חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גדעון סער, לא לניתוק הקשרים עם הילדים ברשתות חברתיות באינטרנט

נושאים חינוך ותרבות, מכתבים ב 6.07.11 6:01

דוד גולנזר, מורה וסגן מנהלת בית-ספר ע"ש רנה קסין בירושלים, פונה במכתב לשר החינוך בבקשה לבדוק שוב את ההוראה לנתק את הקשרים עם התלמידים ברשתות החברתיות האינטרנט בעזרת מורים מן השטח ואנשי מקצוע


ל' סיון, תשע"א

לכבוד

שר החינוך

מר גדעון סער

שלום רב

שמי דוד גולנזר, אני מורה, רכז שכבה וסגן מנהלת בתיכון ע"ש רנה קסין בירושלים. לאורך השנים התמחיתי בפרקטיקות חינוכיות רבות, כיום אני בשלבי הסיום של התואר השני במדעי החינוך וכן בעיצומו של קורס המנהלים של מכון "אבני ראשה". אבקשך לפנות מספר דקות מזמנך ולהקדישן לקרוא את מכתבי, המופנה אליך לאור הפרסום כי תהיה הוראה לנתק את הקשרים עם הילדים ברשתות החברתיות באינטרנט.

היעדים שלנו כמערכת, מאחרון העובדים בבית הספר ועד לכבוד השר, כוללים בניית חברה שבה כל תלמיד ללא קשר לרקע שלו יוכל למצות את יכולותיו עד תום. הרי כל תלמיד זכאי שהמבוגרים יראו אותו על נקודות החוזק והחולשה שלו ויתעלו אותם למקומות שיאפשרו צמיחה. הנחת היסוד שלי היא שמרבית המורים, כמו גם מרבית התלמידים, הינם אנשים שאם נבנה להם מרחב הולם, יפעלו לטובת מימוש מטרותיהם. לפי הנחת יסוד זו, מה שנותר לנו הינה בניית שפה משותפת, ניסיון לייצר תרבות של דיאלוג, ובעיקר לעסוק בשיפור תהליכי ההוראה והלמידה על מנת להצליח לקדם את כלל אוכלוסיית ביה"ס.

חיי המורה מחייבים שילוב בין פרקטיקה וקריאה לפעולה, התמודדות עם מציאות מורכבת ובלתי צפויה וכל זה מבלי לוותר על חזון ערכי והליכה בעקבות חלום. הניסיון העקבי שלי במערכת מראה שהעצמה של המורים היא כלי בסיסי בשילוב כזה. המסד למקום שבו תלמיד יוכל לחוש בטחון, ללמוד ולהתקדם הינו יצירת השפה. במקום שבו המורים העוברים מכיתה לכיתה משתמשים בשפה אחידה (גם פדגוגית וגם ערכית) התלמיד יחוש בטוח יותר, ובמקביל יוכל להתקדם וללמוד באופן יעיל יותר. בנוסף לאלה נוכל להשיג לכידות צוותית, תחושת גיבוי הדדית, הפחתה של חילוקי דעות ולהערכתי שביעות רצון גדולה יותר בקרב הצוות והתלמידים, שתוביל בהמשך לאקלים בית ספרי טוב יותר ואף לירידה ברמת האלימות. שפה אחידה נבנית גם מחוץ לכותלי המוסד, בדיבור העקבי של מבוגרים משמעותיים עם הילדים.

לפי מדדי ובדיקות ה OECD שהתפרסמו לאחרונה, המימד החשוב ביותר בהצלחה של מערכת חינוכית הינו הכשרת המורה, תמיכה בו, ושיפור יכולת ההוראה. היותו של התלמיד במרכז מביאה את המערכת לעיתים לסחרור, שהרי התלמיד אינו לקוח במובן המסחרי של המילה, והמורים אינם נותני שירותים. במציאות של אמריקניזציה שבה הלקוח תמיד צודק, שומה עלינו לבחון את צעדינו בקפידה ולתכנן סדירויות שיאפשרו השגת יעדים ערכיים. אין מדובר במילים ריקות מתוכן, או בנאיביות של כותב מסמך זה. אני מאמין באמת ובתמים כי הבנת הסינרגיה, הגשטאלט שבו השלם עולה על סכום חלקיו, היא מפתח בבניית מערכת בית ספרית שתקדם את הילדים.

