חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עוז לתמורה – ערך השעה עולה, תוספת העומס קטנה

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חינוך ותרבות ב 19.06.11 5:00

האם רפורמת "עוז לתמורה" אכן פוגעת בשכר המורים בגלל ירידת ערך השעה, והאם תוספת השעות היא מוגזמת ותביא לשחיקה של מורים? עיון בנתוני מדינות ה- OECD מעלה מסקנות הפוכות

מאת: דורון גרינשטיין

הטיעונים המועלים כנגד השינויים שעתיד לחולל הסכם 'עוז לתמורה' (להלן: 'עוז') מתמקדים בשלושה צירים מרכזיים:

א)      הרפורמה מגדילה את מניין שעות עבודת המורה בתיכון מ-24 שעות ל-40, היינו ביותר מ-66%. לפיכך תוספת השכר שניתנה למורה (51.35% או 42% ללא תוספות השחיקה) מהווה, הלכה למעשה, פגיעה ישירה בשכרו, שהרי היא מורידה את ערך שעת העבודה.

ב)      התוספת האבסולוטית שניתנת ב'עוז' – באופן בלתי תלוי בערך השכר לשעה – עדיין מותירה את מורה התיכון הרבה אחרי עמיתיו מחבר מדינות ה-OECD.

ג)       תוספת של 16 שעות עבודה תשחק עוד יותר את המורה השחוק ממילא.

 

להלן אתייחס לטיעונים הללו, בתקווה לשפוך מעט אור על תקפותם.

ערך שעת עבודה*

במצב הנוכחי, שעות ההוראה הממוצעות לשנה (להלן: שעה פרונטאלית), בתיכוני מדינות ה-OECD מרובות יותר מאלה בתיכונים הישראליים: 661 ב-OECD, אל מול 541 בישראל – היינו כ-22% יותר במדינות הארגון. הפער הולך וגדל כאשר מתייחסים למספר שעות הנוכחות השנתיות בבית הספר (712 בישראל אל מול 1166 בארגון – פער של כ-64%)1, מדוע נתפלא אפוא ששכרו של האחרון גבוה יותר? מאידך, העובדה שבישראל מספר שבועות הלימוד בשנה גבוה יותר  (44 מול 37 בארגון), מקצרת עוד יותר את שבוע העבודה הממוצע הישראלי: 17 שעות שבועיות בממוצע, אל מול 31.5 במדינות הארגון – כ-85% יותר מן הישראלי. עובדה זו מגדילה באופן מעשי את העומס השבועי על המורה הזר, למרות שבפועל הוא מועסק מספר שבועות רב יותר 2.

ובכן, נתונים אלה מאפשרים לנו לבדוק את תקפות הטיעון לגבי פערי השכר החודשי בין השניים: כיום, קיים פער של כ-79% לטובת המורה הזר, המצטמצם לכדי 18% אם לוקחים בחשבון את ההעלאה עקב ה'עוז'. מכיוון שמניין שעות העבודה בישראל קטן יותר, בדיקת ערך השעה הממוצע מעלה שהפער לטובת מדינות הארגון מצטמצם לכדי 9% 3.

מחד, את נכונות הנתון בדבר מניין שעות העבודה בישראל ניתן לתקוף בקלות: מספר בעלי המשרות החלקיות בקרב המורים בחטיבה העליונה בישראל הוא גבוה, ולכן הממוצע אינו משקף את המציאות שהרי התפלגות השעות אינה סימטרית. מאידך, ריבוי המשרות החלקיות איננו תופעה מקומית בלבד – מתברר שגם דפוסי ההעסקה במדינות הארגון לוקים בחלקיות: קיים פער משמעותי בין 'סך כל שעות העבודה הסטטוטוריות לשנה' לבין 'כמות השעות שנדרשו בשנה'4.

מכאן ניתן להסיק שבמצב הנוכחי, לא רק שהמורה הישראלי נמצא בבית הספר פחות שעות ביחס לממוצע מדינות הארגון, ערך השעה שלו, כמעט ומשתווה לאחרון. מאידך גיסא, אם נבחן את המצב התיאורטי בו מורה מועסק 40 שעות שבועיות, כחזון ה'עוז', ונשווה זאת לנתון אודות 'סך כל שעות העבודה הסטטוטוריות בשנה' בארגון, נקבל כי הפער לטובת האחרון גדל לכ-20%. אין ספק, אם כן, שערך השעה נשחק באופן משמעותי ביחס למדינות הארגון עם שינויי ה'עוז'.

כעת אנו עומדים בפני דילמה: בהינתן שני עולמות אפשריים, איזה מהם נעדיף? זה המצמצם את הפער בשכר הכולל בינינו לבין מדינות הארגון באופן משמעותי (כאמור מפער של 79% ל-18% בלבד) אך מקטין את ערך השעה, או עולם הפוך, שבו הפער בין ערכי השעה המושווים מצטמצם לכדי מינימום, אך הפער הכולל בשכר מגיע לכדי 80%? נראה שהתשובה לכך ברורה, היא אף מתחדדת ומתעצמת נוכח העובדה ששכר המורים בתיכון (כ-7000 ₪ אליבא דארגון המורים) נמוך מן השכר הממוצע במשק בכ-15%. וככלל, רצוי לשוב להזכיר את העובדה הבנאלית, אם כי מאד רלוונטית בעיניי שכירים אשר מטבע הדברים מוציאים בעמל רב את לחמם: אנו לא 'הולכים למכולת' עם ערך שעת העבודה אלא רק עם המספר המופיע בשורה האחרונה של תלוש המשכורת.

אך אולי עוד לפני העיסוק בהשוואה למדינות הארגון היה ראוי לשאול: האם באמת ניתן להתייחס לתוספת שש השעות הפרטניות ולעשר שעות השהות כ"שעות נוספות"? לאורך השנים, אחת הטענות המרכזיות שהעלו המורים הייתה העובדה כי ההוראה הפרונטאלית מייצרת עבודה נוספת בבית. עובדה זו גם זכתה לאישוש מחקרי אשר קבע כי על כל שעת הוראה שכזו, משקיע המורה 1.2 שעה נוספת – בפעילות בית ספרית או בביתו. למרות שהמחקר התייחס למורי חטיבות הביניים, הרי שאם נאמץ את מסקנותיו, נגלה כי במצב הנוכחי, מורה בתיכון עובד בפועל כ-53 ש"ש. נראה כי מספר זה אינו רחוק מן המציאות שכן גם מחקר במדינות זרות תומך בנתונים דומים: ביפן 63 ש"ש, באנגליה 55 ש"ש, בסקוטלנד 49 שעות ובפינלנד – גן-העדן למורים – 40 שעות בלבד5. הואיל וכמות השעות הפרונטאליות לא שונתה, נוספו למעשה שש שעות פרטניות למניין השעות הכולל – 59 ש"ש. במילים אחרות, ערך השעה יעלה מ-8 ל-11 דולרים. על כך יאמרו הספקנים – שעה פרטנית מצריכה בדיוק את אותה ההכנה המקדימה לה נדרש המורה בגין כל  שעה פרונטאלית, דהיינו, על שש שעות פרטניות עלינו להוסיף 7.2 שעות ובכך להגדיל את מניין השעות הכולל לכדי 66 ש"ש.  דומני כי טיעון זה חוטא לאמת שהרי הוא מציג מצב שבו המורה הישראלי עובד יותר מעמיתו היפני, זאת בזמן שהאחרון נוכח, בכל יום, 3 שעות יותר מן המורה הישראלי. אבל גם במקרה קיצוני שכזה, ערך שעת העבודה עדיין עולה: מ-8 ל-10 דולרים.

כמובן שניתן לעלות גם שאלות נוספות ביחס לחישוב מן הסוג הזה, למשל, האם באמת ניתן להתייחס בצורה שווה ל'ערך שעה פרונטאלית ול'ערך שעת בדיקת מבחנים'? ברור שהן מבחינת השקעת המורה והן מבחינת תרומתו למערכת מדובר ב'ערכים' שונים בתכלית. כך או כך, נראה שבכל מקרה אפשרי, ערך השעה לשעת עבודה בהכרח עולה.

שעות נוכחות

הטיעון השני של מתנגדי ה'עוז' מתייחס לעצם רעיון תוספת השעות. נראה כי העובדה הברורה העולה מן ההשוואות הבינלאומיות לפיה המורה הישראלי עובד פחות מעמיתיו ברחבי העולם, אינה מעניינת את ציבור המתנגדים אשר פוטרים עצמם בכך שמדובר בעוד 'הנחתה' של האוצר, או בכך שזוהי גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה – המורה הלחוץ והשפוף יקרוס תחת הנטל הכבד. אין ספק כי תגובתם של אלפי המורים המועסקים במשרה חלקית, החפצים להגדיל את היקף משרתם, לטיעונים הללו תהייה כי תוספת השעות כשלעצמה, מבלי לדון בסוגית ערך השעה, היא בגדר בשורה מבורכת לעילא. אולם אל לנו לצפות לסולידריות פרולטרית בעניין זה, שכן הגרעין הקשה של המתנגדים מרוצה מן המצב בו הם מועסקים במשרה חלקית. עם ערך שעה גבוה יחסית. אין ספק כי חלקיות המשרה מעניקה לחלק מן המורים פריווילגיה המיתרגמת במישרין ליתרון כלכלי בחלוקת זמנם בין פנאי לעבודה. תועלת זו, עשויה לספק הסבר מסוים על מקור המוטיווציה בקרב חלק ממורי התיכון להשתלב בהוראה או 'להישאר במערכת', אולם עיסוק בשאלה זו חורג ממגבלותיו של פוסט קצר זה.

מן הנתונים אודות  'שעות סטאטוטוריות לשנה' ומ'מספר שבועות בשנת לימודים' ניתן לגזור את מניין השעות המגדירות משרה מלאה. מכאן עולה שסך שעות הנוכחות למשרה מלאה ממוצעת, בחטיבה העליונה במדינות ה-OECD, הינו 45 שעות. אולם כאמור, בישראל המורים מועסקים 42 שבועות בשנה ואילו מורי מדינות הארגון רק 37. שינוי הגדרת משרה מלאה בתיכון ישראלי ל-40 שעות, מלמד כי סך השעות השנתי יהיה כמעט זהה לחלוטין. אולי כדאי להזכיר כמה דוגמאות נבחרות מן העולם כדי לקבל פרופורציה: משרה מלאה בחטיבה העליונה הגרמנית הינה בת 44 שעות, ביפנית 47.5 ובאמריקאית אף מגיעה לכדי 55.5 שעות.

