חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עוז לתמורה והתגמול הדיפרנציאלי – מיסחור של תהליך החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 13.06.11 23:10

השילוב של עקרונות "תשומות ותפוקות" במנגנון לקביעת שכר המורים בתיכונים
יהרוס את כל מה שאי אפשר לכמת בעבודת המורה – קשר אישי, דוגמה אישית וסולידריות

מאת: רמי לבני

חישבו על המורים שהותירו בכם זיכרונות משמעותיים בילדותכם. על המורה הקשוחה עם המבטא הכבד, על המורה שהשמיעה דעות פוליטיות בלתי מקובלות או גערה על שאינכם קוראים ספרים, על המורה להתעמלות ששיחק איתכם כדורגל, על המורה שלא תמיד שעתה לתוכנית הלימודים אבל נתנה לכם חיוך או עצה מפתיעה. חישבו על כל המורים בעלי האישיות המיוחדת, שאולי חשבנו שהם לא ”מקצועיים” מספיק. הרפורמות שמובילים משרד האוצר וארגון המורים בבתי הספר התיכוניים מתחילות תהליך, שבסופו מורים כאלה ייעלמו מבתי הספר.

בעוד שמבחינת נציגי המורים ההישג העיקרי שנחלו באישור תוכנית "עוז לתמורה" הוא העלאה ניכרת בשכר, מבחינת משרד האוצר התיקון החשוב הוא הכנסת קריטריונים למדידת מורים ובתי ספר. במסיבת העיתונאים שערך בעקבות הרפורמה, כינה זאת נתניהו "יצירת קשר בין תשומות לתפוקות" בבתי הספר – “המורים ייתנו יותר, ויקבלו יותר”. החלק הזה של הרפורמה, שבאורח מתמיה ומדאיג לא זכה לתשומת לב ציבורית כמעט, הוא שינוי היסטורי שאין להפריז בחומרתו של חדרי המורים ושל החינוך בכלל.

מעתה לא יקבלו עוד המורים שכר יסוד שווה, המשתנה לפי ההשכלה, הוותק ואחוזי המשרה, ובתי הספר יידרשו להפעיל מנגנונים למדידת ביצועי המורים, שלפיהם יוחלט התגמול של כל מורה. נשמעות אמנם הבטחות, שהמדידה לא תתייחס רק לציוני התלמידים בבגרויות אלא גם לפרמטרים כמו השקעה, הערכות סוציומטריות והערכות מנהל, אולם הדבר אינו משנה את העיקרון של הצמדת תג מחיר לעבודת המורה ומסחור הפעולה החינוכית.

הערכה ומדידה הינן חלק בלתי נפרד מחינוך, שמטרה מרכזית שלו היא להכין את בוגריו לעולם המודרני, לתעסוקה וללימודים גבוהים. עד כה לא נמצא תחליף יעיל לציונים, למבחנים ולתעודות, וייתכן שמן הנמנע שיימצא כזה. חשוב גם לעודד מצוינות והשכלה אצל המורים. הערכה ומדידה הן מרכיב חשוב של החינוך – אך בשום אופן לא מרכיב בלעדי. למרבה הצער, לא כך סבורה הממשלה. שכר דיפרנציאלי, פתיחת אזורי הרישום שתאפשר להורים לבחור את בית הספר של ילדיהם בשוק החופשי, הרחבת הניהול העצמי – הכיוון של הרפורמות החינוכיות שמובילה הממשלה הוא ברור: הפיכת החינוך למערכת שמתנהלת לפי עקרונות עסקיים של יעילות, היצע וביקוש, תחרותיות ומאזנים שנתיים.

ומה כל כך רע בזה? אפשר לשאול.  “מה כל כך רע בזה" היא השאלה החוזרת שהסוציאל-דמוקרטיה, שמצליחה יחסית לשכנע מדוע יש להעניק לעובדים שכר הוגן יותר, פנסיה ותנאים סוציאליים, מתקשה להשיב עליה. מה כל כך רע בתגמול מורים לפי הישגים, מה כל כך רע בשירותי רפואה פרטיים, במיקור חוץ של שירותי רווחה וסיעוד, בהעברת הקרקעות הציבוריות וחופי הים לידיים פרטיות? הסוציאל-דמוקרטיה מתקשה להסביר איך תהליכים אלה ישפיעו על חייו של כל אחד מאיתנו, וזהו אחד הטעמים המרכזיים למשבר הגדול שלה. אפשר להזהיר מפני הפרטה פרועה ולדבר על שוויון, סולידריות ואינטגרציה, אך במציאות שבה אנשים כה רבים חווים את חייהם בחברה כמאבק אינדיבידואלי להישרדות והתקדמות, ערכים אלה נשמעים מופשטים ומנותקים מדי.

