חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ירידת רמת החינוך התיכון בישראל

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 21.08.08 6:04

בשיח הציבורי הישגי תלמידים נחשבים יעד מרכזי לטיפול במערכת החינוך הנמצאת במשבר. אך משבר זה נובע בין השאר דווקא מהעמדת ההישגים כמטרה עיקרית במערכת ניאוליברלית, הרואה בחינוך אמצעי לעשיית רווחים

מאת: דפנה מוסקוביץ

אחת הסוגיות המטרידות בנוגע לחינוך התיכון במדינת ישראל היא הירידה ההולכת ונמשכת ברמת ההשכלה של בוגריו. תופעה זו פוגעת לא רק בעתידם האישי- היא נוגעת לעתיד החברה והמדינה.

אחת הסיבות המועלות לכך היא שאיפתם של שרי-חינוך רבים לזכות ברווחים אלקטורליים באמצעות העלאת שיעורי הזכאות לתעודת הבגרות, הפותחת בפני המחזיקים בה את השער למוסדות האקדמיים. שאיפה זו מחייבת הגדלת ההשקעה בחינוך- יותר שעות לימוד לתלמיד ופחות תלמידים למורה. מכיון שהממשלות בשנים האחרונות פעלו בכיוון ההפוך וקיצצו בתקציב החינוך, הרי הדרך להעלאת שיעורי הזכאות היתה הורדה מכוונת של רמת הבחינות. זו הובילה לירידה ברמת ההוראה, מכיון שהמטרה הראשית שהוצגה למורים היתה לתרום את חלקם להעלאת הציונים- להשקיע זמן ומאמץ אך ורק בהוראת הנושאים, שעליהם יישאלו התלמידים בבחינה, ולשאול רק שאלות ממאגר השאלונים של השנים הקודמות. העמקת הלמידה והרחבת אופקיהם של התלמידים הפכו למיותרות בעיני המערכת ולבזבוז זמן יקר.

אבל לתופעת ירידת רמת הידע ועומקו יש רובד נוסף, הנוגע לקשר שבין רכישת השכלה לבין הריבוד החברתי והמשטר הכלכלי. כדי להבין זאת, יש לעמוד על התפיסות המנחות את רכישת ההשכלה התיכונית והאוניברסיטאית מאז נוצרו מוסדות אלה.

בית הספר התיכון והאוניברסיטה – צמחו שניהם באירופה הנוצרית. יסודותיה של האוניברסיטה נעוצים בשלהי ימי-הביניים, ב"עידן האמונה", ולכן היא היתה מבוססת על שני מרכיביה של תרבות אירופה הנוצרית- עיקרי האמונה המונותיאיסטית, מחד גיסא, ומורשת יוון הקלאסית, מאידך גיסא. הנסיון ליישב את המתח בין מרכיבים אלה, למשל בין אמונה ללוגיקה, היה מיסודותיו של הלימוד האוניברסיטאי.

מאוחר יותר התגוונו הלימודים באוניברסיטאות ומספר מקצועות הלימוד בהן גדל, במקביל להתפתחות הידע האנושי בעת החדשה; הן גם עברו חילון. עם זאת, נשמר בהן השילוב בין מטרות- מחד, הבנת האדם והעולם על פי המורשת היוונית, שפורשה מחדש בתקופת הרנסנס, ומאידך- הכשרת בני האליטות לתפקידים ולעיסוקים חדשים. בית הספר התיכון, שצמח בעת החדשה באירופה, נועד להכין שכבה צרה של בני נוער ללימודים אקדמיים, ולכן עוצב על בסיס תפיסה דומה של ידע והשכלה.

במחצית השניה של המאה העשרים, עם עלייתן של מפלגות סוציאל דמוקרטיות לשלטון במערב אירופה ומרכזה, התחוללה דמוקרטיזציה בהשכלה התיכונית. מדינת הרווחה שאפה להעניק אותה לכל צעיר בעל כישורים אינטלקטואליים מספיקים, והשאיפה לרכוש השכלה נפוצה בקרב שכבות רחבות בציבור, והוצגה כהגשמה של ערך שיויון ההזדמנויות בחברה. גם בארצות -הברית נוצרה, באותה תקופה, נגישות גבוהה יותר להשכלה תיכונית, שהכשירה את בוגריה לתפקוד במערכת הכלכלית. תהליך מקביל התרחש במדינת-ישראל מעט מאוחר יותר, מאז שנות השבעים- החינוך התיכון נפתח לשכבות רחבות יותר.