טיעון הגיוני כנגד השוואה זו יסביר כי המורה הישראלי משקיע זמן רב בבית, הרבה מעבר לתוספת 16 השעות. הייתי מקבל טיעון זה אילו הנתונים היו מצביעים על כך שהמורה הישראלי הממוצע מלמד פרונטאלית יותר מעמיתיו במדינות הארגון, אבל כאמור, הוא מלמד פחות – קצת פחות מ-13 שעות בשבוע, בעוד מקבילו ניצב מול הכיתה כמעט  18 שעות 6. גם הטיעון בגין הכיתות הצפופות בישראל – ומכאן הסקה בדבר היקף העבודה הגדול יותר – אין בה ממש, שהרי עם החלוקה ליחידות לימוד ולמגמות בתיכון, אין חשיבות אמיתית לגודל כיתת האם.

לסיכום, נראה שלאור שינויי התוכנית 'עוז לתמורה', תתקבל עליית שכר משמעותית – הן לפי חישוב אבסולוטי, והן לפי ההתייחסות לפרמטר 'ערך שעה'. בנוסף, ההשוואה הבינלאומית מצביעה על כך שבמצב הנוכחי, נוכחותו של המורה הישראלי בבית הספר קטנה באופן ניכר ממקבילו הבינלאומי, כך שתוספת במניין השעות, לצד הנתון בדבר כמות השעות המועטה לה זוכים תלמידי התיכון בפועל –  – היא צו השעה.

 

*הנתונים תקפים לגבי מורה מתחיל עם הכשרה מינימאלית לשנת 2008 לקוחים מן הדו"ח Education at a Glance 2010: OECD Indicators

1מעניין לגלות שהממוצע מצביע על כך שעל כל שעה פרונטאלית המורה הישראלי שוהה פחות מ-20 דקות בבית הספר, בעוד שהמורה מן הארגון שוהה למעלה מ-45 דקות.

2 מתקבל מחלוקת 'מניין השהות הכולל' במספר השבועות. בנוסף, הנתון המלמד על 17 שעות שהות                               ממוצעות לשבוע עולה בקנה אחד גם עם הנתון הרשמי מ-2004.

3 התוצר הממוצע לנפש לשנת 2008, היה גבוה יותר במדינות הארגון בכ-5%, עובדה המקזזת את פער תשעת האחוזים, במונחים לאומיים.

4הפער מלמד שבמדינות הארגון חסרות בממוצע כ-30% מן השעות כדי להגיע למצב בו כל המורים בחט"ע מועסקים במשרה מלאה. לפי חישוב של 24 שעות כמשרה מלאה במצב הנוכחי בישראל, מתקבל מחסור זהה של כ-30%.

5 ההבדלים בין ממצאי הטבלה השנייה במחקר לנתונים שהוצגו לעיל נובעים מתוספת ההפסקות.

6מתקבל מחלוקת מניין השעות השנתי הכולל במספר שבועות הפעילות.

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

35 תגובות

  1. איתי :

    קודם כל תודה על ניתוח מעמיק ונדיר.

    בעיה ראשונה שאני מוצא בחישוב שלך היא הנחת היסוד שכל שעה "תומכת הוראה" (הכנת שיעור, בדיקת בחינות וכו', שיחות טלפון להורים, פורום אינטרנטי עם תלמידים) שמופיעה בעוז או באופק היא שעה שנחסכת מעבודה בבית, ולכן אין למנות אותה כלל בתור תוספת.

    אבל אחת הביקורות של מתנגדי האופק, שהופיעה גם בדוח ההערכה המעצבת של ראמ"ה (ומשרד החינוך הודה בנכונותה) היא שהתשתיות בבית הספר לא מאפשרות באמת העברת העבודה מהבית אל מקום העבודה. כך יוצא שהמורה באופק/עוז גם נמצא בבית הספר יותר שעות וגם נאלץ לעבוד הרבה מהבית. התוצאה היא שהתלונות על עומס ושחיקה אינן התבכיינות של מפונקים אלא מוצדקות.

    כדי לפתור את הבעיה צריך הרבה כסף (כפי שהראה הפיילוט של העוז) ולכן במשך שנים רבות האוצר לא רצה את עוז לתמורה. עכשיו אמנם הקצו כסף לתשתיות אך הרפורמה תתחיל (חלקית בהרבה בתי ספר ובמלואה במעט) בלי שהתשתיות מוכנות, כי זה תהליך ארוך שדורש מכרזים, העברת כסף לרשות מקומית/עמותה שמפעילה את ביה"ס וכו', שלא לדבר על הזמן הרב שלוקחות עבודות שיפוץ והחריגה מהתקציב שמתרחשת בכל שיפוץ הכי קטן.

    אם היו באמת לומדים את הלקח מהאופק היו מיישמים את הרפורמה אך ורק בבתי ספר שמוכנים לכך – קודם טיפול רציני תשתיות ואח"כ שינוי שבוע העבודה. מכיוון שאנחנו בישראל ולא בפינלנד, זה לא יקרה.

    אם אכן תוספת העומס תהיה בלתי נסבלת עבור מורים רבים, התוצאה תהיה זרם מוגבר של פורשים (גם מורים מבוגרים שיתקשו להסתגל לשינוי אבל גם צעירים שיעדיפו החלפת קריירה למקום בו עובדים פחות שעות בשבוע או מספר דומה אבל עם ערך שעה גבוה יותר), שיהיה אולי גדול יותר מזרם הפונים להוראה.

    זה כמובן גם ישליך על המדדים המספריים. המספר 7000 שח שכר ממוצע למורה מושפע מכך שהמורים בישראל מבוגרים יחסית – רובם הצטרפו למערכת כששכר המורים ההתחלתי היה טוב יותר והמקצוע היה יוקרתי יותר ממה שהוא היום
    (מחקר של ורד קראוס – בשנת 1972 קיבל מקצוע מורה בתיכון ציון של 86 בסקאלה מ-0 עד 100 בסקר נרחב על יוקרת מקצועות. מנהל בי"ס יסודי קיבל 93, כמה נקודות מתחת לשופט או רופא).

    אם מקצוע ההוראה יהפוך להיות מקצוע שוחק יותר ממה שהוא היום, הוא יהפוך להיות תחום לצעירים שמחזיקים בו מעט שנים ואז עוזבים לקריירה שנייה (כפי שהתבטא לאחרונה גדעון סער).

    מכיוון שבשכר המורים בע"י ישנו רכיב משמעותי מאוד של תוספת וותק (בנוסחה של העולם הישן מגיעה עד מעל 200% תוספת לשכר הבסיס!), שכר המורה הממוצע לא יהיה 7000 כפול 1.5 אלא הרבה פחות מזה.

  2. דורון גרינשטיין :

    איתי, ראשית תודה.

    לא כל כך הבנתי את משפט הפתיחה שלך, מדוע לשיטתך מספר שעות הנוכחות בבית הספר לא יחליפו את מספר שעות העבודה בבית? (אדרבא, מניסיוני, המורה עובד גם בבית וגם בבית הספר – צילומים, שיחות וכיוב'). בחישוב שלי אני לוקח בחשבון שאכן יתבצעו ההתאמות הלוגיסטיות הדרושות לקיום הרפורמה, שהרי ביקורת כנגד תוכנית המתעתדת לחולל שינוי בגלל הספקנות שלנו (מבוססת או לא) לגבי ישומה, אינה באמת ביקורת אלא סקפטיות ותו לא. לא שאני פחות סקפטי ממך, אולם דומני כי העובדה שערך השעה יעלה ביחס למצב הקיים, שכן תוספת השעות האפקטיבית, קטנה מ-51האחוזים של העוז, אמורה לשנות את ההתייחסות לע.ל, בכל הקשור לענייני שכר, אשמח אם תאיר את עיניי בעניין הזה, שהרי כל מה ששמענו עד כה מן המורים בנט הוא ההפך הגמור.

    אני חושב שזו המסקנה החשובה העולה מן הדברים: על המורה השוקל להצטרף לרפורמה או על הסטודנט השוקל ללמוד הוראה לזכור 2 עובדות פשוטות:

    א)ערך השעה עולה, לא יורד, לא נשאר קבוע – עולה. (מי שטוען אחרת, שומה עליו להוכיח.)

    ב)הבחירה במקצוע ההוראה (וכן, גם בביחרה להישאר בו) צריכה להתבסס על הרצון לעסוק בהוראה ממקום אידיאולוגי-ערכי, ולא מתוקף חישובי תועלת בדבר הכדאיות הגלומה במניין השעות המצומצם, זאת **כמובן** בתנאי שהשכר הכולל מאפשר פרנסה בכבוד, בגדר אם קמח אין תורה.

    באופן טבעי, אני מסכים עם אמירותיך בפוסטים אחרים כי ההסכם במתכונתו הקודמת היה טוב יותר, אבל בהשוואה בין שני העולמות, ברור לי שעוז לתמורה ישפר את המצב הקיים.

  3. זיו :

    ניסיתי להבין את הלוגיקה - ונכשלתי.

    אתה כותב שבישראל עובדים 44 שבועות? (לא הבנתי איךי מגיעםי לחישוב הזה כאשר החופש הגדול הוא 9 שבועות.
    אתה מגיע לחישוב שמורה עובד 17 שעתו בשבוע, אני הבנתי שאתה לוקח מורה ממוצע לפי משרה חלקית.

    מדוע אינך לוקח מורה "נורמלי" שעובד משרה מלאה ובמילא כל מורי חלקיות המשרה עובדים פחות ומקבלים ביחס ישר?

    ברגע שלא הבנתי את שני הנתונים למעלה, הפסקתי כבר להבין את כל שאר החישובים.

    אשמח להבהרות.

  4. דורון גרינשטיין :

    היי זיו,

    א) נפלה שם טעות הקלדה – מדובר ב-42 שעות שנתיות, כפי שמצויין בהמשך המאמר. הפרמטר הנבדק מתייחס ל"סך כל שבועות הוראה".

    ב) 17 שעות נוכחות ממוצעות למורה בבית הספר בפועל, לאור כמות השעות המדווחות.

    ג) ההתייחסות למורה במשרה מלאה היא ל-24 שעות נוכחות, לפי המצב הקיים, ו-40 שעות לאור שינויי הרפורמה.

  5. זיו :

    לדורון, סליחה על השאלות - אני לא מבין.

    א. בתיכון החופש הגדול לבדו הוא 10 שבועות, אייך היגיעו ל-42 שבועות עבודה בשנה??

