חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עבודה שחורה בת חמש

נושאים על עצמנו, פוליטי ב 28.06.11 16:58

השבוע ימלאו חמש שנים לתחילת הפעילות של אתר "עבודה שחורה" (בתיבה, הפוסט הראשון). איפה הצלחנו, איפה כשלנו, ובעיקר איפה אתם יכולים לעזור

מכתב המתפקד הטרי לנבחריו בכנסת

לקריאה נוספת

"עבודה שחורה" החלה כבלוג בישראבלוג עם עשרות קוראים ביום, והיום היא כלי תקשורת אלטרנטיבי עם 1000-1500 כניסות ביום חול, ולא מעט עיתונאים ופוליטיקאים המבקרים כאן באופן קבוע. המתעניינים בהיסטוריה של "עבודה שחורה" מוזמנים לסדרת המאמרים הזו: פרק א', פרק ב', פרק ג'. המאמר הזה מתמקד דווקא בהווה – בחמישה הישגים ובחמישה כשלונות.

יציבות – זה לא טריויאלי. במשך השנים ראינו יוזמות רבות של אקטיביזם פוליטי באינטרנט, מיעוטן וותיק מאיתנו כמו "הגדה השמאלית" או "העוקץ", אך רובן צמחו אחרי ה"בום הגדול" של בחירות 2006. אתרים רבים שזכו לסיקור נרחב בתקשורת ההמונים וגם למספר גבוה יותר של קוראים בתקופות מסוימות, הפסיקו את פעילותם לאחר תקופה קצרה יחסית. פעילות גולשים רבה נדדה מהבלוגים לפייסבוק ובלוגים רבים נסגרו. לשמחתנו, לנו זה לא קרה. ההקפדה על גיוס מתמיד של כותבים ופעילים חיפתה על תופעות טבעיות של שחיקה, לחץ של עיסוקים אחרים, חילוקי דעות ענייניים וגם מריבות אישיות – תופעות שקיימות בכל התארגנות מבוססת-מתנדבים.

ומצד שני – אנחנו לא ממצים את הפוטנציאל להרחיב את המעגל. בכל חודש אנחנו מקבלים כמה פניות של גולשים המבקשים להתנדב במסגרת האתר. כמעט מכל הפניות האלו לא יוצא כלום בסוף, ולנו יש המון משימות שאנחנו לא מצליחים לבצע, פשוט בשל חוסר זמן. עניין ההתנדבות מאתגר במיוחד בגלל הפיזור הגיאוגרפי של חברי המערכת (מחיפה דרך ירושלים ות"א ועד ערד ורביבים). אם אתם אוהבים לארגן מפגשים, לקיים קשר טלפוני עם פעילים ובכלל להיות נחמדים יותר מאיתנו – אתם מוזמנים להתנדב אצלנו כרכזי מתנדבים, כי אנחנו ממש לא יודעים איך לעשות את זה.

יותר תכנים = יותר קוראים, וגם כבוד מגוגל. אנחנו לא מבינים ממש בקידום אתרים, ואין לנו כסף לשלם למישהו שיטפל בזה. אף על פי כן, יש לא מעט ביטויים שהמחפשים אחריהם במנועי החיפוש יגיעו בסבירות גבוהה אלינו (ובייחוד אלו המחפשים בגוגל מידע על פוליטיקאים). האתר עוסק במגוון גדול מאוד של נושאים שמעניינים גם את מי שנרתעים בד"כ מפוליטיקה – חינוך, בריאות, רווחה, איכות סביבה, זכויות עובדים ועוד. אנחנו מקווים שמי שמגיע אלינו כדי לברר מידע על "עוז לתמורה" או על גובה שכר המינימום יישאר גם לקרוא על נושאים אחרים.

ומצד שני – קוראים רבים לא מתמידים. כמעט 700 אלף איש נכנסו לפחות פעם אחת ל"עבודה שחורה" (ובסה"כ מיליון ומאה אלף כניסות). אבל רוב הקוראים נכנסים אלינו פעם או פעמיים ולא חוזרים. גם בקרב הכותבים, רק בודדים ממשיכים לכתוב אצלנו במשך שנים וגרעין ה"קבועים" אינו גדל משמעותית. כמה סיבות אפשריות שהועלו היו נטייה מוגזמת "לחפור" בביקורת של שמאל על הפוליטיקאים מהשמאל (מה שגרם לפעילה פוליטית מרכזית במפלגת העבודה לכנות אותנו "אתר של נודניקים"), העיצוב והמראה שאינו ידידותי למשתמש החדש וגם שיח טוקבקים לא סובלני (בייחוד בין פעילים מפלגתיים).