התוצאה היתה שהחברה המערבית, בגירסתה האירופית, האמריקאית והישראלית, אימצה את הלימודים התיכוניים כשלב במסלול ההכשרה לפרנסה; הציונים בתעודות הסיום החלו להפוך לקנה מידה מרכזי להשתלבות בשוק העבודה ובלימודים אקדמיים. ככל שהישגיו של התלמיד היו גבוהים יותר, כך נחשב לראוי ללמוד מקצוע אקדמי שיפתח בפניו משרות המקנות יותר עוצמה ושכר.

התחזקות הכלכלה הניאו ליברלית במדינות רבות, ובראשן בישראל, מאז שנות התשעים, החריפה את התחרות על הישגים. ההפרטה, ההרעה בתנאי העבודה והשכר במקצועות רבים, ירידת הבטחון התעסוקתי, הפגיעה בשירותים החברתיים ובנותניהם הפכה את התחרות על משרות עתירות שכר לאכזרית יותר; התחזקות המגזר הפרטי, המתאפיין בהיררכיה ובפערי שכר גבוהים, הבהירה לתלמידי תיכון רבים שהציונים שישיגו הם שיקבעו את גורלם התעסוקתי. הם הבינו שהאופציות הקיימות במערכת הכלכלית הן או להצליח, כלומר להשתייך למיעוט עתיר השכר והעוצמה, המשרת את בעלי ההון בדרגות הגבוהות, או לרוב מעוט השכר, המשרת את בעלי ההון בדרגות הנמוכות ובתנאי ניצול.

מציאות זו החלה ליצור לחץ על מערכת החינוך. מכיון שהלגיטימציה הציבורית שעומדת בבסיסה של הכלכלה הניאו ליברלית היא מראית העין של שיויון הזדמנויות, הרי שעל מערכת החינוך היה לנפק בסיום כל שנת לימודים סידרה של תעודות בגרות המעידות, כביכול, על הישגיהם ההשכלתיים של בעליהן; את הציונים בתעודות אלה צריך היה להציג כהוגנים וכאובייקטיביים, שכן הם קובעים גורלות.

הפיכה זו של הציונים לחזות הכל, והפיכת מדרג ההשגים למטרת קיומו המרכזית של החינוך התיכוני, היא זו שמורידה את רמתו והורסת אותו. מדוע? משום שכדי למדוד הישגים באופן בהיר יש לשאול שאלות קצרות, המתמקדות בידע עובדתי, ושלכל אחת מהן תשובה אחידה וברורה. כי הרי על שאלות המשאירות מקום לספק, התלבטות, דיעות לכאן ולכאן קשה לקבוע ציון מדויק, וקשה עוד יותר יהיה לעמוד בפני מבול המערערים על הציונים שקיבלו. וכך הופכים שאלוני הבחינות לחידוני טריוויה, ובעקבותיהם הופכת ההוראה בתיכון להכנה לקראת חידוני טריוייה.

כאמור, נשענה מאז ומעולם ההוראה בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה האירופית על יסודות שונים ואף מנוגדים. לאור זאת, ראוי לשאול האם לא יכולה מסורת הסקרנות האינטלקטואלית, ההעמקה והחתירה להבנת האדם והעולם לעמוד מול לחץ התחרות ותעשיית הציונים? מסתבר שלא.

במניפסט הקומוניסטי כותבים מרכס ואנגלס כי הבורגנות המודרנית הרסה את כל הקשרים, שהיו קיימים בעבר, בין בעלי רכוש לחסרי רכוש (יחסים פיאודליים למשל, שכללו גם מחוייבות של האצילים להגן על אריסיהם). הבורגנות, לדבריהם, הותירה רק את הניצול הגלוי והבוטה, המונע על ידי התאווה לרווחים כספיים. כפרפראזה על כך ניתן לומר, שהכפפת מערכת החינוך התיכונית למשטר הכלכלי הניאו ליברלי הרסה כל מניע ללימוד ולרכישת השכלה, פרט לשאיפה להפוך את ההישגים הלימודיים לכלי לעשית רווחים ולצבירת עוצמה.