    ב. מה זה חשוב הקף המשרה בשבוע (אם יש יותר/פחות שבועתו בשנה.
    מה שחשוב זה מספר השעות הכללי שהמורה נותן תמורת השכר השנתי שלו.

    ג. במשרה מלאה בתיכון אין מורה שעובד 24 שעות ואם הוא מחנך או מורה-אם זה בכלל פחות.
    (וזה נועד להשוואה של לפני ואחרי הרפורמה).

    ד. עד כמה שידוע לי (ותקן אותי אם אני טועה) 7000 שקל זה שכר ממוצע למורה במשרה מלאה. לא?

    אני עדיין מנסה להבין את הלוגיקה ואשמח להיווכח שאכן השכר לשעה עולה, אבל איני מבין את החישובים.

    תודה.

  6. שמוליק :

    לא הבנתי

    שנת הלימודים כוללת 37-38 שבועות ולא 44. אם נכון שמורה מלמד בממוצע 541 שעות יוצא שלפי חישוביך הוא מלמד כ 13 ש"ש ולפי האמת 15 ש"ש אבל לא 17 ( מורה במשרה מלאה : 24 ש"ש שכוללות עד 7 ש"ש של בגרות נגיד בהגזמה (?)ולפי האמת 9 שעות בגרות (?!) אם נוריד 2 שעות שהייה נשארו עדין 5 או 7 שעות בגרות בממוצע לכל מורה…)

  7. דורון גרינשטיין :

    זיו,

    א) הנתונים הגיעו ל-OECD ממשרד החינוך. למעשה, בהשוואת ערך השכר בין המצב כיום למצב שלאחר העוז, אין זה משנה. מאידך, בהשוואה הבינלאומית יתכן ונוצרת סטייה, אשר בגינה הפער בין ערך השעה הממוצע בישראל אף קטן יותר מזה שהוצג בארגון.

    ב)המורה הישראלי עובד, בסך שנתי, פחות מעמיתו ב-OECD (כאמור -712 בישראל אל מול 1166 בארגון)זה פער משמעותי, משמעותי מאד, ועליו התבסס החישוב של "ערך שעת עבודה", לא דובר על 'ערך שבוע עבודה' כמובן.

    ג)השעות המדווחות מתייחסות למשרה מלאה (24 ש"ש). הטיעון שלך הוא נכון, אני מסכים כי **בפועל** מורה במשרה מלאה בתיכון עובד פחות ממשרה מלאה בגין כל הגמולים (עובדה שלא תשתנה גם לאחר הרפורמה), כך שערך השעה שלו גבוה בהרבה מזה המחושב באופן פורמלי לעיל.
    ד) 7000 ש"ח זה הסכום הממוצע של שכר מורה בתיכון – בלי כל קשר להיקף משרתו (עפ"י ארגון המורים). אבל ההתייחסות לממוצע זה לא הייתה בקשר לערך השכר לשעה, אלא ביחס לשכר הממוצע במשק והצורך המיידי להעלות את השכר הכולל של המורים.

    אשמח להבהיר את עניין עליית ערך השעה, אם אבין מה לא ברור.

  8. איתי :

    דורון, גם אני מתרשם שעלולות להיות פה בעיות בחישוב, אבל אני שמתי לב לעניין אחר.

    אתה מחשב שלפני הרפורמה המורים עובדים 53 שעות בשבוע, שזה משמעותית יותר ממשרה רגילה בישראל (סביב 40-45) ויותר מ-10 שעות ביום בחמישה ימי עבודה. זה ממש לא נשמע לי הגיוני. אם מוסיפים לזה את הפרטניות של העוז, גם ללא פקטור התוצאה היא יום עבודה של 12 שעות, תנאים שמאפיינים הייטק או את הימים שלפני חקיקת חוקי שעות עבודה ומנוחה.

    אני לא חושב שהמורים עובדים מעט כמו שהרבה אנשים סבורים (אני לא מדבר על השוואה בינ"ל), אבל הטענה שעבודתם אקוויוולנטית ליום עבודה של שמונה עד שמונה נשמעת לי הזויה. רוב המורים בתנאים כאלה היו מעדיפים לברוח לעבודה שנותנת שכר דומה אבל מתישה הרבה פחות מעמידה מול התלמידים הישראלים הלא מאוד מנומסים.

    שני מקורות יכולים להסביר את הבעיה בחישוב הזה

    א. כמו שציינו לפני, כמעט כל המורים במשרה מלאה בתיכון לא מלמדים באמת 24 פרונטליות אלא 20 ומטה, בגלל שיטת הגמולים (בגרות, חינוך). אם אתה מכפיל 20 ב-2.2 מקבלים משרה מלאה ישראלית רגילה.

    ב. הפקטור 2.2 שעליו התבססת אינו תוצאה של מחקר מדעי אלא סקר שערכה הסתדרות המורים בקרב חבריה (הקישור שלך). זה מקרה קלאסי שגם למזמין הסקר וגם הנבדקים יש אינטרס ברור לזייף את התוצאות כלפי מעלה, ובנוסף ייתכן שאחוז הניתוקים לסוקר יהיה גבוה יותר אצל מורים "מקטיני ראש" מאשר אצל משקיענים. ברור גם שיש הבדל אדיר בשעות הכנה ובדיקה בין מורה צעיר למורה וותיק.

    רק אחרי שנסכים על כמה שעות עובד באמת מורה לפני הרפורמה, כמה מתוך זה נעשה מן הבית וכמה בבית הספר, יהיה אפשר להמשיך לבדוק את שאלת ערך השעה.

  9. זיו :

    אני לא מבין.

    בערב אתעמק בזה יותר, אבל לפי תשובתך יש פה עיוות זועק עד לב השמיים!!

    אתה טוען ש- 7000 זה סכום משכורת ממוצע לתיכון בלי קשר להקף משרת המורה.
    אייך אפשר לעשות עם זה חישובים?!
    אם מחר כל המורים יחליטו לרדת לחצי משרה ועל כן משכורתם תקטן בחצי, האם יהיה נכון להגיד שמשכורת המורים היא נמוכה ועל כן יש לתת להם תוספת שכר???
    זה מה שמשתמע מהניתוח שלך ומדובר באבסורד.
    וכאשר משווים זאת לשכר ממוצע, הרי משווים זאת לשכר ממוצע עבור משרה מלאה במשק – שוב אבסורד.

    אני מאוד אשמח להיכנס לעומק החישובים,
    אך הבלבול וחוסר ההבנה שלי לפחות (ואני מבין קצת במספרים…) לא נותנת לי אפשרות להבין את צורת החישוב.

    אשמח לתקציר קטנטן רק על חישוב ערך שעה בתור התחלה.

    (גם בהמרות לרפורמה וכיצד ערך שעה גדל לא הבנתי למרות שניסיתי, אבלך נשמור זאת לשלב הבא.

  10. זיו :

    המשך...

    אם הבנתי נכון, את החישובים לאחר הרפורמה אתה עושה לפי משרה מלאה ואת החישובים לפני הרפורמה לפי ממוצע קיים?

    אני לא מבין…

  11. זיו :

    ואני לא יכול להתאפק מעוד תמיהה...

    "3 התוצר הממוצע לנפש לשנת 2008, היה גבוה יותר במדינות הארגון בכ-5%, עובדה המקזזת את פער תשעת האחוזים, במונחים לאומיים.".

    אתה לא לוקח בחשבון שהמיסים בישראל (גם ישירים וגם עקיפים) הם הרבה יותר גבוהים מאשר במדינות הארגון כך שכוח הקנייה של המורה בישראל הוא נמוך משמעותי מכוח הקניה של המשכורת של מורה בארגון.
    (הברוטו, או התל"ג לא מעניין).

  12. דורון גרינשטיין :

    איתי,
    אני יותר ממסכים כי זהו אינו מניין השעות הריאלי של המורה הממוצע הישראלי – לא 53 היום ולא 61 לאחר הרפורמה. יחד עם זאת, כפי הראתי, במדינות אחרות ברחבי העולם, המספרים לא שונים בהרבה וגם שם נערך סקר. כעת נאמר: מורים, כמו כל ציבור עובדים אחר, מנפח מעט את שעות עבודתם. אבל שים לב שכך או כך, גם על-פי ההערכה שלך, ערך השעה גדל: אם מקבלים את ההנחה שהמורה עובד 20 שעות, אזי סך השעות בפועל הוא 20 כפול 2.2 = 44 שעות. השכר שהתקבל הוא שכר X (עבור 24 שעות למלאה). היינו ערך שעת עבודה הוא "X חלקי 44". במצב החדש (40 ש"ש למלאה), יש לחשב את השעות בפועל כך: 44 שעות במצב הישן + 6 שעות פרטניות + 7.2 עבודה בגין פרטניות – סך הכל: 57.2. השכר המתקבל כעת הוא 1.513X וערך שעת העבודה החדש הוא "1.513X חלקי 57.2". במילים אחרות, ערך השכר לשעה עלה מ-0.0227X ל-0.0264X – עלייה של 16%, במקרה זה. אם תרצה ניתן לכמת את זה במדיוק – הרי בסופו של דבר, הפער בין השעות בפועל, בין שני העולמות הוא 13.5 שעות בגין השעות הפרטניות, מחד, ו-51% תוספת מאידך – "נקודת האיזון" מושגת כשסך השעות בעולם הישן עומד על 27 ש"ש ובעולם החדש – 13.5 שעות יותר – כ-40 שעות (איזה יופי, משרה מלאה!). כל עוד הנחנו שמורה בישראל, עובד בפועל יותר מ-27 שבועיות, ערך השעה גדל. אני אגב, לא מכיר מורה אחד, שמועסק במשרה מלאה, שיטען שהוא עובד פחות מ-27 שעות, כולם מדברים על לפחות 75% יותר וכנראה גם אתה. האם כעת אנו מסכימים על כך שערך השעה עולה?

    זיו,

    א) זה שהחלטת ששכר ממוצע = שכר ממוצע למשרה מלאה זה יפה, אבל לא נכון. השכר הממוצע במשק מתקבל מסכימת כל תלושי השכר, למידע נוסף: http://www.blacklabor.org/?p=11918

    ואני חוזר, ה-7000 ש"ח הובאו כדוגמא לשכר ממוצע, בדיוק כמו השכר הממוצע במשק, אין כל קשר לערך לשעה.

    ב)החישובים לפני הרפורמה או אחריה מחושבים לפי שעות עבודה ב-פ-ו-ע-ל. רק כך ניתן לחלץ נתון בר-חשיבות אודות ערך השעה.

