חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תנועת העבודה ההיסטורית – כך בונים עוצמה סוציאל-דמוקרטית

נושאים דעות, פוליטי ב 28.08.08 5:59

איך להגדיל את כוחה של  הסוציאל-דמוקרטיה? מאמר זה מציע ללמוד מתנועת העבודה ההיסטורית בימי זוהרה, ומעלה הצעות לביסוס אידיאולוגי, לפעילות ארגונית, לברירת קהל היעד ולבחירת המנהיגות הראויה    

 

מאת: דפנה מוסקוביץ

 


במאמרו "הצעה למטה סוציאל-דמוקרטי חוצה מפלגות" שרטט פרופ' דני גוטויין אפשרות לצבירת כוח פרלמנטארי במסגרת המפה המפלגתית הקיימת; עמי וטורי מיפה בתגובתו ארגונים סוציאליסטיים, שעליהם ניתן לבנות כוח פוליטי בטווח הארוך, ואילו אורי יזהר עמד על חשיבותו של הבסיס התיאורטי והאידיאולוגי הסוציאליסטי כנקודת מוצא לרכישת תמיכה ציבורית.  

כדאי לשאוב באופן סלקטיבי רעיונות לצבירת עוצמה פוליטית מתנועת העבודה ההיסטורית, שמקבילותיה במדינות רבות התקנאו בהצלחתה בימי זוהרה. תנועת העבודה התבססה על אידיאולוגיה, שנוסחה באופן עמוק ושיטתי, אך  גם תורגמה לשפה המובנת לאדם מן השורה; על יכולת ארגונית ועל פעילות שהקיפה תחומי חיים רבים של העובד השכיר ומשפחתו – ארגון מקצועי, שירותי בריאות, זרם חינוכי, פעילות תרבותית, תנועות נוער,  אמצעי תקשורת ועוד; אלה בצידם של מפעלי חברת העובדים ובנק הפועלים, שלהם הייתה עוצמה כלכלית. בנוסף לאלה התקיימו איים של חברה שוויונית בתוך כלכלת- השוק המנדטורית ואחר כך במסגרת הכלכלה של מדינת ישראל, שהחשובים בהם היו הקיבוצים והמושבים. 

 

יזהר צודק בהדגשתו את האידיאולוגיה. אנו זקוקים למסד תיאורטי רלבנטי לזמננו ומקומנו, המנתח את השפעת הניאו-ליברליזם על כל תחומי החיים   והחינוך אופיים של אמצעי התקשורת ההמוניים, יחסי העבודה וכו', ואת החלופות המוצעות על ידי הסוציאל-דמוקרטים. בנוסף, יש ערך עצום למידע על אופן המעורבות הממשלתית בכלכלה, דבר הנעשה למשל על ידי מרכז "אדווה".

השאלה העולה היא כיצד להפיץ בקרב ציבור רחב את  האידיאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית ואת הנכונות לתמוך בכוח פוליטי אופוזיציוני, שבניגוד לרוח הזמן התובעת סיפוקים מיידיים, יציע סבלנות ואורך רוח במאבק נגד כוחו העצום של הניאו-ליברליזם.

וכאן מקומם של הארגונים הסוציאליסטיים למיניהם – מאיגודים מקצועיים שונים דרך כלי תקשורת, מוסדות חינוך וקואופרטיבים. יזהר טען כי איים סוציאל-דמוקרטיים בחברה ניאו-ליברלית אינם יכולים לעמוד מול הדורסנות של בעלי ההון ומול מדיניות האוצר. זה נכון במובן הכלכלי הטהור,  אך אסור להתעלם מהתועלת העקיפה שהם מביאים: הם משמשים כרי פעולה ומוקדי מימוש חזון למעגל הפנימי של הפעילים, וכך יכולים לסחוף מעגלים חיצוניים של תומכים; יש להם גם עוצמה ארגונית.

לכן, יש תועלת גם בהשקעת מאמץ בהקמת קואופרטיבים צרכניים דוגמת אלה שהתקיימו באיטליה בראשית המאה העשרים וחוסלו על ידי הפאשיסטים- הם זקוקים לפחות משאבים מקואופרטיבים יצרניים, אך תועלתם ההסברתית יכולה להיות ניכרת.