קבוצה קטנה של קוראים בעלי השפעה. בדברים מסוימים חשוב לא רק כמה קוראים את האתר שלך אלא מי קורא. בשנים האחרונות יותר ויותר פוליטיקאים ועיתונאים נוהגים לעיין באתר בקביעות (לכמה מהם יש מנוי דוא"ל). תכנים חדשותיים המתפרסמים כאן לראשונה הפכו מספר פעמים לנושאים שטופלו בהמשך בתקשורת ההמונים ואף בכנסת (סיפור אחד מסופר כאן).

ומצד שני – אין לנו מספיק "סחורה" בשבילם. כדי להשפיע יותר על פוליטיקאים ועל עיתונאים, אנחנו חייבים לספק מינון יחסי גבוה יותר של חדשות שאינן מתפרסמות בתקשורת ההמונים, ולהקטין את מינון הדעות, שמהן יש באינטרנט כמויות בלתי נדלות. לדוגמה,אנחנו מפרסמים המון הזמנות לאירועים, אך ממעטים לדווח מה קרה בהם. אנחנו גם לא ממש מסוגלים לעקוב בצורה רצינית אחר עבודת פוליטיקאים ובעיקר נותנים פרשנות למה שמתפרסם בתקשורת. גילינו שזה לא מסובך להתחרות בתקשורת בייצור של חדשות, גם בלי תעודת עיתונאי ובלי להקדיש חודשים לתחקיר. לפעמים מספיק ללכת לאירוע ולסכם את הנאמר, להפנות שאלות למרואיין, או לבקש ממי שצריך את המידע. וזה כמובן בנוסף למבול ההודעות לעיתונות מפוליטיקאים וארגונים חברתיים שנוחתות אצלנו בתיבה.

כתובת של מידע למורים ולמאבטחים. בזכות המורים הפעילים באתר, מתקיים אצלנו דיון מתמיד ברפורמות חינוכיות ובסוגיות אקטואליות שונות הנוגעות למערכת החינוך, כולל הבחירות שנערכו בארגון המורים ובהסתדרות המורים. מלבד חילופי הדעות, פורסם כאן גם מידע מקיף שלא סוקר בתקשורת ההמונים ולא באתרי שמאל אקטיביסטי. התוצאה – בין הקוראים שלנו יש מורים רבים, והתכנים בנושא רפורמות בחינוך הם בין הנקראים ביותר. בנוסף, פינת המענה לשאלות של מאבטחים, שנוסדה ע"י יואב לוי והומשכה ע"י יאנה ורניק ואחריה עו"ד רותם שפירא, משמשת אבן שואבת לעובדים המבקשים לדעת את זכויותיהם.   

ומצד שני – מה עם כל השאר? זה חשוב שיש הרבה מורים שקוראים (וכותבים) אצלנו, אבל מה עם יתר עובדי המגזר הציבורי – למשל הרופאים, האחים, העו"סים, הכבאים והשוטרים? מה עם עובדי העמותות והעובדים המוחלשים במגזר הפרטי? מה עם הגמלאים והנכים – גם הם מגזרים שנפגעו מהרס מדינת הרווחה? עד עכשיו לא הצלחנו להכניס לאתר כמות מספיקה של תכנים כדי לייצר אותו מעגל קסמים חיובי של קוראים וכותבים בדומה למודל שעובד בתחום החינוך. גם בתחום זה יש לנו הרבה מה לשפר, כי התכנים אינם מהווים מענה טוב לנושאים שמעניינים הורים ולתלמידים, או מרצים וסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה.