הרפורמות החינוכיות שמובילה הממשלה מוכיחות שוב, כי האמירות האופנתיות על כך ש"אין יותר ימין ושמאל" מסתירות אמת הפוכה: בישראל  יש שלטון ימני אידיאולוגי עקבי ושאפתני, ימין מדיני, ימין כלכלי-חברתי וימין חינוכי, והימין הזה משנה את החברה לעומק. במקום לשמור על בית הספר מכל משמר מפני היגיון השוק, ולאפשר לו להיות מקום, שנשמת אפו היא קשרים בלתי פורמליים ומשמעותיים בין ילדים למבוגרים  – הימין מבקש להפוך את בית הספר לחברה עסקית, את חדר המורים לזירת תחרות, את התלמידים לצרכנים ואת המורים לטכנוקרטים של חינוך, מוצלחים, יעילים וחלולים. הרפורמה החינוכית של הימין לא תציל את החינוך, אלא תהרוס אותו.

יש דברים בחיים שאי אפשר לכמת: חיוך, עצה, השראה, דוגמה אישית, לקח טוב. אסור לתת לנתניהו, לגדעון סער ולרן ארז להשכיח זאת.

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

22 תגובות

  1. דקל-דוד עוזר :

    אז אולי מי שצריך לקבוע את התמרוץ הם התלמידים?

    אולי בספורט מי שצריך לקבוע את התמרוץ הם האוהדים?

    אולי הגיע הזמן לתת ללקוח לקבוע מי עשה עבודה טובה, ולא למנהל שהאינטרסים שלו הם יעילות, כלומר: לחסוך על שירות על חשבון איכות?

  2. אורי אפלבוים :

    על הרפורמה הקודמת חתמה יולי תמיר.
    על הפרטת חברות הנפט חתם משה שחל.
    הזמן קצר מלספר על מעלליו של בייגה שוחט.
    בוז'י הרצוג אמר בפירוש שהוא בעד העברת שירותים לעמותות הרווחה.

    ולכן, אין אמת הפוכה כדבריך. אין "ימין ושמאל" בישראל. יש הרבה ימין ויש אריה אלדד, דב חנין, שלי יחימוביץ' ואולי גפני.

    ימין ושמאל הפך בישראל למושג תדמיתי שנותן תחושה "שקרית" לגבי עמדתו של פוליטקאי בנוגע לפתרון שרצוי של הבעיה הפלסטינית.

  3. שגית :

    להוסיף שרוח הדברים הייתה גם בתוכנית החינוך הפיננסי שרוצים להטמיע במערכת החינוך. הוועדה שעסקה בנושא לא חשבה לעסוק באחריות אישית על נושאים כלכליים אלא שמה דגש על החשיבות של פעילות התלמידים בשוק ההון כמשקיעים. מערכת החינוך מוכוונת להגדלת נפח המסחר בשוק ההון הישראלי במקום להעצמה של התלמידים בנושאים כלכליים…

  4. עינת :

    ראייה רומנטית ולצערנו אנאכרוניסטית של התחום

    נורא נחמד להזכר באותם "מורים לחיים" שהיו לנו בילדותנו, אבל בואו נודה על האמת – התמונות האלה כבר לא קיימת. מראות הרבה יותר נפוצים הם של מורים שחוקים, עייפים, שמשדרים לכל עבר שהם לא רוצים להיות בכיתה (לא כל שכן לתת פרומיל זמן או תשומת לב מעבר למה שהם חייבים) וזה עוד לפני שדיברנו בכלל על האיכות שלהם. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי במורים עילגים, שגם אם הם בקיאים בחומר הלימוד לא יודעים מעבר לו באותו תחום (והס מלהזכיר ידע כללי בתחומים אחרים) ומורים כבר מזמן לא מדליקים ניצוצות בעיניים של תלמידים.