ההוראה בדבר ניתוק קשרים של מורים עם תלמידיהם מהווה פגיעה קשה מאד באפשרות לשיח משמעותי. אני מבין את הפחד ממורים חסרי גבולות, אולם הפלטפורמה אינה הבעיה, היא מזמנת קשר. כמי שאמון על תקשורת עם הילדים, ובדרך זאת הצלחתי לקדם נערים ונערות במצבים קשים מאד, אני פונה אליך בבקשה לשקול שוב עם הדרג המקצועי של המשרד את ההוראה. בכל מקום בו ישנו מבוגר אחראי, רמת האלימות תרד. אנו זקוקים למורים ברשתות, בהן מבלים התלמידים חלק ניכר מזמנם. הרשתות החברתיות הן כלי תקשורתי חשוב בעולמם של הילדים. בלית מבוגר בנמצא, הן הופכות לכר פורה לתופעות בלתי רצויות, בדיוק כמו החצרות האחוריות של בית הספר באין מבוגר בסביבה, או הגנים הציבוריים בשכונות בשעות הערב.

באמצעות השימוש בפייסבוק, למשל, הצלחתי להביא השבוע את תלמידים לפעילות התנדבות וניקיון בשכונה (בזמן החופש). הצלחתי לרתום אותם לקבוצות של סיוע חברתי, לגייס אותם לעבוד בעמותות רווחה. כמו כן יצרנו קבוצות למידה, הרחבנו את הדיון האקדמי מעבר לגבולות הכיתה, דנו בנושאים רבים. יצרתי עם הילדים ועם ההורים שהיו מנויים בחשבוני קבוצה לשכבה, העברתי הודעות בעלות משמעות, גייסנו משתתפים לבית מדרש בבית הספר. בנוסף ולא פחות חשוב, הצלחתי לאתר בעיות, קשיים, ואלימות שהתפתחה עוד בטרם באה לידי ביטוי מחוץ לעולם הוירטואלי. תיבת הדואר של הרשת החברתית הפכה להיות מקום בו ניתן לפנות, ולא באופן אנונימי, ולדווח על תופעות לא רצויות; ה"קיר" הפך למקום של עניין ושל עידוד למצוינות ולמעורבות. את כל אלה לא ניתן היה להשיג ללא הרשת החברתית (באי מייל, למשל, לא ניתן לעשות כמעט דבר מאלה. אופייה של הרשת החברתית מעודד תקשורת, וממילא מרבית הילדים מחוברים אליה).

לתפיסתי פעמים רבות המשרד אינו מעודד תקשורת, כך למשל בהוראה שמורה הינו אחראי למתרחש בכל אירוע בו הוא נוכח (למשל במדורת ל"ג בעומר, או ביום מסיבה כיתתית של הורים וילדים). במקרה כזה מורים יעדיפו להדיר רגליהם מאירוע, בידיעה שאם יתרחש דבר בלתי רצוי, האחריות תהיה עליהם והם חוששים מאי-גיבויים ע"י המערכת. תופעה דומה מתרחשת מול אלימות מחוץ לכותלי ביה"ס, כאשר מורה עלול להעדיף שלא לראות את הדברים, משום שהוא חושש לשאת באחריות לבדו.

אנו זקוקים לגיבוי של הדרג הפוליטי, ואני פונה אליך בבקשה לסייע לנו להפנות את אלומת האור למקום בו נמצאים הילדים. הפניית המבט לצד השני והדרת מורים מעולמם של הילדים לא תקדם אותנו לכיוון פתרון הבעיה. אדרבא, הבעיות יצוצו בין כתלי ביה"ס ואנו נצטרך להיאבק בהם בכלים מוגבלים עוד יותר. פוליטיקה בהקשר הזה היא מבורכת, אני סמוך ובטוח כי לא בכדי בחרת בתפקידך הנוכחי. אנא יישם את תפיסת עולמך, זמן וועדה שתבצע עבודה משמעותית לפני קבלת ההחלטה, הנחה את אנשי המקצוע לבוא בדברים עם השטח, עם תלמידים, מורים והורים, בטרם קבלת ההחלטה.

תן לנו את המרחב להצטיין, אנו כבר נלך בדרך.

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

7 תגובות

  1. מנחם לוריא :

    דוד גולנזר

    דוד,
    האם תוכל לצטט פה את הנימוקים להוראת משרד החינוך כפי שנמסרו?

    תודה.