איגודי העובדים העשויים להיות בסיסי כוח לתנועה סוציאל-דמוקרטית. הם אלה הנושאים על גבם את מדינת הרווחה – המורים, המרצים, הרופאים, הסגל הסיעודי בבתי החולים ובמרפאות והעובדים הסוציאליים. כל אלה מצויים בעימותים ממושכים עם האוצר ונאנקים תחת שכר נמוך, תקנים חסרים, עומס הולך וגובר ואיומי הפרטה. עובדים אלה מכירים מקרוב את פגיעתו של הניאו ליברליזם ברפואה ובחינוך.

איגודי עובדים, בנוסף להיותם בשר מבשרו של כוח סוציאל-דמוקרטי, עשויים להיות מוקד של השפעה הסברתית. אין הכוונה לאיגודים הגדולים, שקשורים להסתדרות ולמטרותיו המוגבלות של עופר עיני, אלא דווקא לאיגודים קטנים, כאלה של עובדי בתי קפה, שמאבקיהם עוררו הד וסימפטיה בקרב צעירים וסטודנטים.

כפי שטוען יזהר, ציבור רחב במדינת ישראל מעוניין במדינת רווחה, באופן אינסטינקטיבי, אך הוא חסר בסיס אידיאולוגי. לכן חלקו מנותק מהפוליטיקה, כמו רבים מהצעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם, או מצביע למפלגות מצב רוח כמו הגמלאים. במשיכת ציבור זה יש להשקיע את מירב המאמץ.

הקמת בתי קפה אלטרנטיביים, למשל, הפועלים באופן ירוק ועל פי עקרונות של העסקה הוגנת, יכולים להיות מוקד של הפצת רעיונות, שכן העניין החברתי משחק תפקיד מרכזי ברכישת תמיכה פוליטית (והמכללה הכלכלית חברתית החלה כבר בפעילות מבורכת של מתן הרצאות בבתי קפה קיימים).

חדירה לאתרים פופולאריים באינטרנט יכולה להיות אמצעי נוסף להשפעה אידיאולוגית, שכן זהו כלי תקשורת מרכזי בקרב ציבור רחב.

 

 

 

דילמה שכיחה העולה בדיון על בנית כוח סוציאל-דמוקרטי היא האם להעמיד בראשו דמויות פוליטיות מוכרות ופופולאריות, או פעילים אלמונים. לדעתי, אין תועלת בשחקני רכש ובדמויות מוכרות "מוצנחות", אלא אם יש להן רקורד מוכח של פעילות סוציאל דמוקרטית (ולא נראה לי שאפרים סנה עונה על הקריטריון). תועלתן האלקטוראלית של דמויות כאלה עשויה להיות מפוקפקת, שכן הציבור שבע מתדמיות ומגימיקים (בהפוך על הפוך, יש כנראה תועלת במנות יתר של מסחור הפוליטיקה – גם כלפי זה ניתן לפתח עמידות). נראה  לי שמצביעים יתנו אמון בפעילים של ארגונים, שיש להם רקורד של עשייה והם מוכרים כאנשים הגונים.

 

 

 

 

 

 

 

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , , ,

5 תגובות

  1. אורי יזהר :