    אז בואו נפסיק להתייפייף, ללכת בלי ולהרגיש עם, ולדמיין שמערכת החינוך שלנו היא משהו שהיא לא. החינוך בישראל הוא תחרותי ושום התרפקות על העבר לא תשנה את זה. מה שעוז לתמורה מציעה זה להפסיק להתעלם מהעובדה הזאת ולתגמל מורים שמצטיינים בתחרות הזאת. אין לזה קשר להפרטת שירותי הבריאות או למיקור חוץ של תמיכה טכנית. יש פה נטו הכרה במציאות – למורים אין היום מוטיבציה להצטיין, וכך נראית כל המערכת.

    זו בכלל לא שאלה של ימין ושמאל. זו שאלה של איך אנחנו רוצים שהחינוך הציבורי בישראל ייראה. ונמאס לנו שהוא נראה רע. עוז לתמורה יכוולה לשנות את זה.

    **** הערת מערכת ****

    דוקטורנטית, עינת, נירה, מיכל כהן – שמות שונים מאותה כתובת IP.
    תופעה דומה התרחשה כאן בעת הדיון בנושא אופק חדש: רוב הטוקבקיסטים היו נגד אופק חדש, ובין התגובות המעטות שדיברו בשבח האופק בלט השימוש של אותו כותב בשמות שונים, דבר שעורר חשדות לטוקבקים בשכר מטעם הסתדרות המורים.

  5. קיבלתי במייל :

    הפגנה תערך היום, יום שלישי, ה14.6.2011, בשעה 20:30, מול משרדי ארגון המורים בירושלים, רחוב הלל 4.

  6. מיכל כהן :

    לא להפגנה נגד התמריצים!

    היום זה בונוסים, מחר זה שעות פרטניות, ומפה לשם תחליטו שמתנגדים לכל עוז לתמורה. חייבים להבין: הרפורמה בחינוך העל יסודי הכרחית. לשמחתנו הושג הסכם ראוי ומכבד שישפר משמעותית את תנאי המורים ובעקבות כך גם את רצונם ללמד. למה להתנגד לתכנית מוצלחת על פי כל קנה מידה? מאבקי קרדיט? פוליטיקה פנימית בארגון? אנחנו אמורים להיות יותר בוגרים מזה.

    **** הערת מערכת ****

    דוקטורנטית, עינת, נירה, מיכל כהן – שמות שונים מאותה כתובת IP.
    תופעה דומה התרחשה כאן בעת הדיון בנושא אופק חדש: רוב הטוקבקיסטים היו נגד אופק חדש, ובין התגובות המעטות שדיברו בשבח האופק בלט השימוש של אותו כותב בשמות שונים, דבר שעורר חשדות לטוקבקים בשכר מטעם הסתדרות המורים.

  7. דוקטורנטית :

    נראה לי שתוקפים את המטרה הלא נכונה

    עוז לתמורה היא עובדה מוגמת. ואפילו די מוצלחת. לא עדיף להלחם על דברים אחרים ומהותיים הרבה יותר? האם בונוס שנתי שכולו בקושי משכורת חודשית זו הסכנה הברורה והמיידית לשלום מערכת החינוך? מסופקתני. בואו נתאחד מאחורי הארגון ונדאג ליישום ראוי של הרפורמה ולמילוי כל ההתחייבויות שניתנו לנו במקום להתעסק בפוליטיקה פנימית ולפגוע בהישגים שהגענו אליהם.

    **** הערת מערכת ****

    דוקטורנטית, עינת, נירה, מיכל כהן – שמות שונים מאותה כתובת IP.
    תופעה דומה התרחשה כאן בעת הדיון בנושא אופק חדש: רוב הטוקבקיסטים היו נגד אופק חדש, ובין התגובות המעטות שדיברו בשבח האופק בלט השימוש של אותו כותב בשמות שונים, דבר שעורר חשדות לטוקבקים בשכר מטעם הסתדרות המורים.