מסורת אינטלקטואלית מפוארת, שהצמיחה את המדע המודרני לענפיו, ושיש לה גם שרשים בחינוך היהודי והישראלי, יורדת לטמיון במאבק חסר סיכוי נגד העבודה למולך הציונים. הרמה האינטלקטואלית של בוגרי התיכון יורדת משנה לשנה, ואת ערוות הבורות כבר קשה לכסות.

זהו, אם כן, האופן בו הורסת הכלכלה הניאו ליברלית את ההשכלה התיכונית במדינת ישראל.

ד"ר דפנה מוסקוביץ' היא מורה להסטוריה בתיכון בירושלים

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

4 תגובות

  1. שושי פולטין :

    לד"ר דפנה מוסקוביץ,
    ראשית תודה על הרחבת האופקים והראיה הכוללת של התהליכים שהביאו למצב העגום שבו אנחנו נמצאים בתיכון.
    אולי עכשיו אבין את נושא מניעת הנשירה (עליו כתבתי כאן:
    http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-27907-00.html?tag=07-22-06)
    כניסיון להראות שלמרות הכל נשארנו מדינת רווחה, כשאנחנו בדרך להפרטה, ובדרך אנחנו עושים נזקים חמורים עוד יותר.

  2. בלייר מלכה :

    זה לא הורס רק את ההשכלה התיכונית הרעיון באופן כללי יורד ליסודי גם שם רוצים לראות רק או בעיקר השיגים זה מזכיר את ההשגים הנפלאים של הסינים, השיגים ללא נשמה!!!!

  3. דפנה מוסקוביץ :

    לשושי פולטין,
    זוהי הזדמנות להודות לך על הפוסטים המצויינים, שאני קוראת אותם בקביעות מאז ראשית השביתה וגם אחריה, ומי כמוני יודע שמאז שהסתיימה, הם נכתבים בשעות הקטנות, לאחר סיום כל המטלות הבלתי נגמרות של עבודה ההוראה. תרמת תרומה גדולה ליצירת הקשר האינטרנטי בקרב ציבור המורים, שהוא אחד מנכסי השביתה.
    ולעצם הענין: הנסיון למנוע נשירה, כמו הפטנטים השונים להעלאת אחוז הזכאות לבגרות נובעים מפופוליזם, מהפגנה של שאיפה לכאורה להעלות את רמת ההשכלה, בעוד שלמעשה לא ננקטים הצעדים הדרושים לכך- העלאת ההשקעה בתלמיד. אחיזת העיניים הזאת נוצרת מאימוץ של שברי השקפות חינוכיות, כמו למשל זו של אנשי הקשת הדמוקרטית, שרואים בהסללה לחינוך מקצועי חסימה של אפשרויות מוביליות בפני בני שכבות חלשות, ולכן לוחצים לפתוח בפני כל התלמידים את החינוך העיוני. כמובן שהם מתכוונים להשקעה אינטנסיבית בתלמידים, כמו שנעשית למשל בבית הספר קדמה בירושלים, אבל האוצר מוכן לאמץ מהשקפה זו רק את מה שזול- דחיסת ארבעים תלמידים בכיתה עיונית וציפייה מהמורים להתמודד עם היורה הרותחת הזאת, בעודם מתרווחים בחדריהם הממוזגים. מכיון שמשרד החינוך, כמו שאר המשרדים החברתיים, חסר אונים בפני האוצר, הוא מעדיף לעצום את עיניו בפני המציאות המרה, אותה תיארת במאמרך, להצטייר כ"נאור" ולאטום את עיניו ואוזניו מלראות את המציאות.

  4. תנועת העבודה ההיסטורית - כך בונים עוצמה סוציאל-דמוקרטית :

    […] המנתח את השפעת הניאו-ליברליזם על כל תחומי החיים   והחינוך אופיים של אמצעי התקשורת ההמוניים, יחסי העבודה וכו’, […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.