מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
משרד החינוך מנתק אבות גרושים מילדיהם
במקרה של גירושין בין ההורים, מידע ממוסדות החינוך נשלח באופן אוטומטי לכתובתה של האם בלבד. בשל כך, נמנע מהאבות עדכון בסיסי על מצב הילד ואפשרויות העומדות בפניו
מאת: גיא רוה
"החופש הגדול", אותם חודשיים ארוכים ומאושרים עבור כל ילד, ליוו כל אחד מאיתנו בילדותו, ואת ילדינו כיום. עד היום חודשיים חופשה היו דבר מובן מאליו, כאילו הם קביעה מלמעלה. והנה נשבר הטאבו. שר החינוך הודיע באופן רשמי על קיצור החופש והצהיר "צריך לשנות דברים שהשתרשו ואין בהם היגיון", ובהצהרה זו נוכחנו לדעת ששינוי, שמאחוריו רצון אמיתי וקבלת החלטות מקצועיות – אפשרי.
בפעילותי החברתית לקידום חלוקת האחריות ההורית המשותפת, אני נחשף לתופעה חברתית כאובה בה אבות גרושים רבים, מסיבות כאלה ואחרות, פשוט מנתקים קשר עם ילדם לאחר הפרידה מאם הילד. המטרה שלנו כחברה היא לנסות למנוע מצב כאוב זה ולנסות לשמר, ולעיתים לחדש, את הקשר בין האב לילדו, ובודאי שלא ליצור עילות לנתק. קבלת כל המידע לגבי הילד, באופן אוטומטי, מהווה צעד חשוב ובסיסי בכיוון זה.
ועלתה במוחי השאלה: מדוע בנושא הכאוב של הקשר בין מוסדות החינוך לאבות הגרושים לא נעשה דבר? הרי מדובר בנושא משמעותי של ממש: שמירת הקשר שלנו, האבות הגרושים, עם ילדינו. הרי בניגוד לכל היגיון, משרד החינוך נותן יד לנתק אותנו, האבות הגרושים, מכל מידע לגבי ילדינו…
כאבות גרושים, כל מה שאנחנו מבקשים הוא, ועצם העובדה שאנחנו בכלל צריכים לבקש היא אבסורד, שמשרד החינוך ישלח לנו באופן אוטומטי כל מידע רשמי הנשלח לאמא.
כיום, בתי הספר לא מזמינים את האבות הגרושים ליום ההכרות של הילד לקראת עלייתו לכתה א'. כן, אני יודע שזה נשמע מופרך או הזוי, אך זאת המציאות שאני ואבות אחרים שאני מכיר חיים בה.
בית הספר מוציא לפני תחילת שנת הלימודים מכתב לילדים העולים לכיתה א' ומזמין אותם יחד עם ההורים ליום ההכרות. כאשר ההורים גרים בכתובות שונות, רק האמא מקבלת מכתב חשוב ומרגש זה. האבות, אם האמא לא מעדכנת אותם, פשוט לא יודעים ולא באים.
חוזר משרד החינוך בכל הקשור להורים גרושים קובע שאין צורך לשלוח מידע לאבות הגרושים אלא אם כן האבות מבקשים זאת, ובכתב. נשאלת השאלה, כיצד ידעו האבות שיש נוהל מוזר ותמוה שכזה?
גם בטפסי מסירת פרטים אישיים לבית הספר ישנה בעיה המביאה לניתוקם של האבות הגרושים מילדם: בטפסים אלו, המחולקים לילד בתחילת השנה וההורים ממלאים ומחזירים לבית הספר, רושמים את פרטי הילד וההורים, אך בטפסים מיושנים אלו, אין כלל מקום לרשום את כתובות שני ההורים להורים שחיים בנפרד.
כיום כ 30% מההורים אינם חיים יחדיו, כך שלילד שתי כתובות מגורים. מאחר ואין מקום לכתובת האב על הטופס, פרטי האבות, בעיקר כתובתם, לא נרשמים במערכת המיחשוב של בתי הספר, ושוב, כאשר נשלח מידע רשמי להורים דרך מערכת זו, האב פשוט לא מקבל את המידע.
