהן קנו אתמול במבצע הנחה בקניון, תוך שתיית קפה.
זאת המציאות המרה.
דוברת , אופק חדש , עוז לתמורה עוסקות בהוזלת זמנו של המורה .העבודה שהמורה עושה בבית למען תלמידיו הוא ימשיך לעשות אותה בבית גם עם עוז לתמורה, 40 שעות בבית הספר בתנאים הקיימים לא יפחיתו מהזמן שהמורה משקיע בבית . לפי חישוב פשוט מגיע מספר שעות העבודה של המורה ל 56 ש"ש.
24 + 16 = 40 ( בבית הספר ) עוד 16 שעות בבית = 56 ש"ש
שלא נדבר על התגמול הדפרנציאלי שהוא לא פחות ולא יותר ממרשם קטלני שיהרוס כל חלקה טובה בבית הספר . לעבודה האמיתית של המורה אין כלי מדידה , המורה האמיתי מטביע את חותמו על תלמידיו בכל תחומי החיים , הוא מעצב דמותו של דור , רק מי שחווה את החוויה יודע להעריך או לא להעריך ואלה הם התלמידים וזה קורה שנים לא מעטות אחרי שיסיימו את לימודיהם בבית הספר .
הערכת בחינות הבגרות
עבודה שחורה – תרתי משמע
6/7/011
מאת : חסן חמוד
אני מעריך בחינות בגרות מאז 1980 ועד היום והנה העובדות כפי שחוויתי ועדיין חווה :
בשנות השמונים הראשונות היו מרכזי בדיקה ( מרבד"ים ) מסודרים , המעריכים מתחילים את עבודתם בשעה שמונה בבוקר ומסיימים בשעה ארבע אחה"צ . אז הוטל איסור מוחלט על הוצאת מחברות מחוץ למרב"ד . בחירת המעריך היתה קפדנית ומקצועית . תנאי העבודה במרב"ד היו נוחים . המפמ"ר והמעריכים הבכירים היו עובדים בהערכה ובאותו זמן הם גם זמינים לכל שאלה מצד המעריכים בקשר לסוגיות טעונות ייעוץ .
כידוע , מי שמנהל את המרב"ד היא חברה קבלנית לכל דבר .
בסוף שנות השמונים התחילה החברה הקבלנית לצמצם בתנאים , כמובן מדובר בכסף , ובצורה שיטתית זה נמשך שנה אחרי שנה עד היום :
-ביטלו את עבודת ההערכה במרב"ד , משמעות הדבר חסכון במיליוני שקלים – לא שוכרים עוד בתי ספר יוקרתיים בצפון ת"א או על יד האוניברסיטה העברית בירושלים ולא שוכרים בתי מלון עם חמישה כוכבים למעריכים שבאים מרחוק ולא אולמות מרווחים לתדרוכים וללא כיבוד קל .
– המעריכים באים למרב"ד ומקבלים מחברות לשלושה ימי עבודה , פחות או יותר , וחוזרים הביתה . עבודת ההערכה מחייבת ריכוז מרבי ושקט נפשי , היא נעשית בבתים עם כל הלחצים היומיומיים בבתינו , לך תדע באילו תנאים נקבע גורלם של בנינו ?!
– הסודיות הנדרשת בעבודתנו מוטלת בספק .
– עבודת ההערכה נעשית באמצעות המחשב הביתי וזה יוצר בעיה בפני עצמה .
– כל שלושה ימים המעריכים חייבים להגיע למרב"ד ממטולה בצפון ועד אילת בדרום על מנת להחזיר ולקבל מחברות , מחברות ילדינו מטיילות בכל רחבי הארץ בלי השגחה .
– מערכת המחשבים במרב"ד מיושנת והתקלות הפכו מעין שגרה .
– תעריף שעת העבודה נקבע על ידי הקבלן ואינו משתנה במשך שנים .
– על המעריך לחתום על הסכם עבודה שהוכתב על ידי הקבלן ובהסכם זה המעריך מוותר על כל הזכויות שלו הקשורות ביחסי עובד מעביד ומתחייב שלא יתבע את הקבלן לא על עבודתו בעבר ולא היום ולא בעתיד , ואם יעשה כן הוא מסכים שהשכר שקיבל הוא כפול ממה שמגיע לו , דהיינו יהיה חשוף לתביעה נגדית מצד הקבלן להחזר מחצית הכסף שקיבל תמורת עבודתו ( הסכם אכזרי יותר מבעלי האחוזות בימי הביניים ) , מי שלא יחתום לא יתקבל לעבודה , שמו יימחק מרשימת המעריכים.