    לדפנה, שמחתי לקרוא במאמרך שאת מזדהה עם קביעתי בדבר חיוניות הבסיס התיאורטי והאידיאולוגי עבור הסוציאל דמוקרטיה בכלל ובארץ. אבל אני לא בטוח שהדרך שבה את מציעה להפיץ את המסר התיאורטי והאידיאולוגי אכן אפקטיבית. ארגוני צרכנים וארגוני עובדים ושאר ארגונים חברתיים יכולים גם להתארגן על בסיס תועלתני מצומצם ללא השראה אידיאולוגית כלשהי. דרושמ גם העלאת המסרים התיאורטיים והאידיאולוגיים ברמת השיח הציבורי תוך וויכוח נוקב עם התפיסות הניאו-ליברליות והתאצ'ריזם. המטה שאמור לקום והמפלגה הסוציאל דמוקרטית החדשה שאולי תקום צריכים לעשות את המלאכה, אחרת אין לדרך הסוציאל דמוקרטית סיכוי לעצב מחדש את החברה הישראלית.
    האבות המייסדים של תנועת העבודה ההיסטורית אמנם בנו את המפעל בדרכים פרגמטיות, אבל הם היו מונחים ברובם על-ידי אידיאולוגיה סוציאליסטית והם פעלו בתנאי ראשוניות, לא היה פה כמעט כלום כשהתחילו ואת עיקר כוחם הם שאבו מהעליה החלוצית של שנות העשרים והשלושים. כיום המצב שונה לגמרי. יש חברה בת מיליונים של זעיר בורגנים שלא רוצים לשנות את השיטה אלא להתקדם בה ואין תגבורת של כוח אדם משוכנע באידיאולוגיה הסוציאל דמורטית. לכן, מה שעבד פעם ספר אם יעבוד עכשיו.
    לכן, קודם כל יש לגבש את המסר ולהעלותו באופן שיאתגר את החשיבה המקובלת, יחד עם פעולות מעשיות לשיפור מצבן של קבוצות נזקקות ומקופחות. לא זה או זה, אלא גם זה וגם זה. אני מקווה שיהיה לנו כוח לעשות זאת.

  2. עמית-ה :

    דפנה שלום אני מסכים עם כל הדברים שאמרת.
    אני חושב שהמודעות של הציבור לצורך בשינוי עולה כל הזמן, חלקית משום שאנשים נפגשים עם המציאות של אחרים וחלקית משום שמעמד הביניים (עשירונים 4-6) בישראל הוא היום מעמד עני.

    אני חושב שכל דבר שנעשה החל מרמת השיחה בערב שבת ע"י שולחן הפיצוחים ועד הצטרפות לאירגון עובדים או מפלגה וקידום סדר יום סוציאל-דמוקרטי יועיל.

  3. נעמי :

    לפני ימים אחדים, באזכרה לדדה בן-שטרית, הוזכרה תנועת שחק שהיה בין מקימיה.
    היא הוקמה בקרית מנחם בירושלים בתחילת שנות השמונים.
    אחת הפעולות היתה הקמת "התנחלות" על אחת הגבעות בסמוך לשכונה. הסיסמה היתה -"כסף לשכונות ולא להתנחלויות".
    באחד הערבים הגיעו כמה פרופסורים מהחוג לכלכלה, פעילי שלום עכשיו.
    החברה מקרית מנחם התעניינו בשאלות הבאות:
    אתם יכולים לעזור לנו במציאת דיור, במציאת עבודה?
    תנחשו לבד את התשובה.

  4. יהושע בן משה :

    נעמי
    הייתי בהזכרה לדדה ז'ל וצר לי שלא הצלחתי להכיר אותך-פגשתי את נפתלי-תמי-רוני ועוד חברים מהסניף הירושלמי.ההזכרה בנוסח דתי שאנשי מועצת הפועלים שלבו,פגם במעמד. פרשתי מוקדם בגלל הבלגן בתונוע בעיר אשר חייב סידורים מיוחדים.
    למאמר החשוב של דפנה היתתי מציין רק ששילוב של פעולה מעשית במפלגה לצד המשך בירור על משמאות החברתית כלכלית של הסוציאל-דמוקרטוה בימינו
    יכול להוביל לשינוי-לא קל אבל אין דרך אחרת !!

  5. יצחק :

    בהנחה שאפרים סנה הוא לא מטומטם (והוא לא !!) ובהנחה שיש לו נסיון פוליטי רב – למה הוא נוקט בצעד חסר הגיון שכזה?? מי משלם לו? את מי הוא שונא כל כך בכדי לקחת לו כמה אלפי קולות בודדים שיילכו לעזאזל? ממש לא מובן.
    לפני שהגיחוך יהפך לפארסה – תרד מזה…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.