    ג)לגבי התמ"ג – ה-OECD משתמש בפרמטר הזה כדי לקבוע את שכר המורים ביחס לגודל כלכלי-לאומי המלמד גם על ההכנסה הלאומית. (למידע נוסף, חפש בגוגל – תוצר, הכנסה לאומית). מאידך אני לא טוען כי מדובר בפרמטר חף מפניות, אך עדיין ניתן ללמוד ממנו משהו. כך גם לגבי כח הקנייה – הפרמטר לוקח את ההבדלים בין כח הקנייה בחשבון ( ע"ע PPP).

  13. זיו :

    לדורון: סוף סוף ראיתי "מספרים" (בתגובה 12).

    יש לי מספר הסתיגויות מאופן החישוב שהראית בתגובה לעיי"ל.
    א. אתה מחשב שכר X לפני הרפורמה ושכר של 1.513X לאחר הרפורמה. אתה מתעלם שגם בלי הרפורמה לכל מורה הובטח 7.5% תוספת עיני ווטרם הבנתי מה עם תוספת שחיקה של 2.5%. כלומר גם בלי הרפורמה, השכר עולה.
    ב. חישבתי את מספר השעות ברפורמה ע"י הוספת ערך השעות הפרטניות (פלוס ההכנה) בלבד. ומה עם שעתו השתלמתו חובה ברפורמה? (שעתיים). ומה עם ישיבות צוות קבועות של שעתיים בשבוע שלא נעשו ע"י המורים בעולם הישן?

    אני טוען שעם תגדיל את המונה של ערך השעה בעול םהישן ותגדיל את מספר השעות האמיתי לאחר הרפורמה, במקרה הטוב תגיע לשיוויון.

    ג. אני אישית חולק על הנתון של 1.2 שעה על כל שעה פרונטלית. זה בוודאי לא נכון למורים וותיקים ששולטים בחומר. ולא נכון למורים המלמדים תא אותו מקצוע במספר כיתות במקביל.

    לגבי ההערות הספציפיות לשאלותי:
    א. לגבי שכר ממוצע אתה צודק וזו טעתו שלי ( מודה שלא הייתי ער לעובדה זאת).
    אך דווקא עובדה זאת מראה עוד יותר את האבסורד של שיתט החישוב שלך.
    בבתי ספר תיכון בישראל הרבה מורים עובדים במספר בתי ספר. ארגון המורים מחשב כל תלוש מסכורת בפני עצמו.
    לדוגמה: אם מורה עובד משרה מלאה בשני בתי ספר (חצי משרה בכל אחד). ובכל בית ספר הוא מרוויח 4000 שקלים, הרי מבחינה סטטסטית זה נכנס לממוצע כשני מורים ששניהם עובדים "רק" 12 שעות ושניהם מקבלים כמשכורת 4000 שקלים. אבל במציאות מדובר על מורה אחד שעבד 24 שעות (מה שמסביר את מספר השעות לכאורה – ורק לכאורה, שמורה בישראל עובד) והרוויח 8000 שקלים.

    ב. האם שעת שהייה ברפורמה נחשבת עבודה בפועל?

    ג. אני מבין את ההיגיון בלהשתמש בתל"ג כבסיס לחישוב אך יש עם זה בעייה בהשוואה למדינה בעלת מיסוי גבוה במיוחד כמו ישראל (והדגש על המילה "במיוחד").
    הרי מחר שר האוצר יכול להחליט ששכר כל העובדים בישראל יעלה ב- 50% והמיסים יעלו ב- 70& – מה שישאיר את הנטו אותו הדבר בערך).
    המורה בישראל לא מרוויח גרוש יותר, אך מבחינת התל"ג משכורתו עלתה ב- 50% והיא תיהיה יותר גבוהה ממדינות הארגון – בעייה.

  14. רוני פיזם :

    כל הכבוד לדורון על הניתוח המעמיק אבל..

    דורון שלום.
    ערך השעה לא מעניין אותי וכו'. מה שמעניין אותי זה הדברים הבאים:
    1. האם התיזה של רן ארז תעמוד במבחן כלומר מורה שיעבוד במשרה מלאה בתיכון יוכל להתפרנס מעבודתו בכבוד.
    2. האם השכר יהיה מספיק אטראקטיבי כדי למשוך כח אדם טוב.
    3. האם המעמסה על המורים תהיה כזו שהם יקרסו
    4. האם לשינוי במבנה שבוע העבודה יתלוו צעדים משלימים כמו הקטנת מספר התלמידים בכיתה ,פתרון הוגן להשתלמויות, קידום שכר סביר למורה שמתמחה בהוראה ולא "בורח" לתפקידי ניהול כמו אחראי על התאמות, מרכז טיולים וכו'.
    5. שימצא פתרון חכם להקדמת גיל הפרישה למורים .פרישה בכבוד עם מלוא הזכויות.

    התשובות
    1. כדי שהשכר יהיה אטראקטיבי הוא צריך לתאום את המלצות דוח מקנזי, שכר התחלתי למשרה אחת שהוא כ 90-95% מהשכר הממוצע במשק. לעומת שכר התחלתי גבוה יחסית הקידום בשכר יהיה עד כ 130-140% מהשכר הממוצע והמורה יגיע לשכר זה כבר אחרי 15 שנה. השכר שאני שואף אליו זה שכר של רב סרן אקדמאי בצבא בגיל 42.
    2. כמו כל המקצועות שבהם יש קבלת קהל הזמן שיוקדש לקבלת קהל (הוראה בקבוצות גדולת וקטנות ) לא יעלה בסהכ על 60% מזמן השהיה של המורה בבית הספר. יתר הזמן יוקדש לעבודת ניירת/תכנון/ישיבות צוות/השתלמויות
    3. השתלמויות/פנסיה מוקדמת – אני חוזר בפעם ה100 על ההצעה שלי לבטל את שנת השבתון/קרן השתלמות במבנה הקיים (עובד מפריש 4.2% מעביד 8.4%) לעבור לקרן השתלמות רגילה 2.5% עובד 7.5% מעביד. כל שש שנים העובד ראשי למשוך את כספי החסכון. ההפרשות המוקטנות יצרו מקור להגדלת הפרשות לקרנות פנסיה שיאפשרו או פרישה מוקדמת או פרישה בתנאים הוגנים. המעביד לוקח על אחריותו את ההשתלמיות. המעביד נושא במלא העלות של ההשתלמות ואילו המורה תורם את זמנו. פעם בשלש שנים יחויב המורה בשלשה שבועות השתלמות בתחום הידע שלו במקום שיבחר המעביד. כך תשמר רעננות הידע וכך המורה לא יצא נפסד מבחינה כלכלית

    כל ההשוואות והניתוחים הסטטיסטיים יוצרים חוסר הבנה . אין להשוות משראה מלאה ו/או 150% משרה אם מורה במשרה אחת בחול (שזו הנורמה)
    בארהב בתי ספר פועלים נטו 175 יום ובישראל מעל 200 .(לעניין הויכוח על חופשות) ולכן צריך לחזור לחזון של רן ארז ,שכידוע אני ממש לא מאוהדיו ולבדוק האם החזון שלו מתממש בעוז לתמורה והאם הוא באמת מתאים למבנה בית הספר התיכון הישראלי. ומבחנת האוצר האם האוצר עושה עסק טוב.
    במאמר של ראוף הוא טוען בצדק כי הרפרומה מתאימה לחט"ב וליסודי בגלל מבנה תעסוקתי דומה של רב המורים ואיננה מתאימה לחט"ע בגלל שונות עצומה בהיקף העסקה של המורים. בן השורות טוען ראוף כי המדינה "תבזבז" כסף על שעות פרטניות שנלוות לעבודה העיקרית ,למורים שאין כרגע דרישה לשעות פרטניות לעומת מחסור בשעות פרטניות בלשון, מתמטיקה ושפות.
    עד כאן להפעם
    רוני

  15. רוני פיזם :

    המשך

    סליחה על טעויות כתיב ופיסוק, היום קוראים לזה דיסלקציה ,כשהייתי ילד קראו לזה עצלן. התכוונתי לשעות פרטניות שחסרות בשפות, מתמטיקה ומדעים.וכמובן לא הספקתי להרחיב על גודל כיתה. מקנזי בדק מקומות שבהם הגודל המקסימלי של כיתה 30 כאשר ביסודי לא עולה על 24 וגדל בהדרגה עד 30 בתיכון (בתיכון 30 רק בשעור כמו היסטוריה , מדעים נלמדים בקבוצות קטנות בהרבה)

  16. מנחם לוריא :

    תיזר...

    אתם מדברים רק על צד אחד של המשוואה.

    בצד השני צריכה להיות תוצאה. האם המהלך הזה יביא ליותר תלמידים שיגיעו להישגים יותר גבוהים, לאחוז גדול יותר של תלמידים שיגיעו לתואר ראשון ויותר אנשים שיהפכו ליזמים וממציאים וגו וכו וכל אשר דבנה נפשכם?

    אני לא רואה בכל המהמלך הזה דבר וחצי דבר שיוסיף לאיכות התוצר. כלומר מכל הדיבורים על כן או לא עוז לתמורה או רק עוז בלי תמורה. איפה פה התוצרים? איפה פה המדדים לאיכות? איפה ,מלבד הכיס של המורה, התוצאה למשק, לאיכות כוח האדם, לאילו שימשיכו במסלול של השכלה גבוהה? לאלה שבהשכלה שלהם יש כלים להפוך לאזרחים מועילים שכלתנים ותורמים לצמיחה הכלכלית ולחברה הישראלית ולא כפי שנעשה עכשיו?

    גם אם מורה יקבל 45000 ש"ח וילך לעבודה כ 200 ימים בשנה (כמו מקבילו חבר הכנסת) מה זה ישנה וכיצד זה ישנה לתוצר?

    המדינה משקיעה הון עתק בחינוך ומקבל כסילים ואחוזים מבישים של נגשים לבגרות ואני לא מדבר על אלה שממשיכים להשכלה גבוהה. כל התוכניות האלה שוות להשמת פלפל אדום בישבן של הצבי ויחד עם הכסף שלנו ,שעל קרנו, להבריחו ורחוק מכאן. ההשואה למורים בחו"ל איננה הוגנת כי צריך לשם במשוואה הזו גם את התוצרים. אם נניח (ורק נניח לא בדקתי את זה) שהמורה ביפן מבלה הרבה יותר שעות ממקבילו הישראלי בבית הספק אבל מסך התלמידים שלו רק 1 אחוז מגיע להשכלה גבוהה האם לזה אנחנו רוצים להידמות או (ושוב רק נניח לא בדקתי) שהמורה בצרפת מבלה כמו מקבילו הישראלי אבל מכל מחזור שלו 10% מסיימים את הסורבון כש 1% עושה זאת בהצטיינות יתרה?