פלורליזם של דעות ושל מפלגות – זה בכלל לא פשוט. לאתרים פוליטיים-אידיאולוגיים יש נטייה להפוך למדורות שבט: מדורה של ציונים אשכנזים חילונים, מדורה של מזרחים פוסט-ציונים, מדורה לחברי מפלגה פלונית או אפילו לחברי מחנה מסוים בתוך מפלגה. אנחנו אמנם התחלנו כאתר של מצביעי "עבודה" עצבניים, אך מאז הפכנו למקום שכותבים בו בקביעות חברי קדימה, מרצ ומימד, ולעתים רחוקות יותר פעילים מחד"ש, התנועה הירוקה והשמאל הלאומי. כמו כן הקפדנו לפרסם מגוון של דעות בנושאים אקטואליים, גם אם העמדה סתרה לחלוטין את עמדת חברי המערכת או את מה שנראה בעינינו כ"עמדה סוציאל-דמוקרטית". לא כל הקוראים שלנו אהבו את הגישה הזו, ויש כאלה שנטשו אותנו בשל כך. אנו מאמינים שפלורליזם הוא הכרחי אם איננו רוצים להפוך לעוד אחד מכלי התקשורת הרבים שמדברים למשוכנעים בלבד או לפעילים של מפלגה אחת. ועדיין, יש בקרבנו מחלוקות בדבר האיזון הנכון בין פלורליזם להעברת קול סוציאל-דמוקרטי צלול.

ומצד שני – לא פלורליסטי מספיק. יש אצלנו ייצוג יתר לתכנים של פעילי מפלגת העבודה, וכמעט כל הסיקור של עניינים פנים מפלגתיים קשור למפלגת העבודה. פעילים במפלגות אחרות מרגישים אצלנו לעתים קרובות כאילו הם "בשטח אויב", וזו ממש לא הכוונה. בנוסף, במשך השנים האתר נתן הרבה יותר ביטוי לעמדות הרשמיות של ארגון המורים ושל הוועדים המאוגדים ב"כוח לעובדים" ביחס לעמדות הרשמיות של הסתדרות המורים, ההסתדרות הכללית והאיגודים המסונפים אליה.

בין הכותבים, רק בודדים הם ערבים, ציונים דתיים או עולים, וגם הם אינם שולחים לנו תכנים באופן קבוע. אין אצלנו אף כותב חרדי. בין הכותבים יש יותר אשכנזים ממזרחים (אם כי המצב פחות גרוע מבמסגרות שמאל אחרות). ומה שהכי בולט לעין – מעט מאוד נשים, גם בתגוביות (טוקבקים). אז אם אתם מרגישים (או מרגישות) שהקול שלכם לא מיוצג כאן מספיק, אתם כנראה צודקים. תכתבו – ונפרסם.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

35 תגובות

  1. הראל לייבוביץ :

    יישר כח!

  2. ק. טוכולסקי :

    חברות וחברים שנעלה ונצליח ונביא עוד ועוד קוראים. אני מציע היום שכל החברים בקבוצת הפייסבוק ימליצו על האתר לכל חבריהם. ישלחו מיילים לכל השאר ויביאו עוד קוראים.

  3. שושי פולטין :

    יישר כח!
    תמיד יש מה לשפר , אבל בכל מקרה אתם עושים עבודה (שחורה) חשובה!

  4. Ray-V :

    מזלטוב

    איחולי צמיחה והצלחה

  5. א. קוריאל :

    כל הכבוד!

    לא פשוט להחזיק חמש שנים במסגרת עצמאית והתנדבותית.
    אני בטוח שחמש השנים הבאות תהיינה אפילו יותר מוצלחות.
    יישר כוח!

  6. אבשלום :

    לשם "עבודה שחורה" יש קונוטציה קיצונית שמרתיעה רבים מלהיכנס לאתר

    האתר הזה, שהוא מיינסטרים של סוציאל-דמוקרטיה, ראוי לשם יותר מיינסטרימי.
    אני מכיר רבים וטובים שבגלל הקונוטציה החתרנית של שם האתר, הם נרתעים מלהיכנס אליו, ולא כל שכן להיות מנוי לניוזלטר וכד'.
    מציע לשקול ברצינות לשנות את שם האתר למשהו כמו "סוציאל דמוקרטיה בישראל" ובכותרת משנה משהו כמו "מבית היוצר של עבודה שחורה"

  7. שושי פולטין :

    מסכימה עם אבשלום

    אני יכולה להעיד על עצמי כי כאשר פנה אלי לראשונה איש "עבודה שחורה" מאוד נרתעתי, לקח לי הרבה זמן לעכל ולקבל. עד היום כאשר אני מפנה משהו לאתר, אני מוסיפה "השם אמנם מרתיע, אבל…"
    עכשיו כבר קצת קשה לשנות משום שהאתר הפך ל"מותג" לפחות מבחינת גוגל…אבל אני מצטרפת לבקשה לשקול ברצינות "ריכוך" השם.