– מכתיבים למעריכים מה ייכתב באישור תיאום מס הכנסה : צריך להיות כתוב " שכר מרצים " לא עובד ולא מעביד , לא מעריך ולא בטיח' ! סוגרים כל פירצה לתביעה .
– למעריכים הבכירים שמדי פעם נקראים לעבוד במרב"ד במשך ימים שלמים עובדים בתנאי מכלאות ללא אוכל ושתייה , ובשנה זו ביטלו גם את עשרים השקלים שהיו משלמים תחת הסעיף כלכלה .
– בושה וחירפה לארגון המורים שאינו נוקף אצבע , יתירה מזו , ראיתי מזכיר סניף בארגון המורים עומד בתור על מנת לחתום על הסכם העבודה הנ"ל והערתי לו על חומרת הדבר שהוא עושה הוא עיקם את האף ולא הניד עפעף.
– מכסות המחברות לשעת עבודה נקבעות על ידי הקבלן ללא קריטריונים ברורים וללא שיקולים מקצועיים , הרבה עוול יש בסוגיה זו והרבה מיליונים נחסכים על חשבון זמנו של המעריך מתוך הנחה שהוא עובד בבית וזמנו זול .
– תרבות העֶדֶר היא השולטת בעבודתנו , כולם משחקים אותה ראש קטן , כולם משוכנעים שבישראל ראש גדול הוא מטרה נוחה לבעלי השררה והוא יוקרב ראשון על מזבח הצדק .
– החברה הקבלנית מחזיקה כמה עובדים בכירים במרב"ד באופן קבוע ומגייסת עובדים זמניים חסרי נסיון בעונת הבגרות בשכר מנימום ובתנאים לא תנאים . שלא תחשבו שהעובדים הקבועים נהנים מתנאי גן עדן , מנהלת ההערכה במרב"ד לזכותה ייאמר שאשת חיל היא , לולא כן היתה מתמוטטת מהיום הראשון .
מתבקשת השאלה : אם המצב הוא כה עגום , למה אתה לא קם ועושה מעשה ? או לפחות , למה אתה לא קם והולך הביתה ?!
המינוס בבנק מעקם את גבי , כמו שעוז לתמורה עיקמה את גבם של המורים , תמורת תוספת של כמה מאות שקלים עליהם לעבוד מהבוקר עד הערב בתנאים מחפירים , במקרה זה יש הטעיה במונח תוספת שכר , התעריף לשעה ירד ומספר השעות הוכפל . אנחנו עובדים זולים , זמננו זול !
כך לא בונים מערכת חינוך לתפארת מדינת ישראל ! פני הדור כפני מוריו .
אני הופכת להיות כמו "מערכת עבודה שחורה" –
אתה לא חושב שהמצב במרב"ד ראוי לפוסט נפרד?
גגה זה נראה. וזה חלקיק קטן ממה שבאמת קורה בשטח.האירגון מנותק לחלוטין מן המציאות.
את צודקת , רק רציתי לנצל את המומינטום , כי אני עכשיו בליבו של הפלונטר הזה .
אתהמאיראן אחלה מורה
אתה אחלה מורה
[…] הסבר באתר "עבודה שחורה" לאהוב את זה:אהבתילהיות הראשון שאוהב את זה. […]
[…] ביולי השנה הפגנתי, יחד עם מורים ופעילים חברתיים, נגד סעיף השכר הדיפרנציאלי בתכנית עוז לתמורה, שמיושמת כחלק מרפורמת אופק חדש שאדריכליה הם לימור לבנת וגדעון סער. בקצרה, הסעיף הזה מתנה את העלאת השכר למורים לפי ״ההישגים״ של תלמידיהם: הציונים. כחלק מדברי הביקורת נגד הסעיף, נכתב בתקשורת כי: ״מורה שמלמד על מנת לשפר את ציוני התלמידים מזניח בהכרח ט…. […]
[…] הפגנה היום בערב בירושלים נגד השכר הדיפרנציאלי ב"עוז … […]