  8. עמית :

    ן להפגנה נגד התמריצים ונגד עוז לתמורע

    הרפורמה ההזויה הנקראת עוז לתמורע היא הגרועה מבין כל הרפורמות שאירגון המורים השיג.
    כשאירגון המייצג עובדים כלשהם מעדיף להעלות את שעות העבודה בעשרות אחוזים ותמורת זה מוריד את ערך שעת העבודה, הרי מי שחתם על הסכם כזה היה או שיכור או שאיבד את שיקול דעתו המינימלית או שלקה בשניהם.
    בנוסף, התמריצים והבונוסים השונים הם עוד סימן להפיכתם של מורי על-יסודיים לכוכבי ריאליטי שבהן המורים יקבלו נקודות מן הקהל תמורת שקל למיסרון.
    זאת לא רפורמה, אלא רפורמע ויש לצאת נגדה בכל הכוחות האפשריים על מנת לסכל את המזימה שנרקחה בבית היוצרים של אירגון המורים+שר החיוך+האוצר, משום שהיא מכירת המורים בזול. לא עוז, לא תמורה, אלא תמורע!

  9. נעמי ט :

    בלי קשר לדעתי על הריפורמה בכלל והבונוסים בפרט – ברור לכל משקיף מהצד, שיודע איזה דבר או שניים על איך נראים מאבקים פוליטיים פנימיים –
    שאכן זה מה שמתחיל להסתמן.
    העניין הוא שהזמן למאבק בריפורמה או בחלקיה היה תוך כדי כדי ניהול המו"מ, כשהיו עוד כמה סוסים באורווה.

    אם החליט מי שהחליט – ש"לא להוביל מהלך התנגדות לטרפוד חתימה על ההסכם. יש בהסכם (כפי שפורסם) בעיות קשות ובראשן השכר הנמוך למורים מתחילים והשכר הדיפרנציאלי, אך במידה שאכן ישארו גמולי השעות השונים על כנם זהו הסכם שעדיף על המצב הקיים" – מה העניין עכשיו? ולמה רק נגד השכר הדיפרנציאלי, אם כבר?

  10. לא לרפורמה :

    הרפורמה היא בלוף אחד גדול -כן להפגנה נגדה

    הרפורמה היא הונאת הציבור של מורי העל-יסודיים ובושה לאירגון המורים שנתן ידו לחתימה על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.
    מעניין איפה מתחבאים כל אלה שהללו ושבחו את רן ארז על הישגיו הענקיים ועל מאבקו המהולל?
    זאת רפורמת עוז לתמורע, לא לתמורה.
    להתראות מחר – 15 ביוני-בערוץ הראשון- בשעה 21:30. אולי אז תבינו מהי הרפורמה הזאת באמת. כדאי לכולכם לצפות. אכן, לא עוז, לא תמורה ולא בטיח אלא ישראבלוף אחד גדול.

  11. עמית-ה :

    רפורמה דומה נעשתה בשבדיה לפני מספר שנים, שרי החינוך השבדיים לא מעונינים להתייעל כמו בישראל כי אם לקבל מערכת חינוך בריאה ואיכותית.
    לאחר מספר שנים של מעקב צמוד אחרי התוצאות (ולא רק באמצעות מבחנים) הוחלט שהשיטה פוגעת בחינוך וחזרו למודל חינוך דומה לקיים כאן.
    בשביל לפתור את מערכת החינוך בישראל צריך להחליט כי המטרה היא אזרחים בעלי הבנה וידע בזכויותיהם שמשתתפים באופן פעיל בדמוקרטיה.
    אפשר ללמד את זה גם במערכת החינוך הקיימת, יהיה יותר קל ללמד את זה בעזרת שינוי פעוט – גודל כיתה מקסימלי כמו בקובה 24 תלמידים.

  12. איתי :

    חן,

    הדברים שלך מרמזים כי כל המאבק על השכר הדיפרנציאלי הוא בסה"כ ניסיון של אנשי רוח חדשה לגרוף רווח פוליטי. לפי הרושם שלי את טועה.

    א. מהמיילים שאני רואה, המקור של ההתארגנויות למחאה נגד השכר הדיפרנציאלי אינו רוח חדשה. רוח חדשה אולי מתלבשת על זה.

    ב. אילו רוח חדשה היתה מעוניינת לנצל את ההתנגדות לעוז לתמורה כדי לנגח את רן ארז, היא היתה מתמקדת בנושא הרבה פחות אידיאולוגי-ערכי מעניין הבונוסים: הארכת שבוע העבודה והתגמול הלא פרופורציונלי על כך. אם יש משהו שיכול להרתיח מורים נטולי מודעות אידיאולוגית ברפורמה זהו הנושא הפשוט הזה (בדומה לעניין קיצור החופש הגדול שיצר תסיסה גדולה).

