חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ומאז הם חיים באושר ועושר, ביטחון ורווחה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 18.08.08 6:04

הכלכלנית תמר בן-יוסף מסבירה כיצד הכיווץ התקציבי הנצחי, שנכפה ע"י משרד האוצר, מניב חינוך מדורדר, בריאות מתגוננת ואפס ביטחון אזרחי. בתשובה לשאלת שר האוצר, רוני בר-און – מה עדיף: ביטחון או רווחה – תשובתה של תמר היא: גם וגם

אחת הטראומות הבלתי-נשכחות של ימי בית הספר התיכון שלי הייתה חיבור סוף השנה שבו הוטלה עלינו האחריות הכבדה להכריע בשאלה: "אושר ועושר – מה עדיף?" נזכרתי בשעתיים הקשות ההן כשראיתי את תרגילו האחרון של שר האוצר, רוני בר-און: ביטחון או רווחה – מה עדיף? תשובתי המלומדה היא: גם וגם. לישראל אין די ביטחון כפי שהוכיחה מלחמת לבנון השנייה, ומוכיחים הקסאמים בעוטף עזה; ואין לה די רווחה כפי שמוכיחים המראות היומיומיים ברחוב.

 

ולא, האמור לעיל לא בא לקבוע שאת תקציב הביטחון אי אפשר לייעל. כל תקציב, של כל גוף גדול, אפשר תמיד לייעל. גם את תקציב הרווחה. אלא, שלקביעה הזו אין שום משמעות. ממשל נבון מייעל כל הזמן בזהירות ובהדרגה.

 

אך ממשל נבון וכן אינו מייעל את הגופים הכפופים לו על ידי כיווץ תקציבי נצחי הנכפה עליהם מלמעלה. זו דרכו של האוצר, וליוויה במסע דה-לגיטימציה של כל פעילות ציבורית מניב את התוצאות שאנו עדים להן: חינוך מדורדר, בריאות מתגוננת, ביטחון אזרחי שהולך ומתאפס ועוד.

 

חינוך מדורדר? זה בעצם לב הדיון. יש שיגידו שרמת החינוך הציבורי הנוכחית מספיקה להם. כך, לגבי הבריאות, הכבישים, הרכבות, וכל פעילות אחרת שממומנת בכספי הממשלה. ובמילים אחרות, לב הויכוח הוא כמה מהחינוך צריך להיות ממומן בכספי הממשלה וכמה בתשלומים פרטיים. ובכוונה נכתב כאן כספי הממשלה – לא כסף ציבורי, לא תרומות, לא עמותות. כי מימון בכספי הממשלה, פירושו גם ניהול על פי הערכים הנקבעים על ידי הממשלה, דהינו, ניהול דמוקרטי.

 

זה לב הויכוח, ולא השאלה הטכנית אם ראוי להגדיל את הוצאת הממשלה השנה ב-1.7% או ב-3%. את  הנקודה הזאת כדאי להדגיש, כי הציבור הרחב אינו ער מספיק לנפרדות של שני הויכוחים המתנהלים על תקציב הממשלה.

 

אך, קודם, מהו תקציב הממשלה? צד אחד, הוצאות הממשלה – חינוך, בריאות, צבא וכד'; צד שני, הכנסות הממשלה – בעיקר הכנסות ממסים. וכמו במשק בית, רצוי שצד ההוצאות יהיה שווה לצד ההכנסות, אם לא בשנה אחת, אז בטווח של מספר שנים, כי, אחרת, מצטבר חוב. ושלא כמו משק בית, הממשלה יכולה להדפיס לעצמה כסף בלי חשבון, אבל אז עלולים ללקות באינפלציה. זו כל התורה כולה, וממנה לויכוח תקציבי מספר אחד ומספר שניים.

 

ויכוח מספר אחת סובב סביב השאלה האם תמיד חייבים לשמור על תקציב פחות או יותר מאוזן (המוסכמה הבינלאומית: שיעור גירעון שאינו עולה על 3% מהתמ"ג). התשובה בעניין הזה הוגמשה בשנים האחרונות, ומכאן ההיתר שניתן בכמה מהמאמרים שהתפרסמו לאחרונה להגדלת הוצאות הממשלה בקצב שעולה על 1.7% לשנה, שהוא קצב גידול האוכלוסייה השנתי, ולכן גם קצב גידול התמ"ג באפס צמיחה לנפש, והנגזר ממנו, קצב גידול הכנסות המדינה ממסים.

 

אבל הויכוח הזה הוא הפחות חשוב, כי כולם מסכימים שחייבים להימנע מגירעונות גדולים לאורך תקופה ארוכה. הדיון העקרוני יותר הוא ויכוח מספר שתיים, שכדרכם של הויכוחים החשובים מטואטא מתחת לשטיח : מדוע לא גובים יותר מסים כדי לשמור על תקציב מאוזן, אם כי "גדול" יותר? או, בנוסח אחר, כמה "גדול" צריך להיות תקציב הממשלה, כפי שהוא נמדד יחסית לתוצר?

 

המוסכמה שישראל אימצה מאז סוף שנות ה-80, היא חתירה לממשלה קטנה. דהיינו, כמה שפחות מעורבות ממשלתית בפונקציות כגון רווחה או ביטחון; ובמקביל, כמה שפחות גביית מס. על פי דו"ח בנק ישראל 2007, משקל ההוצאה הציבורית בתוצר בישראל בשנת 2007 עמד על 46.3%, קצת יותר מממוצע האיחוד האירופי (45.2%), ומשמעותית פחות מאשר בפינלנד, אוסטריה, בלגיה, איטליה, דנמרק, צרפת ושבדיה (54%-48%) – מדינות סוציאליסטיות-חשוכות לכל הדעות. תוצאה מרשימה זו התקבלה על ידי קיצוץ הוצאות מתמשך במקביל להורדת מס ההכנסה השולי, מס החברות ומסים אחרים.

 

מודל "הממשלה הקטנה" הוא, אפוא, מודל אופנתי שאין לו כל אישוש תיאורטי או אמפירי. בתולדות הכלכלה המערבית היו תקופות מוצלחות ביותר של מעורבות ממשלתית גדולה, כמו זו שנמשכה מאז סיום מלחמת העולם השנייה ועד לראשית שנות ה-70.

 

ומכאן, חזרה לקו ההתחלה. לב הויכוח, אם כן, הוא הנחת היסוד שלו: ביטחון או רווחה? ממשלה קטנה? לא קלטנו, תסבירו לנו למה. 

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , ,

2 תגובות

  1. דורון גרינשטיין :

    בדיוק כך.

    תיקון קל: הוצאות הממשלה באחוז מן התוצר בשוודיה נע כבר כמה שנים סביב 32%: http://ec.europa.eu/economy_finance/publications/publication1465_en.pdf

  2. תמר בן-יוסף :

    דורון,

    הנתון שהבאתי על שבדיה לקוח מדו"ח בנק ישראל 2007. הנתון הזה מתיחס לממשלה הרחבה (כולל עיריות וגופים ציבוריים אחרים) יתכן שהנתון שאתה מביא מתיחס לממשלה הצרה (רק ממשלה) לא נכנסתי לבדוק כי זה המון זמן – השוואה כזו של הגדרות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.