  8. אלעד הן :

    מרגש

    עבודה שחורה היא הבמה בהא הידיעה של הסוציאל דמוקרטיה בישראל ופניה במידה רבה כפני הס"ד לטוב ולרע.
    לכל השולחים ידם במלאכה, יישר כוח!

  9. איתי :

    אבשלום,

    א. זה באמת מותג שצבר מוניטין ולכן זה נימוק כבד משקל למה לא לשנות אותו.

    ב. לגבי שם חלופי – עליך לזכור כי מספר האנשים שמתעניינים בסוציאל-דמוקרטיה כמושג (גרעין השם שהצעת לאתר) או במדינת רווחה הוא מאוד קטן, אתה יכול לבדוק זאת בגוגל-אינסייטס ולהשוות לביטויים כמו עוז לתמורה, אופק חדש, שכר המינימום או מחירי הדיור (והקוטג').

    בנוסף, יש סתירה עקרונית בין אתר שמעודד שיחה ישירה עם פוליטיקאים התפקדות למפלגות ומעורבות פוליטית, ובין הנסיון להיות שופר של זרם אחד ספציפי (סוציאל-דמוקרטיה). שני הדברים האלה כלולים במטרות האתר והשם שהצעת מושך חזק לכיוון השני.

    ג. הכי חשוב – אני חושב שאם אתה עושה משהו טוב שקולע ללב של רבים – ההמונים יגיעו גם אם השם מרתיע.

    הדוגמה הטובה ביותר היא הפנתרים השחורים.

    ד. הבעיה הגדולה שלנו אינה באריזה אלא בתוכן. פשוט אין פה מספיק חומר שמעניין הרבה אנשים. במצב כזה גם השם הכי נפלא וגם העיצוב הכי מגניב לא היו מביאים לפה עשרות ומאות אלפי גולשים ביום.

    השיפור הנדרש בתוכן כולל

    1. הרכב מאוזן יותר של נושאים (כמעט אין פה חומר על בריאות, הגיל הרך, קשישים ונכים…)

    2. טקסטים פשוטים וקצרים שלא צריך תואר ראשון ומעלה כדי לקלוט את המסר שלהם. כשהעם צורך ווינט ופייסבוק, אתה לא יכול לייצר מוצר אליטיסטי ולהתפלא שאין לו רייטינג.

    3. חדשות בלעדיות. כי בכל כלי התקשורת בעולם אנשים מתעניינים הרבה פחות בחלק של הדעות ויותר במה שקרה. סיקור חדשותי מנקודת מבט סוציאל-דמוקרטית הוא דבר שמאוד חסר בעיתונות בארץ פרט לחריגים כמו שי ניב מגלובס.

    4. שילוב של חומרי וידאו וצילומים (בלעדיים ולא ממוחזרים ממקומות אחרים). כי הרבה אנשים לא יקראו טקסט אבל כן יקלטו את המסר מקטע וידאו או מתמונה. העובדה שהאתר כמעט נטול תמונות ומרובה טקסט בפונט קטן צוינה ע"י רבים כעניין מרתיע.

    כדי לעשות את כל זה צריך בעיקרון הרבה כסף (אפילו קצת כסף – כמו המימון שמקבלים העוקץ והטלויזיה החברתית לתשלום משכורות) ו/או מערכת מתנדבים משומנת ונרחבת בהרבה ממה שיש כאן כיום.

  10. איתי :

    אלעד, אני לא בטוח בעניין "הבמה בהא הידיעה", כי העוקץ טובים מאיתנו בהרבה בדברים מסוימים.

    אבל אם זה באמת מה שאתה חושב הדבר המתבקש הוא לסגור את הבלוג של יסו"ד שטרם המריא ולהפוך אותו לבלוג בתוך עבודה שחורה, בדומה למודל של בלוג תא אופק.

  11. תמר :

    יום הולדת שמח!

    קוראת קבועה לגמרי, כל בוקר (וקוראים קבועים הם העדות הנאמנה ביותר לטיב האתר).

