חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שיטת חישוב הקולות בכנסת – הצעה לשינוי

נושאים איכות השלטון, דעות ב 24.06.11 5:02

שיטת ההצבעה בכנסת מיושנת ומלאה פגמים. מובאת כאן הצעה לשינוי השיטה המבוססת על משקלה היחסי של כל מפלגה

מאת: אהרון אופיר

שיטת חישוב הקולות בישראל, המבוססת על מנדטים, מיושנת ובעלת חסרונות רבים:
– קולות רבים הולכים לאיבוד.
– עודף קול: אדם הצביע למפלגת מר"ץ אך מגלה שהקול שלו תמך במפלגת כהנא (כדוגמה ואין זה משנה שמפלגה זו אינה קיימת).
– הצורך להביא אנשים לכנסת כי השיטה דורשת את האצבעות שלהם. נזכור את דוגמת רפול: אנשים הצביעו למען רפול והוא זכה ב- 8 מנדטים. עקב כך הוא נאלץ להביא שבע אצבעות נוספות של אנשים שונים, לא חשוב של מי או , כי הוא הזדקק לאצבעות שלהם.
– חברי כנסת מצביעים לפי מה שהם חושבים ושוכחים שהם נציגים של ציבור גדול ושל מצע מוסכם וכתוב, דבר המחייב אותם להצביע לפי מה שחושב הציבור שהם מייצגים.
– חברי כנסת עייפים מצביעים בטעות יחד עם חברי המפלגה היריבה.
– הצורך בקיזוז קולות, חברי כנסת חולים או נעדרים מהארץ וזה משנה את גודלה של האוכלוסייה המיוצגת.
– הצבעה פתאומית המוגדרת כחשובה גורמת לחברי כנסת הנמצאים בחו"ל, במשימה חשובה, לעזוב בבהילות את עיסוקם ולמהר להגיע לארץ כי האצבע שלהם דרושה להצבעה.
– "מארב פתע" או "מארב פוליטי" של מפלגה קטנה המייצגת מעט אזרחים מאפשר לה להשיג רוב על פני מפלגה המייצגת מספר גדול יותר של אזרחים.
– אפשר לשחד חברי כנסת (שיטת מיטצובישי ועוד שיטות).
– בעיות בהצבעה על החלטה. זכורות לנו החקירות בנושא "מי הצביע פעמיים?" או בנושא "מי הצביע גם במתקן ההצבעה של שכנו?".
– לפעמים קיימת התנגשות בין הצורך להיות בוועדה או סיור מקצועי ובין הצורך להיות במליאה.
– חבר כנסת עוזב את המפלגה שמינתה אותו ולוקח את המנדט איתו.
– נאומים ארוכים במליאה, נאומים שאינם משכנעים איש.

נסיונות לשיפור השיטה
– הסכמי עודפים: נעשה כאן נסיון למנוע מ"עודף קול" במפלגת מרץ, למשל, מלהגיע אל כהנא. התיקון מאפשר למפלגה לסכם עם מפלגה אחרת, כרצונה, על העברת עודפי קולות אליה ולא אל מפלגה אחרת. בדוגמא שלנו מפלגת מרץ תוכל לסכם עם מפלגת העבודה ואז עודפי קולות במפלגת מרץ יעברו אל מפלגת העבודה. עדיין, מי שהצביע "מרץ" התכוון לחזק את "מרץ" ולא את "העבודה", דבר נוסף הוא שאם הוספת עודפי הקולות למפלגת העבודה לא תספיק כדי להוסיף מנדט אז בכל זאת יועברו עודפי קולות אלה אל המאגר הכללי ומשם אל מפלגה כל שהיא.
– קיזוז קולות: טכניקה לביטול ההשפעה השלילית הנגרמת שתוצאה מהעדרותו (שהיה בחו"ל, מחלה וכו') של ח"כ. כאילו שנסיעתו של ח"כ לחו"ל גורמת לכך שפתאום נגרעים כ- 25,000 איש ממספר המצביעים למפלגה זו. הפתרון הוא לשכנע ח"כ ממפלגה יריבה להיעדר אף הוא מההצבעה.

