חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אופק חדש – לא חייבים לקצץ בתקציב בשביל הרפורמה

נושאים דעות, חינוך ותרבות, כלכלה ותקציב ב 20.08.08 6:10

הממשלה דנה בימים אלו בקיצוץ תקציבי שמקורו גם ברפורמת אופק חדש. שושי פולטין מראה שלא חייבים קיצוצים אכזריים בשביל להגדיל את החינוך, אלא ניתן להקטין את צמצום החוב הלאומי. אילו לשר האוצר ולראש הממשלה היה חזון, אולי הדברים היו נראים אחרית

כסף יש עכשיו צריך חזון (2)

"הממשלה תידרש להכריע : ביטחון או חברה" זו האלטרנטיבה שמעמיד בפנינו רוני בר און , שר האוצר.

ההכרעה הזו של בחירה בין אלטרנטיבות  עומדת בימים אלה גם במערכת החינוך.

איך מממנת שרת החינוך את רפורמת "אופק חדש"? האם  על ידי תוספת תקציב?

מתברר שלא!

לפני שבועיים עלה נושא קיצוץ 280 מיליון ₪ מתקציבן של הרשויות המקומיות

וקיצוצים רבים נוספים.

עכשיו עומד על הפרק קיצוץ נוסף כ "מחיר" לרפורמה שרוצה יולי תמיר להנהיג, אלא שהפעם המחיר כבד, כבד מנשוא ועצוב.  מדובר בביטול סייעות אישיות לבעלי מוגבלויות ונכויות קשות. כפי שאומר יו"ר איגוד מנהלי המחלקות של החינוך "יד אחת של משרד החינוך נותנת את הרפורמה, ויד שנייה מקצצת בערך המוסף של מערכת החינוך".

השאלה האם הקיצוץ הזה מתבקש? האם באמת צריך להעמיד את הביטחון מול הרווחה, את "אופק חדש" מול קיצוצים אחרים בתקציב?

כדי לענות על השאלה אחזור למאמר "לקחת כדי לתת" שכתב פרופ' אריאל רובינשטיין כתגובה  לפנייה שלי אליו, בזמן השביתה, בבעיית התפלגות גיל המורים והמחסור הקיים והצפוי במורים (ראו פוסט שלי בנושא "כסף יש עכשיו צריך חזון").

כבר במהלך שביתת המורים עלתה השאלה מהיכן יילקח הכסף?  אביא את הדברים כפי שכתבתי אז:

לטענתו של שר האוצר רוני בר און "המשמעות של התוספת שהמורים דורשים היא 1.6 מיליארד שקל. מהיכן אביא את הכסף? זאת הקופה הלאומית של כולנו."

כאן בא לעזרתי פרופ' רובינשטיין. הוא העלה שתי אפשרויות: האחת קשורה במיסים, והשנייה אומרת ש"המדינה תלווה יותר על חשבון הדורות הבאים ותשקיע מהונה הנוכחי בחינוך".

אז מהיכן ההון?

את הפתרון לכך מצאתי בקלות יתירה. יום למחרת דבריו של בראון, הטוען כי אין לי כסף, התפרסם כי: מאז תחילת 2007 ועד סוף חודש נובמבר צברה הממשלה עודף תקציבי של 7.7 מיליארד שקל – כך עולה מנתונים  שפרסם משרד האוצר.

הסיבות לעודף: הכנסות גבוהות מן הצפוי והוצאות נמוכות. בבדיקה שעשיתי עולה ש"בעיית" העודף התקציבי, אינה תופעה חדשה.

מה עושה המדינה עם עודפי התקציב? מקטינה את החוב הלאומי. או לחילופין בחודש האחרון של כל שנת תקציב, מוציאים המשרדים השונים את עודפי התקציב, כדי למנוע הורדה בתקציבם שנה לאחר מכן (כדי למנוע את האמירה : אם לא הוצאתם את הסכום, כנראה שאתם לא זקוקים לו).

כאן בא הצורך בחזון!

אילו היה חזון, אילו ראש הממשלה היה מחליט להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי , היה בא ואומר לשר האוצר: במקום שנקטין את החוב הלאומי,  נעביר את עודפי התקציב, להעלאת שכר המורה, להחזרת שעות לימוד, להקטנת הכיתות לתשלום לסייעות וכו'

לאפשרות זאת אני מוצאת חיזוק בדבריו של פרופ' אריאל רובינשטיין שטוען: אם באירופה שבה אין גידול של אוכלוסייה יש היגיון לחוב לאומי בהיקף של 60% מהתוצר הלאומי, אז בישראל (עם גידול אוכלוסייה שנתי של 2%) החוב הלאומי צריך להיות 80% מהתוצר. במילים פשוטות במקום להקטין את החוב הלאומי להעביר את הכספים לחינוך (ולרווחה..)

יתר על כן , פרופ' אריאל רובינשטיין טוען שבציבור יש מוכנות "לשלם מחיר אמיתי על מנת להעלות את רמת החינוך" וגם "הדורות הבאים יהיו מוכנים לקבל באהבה את העול שיוטל על כתפיהם אם נלווה על חשבונם לשיפור החינוך שלהם.