    גם כותבת מפעם לפעם.

  12. לקסי :

    בניגוד לדברי ההסתייגות מהשם-שהיה-למותג (אבשלום, שושי) לי דווקא יש משובים חיוביים.
    הפנייה שלי היא: "מתי היית בפעם האחרונה בעבודה שחורה?".
    חלק מהנשאלים יודעים ומשיבים: "אתה מתכוון באינטרנט?", האחרים מסתקרנים וחלקם מקבלים כרטיסי ביקור.
    היו גם כמה שכתבו. (אנשים שפגשתי בהפגנת העו"סים במכללת ספיר ועוד).

  13. איתי :

    לעומת הרתיעה הקיימת בוודאי מהשם עבודה שחורה, יש הרבה יותר אנשים שנרתעים משם המותג "מפלגת העבודה" כי זה מזכיר להם גזענות, דו פרצופיות (פרס כן ולא) ורדיפת כיסאות.

    האחרון שניסה לשנות את שם המותג (ל"ישראל אחת") נחל כישלון חרוץ.

    אותו דבר נכון גם לגבי מרצ שביילין ניסה לשנות את שמה ליח"ד.

    אם המוצר שלך דפוק, שם חדש לא יציל אותו.

  14. דקל-דוד עוזר :

    כל הכבוד

    הגישה העיתונאית של האתר מעולה והאתר מצוין.
    דבר שיכול לשפר מאוד את התפוצה הוא חלוקה של מגזין פעם בחודש-חודשיים בקמפוסים.
    אוספים נניח את 10-15 המאמרים הטובים ביותר עם רשימת המגיבים, מכינים עיתון ומחלקים בשיתוף פעולה עם תא אופק של העבודה או כל דרך אחרת.
    יש במודל הזה גם שימוש נכון בחוכמת ההמון crowd wose כי האיסור של הכתבות לכדי עיתון אחד יכול מזקק את החומר ומרחיב את התפוצה בצורה משמעותית.
    השאלה העיקרית היא איך לעשות את זה במימון אפסי עד נמוך… נראה לי שזה אפשרי אבל אין לי הבנה בתוכנות עיצוב.

  15. ק. טוכולסקי :

    אני חושב שהשם מצויין, אף אחד לא אמר לי אף פעם מה זה השם הזה או הסתייג ממנו והופתעתי לקרוא את ההסתייגות. בכל מקרה אחרי 5 שנים לא נראה לי שיש טעם בהחלפת השם.

  16. יהושע בן משה :

    EL QUE MUCHO ABARCA POCO APRIETA

    ברכות חמות לעושים במלכה.לדעתי צריך להתרכז במספר תחומים ולא לנסות להקיף עולם ומלואו.
    "מי שמנסה להקיף יותר מדי,אינו לוחץ די" זה התרגום החופשי של הפתגם בכותרת.

  17. חמוד :

    אהבתי

    אהבתי מאוד מה שאתם עושים . לטעמי יש לקרב יותר את האזרח הפשוט לאתר . אני מציע להתחיל בכיסויי בעיות הבירוקרטיה בכל משרדי הממשלה , לתקוף סוגיות שהאזרח הפשוט נתקל בהם בחיי היום יום שלו .
    יישר כח וכל הכבוד

  18. איתי :

    דקל,

    אם כבר להדפיס נייר, עדיף לא ללכת לקמפוסים ששם כולם משתמשי אינטרנט, אלא למקומות שבהם שיעור החדירה של האינטרנט נמוך יותר: בשוק, בפתח לשכת הרווחה, בתחנות אוטובוס.

    ההשערה שלי היא שכדי לעשות את מה שאתה מציע בצורה מכובדת ומזמינה צריך אלפי שח בחודש. אם היה לנו תקציב שכזה, אני חושב שהיה עדיף להשקיע אותו בתשלום שכר לעיתונאי אחד או יותר, שייצרו חדשות.

    דוגמה: היום הייתי בדואר. קשישה שעמדה לפני בתור הניחה על הדלפק עוד ועוד מכתבים שהגיעו אליה בטעות מבזק, בנקים וכל מיני עסקים ונשלחו לאנשים אחרים. הפקידה בדואר אמרה – זה לא באחריותנו, אלה "מסר", זו חברה מתחרה. אני כלל לא ידעתי שיש דבר.