    מקרב המורים יש אחוז גדול מאוד שאחת הסיבות המרכזיות שבגללן בחר במקצוע אלו שעות העבודה הנוחות (לא אמרתי מעטות כי יש המון עבודה בבית). אמהות הנשואות לקרייריסטים או אנשי קבע, חד הוריות, או מורים שנהנים מקריירה צדדית בשעות אחה"צ.

    כל אלה ייאלצו בסופו של דבר (למרות ההצהרות על חופש בחירה) לבחור בין שינוי דרסטי באורחות חייהם (עם פיצוי לא הולם) ובין הצטרפות + הורדת אחוז המשרה = ירידת שכר.

    אם יש סיבה שבגללה מורים רבים נרתעים מכניסה לרפורמה זה שהם לא רוצים להיות בבי"ס שמונה עד ארבע כפול 5 ימים (או עד יותר מארבע בחלק מהימים אם הם עובדים ביום ששי).

    אילו רוח חדשה היתה רוצה לעשות בלגאנים, היא היתה יורדת על רן ארז שהבטיח שנים שאצלו תהיה עליית ערך שעה בניגוד למה שהיה אצל ווסרמן, אח"כ הבטיח שאצלו "לא תהיה ירידה" ואח"כ ירד גם מהעץ הזה בשקט.

    ג. ממה שאני מבין, בתוך רוח חדשה יש באמת ובתמים חשיבה מורכבת (כולל חילוקי דעות), שכן לצד הביקורת על הויתורים לנערי האוצר הם מבינים היטב את המשמעויות השליליות של השנים שעוברות ללא הסכם קיבוצי (שחיקת שכר, ההסתדרות הופכת ליותר אטרקטיבית).

    היות שבקמפיין שלהם הם ביקרו את רן ארז כאחד ש"תמיד מפוצץ הסכמים ולכן השכר נשחק", זה היה ממש לא הוגן מצידם לעשות לרן ארז את כאב הראש שעשתה שניידר לוסרמן בשלב המו"מ לפני החתימה. אם היו עושים כך, זה היה נתקל בביקורת ציבורית רבה, ובצדק. הקמפיין כבל אותם לממלכתיות בזמן המו"מ, ויש להצטער על כך שלא קם ולו מורה עצמאי אחד מתוך 50000 למלא את משבצת ענת שניידר.

  13. נעמי ט :

    איתי,
    מהומה רבה על לא דבר.
    1. מי אמר "רוח חדשה"? (לידיעתך טפלר אמר לי שר"ח בכלל לא קיימת יותר, ואין לי סיבה לא להאמין לו).
    2. מכמה מהתגובות פה מנשבת בהחלט רוח שיותר מרומזת על שיקולים פוליטיים פנים ארגוניים (יש בארגון מורים עצמאיים בעלי דעה שלא צריכים את ר"ח ואולי הנהלת הארגון חוששת מהם?).
    3. "רוח חדשה אולי מתלבשת על זה" (סעיף א' בתגובתך), אם כבר, צריך אולי להיות: ""החליט מי שהחליט" מתלבש על זה".

  14. שושי פולטין :

    אפרופו רוח חדשה, ביומיים האחרונים קיבלתי שני מיילים מטעם רוח חדשה:
    From: רוח חדשה בארגון המורים [mailto:[email protected]] On Behalf Of רוח חדשה בארגון המורים
    Subject: עוז לתמורה – המשך

    "עם החתימה הצפויה (האם אכן תחתם?) על עוז לתמורה,
    גובר החשש לחיזוק המגמות השליליות שמוביל משרד החינוך בשנתיים האחרונות –
    הפיכתו של בית הספר לבית חרושת לציונים בו המורים הם פועלי הוראה והבגרות היא המוצר.
    השכר הדיפרנציאלי מסמל את המגמה הזו יותר מכל.
    מחר בשעה 20:00 מול משרדי ארגון המורים ברחוב הלל 4 בירושלים תתקיים הפגנה שקוראת לשינוי המגמה הזאת ולביטול השכר הדיפרנציאלי. לפרטים – 054-7833613.