מראש הממשלה הנוכחי כנראה כבר לא יבוא החזון,

השאלה אם יש מועמד בעל חזון כזה?

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , , , ,

5 תגובות

  1. אבי :

    כסף הוא אומנם פלוס מאוד גדול כשמדברים על חינוך ילדנו אך הוא לא העיקר, כמו שנאמר פה- קודם כל צריך את החזון, את האמונה ברפורמה והידיעה שהיא תוביל אותנו למקום טוב יותר וכך גם את ילדינו היקרים.
    אני מאמינה שאם היו יודעים לנתב את הכספים למקום הנכון לא היינו יושבים כאן ודנים בדברים אלו שבעיניי רוחי ברור כשמש שיש צורך ומיידי ליישם את רפורמת אופק שתסייע ותניב תוצאות טובות תוך זמן לא רב ותקדם את החינוך בארץ לרמה שונה לגמרי מהמקום שהוא נמצא בו היום.

  2. זיו :

    אבי, שאלה ברשותך:
    מדוע ברור לך כשמש שיש להכניס את רפורמת אופק למערכת?
    אתה מכיר אותה?
    אתה מודע לכל יתרונותיה וחסרונותיה?
    או שהעיקר שתיהיה רפורמה ולא חשוב מה היא אומרת כלל?

    (אם אתה מכיר אותה לעומק ואת כל המשמעויות שלה על עתיד המורים והחינוך – אפשר להמשיך את הדיון אם זה טוב או לא. אם הינך מאמין רק שצריך רפורמה ולא התעמקת במשמעויתו שלה – אסור לקבל דברים רק בכדי להגיד שיש שינוי).

  3. שלוי :

    לאבי,
    "אופק חדש" – רפורמה (רפורמה?) מיותרת, מוטב היה לו לא היתה באה לעולם. ברור לכל בר דעת שהיא גם לא תועיל.
    אפשר היה לחסוך את כל הפירסום שהושקע, גיוס המטמיעים על שכרם המנופח, שעוני הנוכחות, שיפוץ המבנים הפזיז, ועדות ההיגוי (חסרות ההגיון, בינה ומעוף ) ועוד.
    בכספים המבוזבזים שהושקעו בחוסר תבונה, ניתן היה לממן סייעות לילדים בעלי צרכים מיוחדים וקיצוצים רבים נוספים היו נמנעים.
    כולם מסכימים כי למורים הגיעה תוספת שכר. אפשר היה פשוט להחליט על העלאה מסויימת, וכולם היו הרבה יותר מרוצים.
    מורים ממילא הקדישו מזמנם לכל מטרה חינוכית. עתה, משכופים עליהם תנאי עבדות, רבים מתכוונים להקדיש את המינימום הנדרש, הם גם מצהירים על כך.
    שימו לב, רבים מהמורים מבקשים להישאר ולעבוד בתנאים הקודמים, למרות הקפאת שכרם. מי שיחקור ויברר ילמד, כי תנאי ההעסקה החדשים פשוט בלתי אפשריים.
    אם תשאלו, ומה עם השינוי? הוא אכן נדרש, אך לא לילד הזה התפללנו.

  4. שימרית :

    לשלוי,

    אם היו נותנים לתופרת עילית לתפור את בגד הרפורמה והשינוי של מערכת החינוך, היא לא היתה מצליחה לעולם לעשות זאת, זה ברור כשמש.
    מערכת החינוך נמצאת בהסגר מרצון, בקיפאון שהפך לאידיולוגיה. ועכשיו מתעסקים בכספים. סתם קולב נוסף לתלות עליו את ההתנגדות לכל שינוי שהוא, בין אם שמו "דברת" ובין אם "אופק חדש".
    לא לילד הזה התפללתם, אמת. מבחינתכם, עדיף לכם להשאר ערירים (וסליחה על הביטוי הנוראי, אבל זאת האמת המצערת)

  5. מיכל :

    שמרית,
    תופרת עילית היתה מצליחה לתפור את בגד הרפורמה. תופרת עילית אינה תופרת את הבגד אלא רק מתכננת אותו.
    לאחר מכן היא זקוקה לתופרים שיהפכו את היצירה למעשה.
    בהסכם אופק חדש לא התייעצו עם המורים. לא שאלו אותם איפה כדאי להתחיל את אותו שינוי שגם המורים רוצים כל כך.
    לו היו מתחילים בהוספת שעות לסל השעות של התלמידים שקוצץ באופן שלא מאפשר הוראה יסודית ומעמיקה.
    תופרת עילית היתה מגייסת אנשי מקצוע מעולים שיעבדו עבורה ולא מורים בינוניים , שעבורם ההוראה היא ברירת מחדל.
    אלא מה? מורים איכותיים לא יגיעו למערכת לא מתגמלת.
    אי אפשר לדרוש מצויינות בחינם.
    כך זה בעבודתך שלך וכך זה גם בעבודתנו.
    מורים איכותיים יודעים שהם לא יעמדו בתנאי אופק חדש. ואלה שלא מוכנים להיכנע לבינוניות יעזבו.
    ובמערכת יישארו מורים ממורמרים , מתוסכלים, שלא את ואני נרצה שילמדו את ילדנו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.