הנאומים במליאה מיותרים לגמרי
לא זכורה לי אפילו פעם אחת, שבה:
– חבר כנסת אחד שינה את עמדתו ואת אופן הצבעתו בעקבות נאום של ח"כ מסיעה אחרת כלשהי.
– מפלגה החליטה להצביע אחרת ממה שחשבה קודם לכן, בעקבות נאום.
– חבר כנסת טפח על מצחו, בזמן נאום של חבר כנסת יריב, ואמר משהו כמו: "נקודה טובה, לא חשבתי על כך, אני צריך לבדוק מחדש את הנושא".

אז למה משמשים הנאומים? מטרות אפשריות לנאומים הם:
– "מצליף" הסיעה מחפש חברי כנסת שעוד לא הגיעו לאולם המליאה (במזנון, בשירותים וכו') ורוצים לעכב את ההצבעה עד שיימצאו אותם חברי כנסת. הדרך לעיכוב היא בנאומים שיימשכו עד להגעת אותם ח"כים.
– מפלגה החליטה להתיש את חברי המפלגה המתנגדת ושההצבעה תיערך באמצע הלילה. חברי המפלגה שהחליטה זאת, התכוננו לכך וישנו במשך היום. התקווה היא שחלק מחברי הכנסת המותשים יעזבו, חלק ינמנמו בכיסאם ויחמיצו את ההצבעה ואולי אפילו חלק מהם יצביעו עם המפלגה היריבה מתוך בלבול וטשטוש.

מסתבר שהנאומים נועדו לנצל חסרונות של אותה שיטת מנדטים מיושנת ומטרתה להביא חברי כנסת (או את האצבע שלהם) מהסיעה של הנואם או לטשטש חברי כנסת יריבים כדי שהצבעת המפלגה האחרת לא תבטא את מלוא הכוח שהעניק הבוחר הישראלי למפלגה זו.

חסרונות השיטה הקיימת נובעים מכך שזו שיטה "אנלוגית". כל מפלגה צריכה להביא חברי כנסת במספר מתאים שייצג בקירוב את אחוז ההצבעה עבור המפלגה בבחירות.
אין בישראל בחירות אישיות, הבוחר מצביע למפלגה ולכן הכוח הפוליטי שייך למפלגה ולא לחבר הכנסת.

השיטה המוצעת
השיטה שאני מציע היא שיטה "דיגיטלית": אם בבחירות התברר שמפלגה A קיבלה, למשל, 31.4% אז עמדתה של אותה המפלגה "שוקלת" בדיוק 31.4%. מפלגה B קיבלה, למשל, 9.123% אז עמדתה של מפלגה זו "שוקלת" בדיוק 9.123%.
בהמשך המאמר אציע שתי אפשרויות למימוש "משקל" זה.

כל מפלגה תקבל "משקל" הזהה בדיוק לאחוז המצביעים שהצביעו למפלגה זו בבחירות. עם סיום ספירת הקולות יפורסם המשקל של כל המפלגות שעברו את אחוז החסימה. משקל זה ישמש בסיס לחישוב בכל הצבעה בכנסת. המונח "מנדט" ראוי שיישכח לגמרי.