    דוקא בימים שיש דיבורים חזקים על שבירת מונופולים ועידוד תחרות הנושא הזה מעניין לבדיקה. זה גם קשור לפרוייקט שלנו על ייבוש המגזר הציבורי, שדורש כוח אדם להמשך חקירה בתחום.

    ראה כאן
    http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2856649&forum_id=771

    וכתבה מ-2003!
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=694152

    יהושע, אני חושב הפוך ממך.

    הרושם שלי הוא שיש באתר קבוצות קוראים שמתמקדות כל אחת בנושאים מאוד מסוימים וכל השאר כמעט לא מעניין אותה. מורים יכולים להגיב מאה פעם בפוסטים על האופק ולא להגיב בפוסטים על מפלגת העבודה, ופעילי מפלגה בדיוק ההיפך. לכן כל עוד איננו כותבים מספיק על נושאים מסוימים כמו בריאות אנחנו פשוט לא מעניינים קהלים גדולים.

    חמוד,

    אנחנו מנסים להתעסק גם בנושאים אלה, אבל צריך לזכור שהחומר פה מגיע ברובו מגולשים (כמוך) וגם אם נגדיר כל מיני עדיפויות זה לא יעזור.

    כמו כן לצערנו יש בעיה בהתמקדות יתר בבירוקרטיה ממשלתית – זה מחזק את הסטיגמה שהממשלה מנהלת בצורה לא יעילה ו/או סתם מציקה לאזרח. הסטיגמה הזו היא הדלק למדורת ההפרטה.

    אנחנו סבורים (גם מניסיון אישי) שהשירות בחברות פרטיות (הוט, יס, אורנג' וכו) הוא לעתים קרובות הרבה יותר גרוע ממה שמקבלים במונופולים ממשלתיים (מס הכנסה, משרד הפנים, ביטוח לאומי, חברת חשמל). לכן אנחנו מתקוממים כל פעם כשאומרים לנו שהפרטה תשפר את השירות. ההנחה הזו פשוט לא מחוברת למציאות.

    אני יכול לתת דוגמה קונקרטית – ביקשנו החזר מאורנג' על חיוב יתר ובערך במקביל מהביטוח הלאומי. באורנג' זה היה כרוך בהמתנה של שעות, במעבר בין נציגי שירות ובהרבה צעקות. בבט"ל מילאתי טופס באינטרנט וזהו. הכסף מהבטל הגיע תוך שבועיים ומאורנג' עדיין לא.

    אני הייתי שמח מאוד אם היה כאן מדור צרכני שמתעסק במעללי בהוט-יס-אורנג' וכו' (וגם בבירוקרטיה ממשלתית, לא צריך לחפות עליה כשהיא קיימת) – אך זה דורש משוגע/ת לדבר. רוצה לקחת?

  19. הדס :

    מזל טוב!אני קוראת קבועה, כבר שלוש שנים,בערך.
    אתם זקוקים מאוד למנהל מתנדבים, אולי אפשר שיהי לכם עמית של אברט שיעסוק בזה?
    http://www.shatil.org.il/activity/everett

    הדס

  20. עמית-ה :

    יום הולדת שמח

  21. עיתונאי :

    כל הכבוד לכם. אתם עושים עבודת קודש

    תמשיכו

  22. רביב נאוה :

    הדס, תודה על הרעיון.

    אנחנו בהחלט זקוקים לעזרה בתחום הזה. נבדוק את ההצעה שלך.

    רביב
    מערכת עבודה שחורה

  23. שושי שמר :

    מזל טוב!

  24. הפרולטר :

    בסה"כ - מה רע?

    כמו בכותרת – בסה"כ לא רע בכלל … אז אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה!

    כמי שוותיק יותר מכם ברשת, אבל מפעיל אתר בעל "אופי" דומה אבל עוד יותר נישתי … הרי שזו המציאות בה אנו פועלים ותאמינו לי שאני מכיר מקרוב עוד כמה אתרי "פוליטיים" ברשת וההשגים שלכם בהחלט מציבים אתכם בחוד החנית. כאמור, המציאות בישראל היא לא של השתתפות פעילה, לא של יזמות-חברתית, לא של אחריות-חברתית ובעיקר של "אחרים יעשו" ועובדה זו משפיעה על הביצועים שלכם באופן ישיר.