    המשוואה איננה מלאה והשיח על גמול למורים מבלי לספק את הצד השני של המשוואה ,היינו התוצאות הרצויות, זה סתם שיח עקר שלא תורם דבר וחצי דבר לציבור בישראל ובעיקר במדינה כמו שלנו שידע הוא "אמצעי ייצור" מהמעלה הראשונה.

    מנחם.

  17. דורון גרינשטיין :

    זיו,

    אני שמח לגלות שאתה אט אט מתקרב אל האמת – ממצב בו קבעת חד-משמעית שערך השעה יורד, כעת אתה מניח שהוא לא ישתנה, יופי. תכף נגיע לזה.

    ולטיעונים עצמם:

    א) 51% נלקחו ולא ה-41% כי בחנתי שני מצבים בלבד: המצב כיום אל מול המצב לאחר הרפורמה.

    ב-ג) שני הסעיפים הללו פוסעים במשעולים מנוגדים: 2 שעות ישיבות צוות מגדילות בשעתיים (נניח, שהרי ישיבות צוות מתקיימות מידי פעם גם היום) בעוד העובדה ש-6 השעות הפרטניות אינן מייצרות 7.2 שעות עבודה נוספות (אני חושב ש-3 שעות נוספות זה מעל ומעבר), אם אנו מסכימים על כך, הרי שמניין תוספת השעות לאור הרפורמה קטן אף יותר, עובדה המחזקת את הטיעון כי ערך השעה עולה.

    לגבי שיטת החישוב: אין כאן שום אבסורד, אותה הטייה הקיימת בשוק העבודה הכללי, מתקיימת גם לגבי המורים (כפי שהצגת בצדק). אבל כאמור, סוגיה זו אינה קשורה לערך השעה אלא למצב היחסי של ההשתכרות מהוראה בתיכון ביחס לשכר הכללי הממוצע של השכירים בארץ (ובעניין זה, ראה תגובתו של רוני פיזם אודות הצורך בהעלאת השכר לכ-90% מן השכר הממוצע, אני בהחלט תומך בכך).

    רוני תודה,
    אנחנו מסכימים בערך על הכל. כמו שכתבתי, לאדם המעוניין להתפרנס בכבוד, ערך השעה אינו מעניין אלא השכר הכולל. אולם מאז נחתם ההסכם, העובדה שהשכר לשעה יורד הפכה לאמת שאין לערער עליה, יתר על כן, היא שימשה טיעון מרכזי לשלילת הרפורמה שלמעשה, מתיימרת רק לחולל שינוי בענייני שכר ומבנה העבודה – לא בתכנים פדגוגיים, לא בהפרטת החינוך, לא בפרישה מוקדמת ועוד. לפיכך, אני טוען שאין לתקוף אותה על נושאים שהיא אינה מתיימרת לשנות.

  18. זיו :

    דורון,

    אני טוען שערך השעה יורד ועוד אייך, הדבר היחיד שהוספתי, שאפילו לשיטתך ולחישוביך אין עלייה בערך השעה.

    בשיעור הראשון באוניברסיטה בסטטסטיקה, אני זוכר את המרצה אומר: יש שני סוגים של שקר: שקר רגיל וסטטסטיקה.
    לעניות דעתי, זה מה שעשית פה בחישוביך ואני בטוח בתום כוונותיך. ואסביר:

    א. אין בעייה ששמת 1.51X לאחר הרפורמה.
    "הבעייה" שגם בלי הרפורמה כל המורים אמורים לקבל את עייני+שחיקה.
    כלומר, גם אם לא תיהיה רפורמה המורים יקבלו 1.075 + שחיקה תוספת.
    אתה עושה פה מעשה לא אתי כאשר את תוספת עייני ושחיקה לאחר הרפורמה אתה מחשב ובלי רפורמה כאילו נאדה – זה לא מדעי.

    ב+ג: לעניין הפרטני מי שמך לקבוע שזה רק 3 שעתו הכנה? ומה עם כל הטופסידה בעקבותיה? ואם ידרשו גם מבחן לקבוצות הקטנות? ושוב אני טוען שלשיעור פרונטלי יותר קל להתכונן ( מי שרציני בפרטני ולא סתם מחפף אותה).
    לגבי חישוב השעות, אתה מתעלם מהרבה שעות שיבוזבזו ברפורמה סתם סתם סתם.
    לדוגמה: חודש אחרון ללימודים המורה ישב 200 שעות בבית הספר ולא יעשה כלום כלום כלום אחרי הבגרות שלו. (תחלק זאת ל-9 חודשי עבודה ופתאום כל החשבון משתנה).
    וכנ"ל לאחר מבחני סמסטר ועוד תקופות בשנה.
    (אם אתה מתיימר לספור תא כל שעתו עבודתו של המורה – אז עד הסוף).
    הרי לפי החישובים המעוותים של 1.2 שעות לכל שעה יוצא שמורה שעובד 36 שעות פרונטלי ( ואני מכיר כמה וכמה כאלה) הרי הוא משקיע 80 שעות עבודה בשבוע כפול 36 שבועות בשנה.
    נראה לך??

    לגבי שיטת החישוב, בפירוש זה לא דומה להטיית שכר שאר השכירים במשק.
    כמה שכירים במשק עובדים עם שני תלושים?
    כמה מורים עובדים עם 2-3 תלושים בחודש?
    החישוב המעוות הזה ( מעוות גם לשיטתך) הוא בהחלט לרעת המורים שהרבה מהם עובדים "מעט" בהרבה מקומות לעומת ממוצע שאר השכירים במשק.

  19. דורון גרינשטיין :

    זיו חביבי,
    אתה יכול להפוך את זה איך שתרצה, אבל במצב הנוכחי אינך מקבל את תוספת ה-10%. וכאמור הבדיקה הייתה ביחס למצב ה-י-ו-ם.
    אני ממש מקווה שהדיון פה לא הופך לויכוח לשם ויכוח. אשמח לנסות לשכנע אותך, אם תענה לי על שאלה פשוטה: כמה שעות בשבוע, לשיטתך, מורה ממוצע עובד בפועל?

    אגב, לו הייתי מאמין לכל מה שאיזה מרצה אמר באקדמיה, סביר שהייתי היום ניאוליברל חסר פשרות. למזלי, השכלתי להוציא את המוץ מן התבן.

    ועוד משהו, אתה קובע כך באבחת מקש ש"המורים עובדים יותר חלקי משרות משאר המשק" כשהנתונים מראים אחרת, אבל רגע, אולי גם זה "שקר סטטיסטי".

  20. איתי :

    דורון,

    קודם כל אני חושב שזיו צודק בעניין החשבת תוספת עיני.

    הסיבה היא שהדיון שפתחת אינו תיאורטי, אלא מיועד להוות כלי עזר למורה שמתלבט אם להישאר בתנאי העולם הישן או להצטרף. המתנגדים לעוז אומרים למתלבט שערך השעה יורד ולכן לא שווה לו להצטרף, ואתה טוען אחרת.

    היות שתוספת עיני תינתן גם למי שלא יצטרף, אתה צריך להוריד אותה מהמשוואה ולהעלות את X ב-42 אחוז בלבד (אולי יותר מדויק 44.1 כי להבנתי תוספת השחיקה היא רק למצטרפים).

    דבר שני, הטענה שלי היא שבהיעדר תשתיות לשעות תומכות הוראה אפקטיביות (הביקורת על האופק שאומתה ע"י מחקר ראמ"ה), כל החישוב שלך קורס. אתה חישבת עכשיו שבעולם הישן המורה מלמד 20שעות ומוסיף עוד 24 שעות ובסה"כ 44. נניח שמחצית מה-24 נעשות מן הבית (מסתדר יפה עם הסקר של הסתדרות המורים). כלומר המורה עובד כל יום כשעתיים ומעלה בביתו.

    עוז לתמורה מקצה למורה 5 שעות בשבוע בבי"ס בלבד להכנה/בדיקה. אם אין תשתיות (שקט, שולחן, מחשב, אינטרנט, מדפים/מגירות)- אפס מהן מנוצלות בצורה אפקטיבית, וכך המורה שבילה בבי"ס 40 שעות צריך לחזור הביתה ולהוסיף את אותן 12 השעות. בנוסף לזה עליו להוסיף 7.2 הכנה של פרטניות ובסה"כ 59.2.

    זו תוספת של 34.5% עבודה עם תוספת 42% שכר. אם לא התבלבלתי 5.5% עלייה בערך השעה (142 לחלק ל-134.5) שזה כבר קרוב לשוויון.

    בנקודה הזו יש חשיבות קריטית לשאלה אם הסקר של הסתדרות המורים אמין, ואם יש ניפוח – איזה חלק מנופח. תשים לב שהמורים בסקר ציינו 15 שעות של ישיבות-הורים-יועצים ועוז לתמורה נותנת 5, ו-10-11 שעות הכנה/בדיקה והעוז נותנת 5. לאור זה, אני מאמין שאחוז הניפוח בחלק של ישיבות-הורים-יועצים הוא גבוה במיוחד (באמת המורה מבלה בבי"ס 3 שעות ביום 5 ימים בשבוע בישיבות למיניהן??).

    נניח לדוגמה שהמצב האמיתי הוא 20 ש' פרונטליות + 5 ישיבות/הורים/יועצת + 10 להכנה/בדיקה = 35 ויש בעיית תשתיות כמו שתואר באופק: המורה יעבוד 40 בבית הספר ועוד 10 בבית להכנת הפרונטליות ועוד 3 להכנת הפרטניות (עפי מפתח זהה של חצי שעה הכנה לכל שעה) – התוצאה היא עלייה ב-51.5% בשעות העבודה לעומת 42% (או 44.1) עלייה בשכר, כלומר ירידה בערך שעה.

    נ"ב: דבר אחד חשוב שהיה צריך להניח על השולחן מההתחלה הוא שבשנים האחרונות כל הטענות של מתנגדי האופק (ענת שניידר למשל) על ירידה בערך שעה נעשו תוך התעלמות גמורה מכל השעות ה"לא רשומות". אבל לפי הגישה הזו, הן העוז הנוכחית והן האופק פוגעות בערך השעה. אדם לא יכול להתנגד לאופק בטענה שהוא פוגע בערך שעה ולצטט אותך בטענה שבעוז ערך השעה עולה.

  21. דורון גרינשטיין :

    איתי, אני לגמרי לא מסכים איתך.

