נמאס לי לקטר על המצב. החלטתי להיות פעילה פוליטית, ואתם מוזמנים להצטרף
מאת: רוני יקיר
על פי מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם ב-2010, ל-72% מכלל הישראלים אין אמון במפלגות. הנתונים האלה אינם מפתיעים. כאשר שרים, חברי כנסת ואישי ציבור מעורבים שוב ושוב בפרשיות מפוקפקות, כאשר ראשי ממשלות מתחלפים על ימין ועל שמאל, ולנציגים בפרלמנט אכפת יותר משמירה על הכיסא מאשר מעיצוב מדיניות לטווח הארוך – הציבור מאבד את אמונו במערכת הפוליטית. כאשר הפערים החברתיים מעמיקים, הפתרון המדיני הולך ומתרחק והגזענות משתוללת, הציבור רואה מה קורה סביבו, ומרים ידיים. מהו כוחו של האזרח הבודד מול מערכת שמתנהלת כך? התחושה הרווחת היא שאיננו משפיעים יותר על המתרחש. אנו מאמינים בדמוקרטיה, אך לא מאמינים במה שעומד במהותה של השיטה הדמוקרטית, היכולת להשפיע.
על רקע המציאות הזו, החלטתי להיות פעילה פוליטית. לפני שנתיים גם אני הייתי חלק מן האדישים. אמנם לא היה מאחוריי עבר של אכזבות מהפוליטיקה הישראלית, אך הייתי במסלול הישיר אל חוסר מעורבות, חוסר האכפתיות והאדישות, כמו בני נוער רבים אחרים. אבל נסיבות החיים גרמו לי לשנות מסלול, ואני בהחלט רואה בכך מזל. בשנתיים האחרונות הפכה הפוליטיקה לחלק בלתי נפרד מחיי, וכיום אני רואה בעצמי אחראית, לא רק נגררת פסיבית, למתרחש במדינה. בעיניי, תחושה זו צריכה לפעם בכל אחד ואחד מאיתנו. זוהי משמעותה האמיתית של הדמוקרטיה. לא כולנו יכולים או נדרשים להיות פעילים: לנסח עצומות, לכתוב מאמרים או להשתתף בהפגנות – אך הקול של כל אחד מאיתנו משפיע על המתרחש כאן. העובדה כי רבים מאזרחי המדינה איבדו אמון במערכת היא הדבר שעלינו לשקמו. לצעירים יש כאן תפקיד חשוב במיוחד .
אני בת 23, ועל אף שעדיין איני למודת ניסיון חיים עשיר, או אולי דווקא בזכות זאת, אני מאמינה בכוחם של הצעירים להשפיע על עתיד המדינה. אנחנו אמנם דור האינטרנט, הפייסבוק, הגוגל והטוויטר, אך אלו אינם הדברים היחידים המגדירים אותנו. יש לנו גם חשיבה רעננה וחדשנית, מוטיבציה יוצאת דופן ואמביציה לעשות שינוי. זהו זמנם של הצעירים להשמיע את קולם. מה שמתרחש כאן נוגע לכולנו, ואנחנו אחראים על גורלנו. אנו הצעירים שואפים לפוליטיקה אחרת. רבים יגידו שזה נאיבי ולא בר-מימוש – הרי גם אנו נתקלקל לבטח כשנתחיל לטפס אל הפסגה, ונדשדש בביצה הפוליטית. אך כל בעלי החזון לאורך ההיסטוריה נשמעו הוזים בתחילת דרכם. אם המבוגרים התייאשו, עלינו לקחת על עצמנו את האחריות כבדת המשקל הזו, לייצר כאן מציאות אחרת וטובה יותר – מציאות של פוליטיקה נקייה, שוויון חברתי וכלכלי, שלום עם שכנינו ודמוקרטיה משגשגת.
חבריי ואני ניסחנו מכתב הממוען לממשלת ישראל, בו אנו משמיעים את דברינו. אנו קוראים לממשלה להוביל ולא להיגרר, לקחת אחריות ולא לברוח ממנה, להחליט החלטות קשות וכואבות לגבי גבולות המדינה ולעשות מאמץ כן ואמיתי להגיע לפתרון מדיני – לטובת כולנו. אם אתם מסכימים עם החזון שלנו ומאמינים בכוחם של הצעירים לשנות – חתמו על המכתב ועזרו לנו להפיצו הלאה.
רוני היא סטודנטית באוניברסיטה העברית ובוגרת המחזור השני של קורס פולי-תקווה למעורבות פוליטית
Tags: איך-להשפיע, אקטיביזם, הסדר-קבע, פולי-תקווה
ברוכה הבאה
רק פעילות פוליטית, שימי לב, לא חברתית, פוליטית, יכולה להביא שינוי.