    כמעט כל מה שכתבתם, רלבנטי גם לאתר שלי ולכן כמה עצות –
    א. תמצאו דרך "תשתיתית" לאפשר לכותבים לפרסם תכנים עצמאית וישירות.
    ב. תשלבו כלי שיתוף חברתי (ואני לא מדבר על פייסבוק – שהוא מחרב אתרים ידוע ולכן אפילו הייתי שוקל להסיר אותו)
    ג. תעבדו על העיצוב\מבנה התוכן ועל אפשרויות הרישום וכל "הקריאה" להפעלה אצלכם לא ממש טובות. בהקשר זה, ראו מאמר משובח לגיוס קוראים ועוקבים: http://www.askpavel.co.il/blog/increase-readers-case-study ועוד אחד על בניית עמודי נחיתה מקצועיים (להגדלת המרה): http://www.askpavel.co.il/blog/killer-landing-pages-guide
    ד. גם ההתאמה שלכם לגוגל יכולה לעבור שיפור.

    בנוסף, אתם מציגים עמדה "מערכתית" די חד-צדדית (זו לא ביקורת, זו זכותם) ובהכרח היא משפיעה על הקוראים (אני, לדוגמא, באופן אישי לא ממש טורח לקרוא חלק מהמאמרים שלכם והיות והכותרת כבר מדברת בעד עצמה ומראש).

    לסיכום, גם אצלי לא הכול אופטימאלי – כי תמיד יש את השאלה של האיזון בין הרצוי למצוי ולמה שלנו נדמה שנכון יותר (פחות אגו, בבקשה) – ובפרט שכמו שכתבתי למעלה, יש אצלנו חסם עליון של השתתפות שאם תצליחו לפרוץ אותו, אשמח להתעדכן.

  25. איתי :

    פרולטר, תודה על העצות. בעניינים הטכניים אני לא מבין ומניח שאתה צודק אבל צריך לגזור ולשמור.

    לגבי פרסום תכנים באופן עצמאי (עם בקרה בדיעבד), אני חושב שזה יפגע קשות באחד היעדים שעומדים לנגד עיני – יותר חדשות ופחות דעות.

    אם פותחים לפרסום עצמאי, גם מעט הידיעות החדשותיות (על התארגנות עובדים למשל) ייבלע לחלוטין במאות מאמרי דעה על הבחירות במפלגת העבודה, שיפרסמו אנשים שהיום מסתפקים בויכוחי טוקבקים.

    התועלת במהלך כפי שהצעת לא תהיה גדולה, כי העלאת התכנים לאתר גוזלת זמן מועט מאוד ביחס לעבודה הנדרשת בהבאת תכנים שהיינו רוצים ולא מגיעים בעצמם לתיבה.

    נ"ב: לא הבנתי את ההערה על העמדה המערכתית. העובדה שאנו מפרסמים דעה נחרצת מסוימת שמתבטאת בכותרת שלא עושה לך חלק להמשיך, אינה אומרת שום דבר על הסכמת כלל העורכים אם הנאמר בטקסט.

    לעיתים קרובות מתפרסמים פה דברים שהעורך ממש לא מסכים איתם אך הם ראויים להישמע, וזה כולל דעות קפיטליסטיות למהדרין.

  26. הפרולטר :

    ... אז

    אז אם אתה מחפש לייצר חדשות ולהציף את האתר בהן – יש כלים אוטומטים שידעו לרוץ ברשת ולאסוף ידיעות רלבנטיות … ראה אזור "חדשות" באתר שלי.

  27. נדב פרץ :

    פרולטר – זה לא לייצר חדשות, זה לאסוף אותן.
    זה מתאים לאתרים מסוגים מסויימים. מאוד לא מתאים למה שאנחנו מנסים לעשות.

  28. הפרולטר :

    הבנתי,

    לשם כך יש כלים טכנולוגים – חברתיים שמאפשרים יצירה ושיגור "חברתי" של חדשות (טקסט, וידאו ותמונה) בסגנון WIKI.

    אבל נדמה לי שהפלטפורמה שלכם לא מתאימה לזה.