    הדיון לגבי ערך השעה היה בעצם המעבר לתכתיבי הרפורמה. היום, אין את ה-7.5/2.5. כך שתוספת עיני והשחיקה כלל אינה קשורה לעצם השאלה אם ערך השעה נשחק או לא.

    עכשיו, אין ספק שמה שאתה וזיו הצגתם לעיל זו שאלה אחרת לגמרי: האם כדאי למורה להצטרף לאופק או שעליו לקבל את התוספת ולהישאר בהיקף המשרה הקודם, ללא כל קשר למצב כיום ולערך השעה כיום. התשובה לשאלה זו ודאי מורכבת הרבה יותר – היא תלויה ברצון המורה לעבוד יותר, במצב משפחתו, בסמיכותו לגיל הפרישה ועוד. זו שאלה אחרת, חשובה, אך אחרת. עם זאת, אני מזכיר לך כי פורסמו כאן כמה פוסטים בשבועות האחרונים שקבעו מפורשות שערך השעה יורד עם ישום העוז ואני כאמור לגמרי לא מסכים לכך.

    לגבי הסקפטיות שלך בכל הקשור לעניינים הלוגיסטים, אין לי מה לומר – אני לא מנסה לחזות את העתיד וגם לא רוצה להיגרר לאמירות פסימיסטיות נוסח "בישראל שינוי שכזה לא יעבוד, אנחנו לא סקנדינביה". לעניות דעתי, השקעה של מיליארד שקלים בשנה לתשתיות היא סכום שאין להתעלם ממנו והוא אמור להוריד את מפלס החששות לרמה סבירה.

    אני מופתע עוד יותר מן הדוגמא האחרונה שלך. אתה טוען: "נניח לדוגמה שהמצב האמיתי הוא 20 ש' פרונטליות + 5 ישיבות/הורים/יועצת + 10 להכנה/בדיקה = 35 ויש בעיית תשתיות כמו שתואר באופק: המורה יעבוד 40 בבית הספר ועוד 10 בבית להכנת הפרונטליות ועוד 3 להכנת הפרטניות (עפי מפתח זהה של חצי שעה הכנה לכל שעה) – התוצאה היא עלייה ב-51.5% בשעות העבודה לעומת 42% (או 44.1) עלייה בשכר, כלומר ירידה בערך שעה."

    ראשית, אם המורה במצב הנוכחי עובד 20 ש' פרונטאליות (מתוך משרה מלאה של 24 שעות), הרי שגם במצב החדש מתקזזות לו 4 שעות – היינו לא 40 כפי שציינת אלא 36. נמשיך. מתוך 36 השעות הללו, הוא מלמד (פרונטאלית+פרטנית) 22, ו-5 בישיבות/הורים/יועצות, הגענו ל-27. מכאן נובע, שלשיטתך, את 9 שעות ההפרש בין 27 ל-36 יבלה המורה בפיצוח גרעינים, שיחות חולין בחדר המורים ועוד שאר פעולות סרק. ניחא היית אומר כי העבודה בחדר המורים היא פחות יעילה ועל-כן מתוך 9 השעות המורה ינצל רק 5 משעות ההכנה לפרונטאליות ובבית ישלים את ה-5 הנוספות, אבל שיהיה. גם במקרה הזוי שכזה (שהרי אין מורה שלא מצלם/משכפל, מקליד ציונים/הערכות בחדר המורים, כמעט כל יום!) תוספת השעות היא בדיוק 40% (מ-35 ל-49) ואילו תוספת השכר היא 42%.

    חשוב להזכיר עוד משהו, כל החישובים הללו, נערכו ב"עולם מושלם" בו אין חלונות במצב הנוכחי, כל מי שלימד אפילו שבוע בתיכון ישראלי יודע שהמציאות שונה בתכלית. חלק ניכר מן המורים מסייעים לתלמידים מתקשים (ר.ל פרטניות) כבר שנים בחלונות, מבלי לקבל על כך כל תמורה כמובן. חישוב מוטה מסוג זה מקטין משמעותית את כמות השעות האפקטיבית שמורה עובד כיום ועקב כך מקטין את שיעור עליית ערך השעה בגין העוז. כעת שווה בנפשך מהו שיעור עליית ערך השעה הממוצעת האמיתי.

    ועוד דבר שלא צויין, כשיהיה שעון נוכחות, זה שכולם מתנגדים לו, כל הסיפור הזה של 'חורים במערכת' יפוס מן העולם.

  22. זיו :

    לאיתי ודורון.

    לדורון, טענתם שאתה משווה את הרפורמה לעכשו, ועכשו אין תוספת עיני היא "נכומה" (במרכאות). את תוספת עיני +שחיקה הארגון ממזמן היה יכול לקבל, הסיבה שזה טרם יושם בגלל שארגון המורים והאוצר היו בדיונים על משהוא הרבה יותר מקיף ולכן הדיון על התוספת הנ"ל נשאר בצד.
    יתרה מזו, ברגע שמורה יחליט להצטרף לרפורמה ולקבל את ה- 51% באותו רגע הוא יקבל את תוספת עיני גם אם לא יצטרף. כלומר מה שעומד לפני המורה הוא: האם לקבל 51% או לקבל 7.5%. ולכן תוספת הרפורמה היא בעצם ההפרש ביניהם.

    לאיתי:
    יש לך טעות מתמטית. אם מורה ברפורמה מקבל 51.3% תוספת ובאותו זמן חבירו מקבל 7.5% תוספת, ההפרש ביניהם בשכר הוא לא 43.8% = 7.5 – 53.8.

    אלא ההפרש האמיתי במשכורת בגלל הצטרפות לרפורמה היא
    1.4 = 1.075 / 1.513
    כלומר, העלייה בשכר היא "רק" 40% לעומת מי שלא יכנס לרפורמה.
    מי שיכנס לרפורמה, יקבל 40% יותר מאשר מי שישאר בעולם הישן.
    (אגב, לא הכנסתי פה את תוספת השחיקה שעדיין איני יודע אם כולם יקבלו אותה או רק נכנסי הרפורמה. פעם רן ארז רמז שגם עיני לא יקבלו, ואני לא בטוח אם שחיקה לא יקבלו כולם ואז ההפרש הוא עוד פחות).

    לדורון שוב:
    החישוב שלך בתשובתך לאיתי הוא לא מדוייק בגלל שתי נקודות שהתעלמת מהם בחישוביך:
    א. אם מורה לפני הרפורמה עבד משרה מלאה 24 שעות ע"י 20 פרונטלי (נגיד השאר זה גמולי בגרות לצורך העניין), הרי ברפורמה הוא יעבוד 40 שעות ולא 36 כפי שציינת.
    אגב, זאת הנקודה שהכי "כואבת" בעוז לתמורה – כי זו לקיחת זכויות עבר למרות שהובטח שלא יגעו בזה).
    ב. בהמשך לדוגמה חישבת 22 שעות פרונטלי + פרטני כאשר האמת שזה יהיה 26 פרונטלי + פרטני. מורה במשרה מלאה (ולא חשוב כמה שעות הוא עובד) צריך לתת תוספת של 6 פרטני. בחישוב שלך כבר מדובר על תוספת של 30% עבודה נטו למשרה. (אם יש שעות גיל או תפקיד אחרים, אחוזי תוספת העבודה עולים לממדים "מפחידים").

  23. זיו :

    לאיתי ודורון, המשך...

    מורה ששכר הבסיס שלו הוא 10000 שקלים עומד לפני הדילמה הבאה:
    א. להיכנס לרפורמה ואז משכורתו תעלה ב- 51.3% והוא יקבל 15130 משכורת.
    ב. לא להיכנס לרפרומה ואז משכורתו תיהיה "רק" 10750 שקלים.

    כלומר, כניסה לרפרומה תתן לא עוד 40% מעבר לשכרו בלי להיכנס לרפרומה שנה הבאה לדוגמה. (וזה בלי לקחת את תוספת השחיקה, שלדעתי, גם אותה יקבלו כל המורים וההפרש יהיה עוד פחות).

    אם מקובל עליכם שמורה בתיכון מלמד פרונטלי כ- 20 שעות במשרה בפועל, הרי כניסה לרפרומה מוסיפה לו עוד 6 שעות פרטני מה שלא יהיה, כלומר עוד 30% עבודה.

    מה שנשאר לדיון הוא האם תוספת שכר של 10% כדאית עבור כל שאר המטלות שיש בכניסה לרפורמה ובראשן, ישארות בבית הספר כל יום עד השעה 16:00 (אף אחד לא מדבר על 8 שעות אלא עד השעה 16:00) כל יום כל יום כולל יום ראשון ללימודים וכולל יום חלוקת תעודות ושאר הימים שאין מה לעשות באמת בבית הספר. (שלא לדבר ע למי שעובד ביום שישי שיצטרך להישאר שעה נוספת.

    לדעתי, זה מהות הדיון.

  24. איתי :

    דורון,

    שיטת "בוא נשווה היום לרפורמה" היא שיטה שמקבלת בהכנעה לא מודעת את הבריונות של האוצר.

    דוגמה קיצונית – האוצר אומר "תעבדו עוד 50% ותקבלו שכר עוד 20%" והמורים אומרים – "לא פראיירים".

    האוצר אומר – "יופי, לא חותמים – אז אין תוספת שחיקה" (ככה קרה למשל ברשות השידור, השכלה גבוהה וכו)

    עוד שנה ועוד שנה תעבור ובסופו של דבר שכר המורים יישחק כל כך (כמו זה של העוסים) שעל פי שיטת "הסכם מול מצב קיים" ייצא שהשכר שלהם לשעה עולה אם הם מצטרפים.

  25. איתי לזיו :

    זיו, אני חושב שיותר קל להסביר את העניין לדורון בצורה אחרת, בלי להסתבך עם ערך השעה ברוטו שבעייתי לחשב אותו כי אין לנו מידע על "השעות הנסתרות".

    יש אחוז לא קטן מהמורים שבחרו במקצוע משום שהוא נתן להם זכות אדירה שאיננה קיימת כמעט בשום מקצוע – מעט זמן במקום העבודה עבור משרה מלאה. זה איפשר יותר מעורבות בגידול הורים, חסכון על צהרונים/בייביסיטר או קריירה שנייה במקביל.

    חשוב להדגיש שבתוך קבוצה זו (כמו בקבוצת עובדי 140% משרה) יש גם מורים "מקטיני ראש" או שחוקים שרק רוצים ללכת הביתה, אבל גם מקצוענים לעילא ולעילא המחוייבים כל כולם להוראה, והרוב נמצאים בין שני קצוות הסקאלה. אין שום קשר בין הרצון של מורה לצאת מביה"ס מוקדם ובין מקצועיותו כמורה.