יתרונות
– אין "עודפי קולות", אין צורך עוד בחוק באדר-עופר.
– אין חיפושי ח"כים במזנון ובשירותים כי האצבע שלהם מעכשיו אינה דרושה עוד.
– אין הצבעות כפולות (מעייפות, בלבול או הונאה).
– אין צורך שח"כים הנמצאים מחוץ לגבולות המדינה, יעזבו הכל וירוצו בבהלה ארצה.
– אין צורך בקיזוז קולות.
– חבר כנסת המחליט לתמוך במפלגה אחרת עושה זאת באופן אישי ואינו לוקח איתו חלק מכוחה האלקטורלי של המפלגה.
– אין טעם בשיחוד חברי כנסת.
– אין סחטנות של ח"כים בודדים.
– חברי הכנסת יוכלו להשקיע את כל זמנם בוועדות או סיורים מקצועיים בלי שזה יפריע לקבלת החלטות בכנסת. זאת משום שבאותו הזמן פקיד מהמפלגה יוכל מסור בכנסת את החלטת המפלגה.
– מפלגה, כמו זו של רפול, שהצביעו עבורה 6.9% מציבור המצביעים, אינה צריכה לחפש בנרות אצבעות לייצוג, אלא בהחלט יכולה להיות מפלגה של איש אחד שהצבעתו שווה 6.9%.
– הכוח הפוליטי הוא של המפלגה, החלטת המפלגה תועבר אל הכנסת.
– אין צורך במשרת "מצליף".

כל מגרעות השיטה האנלוגית נעלמות.

הדיונים בנושא נתון, הנאומים בנושא זה וההצבעות ייערכו במסגרת כל מפלגה ובמוסדות המוסמכים של כל מפלגה ולא במליאת הכנסת. כל מפלגה תחליט אם היא מצביעה בעד, נגד או נמנעת והחלטה זו תועבר אל אחראי ההצבעה בכנסת (היום נקרא התפקיד "יושב ראש הכנסת").

כל מפלגה תחליט באופן המתאים לה על הדרך שבה יתקבלו החלטות במפלגה זו בכל נושא העומד להיות מועבר אל אחראי ההצבעה בכנסת, למשל:
– מפלגה A מבצעת משאל מתפקדים.
– מפלגה B מקיימת כינוס מרכז מפלגה ובו גם נישאים נאומים "חוצבי להבות".
– במפלגה C יש "מטבח" ובו שלושה אנשים שמחליטים.
– במפלגה D ראש המפלגה (רפול, למשל) מחליט בעצמו.

דרכים למימוש המשקל

להבהרת הדרכים נשתמש בדוגמא שבה נתונות שתי מפלגות: A ו- B. המשקל של כל מפלגה הוא האחוז שאותה המפלגה קבלה בבחירות האחרונות.

מפלגה A קיבלה 60%.  מפלגה B קיבלה 40%

נתונה הצעת חוק (האם לגדל חסה על המאדים?) להצבעה. הצבעות שתי המפלגות נתונות משמאל:
במפלגה A יש רוב בעד ההצעה ובמפלגה B יש רוב נגד ההצעה לפי ההתפלגות הבאה:

דרך פשוטה
בדוגמא שלעיל מפלגת A תודיע שהיא בעד ההצעה כי הרוב הצביע בעד, הודעה מ- A תשקול בכנסת 60%. מפלגת B תודיע שהיא נגד ההצעה כי הרוב הצביע נגד, הודעה מ- B תשקול בכנסת 40%. כתוצאה מכך ההצעה תתקבל בכנסת ברוב של 60% מול 40% מתנגדים.

המגרעת בשיטה זו היא שבאופן זה יכולה להתקבל בכנסת הצבעה שמיעוט בציבור תומך בה.
בדיקה יותר מעמיקה תראה שמאחר ורק 45% ממפלגה A תמכו בחוק זה אומר שהמשקל של התומכים הוא 27% בלבד (45% מ- 60) ואילו משקל השוללים הוא 61% (21% מ- A ו- 40% מ- B). ההצעה התקבלה למרות שרק 27% תמכו בה.