  29. תומר רזניק :

    מחזק את ידי העוסקים במלאכה

    כפי שנאמר על ידי מגיבים קודמים, עבודה שחורה הפך עבורי למקור מידע מרכזי וכן לבמה פורה ומעניינת לדיונים. שמח על שיכולתי מדי פעם לתרום את חלקי, ומשוכנע שלאתר הזה צפויות גדולות ונצורות

  30. איתי :

    ויקי או קובץ בוורד זו לא הבעיה.

    הבעיה היא מחסור באנשים שיקדישו מזמנם לעשות בהתנדבות עבודה שבד"כ נעשית ע"י עיתונאים בשכר, ושזה ייצא איכותי ובהיר (לא כל מי שרוצה לעשות עבודה כזו יוצא לו מוצר טוב).

    יש בארץ המון אנשים שעוסקים בפעילות חברתית ופוליטית. אבל בד"כ למי שעוסק בעשייה אין פנאי גם לכתוב עליה.

    לעתים קרובות אנחנו מזמינים אנשים לפעילות מסוימת, אבל ב-99 מ-100 מקרים אין לנו כתב שיילך לשם ויכתוב על מה שאירע. אפשר להתחנן למארגני האירוע, לרוב הם לא כותבים.
    דוגמה לכתבה שהיתה יכולה להיות פה ולא היתה ראה כאן
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232782.html

  31. הפרולטר :

    לא ירדת לסוף דעתי

    הכוונה שלי לא שישלחו לך את הידיעה בוורד … זה לא משהו מהותי.

    היום יש כלים שבהם הגולשים יכולים להיות שותפים פעילים ביצירת פריט חדשות: אחד זורק כותרת, אחד מוסיף תמונה, אחד מעלה קטע קול ואחר מעלה קטע וידאו … והופס יש לך ידיעה חדשותית שאין לאתרי החדשות עם המערכות הכי חזקות בעולם … כי אין תחרות לעדכוני זמן אמת מהשטח.

    כשיהיה לי זמן, אני אעלה כזו מערכת לאתר שלי.

  32. איתי :

    לחבר בין תכנים שנוצרו ע"י מספר אנשים זה בגדר "צרות של עשירים".

    אני מנסה להסביר שלגבי רוב האירועים שאנחנו מפרסמים פה אין לנו אפילו אדם אחד שיקדיש מזמנו להביא תכנים (טקסט, תמונות, וידאו, וכו'), אתה מדבר על מערכת שמתמודדת עם מצב שבו יש כמה אנשים כאלה.

    בנוסף, אני כלל לא בטוח שהעובדה שיש כלי טכנולוגי שמאפשר לכמה אנשים ליצור פריט חדשותי אחד הופכת את התוצר לאיכותי, כי כל אחד חווה את המציאות אחרת ומושך לכיוון אחר. הרבה יותר סביר בעיני שהתוצאה תהיה לעתים קרובות בסגנון הפתגם "גמל זה סוס שתוכנן ע"י וועדה".

  33. עודד גלעד :

    חברים, תודה!

    ברמה הטכנית, חסרה לי דרך לתת משוב פשטני לתכנים. בנוסף לכפתור ה"לייק" של המאמרים הייתי מוסיף אפשרות לתת אפשרות הצבעה "בעד" ו"נגד" לטוקבקים.

    אה, ותודה גדולה לכל העוסקים במלאכה. כשאני חושב על שם חלופי ל"עבודה שחורה" הראוי ביותר הוא "עבודת קודש" (;

  34. חן שרעבי :

    אני מוכן לכתוב ויש לי המון חומר על מפלגת העבודה ועל עבודה שחורה באמת ומה קורה שם

    אבל אני לא בטוח שאתם תפרסמו את זה

  35. מערכת עבודה שחורה :

    חן, האתר הזה אינו קשור למפלגת
    העבודה ואינו מחוייב להגן על שמה הטוב.

    בבחירות האחרונות מתוך 7 חברי מערכת, רק אחד או שניים שמו פתק "אמת". אפילו היו פעילי עבודה שהאשימו אותנו בהתרסקותה של מפלגת העבודה – דבר מגוחך לחלוטין (העבודה איבדה קולות רבים לקדימה שכמעט לא מיוצגת כאן ולא לחד"ש והירוקה-מימד שזכו כאן לסימפטיה רבה).

    בקיצור, נסה אותנו

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.