    מנחם

  2. מערכת עבודה שחורה :

    כמה קישורים לקריאה

    http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-09118bd843e4031004.htm

    דעה של אמא בעד התקנה החדשה
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4078258,00.html
    עיקר נימוקיה (א) שיקום סמכות המורה (ב) כבוד לזמנו הפנוי של המורה

    לקט קישורים
    http://ianethics.com/?page_id=2802

    ביניהם כתבה שנראית מאוד מעניינת בדה-מרקר וצוטטה באתר ארגון המורים פשוט נמחקה מהגוגל, כולל מהמטמון (כותרתה "מורה שמעלה תמונות בעירום חלקי ואחרת שקוראת לתלמידים קקות"). מדובר בתוצאות סקר שביצעו דה מרקר וארגון המורים ביחד בקרב מורים.

    ראשית הכתבה כאן
    http://www.irgun-hamorim.org.il/Library.aspx?cmd=atc_28896

  3. דוד ג :

    לגבי הכתבה שנמחקה, התוכן לא היה קשור לכותרת. הכתבה עסקה דווקא בפגיעה במורים, והיה מאד בולט שמי שכותב את הכתבה אינו זה שמנסח את הכותרות. ניחא.

    בכל אופן, אין ספק שתקשורת עם הילדים מזמנת קושי. לי היו כמה מורים מעולים, ואחרים שגרמו לילדים לנזקים גדולים והיו אלימים וחסרי גבולות (בטרם הומצא האינטרנט, שלא לדבר על הפייסבוק).

    הפתרון של מורים חסרי אחריות, חסרי גבולות או עבריינים צריך להיות מערכתי. חשוב לטפל בכך, וחשוב לא להסתיר את האנשים האלה, אבל גם לציין שלצערנו בכל מקום עבודה יש בשוליים אנשים בעיתיים.
    הרוב המוחלט של המורים הם בני אדם חרוצים, יסודיים, מקצועיים.

    הפתרון של מניעת פגיעה ע"י שוליים באמצעות מניעת הקשר אינו ראוי, ולו בגלל שהוא לא לוקח בחשבון שהקשר והנזק ייגרמו ממילא ע"י אותם אנשים בסיטואציות אחרות.

    למרבית הבושה לעיתים משלמים הרבים את המחיר על התנהלות המיעוט המבוטל. אנו מלמדים את התלמידים איך להתאגד מול אלימות, לדווח, לעצור תועפות לא רצויות. ובעצמנו ננהג אחרת?

  4. איתי :

    דוד,

    אני לא חושב שיש טעם לקבוע נוהל גורף ע"ס מקרים קיצוניים ונדירים, זה מזכיר ענישה קולקטיבית שהיא בעיני לא דמוקרטית.

    עם זאת, אני חושב שיש גם הרבה אמת בשתי הטענות שמובאות ע"י האם במאמר הדעה בווינט: כבוד למורה וכבוד לזמן הפנוי של המורה.

    כמורה באוניברסיטה אני בהחלט נתקל במצבים שבהם ניכר שיש אובדן גבולות ואלו דברים שהתלמידים מגיעים איתם מבית הספר.

    אני ממש לא חושב שצריך להחזיר את הנוהג שהתלמידים קמים כשהמורה נכנס (משהו שלימור לבנת עסקה בו), אבל כאשר סטודנטים שלי שולחים לי מייל (על נושא לימודי) שכותרתו "הי אחי מה העניינים", טופחים על שכמי בידידותיות כשנפגשים, או שיש לי 6 שיחות שלא נענו בשעה מאותה הסטודנטית (שוב בנושא לימודי, לא מצוקה רגשית), נראה לי שמשהו ביחסי מורה-תלמיד השתבש.

    יש לא מעט תלמידים שמשתמשים ב"סחבקייה" הזו בדרכים שקופות או מתוחכמות על מנת לשפר את הציון שלהם. עם יד על הלב, האם אתה באמת יכול לתת ציון נכשל לתלמיד שבילית שעות בלדבר איתו בפייסבוק (על נושאים לימודיים או אחרים)? כמה מורים באמת מסוגלים להיות סחבקים מצד אחד ולקרוע לתלמידים את התחת בעבודה מצד שני?

    המשמעות היא שציוני המבחנים והעבודות מקבלים בפועל משקל נמוך יותר בציון, ואז אנשים מגיעים לאוניברסיטה כשהם פשוט בורים.

    הפתרון לדעתי אינו באיסורים גורפים על קשר בפייסבוק אלא בהגבלות פחות חמורות, ובמקביל גם ניטור מדגמי ע"י ההנהלה (כי אין שום טעם בכללים שאין להם אכיפה).

    נ"ב: אני מכיר מקרוב ילדה אחת מקסימה שאמרה בגיל 4 לאימה: "אמא, את שכחת שאת אמא שלי ולא חברה שלי".