דרך משופרת
כל מפלגה תשלח לכנסת הודעה המורכבת מ- 3 תוצאות: % התומכים, % המתנגדים ו- % הנמנעים. זה יהיה % מ-100. בכנסת ישוקלל כל מספר לפי המשקל של המפלגה.
בדוגמא שלעיל שלחו המפלגות את ההודעות הבאות:
הודעת מפלגה A:  בעד – 45%, נגד – 35%, נמנעים – 20%.

הודעת מפלגה B: בעד – 0%, נגד – 100%, נמנעים – 0%

אחראי ההצבעה בכנסת הוציא את ההודעה הבאה:

ההצעה נפלה ברוב של 61% מתנגדים מול 27% תומכים ו- 12% נמנעים.

 

כנגד הצעה זו אפשר לטעון מספר טענות אפשריות נגד, למשל:

פרוש שיטה זו למעשה הוא ביטול חברי הכנסת.

טענה זו אינה נכונה, עבודת חברי הכנסת תהיה בוועדות השונות, השתתפות בסיורים מקצועיים וכנסים, לשמש מקשר בין המפלגה שחבר הכנסת שייך אליה ובין קבוצות אוכלוסיה – מפגשים עם נציגי קבוצות אוכלוסיה שונות, שמיעת טענותיהם והבאת טענות אלה אל מוסדות המפלגה.

 

בדמוקרטיה חשוב גם עצם הדיון ולא רק תוצאות הצבעה כזו או אחרת, ביטול גורף של נאומי הח"כים אינו במקום.

האם מישהו זוכר מה אמר ח"כ פלוני בדיון לפני חודשיים בנושא "פיתוח תשתיות שיווק אל גלקסיה אנדרומדה"? (הוא אמר: "ברגע שיהיו דרכי תחבורה בטוחות לגלקסיה זו וברגע שנגלה שיש שם יצורים חיים נבונים נוכל מייד להתחיל לשווק סחורות לשם ונשיג יתרון משמעותי על פני כל המדינות האחרות" – אבל מי זוכר זאת?). מעטים האנשים השומעים חלק קטן מדיונים אלו וכמעט אף אחד אינו זוכר אותם יומיים לאחר שהושמעו.

מקומם של הדיונים הוא במפלגות השונות ובוועדות ולא במליאת הכנסת. דיונים ציבוריים נעשים בתקשורת.

 

העברה בפועל של הרשות המחוקקת לידיהם של מספר מצומצם של ראשי סיעות (שרובם מן הסתם הם גם חברי ממשלה) נשמעת בעייתית מבחינה דמוקרטית.

העבודה בוועדות נשארת בידי חברי הכנסת. רק ההצבעה על ההצעות השונות בנושאים שהועלו בוועדות היא זו שתעבור בפועל אל המפלגות. זה אינו בעייתי כלל מבחינה דמוקרטית משום שהמפלגות הן נבחרות הציבור ולא חברי הכנסת. השם הרשום על פתק ההצבעה הוא שם המפלגה ולא שמו של ח"כ זה או אחר. ראשי סיעה אינם קובעים במפלגות המקיימות משאל מתפקדים, או מקיימות כינוס של מרכז מפלגה. במפלגות של איש אחד, כמו זו של רפול, אדם זה מייצג את ציבור בוחריו שסומכים עליו ועל החלטותיו ולכן החלטותיו אינן בעייתיות מבחינה דמוקרטית.

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

6 תגובות

  1. ל רפי :

    לשם מה דרושה שיטה כל כך מסורבלת?

    בעידן הפייסבוק כל מפלגה תקים קהילה של חבריה ואלה יצביעו מהבית על כל הצעה העולה לדיון והצבעה בכנסת.
    לפי שיטה זו אין צורך בחברי כנסת.
    ראש הממשלה יבחר בבחירות אישיות, והשרים ימונו על ידו.
    בחקיקה ישתתפו מומחים שיונחו על ידי קבוצה מצומצמת של אלקטורים שיבחרו לשם כך בכל מפלגה. לכל הצבעה תוגשנה שלוש הצעות (שלושה ניסוחים שונים שיקבלו בקבוצת האלקטורים את התמיכה הגדולה ביותר) ועליהם יצביעו הבוחרים, כאמור לעיל. ההצעה שתקבל את מירב הקולות תהפוך לחוק.
    אם כבר ללכת לאבסורד, אז מדוע לא להקצין עוד יותר?! יש בכך גם חיסכון כספי עצום… שאותו ניתן להעביר לנזקקים (?)