    עכשיו נניח שמורה כזה במשרה מלאה לימד 20 שעות פרונטלי בגלל גמולים ועוד היו לו 5 שעות של ישיבות בבי"ס שעליהן לא קיבל תשלום (שזה המינון בעוז לתמורה). סה"כ 25 ש"ש (נדמה לי שאם זה גם גמול חינוך וגם בגרות סה"כ יוצא פחות).

    אם חשוב למורה מאוד להמשיך בסגנון החיים שהיה לו קודם (למשל אם חד הורית, או אם נשואה לקצין קבע), הוא צריך לרדת ל-25/40 משרה שהם 62.5%.

    העולם הישן לפני תוספת עיני
    100
    העולם הישן אחרי תוספת עיני
    100%*107.5 = 107.5
    עוז לתמורה
    62.5%*151.5 = 94.69

  26. דורון גרינשטיין :

    תודה שאתם מסבירים לי, אך דומני כי משום מה אתם מסרבים בתוקף לראות את המציאות.

    לכן, כדי להתמקד, בהחלט אודה לכם אם תקראו שוב את תגובתי האחרונה (21) ותגיבו לגופו של עניין. למשל, על כך שלכל מורה ברור לגמרי שהסימפוזיון סביב מספר שעות היקף המשרה הפורמלית השווה למספר שעות השהות בבית הספר הוא תלוש ומופרך מן היסוד, ולו רק בשל החלונות במערכת.

    ולדוגמא שלך, אתה מציג מצב בלתי אפשרי, בו המורה עובדת בפועל רק 25 ש כשברור לגמרי שהעבודה הנוספת בגין 20 השעות הפרונטאליות היא לפחות 10 (הסכמנו על כך קודם!). כך שלמרות רצונה העז לצמצם לכדי מינימום את שעות עבודתה, בפועל היא עובדת 35 שעות, היינו פורמלית 100% אולם בפועל – 146%. לאחר הרפורמה, היא תעבוד פורמלית 87.5% (35/40)- אין כאן השערה, היא הרי 'מעבירה כרטיס'.

    הואיל והשכר מתקבל פורמלית, החישוב הנכון הוא:
    העולם הישן לפני תוספת עיני
    100
    העולם אחרי תוספת עיני בלבד
    107.5
    השינוי של העוז
    151.5*87.5% = 132.5.

    זו אגב דוגמא מצויינת לכך שכדאי להצטרף ל'עוז' ולא להסתפק בתוספת עיני – גם במצב שבו לא נגדיל את היקף שעות העבודה בפועל, עדיין, העוז טובה יותר משני העולמות האחרים.

    חוסר ההסכמה בינינו נובע מן העובדה שאתם שניכם מתעלמים מכך ש-5 שעות שבועיות ישמשו את המורה לעבודתו השוטפת, ומכך שבמצב הקיים יש 'חלונות' רבים שמקטינים את ערך השעה הנוכחי האמיתי.

  27. זיו :

    דורון, החשבון שלך לא נכון.

    אתה לוקח דוגמה של מורה שעבדה 25 שעות ועל זה יש לה עבודה אמיתית של 10 שעות = 35 שעות ומכאן מגיע ל- 87.5% משרה.

    היכן תוספת הפרטני????

    מדוע אתה לא מתמודד עם החשבון שלי שמדובר בתוספת של 40% למשכורת ( על זה אי אפשר להתווכח, אלו מספרים ידועים).
    ומדוע אינך מתמודד עם החישוב שרק הפרטני זה תוספת של 30% עבודה?

    אגב, החישוב שלך לגבי העבודה בבית הספר שתעשה ב- 5 שעות שבועיות היא אולי נכונה בתאוריה אבל בפועל ממש לא.
    בתקופת מבחנים המורה יצטרך עשרות שעות בחודש. בתקופה שלאחר מכן או לאחר הבגרות המורה יצטרך 0 (במילים: אפס) שעות בשבוע.
    העובדה שמשרד האוצר ומשרד החינוך נותנים לי 5 שעות בשבוע באופן קבוע, לא מכסה את החלל בפועל גם אם נסכים שזו העבודה השנתית של המורה.

    מישהוא כבר כתב שרן ארז אמר שהחשבון יהיה חודשי (לא ראיתי זאת בשום מקום וגם באופק זה בלתי אפשרי) אבל גם זה לא מספיק.
    טיעוניך היו שווים בדיקה מבחינת מספר השעות באם היה מדובר בחישוב שנתי!

    הרי גם הסטטיסטיקה של מכון סמית שקובעת 1.2 שעות הכנה לכל שעה פרונטלית של מורה מחושבת לפי מספר מבחנים בשנה והזמן שיש לבדוק אותם.
    אתם כולכם רק מתעלמים מכך שאת כל מבחני סוף הסמסטר יש לבדוק בתוך פחות מחודש של תקופת המבחנים.
    אז ממוצע זה יפה לטבלאות, אך בפועל העבודה בבית לא תקטן במלוא כמות השעות של ה- 5 שעוז נותן.

    ועוד נקודה: לפי חישוביך, האופק כבר עדיף על העוז.
    בטחה"ב יש 9 שעות שהייה ורק 23 פרונטלי ורק 4 פרטני.

  28. איתי :

    דורון,

    אתה מתעלם מכך שמאחורי המספרים יש אנשים וכך יוצא לך חישוב שלא קשור בכלל לבעיה שלגביה המורה מתלבט.

    כל הסיפור הזה של "ערך שעה" רלוונטי בכיס (לא בקטע של כבוד) לאותו מורה שלא מעוניין להיות בבי"ס יותר מ-25 ש"ש, ומדובר בהרבה מאוד מורים, כולל הרבה מורים טובים.

    האנשים האלה פנו לתחום ההוראה גם בגלל היתרון הייחודי שלו על פני כל מקצוע במשק.

    אותה מורה שהיום נמצאת 25 שש בבית ספר ועובדת עוד 10 מהבית (בשכר אפס) לא תרצה מחר לעבוד 35 שעות בבי"ס, אלא 25 שעות בבי"ס (שיהיו קלות יותר מבחינת התמהיל) ועוד כמה שצריך בבית.

    7 שמיניות משרה בעוז מעלות לה את השכר אבל לא פותרות לה את הבעיה שבגללה היא לא יכולה להיות מעל 25 שש במקום העבודה (הרי אם היתה מעוניינת – היא כבר מזמן היתה עולה למעל 100% משרה במערכת החינוך ומשדרגת את שכרה).

  29. דורון גרינשטיין :

    זיו,

    אם אתה מחשב גם את הפרטניות הרי שאתה מנצל יותר את 40 שעות המשרה המלאה (למעשה בדיוק 40 שכן בדוגמא לעיל יש קיטון פרופורציוני גם בשעות הפרטניות – במקום 6 – 5). כך שהפער לטובת העוז גדל!

    איתי, תחליט, או שמדובר בירידה בערך השעה או שהטיעון הוא ש"ישנם מורים שלא מוכנים לעבוד יותר שעות מעבר ל-25 שעות בבית הספר" או ש"מבחינת נוחות, אין להשוות 5 שעות עבודה בבית ל-5 שעות בבית הספר", אגב, אם נמשיך את הלוגיקה הזו, הרי שיש להודות כי ערכה של שעה פרונטאלית גדול מזו של שעת שהייה, הואיל ומניין השעות הפרונטאליות לא עולה – ערך השעה הכללי בהכרח יעלה.

    אבל בסופו של דבר, כמו כל דבר בחיים, מדובר בסדר עדיפויות: לגבי מורים שלא רוצים לעבוד יותר וכפי שטען רוני פיזם – להתקרב לשכר הממוצע במשק, אין בכלל שאלה – שיקבלו את תוספת עיני, שכרם האבסולוטי והשעתי יעלה ומניין שעות עבודתם לא יגדל. אבל בכנות, אני מאמין שמדובר בחלק מינורי מכלל המורים, על כך מלמדים ריבוי המשרות החלקיות, הנדודים של מורים רבים מבית ספר אחד למשנהו כדי להגדיל את נפח משרתםה, הטענות האין-סופיות לאורך השנים כי "אנחנו בודקים מבחנים, נפגשים עם הורים, משתתפים בישיבות פדגוגיות – חינם" והעובדה הפשוטה שמעולם לא ניתקלתי במורה (גבר או אישה) הטוען כי שכרו מספק.

    ועוד דבר, למרות שאנו לא רואים עין בעין בעניין הזה, אני רואה קשר הדוק וישיר בין הסיבות לבחירה במקצוע למידת הרצון להשקיע בו ולהצליח בו, אגב כל מקצוע, לאו דווקא הוראה. לו הייתי בוחר להיות נגר, מכיוון שהובטח לי מבעוד מועד עבודה אצל 'נגריית דוד' שנמצאת במרחק יריקה מביתי, ולא בגין אהבת העץ, המפסלת ותהליך היצירה, אין ספק שאהייה נגר בינוני, בטח אם יעבירו את הנגרייה לשכונה אחרת. כמובן שניתן לראות פה באופן מובהק את תהליך ההתנכרות הידוע של מרקס.

    ואם כבר לגעת בזעיר אנפין באידיאולוגיה, רצוי לזכור שאנחנו מייצגים פה דרך, את דרכה של מפלגת העבודה ההיסטורית, זו של בורוכוב, סירקין ובן גוריון, זו שראתה בעבודה אתוס מכונן וחתרה ל"כיבוש העבודה" כפרמטר מרכזי בעיצוב נפשו של האדם. אודה ואתוודה כי מורה שיבחר בהוראה רק כי היא מאפשרת לו לעבוד חצי משרה ולהשתכר משראה מלאה, או בכזו כיוון המעניקה לו את הפריווילגיה של להניק תינוק ולבדוק מבחן בכפיפה אחת, לעולם יחשב בעיניי כמורה ותו לא, לא פדגוג, לא כזה שארצה שילמד את ילדיי.

  30. זיו :

    דורון, התחמקת באלגנטיות מלענות לטענותי.

    א. בעוז מקבלים 40% יותר (אם לא מחשיבים תא תוספת השחיקה, אחרת זה פחות מ- 40) והפרטני לבד מוסיף 30% עבודה. האם שאר המטלות בעוז מפצים על תוספת של 10%? (לעמיתו של דבר זו תוספת של 7.5% בלבד 130%/140%).