  5. לקראת סיכום 3 – שובה של האגורה « gigu14 :

    […] במחקר שנעשה לגבי  עמדות אנשי הסגל כלפי תפקיד הספריות שנערך ב- 2009 התברר, כי גם אם מנהלי הספריות והספרנים עושים מאמץ לגשר מעל הפער הטכנולוגי ורוצים להשתתף בהוראה לאוריינות חדשה, הרי שרק חלק קטן מאנשי הסגל מזהים  את תפקידה של הספרייה בהדרכה והוראה שכזו. האופטימיות הקיימת לגבי תנועת הגישה הפתוחה עדיין לא חלחלה לאקדמיה, ויש לה השפעה מועטה על הרגלי הפרסום של הסגל האקדמי. הגישה הפתוחה OA אינה עומדת בראש סדר היום שלהם, כל עוד יש להם גישה לכתבי עת , והם מפרסמים בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה. (אהרוני יפה,בלוג הספריות של אונ' תל אביב). עובדה זו מלמדת שמאמץ לחינוך לאוריינות חדשה, לא צריך להיות מופנה רק לסטודנטים/ תלמידים שחלקם ילידי העידן הטכנולוגי, אלא גם ואולי בעיקר לדורות המרצים/מורים/מנהלים אשר מתקשים להפנים את השינויים וטכנולוגיות web 2.0 לתוך שיטות ופרקטיקת ההוראה שלהם. ברמה הפרטית רובם משתמשים בכלים מקוונים, השאלה האם שיטות ההוראה שלהן משתנות בהתאם לעידן החדש. נוכל להמשיל מצב זה- למצב בו נתאר לעצמינו שהמרצים לאחר עידן הדפוס, היו ממשיכים להקריא טקסטים מהספר כשיטת הוראה עיקרית. פערי מידע וידע בהבנת המדיה החברתית עד כדי בורות באים לידי ביטוי בכל רמות המוסדות להשכלה. להלן: דוד גולנזר, מורה וסגן מנהלת בית-ספר ע"ש רנה קסין בירושלים, פונה במכתב לשר החינוך בבקשה לבדוק שוב את ההוראה לנתק את הקשרי…. […]

  6. סיכום שיעור 2 – שובה של האגורה « gigu14 :

    […] במחקר שנעשה לגבי  עמדות אנשי הסגל כלפי תפקיד הספריות שנערך ב- 2009 התברר, כי גם אם מנהלי הספריות והספרנים עושים מאמץ לגשר מעל הפער הטכנולוגי ורוצים להשתתף בהוראה לאוריינות חדשה, הרי שרק חלק קטן מאנשי הסגל מזהים  את תפקידה של הספרייה בהדרכה והוראה שכזו. האופטימיות הקיימת לגבי תנועת הגישה הפתוחה עדיין לא חלחלה לאקדמיה, ויש לה השפעה מועטה על הרגלי הפרסום של הסגל האקדמי. הגישה הפתוחה OA אינה עומדת בראש סדר היום שלהם, כל עוד יש להם גישה לכתבי עת , והם מפרסמים בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה. (אהרוני יפה,בלוג הספריות של אונ' תל אביב). עובדה זו מלמדת שמאמץ לחינוך לאוריינות חדשה, לא צריך להיות מופנה רק לסטודנטים/ תלמידים שחלקם ילידי העידן הטכנולוגי, אלא גם ואולי בעיקר לדורות המרצים/מורים/מנהלים אשר מתקשים להפנים את השינויים וטכנולוגיות web 2.0 לתוך שיטות ופרקטיקת ההוראה שלהם. ברמה הפרטית רובם משתמשים בכלים מקוונים, השאלה האם שיטות ההוראה שלהן משתנות בהתאם לעידן החדש. נוכל להמשיל מצב זה- למצב בו נתאר לעצמינו שהמרצים לאחר עידן הדפוס, היו ממשיכים להקריא טקסטים מהספר כשיטת הוראה עיקרית. פערי מידע וידע בהבנת המדיה החברתית עד כדי בורות באים לידי ביטוי בכל רמות ניהול המוסדות להשכלה. להלן: דוד גולנזר, מורה וסגן מנהלת בית-ספר ע"ש רנה קסין בירושלים, פונה במכתב לשר החינוך בבקשה לבדוק שוב את ההוראה לנתק את הקשרי… […]

  7. חוזרים לכיכר העיר- האגורה החדשה « gigu14 :

    […] ·       מאתר – עבודה שחורה ,(06/07/2011) לא לניתוק הקשרים עם הילדים ברשתות חברתיות באינטרנט […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.