  2. עמית-ה :

    לדעתי צריך לעסוק במהות כלומר כיצד מתנהלת מדינת ישראל ולא במכניקה של שיטת בחירות/ממשל/ניהול חקיקה.
    ההסתה של הדיון מהמטרות אל המנגנונים היא תופעה מאוד אנושית אבל לא בטוח שיכולה להועיל.
    לא משנה לי מה צבע קופסת הקוטג' או הצורה שלה אם המחיר שלה כפול מהמחיר המקובל באירופה.

  3. שי כהן :

    בהצעה יש פגמים לא מעטים, אולם בלי קשר - אסור לגעת בשיטת הממשל תחת יחסי הכוחות הנוכחיים

    יש מן הסתם לא מעט שיפורים שניתן לעשות בשיטת הממשל

    להעביר כוח מהכנסת למפלגות זו לדעתי טעות – מי שמפרט את פגמי הנוהל והשיטה של קבלת החלטות במליאת הכנסת לא יכול לעבור באותה נשימה להציב את מוקד ההחלטה במוסדות המפלגתיים שהתנהלותם נופלת משמעותית משל הכנסת

    בכל מקרה, גם יוזמות חיוביות לשינוי שיטת הממשל (או כל אלמנט חוקתי אחר) הס מלהזכיר עכשמי שקובע הם ליברמן וישי – ביחסי הכוחות הנוכחיים כל שינוי שכוון לטובה יעוות וישאיר אותנו עם עוד יותר מאותו ה…

  4. דקל-דוד עוזר :

    אי אפשר להתחיל אפילו להתייחס ברצינות למהות המאמר, אבל במסגרת המאמר יש דברים נכונים (כמו כל דעה אגב).
    לדוגמא: הטענה שהנאומים במליאה לא משכנעים אף אחד – נכונה ב99% מהמקרים, אבל זו לא הבעיה היחידה שלהם – בעיה נוספת היא שזה נאום פרונטלי בלי המחשות בלבד.

    הייתי ממליץ לשים מסך גדול בכנסת כדי שחברי כנסת יוכלו לעשות מצגות, המאה ה-18 חלפה.
    כמו כן הייתי מאפשר לציבור לשלוח SMSים למסך, או SMS ישיר למסכי חברי כנסת באמצעות אתר או משהו.

    אבהיר שמה שכתבתי כאן אינו דעה סופית ואשמח לקבל דעות נוספות..

    דבר נוסף: אופוזיציה קונסטרוקטיבית זה דבר שאנחנו חייבים, כיום יש לנו דוברים לאש"פ ואנשים שחושבים שתפקיד האופוזציה להפיל את הממשלה – זאת בושה וחרפה

  5. כהן שמואל יפו :

    כדי לפתור בעיה צריך להבין את הבעיה

    בגרמניה הסתבכו עם 5 מפלגות
    באנגליה עכשיו מסובך עם 3 מפלגות
    בארה"ב רק שני מפלגות
    מאז שברק פילג את מפלגת העבודה בישראל 13
    מפלגות בכנסת.
    זאת הבעיה היסודית- ולא בעיה אחרת.

  6. דקל-דוד עוזר :

    הבעיה בישראל היא היעדר איכות נבחרי הציבור הנובעת מהעובדה שלעם יש תודעה של איכרים (אגב, זה מה שמלמדים בשיעורי אזרחות).
    אבל בזה אני מתכוון לטפל, זה בדיוק הזמן

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.