    ב. שגם אם נסכים עם טענתך ש- 5 שעות שבועיות מכסה את עבודת המורה, הרי זה בממוצע שנתי, אבל כאשר יש לבצע 5 שעות כל שבוע כל שבוע, זה לא מכסה את שעות העומס בעבודת המורה ומתבזבז בשעות שאין בכלל עבודה.
    ?

    ג. לפי חישוביך, באופק חדש ערך השעה שווה יותר מאשר בעוז (יש פחות פרטני ופחות פרונטלי.
    וזה בכלל כבר אבסורד (או שאולי פשוט יתברר שוסרמן הוא הצדיק ורן ארז הוא השיכור).

  31. דורון גרינשטיין :

    זיו בוקר טוב,

    אינני מתחמק, בהחלט משתדל לענות כמיטב יכולתי.

    א) אתה קצת מבולבל: לא מדובר ב-30% (הדוגמא של איתי הייתה לגבי משרה הכוללת 25 שעות שהות בבית הספר בסך הכל – 62.5% ממשרה מלאה). מכאן שכל התוספות נגזרות מאחוז זה. בוא נפרק למרכיבים:

    10 שעות התוספת הופכות ל-6.
    6 שעות הפרטניות לכ-4.

    את החישוב מדוע ערך השעה עולה הראתי כמה פעמים לעיל, אין צורך לחזור על כך.

    ב) בעניין 5 שעות העבודה בבית הספר, בכל הדוגמאות לעיל, התייחסתי למצב בו עדיין נשארת עבודה למורה בבית, חישוב זה לוקח בחשבון ש-5 השעות מנוצלות חלקית ויוצרות מצב לא יעיל בתקופות מתות, מנוצלות עד תום
    בתקופות רגילות, ומנוצלות עד תום ואף משאירות למורה עבודה בבית, בתקופות הלחוצות. כך שעניין הממוצע נלקח בחשבון.

    ג) לגבי השוואה לאופק – לא בדקתי, לא יודע.

    בוקר טוב.

  32. זיו :

    לדורון.

    א. אני מדבר על משרה מלאה!
    תוספת השכר היא 40% ( כבר הסברתי זאת אינסוף פעמים וזה החשבון הכלכלי, אי אפשר להתווכח על עובדות מתמטיות).
    מורה במשרה מלאה שנתן 20 םרונטלי, מוסיף 6 פרטני שזה לבדו 30% תוספת עבודה.
    מה נשאר?

    ב. תסביר לי מה מורה עושה ב- 5 שעות שהייה בחודש האחרון לאחר הבגרות???
    תסביר לי מה מורה עושה בחמש שעתו שהייה כאשר כל השכבה בגדנע או טיול שנתי???
    תסביר לי מה עושה המורה המסודר ב-5 שעות שהייה בחודש הראשון ( בהנחה שאת החומר הוא יודע על בוריו).
    וכל הנאמר, נאמר ע"י מורה מהשטח שמכיר היטיב את הפלטפומה.
    אגב, כנ"ל גם עם ישיבות צוות והורים.
    ולגבי שעתיים השתלמות חובה – יש לא מעט מורים שיגידו שזה גוזל את זמנם לעומת העולם הישן ולא מוסיף להם כלום.

  33. איתי :

    אם המורה עבד 20 פרונטלי, עוד 4 שעות (שנגרעו מהשעות הפרונטליות) עשה את עבודתו כמחנך כיתה או כמכין לבגרות, עוד 5 שעות הכין/בדק (בבית בלי תשלום) ועוד 5 שעות הקדיש לישיבות/השתלמויות (בלי תשלום) – אנחנו מגיעים שוב לאותו מספר של בערך 35 ש"ש, שהוא לדעתי המספר הריאלי למשרת מורה בתיכון, בניגוד למספר המנופח של סקר הסתדרות המורים (2.2X20=44) שמדבר על כ- 3 שעות של ישיבות בממוצע ביום. אם כבר, הייתי מצפה שמספר שעות ההכנה/בדיקה יהיה גבוה יותר מה-5 שהוקצו בעוז לתמורה, בייחוד עבור מורים חדשים. בסה"כ משרת מורה ברוטו 35-40 ש"ש.

    אם מוסיפים ל-35 (ובוודאי ל-40) עוד 6 זה פחות מ-20% תוספת עבודה לברוטו, ולכן יוצא שערך השעה עולה.

    למעשה זה בדיוק אחד לאחד הנימוק של הסתדרות המורים. מי שכפר בנימוק הזה בעניין האופק, בוודאי יתנגד לו בעניין העוז, כי דרך החישוב היא אחרת – מסתכלים רק על השעות בביה"ס ולא על השעות בבית.

    מי ששוכנע בעניין האופק ישתכנע גם בעניין העוז.

    מה שלא לעניין זה לצעוק שבאופק ערך שעה יורד ושבעוז הערך עולה.

    עניין הגמישות (שפעם המורה יעשה 10 שעות הכנה/בדיקה ופעם 0, בהתאם לצורך, ולא יצטרך לשבת ולהתבטל סתם) צריך להיפתר ברמת נהלים ולא קשור לשאלה הכוללת אם ההסכם הוא טוב או לא.

  34. דורון גרינשטיין :

    זיו, מה יהיה?

    מה פתאום אתה מחשב את 6 השעות הפרטניות כאחוז מ-20 השעות הפרונטאליות? האם באלה מסתכמות שעות עבודת המורה?

    35-40 שעות לשבוע בהחלט נשמע לי סביר. מכאן אפשר לראות שההגדרה שנקבעה למשרה מלאה בעוז כנראה לא כל כך רחוקה מן הממוצע המציאותי. במילים אחרות, במצב הנוכחי מורה שנכח בבית הספר 20 שעות (בהן לימד פרונטאלית 100% וכאמור מדובר במצב דמיוני בעליל שהרי הוא בהכרח עבד יותר) למעשה נזקק ל87.5%-100% עבודה נוספת, ALL AROUND. המעבר מ-20 שעות נוכחות ל-40 בגין העוז, גם אם לא יכסה את כל ה-100%, ודאי יספיק ל-51.35% ומעלה.

    הטיעון השני של המורים ש"אנחנו לא רוצים להימצא בבית הספר יותר שעות" לא רק שהוא מנותק לחלוטין מכל הסדרי העבודה במגזר הציבורי, הוא גם לחלוטין מתעלם מהסטנדרטים הבינלאומיים (למרות שכפי שציינתי, לא ניתן לגזור מהם מסקנות חד-משמעיות, אלא רק ללמוד משהו על המגמות, תיקונים וכיווני פעולה אופציונליים).

    שעות ההוראה בפועל הממוצעות למורה בישראל (541), מן הנמוכות בעולם (רק חמש מדינות מלמדות פחות), אפילו בפינלנד המורה מלמד יותר (550), עובדה זו נובעת הן מריבוי המשרות החלקיות והן משיטת הגמולים שמקטינה משמעותית את כמות השעות הריאלית שמקבלים התלמידים. מה שקורה בפועל הוא שמכיוון שעל הרוב המוחלט של המורים בתיכון מוטלת משימת ההכנה לבגרות על הכתפיים, הם מסייעים בחדר מורים, בטלפון, באינטרנט ובכל דרך אפשרית, הרבה מעבר לשעות הפורמאליות ובכך, בצדק, מפרנסים את הדימוי העצמי המנוצל שלהם. אני מקווה שהרפורמה, בסופו של דבר, תוריד את העומס, תצמצם את תופעת המשרות החלקיות, ואגב כך (כפי שהוצג בנייר העמדה בפיילוט) תילחם בהפרטה – הגלויה והסמויה – בגין הסיבות הכלכליות והמוסריות גם יחד

    עם זאת, אני בשום פנים ואופן לא טוען כי מבחינת השכר הגענו אל המנוחה והנחלה ושהעובדה שערך השעה העולה היא סיבה מספקת לצאת במחולות, אם כי בהחלט מאמין שמדובר בשיפור, כשבוחנים את היתרונות הישירים והעקיפים הנגזרים מהשינוי (שוב, רק בעניין שכר, אני מתנגד נחרצות לשכר דיפרנציאלי).

  35. ארטור-לזיו :

    מה יהיה זיו ? התיאשת מלענות לו ?

    לדורון

    ודאי שזיו צודק שהחשבון מתחיל מהיחס 6/20 שמשמעותו תוספת 30% רק בגין הפרטניות .

    הטיעון שלך שזה מתוך 30-35 שעות עבודה הוא מדהים מאדם שאמור לדעת גם לנתח וגם לחשב.

    לשיטתך -מורה שעובד במשרה חלקית של 10 ש"ש ,והמערכת דורשת ממנו להגדיל משרתו ב5 שעות יצטרך להסתפק בהגדלה חלקית ששיעורה 20-30-40% ולא 50% . למה ? מה פתאום ?

    משרת בית ספר נספרת כל השנים על פי מספר השעות שמורה צריך לתת שיעור לתלמידים .כל מורה יודע בדיוק באיזו חלקיות הוא עובד .
    לפתע משרד החינוך רוצה לכפות 6 שעות הוראה נוספות (וזה ענינו שהוא "מבזבז" אותן על שיעורים לקבוצה קטנה או גדולה של תלמידים ) ולשיטך מגיע למשרד לקבל שעות אלה על אף כפיתן בהנחה ניכרת ומוגזמת. למה? באיזו זכות?
    (ואני אפילו לא צריך להוכיח ששעה פרטנית דורשת יותר או פחות זמן הקפי משעה פרונטלית ).

    יש עוד עניין בתגובתך 34 שהוא ממש לא רלוונטי לדיון והוא מספר שעות ההוראה הממוצע בישראל .
    נגיד שזה הכי מעט בעולם .
    האין זה משרד החינוך שכל השנים משתדל להעסיק את המורים במשרות חלקיות?
    האם זה לא שיקול ראשי של משרד החינוך שככל שהמורים יפחיתו מ 100% משרה כך יהיה להם יותר זמן מרץ וכוח עבור שעות עבודתם ?

    אם משרד החינוך חושב שהפרמטר שנמדד (541 שעות לשנה למשרת מורה ממוצעת ) מזיקה ,אז שיואיל ויגדיל משרות למורים וישנה מספר זה .אין לזה שום קשר לשום רפורמה ומשרד החינוך יכול היה לפעול כל השנים בעניין זה חד צדדית .

    אני לא מתכוון להכנס להערות על המאמר או תגובות קודמות ,רק כי נראה לי שחלקים ניכרים מתאימים כשאלות למבחן הגיון פסיכומטרי שהתשובה הזוכה שם היא -אין קשר בין הנתונים למסקנות .

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.