    ניתן לקרוא על המחאה בYNET ע"י לחיצה כאן.

    לחתימת על עצומת המחאה ופרטים נוספים לחצו כאן
    דודי פרידמן "

  15. נעמי ט :

    שושי 🙂

    אם את מקבלת את המיילים האלה ודאי קיבלת גם מייל ב-15 למרץ
    ובו כתוב בין השאר:
    "ולמרות חוסר האמון שלנו ברן ארז החלטתי שלא להוביל מהלך התנגדות לטרפוד חתימה על ההסכם. יש בהסכם (כפי שפורסם) בעיות קשות ובראשן השכר הנמוך למורים מתחילים והשכר הדיפרנציאלי, אך במידה שאכן ישארו גמולי השעות השונים על כנם זהו הסכם שעדיף על המצב הקיים".

    "אנחנו" "אני"?
    טעות סופרים? כמה פעמים סופרים טועים (ו"מתקנים")?

    בתאכלעס, יש להניח שארגון המורים מתעניין הרבה יותר בדעתך מאשר

  16. איתי :

    כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

    איזה כיף שגילית לנו שגם את מנויה על המיילים של דודי.

    בתגובה 9 ציטטת דברים שנשלחו "מאת רוח חדשה" (זה המוען של המיילים) וחתומים על ידי דודי פרידמן, אך משום מה בחרת לא לייחס אותם לשום ארגון ולשום אדם.

    ואז כשכתבתי לך בתגובה 12 שאת מייחסת לרוח חדשה את העיסוק בבונוסים ומרמזת למניע לא ענייני, אמרת "מי אמר רוח חדשה?".

    אם הטענה שלך היא שדודי פרידמן מחמם את המורים מתוך שיקולים פרסונליים, ושהוא ניתק קשר עם "זקני השבט" של רוח חדשה, רצוי לדעתי להגיד זאת בצורה גלויה ובלי רמזים ושמות קוד.

    ככל הידוע לי זה לא המצב אלא פרשנות מוטעית למידע, הלוקה ב-confirmation bias (כשל האישוש).

    זה מפליא בעיני כיצד מכל האירועים שקשורים לעוז לתמורה ובהשלכות של ההסכם על מעמד המורים, מצבת המורים האיכותיים ומעמדו של הארגון, את בוחרת להתמקד דווקא ברכילות פוליטית זולה, בדיוק ההיפך מבדרך כלל.

  17. נעמי ט :

    לפני שאולי יקפצו פה כמה אנשים לפיר הריק של המעלית –
    1. בכוונה הורדתי את השוליים והבאתי רק הערה עניינית של תוכן כפי שמתבטא באמירה שציטטתי (אם יישמרו הגמולים זה עדיף על המצב הקיים למרות בעיות כמו שכר דיפרנציאלי). זו עמדה לגיטימית במהלך המו"מ, קו"ח אחרי סיומו. (לגיטימית, לא אומר שאני אישית מסכימה)

    2. כל העניינים הטכניים והפוליטיים הם להערכתי לא לעניין עכשיו ולא חשוב מאיזה צד. אם מישהו מהמגיבים פה רומז שההתנגדות לדיפרנציאלי היא "פוליטית" זה מעורר תחושה שההערה עצמה היא כזאת.

    3. הבעיה האמיתית כרגע היא "איך מחזירים לפחות חלק מהסוסים לאורווה", האם זה בכלל אפשרי, ואיך
    לא להערים עוד ועוד טעויות.

  18. איתי :

    אני מסכים לחלוטין עם סעיף מס' 3 שלך, אלא שתגובה 9 עושה בדיוק ההיפך.

    המצב הוא שעד לחתימה 99.9% מהמורים נרדמו בשמירה ונתנו לסוסים לברוח. מאוד יכול להיות שכבר ממש מאוחר מדי.

    עכשיו כל מי שרוצה בכל זאת לנסות להחזיר סוסים מסוימים לאורווה, מוזמן לנקוב בשמותיהם של הסוסים שצריך לסמן בעדיפות כמטרות.

    דודי פרידמן סימן שני סוסים – חוזים אישיים ותגמול דיפרנציאלי.
    המורים מירושלים סימנו את התגמול הדיפרנציאלי ולא הסתפקו במיילים אלא יצאו להפגין.

    בין אם הסוסים שאת מסמנת הם דומים או שונים. החבר'ה האלה (ולא רן ארז) הם השותפים שלך למרדף אחרי הסוסים.

    זה בתנאי שאת באמת מעוניינת לרדוף אחרי הסוסים ולא להיות בעמדת הפרשנית הצינית שיושבת על הגדר ומקוננת על קץ המדינה (מנהג שמאלני ידוע).

    לרמוז על שותפייך הפוטנציאליים רמיזות רכילותיות כמו שעשית למעלה בתגובה 9 +13 לא מקדם את החזרת הסוסים אלא להיפך.

  19. נעמי ט :

    אתה יודע מה? מכיון שאתה פשוט מתעקש להתמגנט לטפל, לאישי, לדידקטי, (היית מוכרח ללכת ולנתח כל מילה שלי מהתגובה הראשונה והלאה בסדר כרונולוגי) אז –

    אני בהחלט בוחרת את עמדת הפרשנית הצינית – ואני גם יכולה לסמן את התאריך הרשמי- 8.5.2011, זה התאריך שבו נודע לי שיש ספק לגבי תושבותי במדינה הזאת, כתוב שחור על גבי לבן על נייר רשמי של ממסד חשוב בישראל.
    למסקנה הרשמית הזו הגיע אותו ממסד אחרי תקופה לא קצרה של הדיינות לגבי איזה קומבינה שהחוק יצר כאן ליודעי קריצה, ואופס – נחשפה כל האמת עלי.

    אתה מדבר איתי על שותפים? על איזה שותפים אתה מדבר? אין לי כאן שותפים, מלבד אחד פלוני שלא שמע מעולם על ע"ש אבל הוא יודע איזה דבר אחד או שניים על מאבקים של ארגון מקצועי. עם יותר אנשים כמוהו בעלי אינטגריטי אולי היינו היום במקום קצת יותר טוב.
    האיש הזה לא היה מעלה על דעתו לכתוב בעיצומו של מו"מ את המשפט שציטטתי כאן למעלה, ואחרי החתימה לבוא ולאמר את ההיפך.

    אז תטיף לאחרים. לא לי.
    אתה יכול להתחיל עם דודי פרידמן אם אתה רוצה. ודרך אגב, הוא מעולם לא היה שותף שלי. גם לא לפני ה- 8.5.2011 (איזה תאריך סמלי).

    אני חושבת שכדאי שאתרחק מע"ש, תעסקו אתם בעניייני המדינה שאתם תושבים בה ואני לא אפריע.

  20. שושי פולטין :

    היום בערב בשעה 21:30 תוכנית "מבט שני" בערוץ 1 על "עוז לתמורה או עוז לתמורע" .
    גם אני אופיע שם…
    להתראות

  21. איתי :

    חן,

    אני מקווה שתישארי אזרחית המדינה וגם גולשת בעבודה שחורה.

    אני לא אוהב ציניות, אבל זה עניין של טעם.

    האתר הזה הוקם ומנוהל ע"י אנשים שלמרות חילוקי הדעות הקשים ביניהם לפעמים, שותפים לדעה שאסור לנו להיות ציניים ואסור לאבד תקווה.

    את הביקורת הקשה שלי על דודי פרידמן הטחתי בפניו, לא רק בטוקבקים אלא במפגש פנים אל פנים ובטלפון.

    ועדיין, בשורה התחתונה האשמה לכך שהסכם עוז לתמורה נראה כמו שהוא נראה קשורה יותר להתנהלות של רן ארז מאשר להתנהלות של פרידמן ושות'.

    נ"ב: אני גם לא אוהב שיטות "פאסיב-אגרסיב" של אנשים שמודיעים על עזיבה כל שני וחמישי. גם זה עניין של טעם.

  22. בנדנה :

    לא עוז לתמורה, אלא עוז לתמורע

    הרפורמה הזאת היא הכרזת מלחמה על מעמד המור בעל יסודי, היא אף יותר גרועה מאופק חדש, היא באה בכפיה והיא גם באה על מנת להוריד ערך שעת עבודה.
    זאת לא רפורמה, אלא הונאת הציבור של מורי העל-יסודיים בברכתו של רן ארז והאירגון כולו.
    זהו ישראבלוף בתמורע.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.