גם בנושאים נקודתיים יותר, כמו מבחני המחוננים, ממשיך משרד החינוך לנתק את האבות הגרושים ממידע. משרד החינוך שוכר גורם חיצוני שעורך עבורו את מבחני המחוננים לילדים אך לא דואג לחייב גופים אלו למסור לאבות את תוצאות מבחני המחוננים שעבר ילדם, ותוצאות הבחינות נשלחות רק לכתובת האם.
לאבות שילדם עולה בשנה הבאה לכיתה א' או לגן חדש, אני ממליץ כבר עכשיו לדאוג ולטפל בנושא. בימי החופשה לא בטוח שיהיה עם מי לדבר.
לשר החינוך אני קורא לקדם את זכותם של האבות הגרושים לקבל באופן אוטומטי את כל המידע לגבי ילדם.
גיא רוה הוא אב גרוש, פעיל לקידום חלוקת האחריות ההורית המשותפת בחקיקה ובחברה,
מייסד אתר הורות משותפת = טובת הילד . תודה לרותי דניאל על הסיוע הרב בכתיבת המאמר.
תגיות: הורות-משותפת-טובת-הילד, ילדים-להורים-גרושים, משרד-החינוך
קישור קבוע
8 תגובות
Email This Post
14 ביוני, 2011 בשעה 0:41
מ×וד ×œ× ×ž×“×•×™×™×§
להלן חוזר מנכ"ל
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sc5ak2_3_4.htm
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, שני
ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים ומחויבים וזכאים
מתוך הסכמה לדאוג לצורכיהם, הכוללים, בין השאר, את לימודיהם ואת
חינוכם.(1) גם כאשר הילד גדל אצל הורה אחד (ההורה המשמורן) אין הדבר
מפחית מחובותיו ומזכויותיו של ההורה השני (שאינו משמורן), הממשיך
להיות אפוטרופוסו הטבעי של הילד, למעט במקרה של החלטה של בית-משפט
או בית-דין או הסכם גירושין חתום המורים אחרת.(2)
מחויבותו של בית הספר היא לפעול באופן התואם זכות זו ולקיים קשר תקין
עם שני ההורים הפרודים או הגרושים באופן המתייחס לטובת הילד,
לצרכיו ולרצונותיו.
טובת הילד וכן זכויות הילד בהליך הגירושין של הוריו באו לידי ביטוי
בפסיקה הישראלית בשנים האחרונות.(3)
14 ביוני, 2011 בשעה 5:44
גליה, ×× ×™ מכיר היטב ×ת החוזר
ציטטנו חלקים גדולים ממנו ב"מדריך להורים המתגרשים" המופיע באתר, אך המציאות היא אחרת.
אך בשטח האבות מנותקים ממידע בסיסי וחשוב!
כיום משרד החינוך בעצם אומר, לאבות אנחנו לא שולחים מיוזמתנו שום מידע, ירצה אב כזה או אחר לקבל מידע על ילדו שלו, יבוא ויבקש. זה הרי מגוחך, לא פועל לטובת הילד, לא מקדם את הורותו של האב שצריך לבקש ולהתחנן ובטח לא את הורותם של האבות שלא יודעים שיש מצב כזה אבסורדי ובכלל לא מבקשים.
14 ביוני, 2011 בשעה 7:18
מבו×ות עירון בעין שמר מפרי חוק שיטתיי×
יציאות לחו"ל של בני הגדול בוצעו למרות שיידעתי את בית הספר שאני שחובתם לתאם יציאה גם איתי ולא רק עים האם;
יציאה לפולין כך
יציאה לארה"ב ארץ הולדתו ומקום מגורי נעשתה מטעם בית הספר תוך הסתרת הנסיעה ממני ככול האפשר
ותוך דריסה גם של החוק הישראלי והאמריקאי
כיוון שגם לאחר שאיתרתי כי בני נסה לתחרות רובוטיקה עולמית
נציגי בית הספר המשיכו לפזר מסך עשן במודע לגבי לוח הזמנים של הנסיעה;
כאשר פניתי להתלונן במשרד החינוך
קיבלתי תשובה לאחר שכבר העבירה בוצעה -וגם לא היה המשך טיפול
"שלום רב
ראשית, רצוני להתנצל על העיכוב במענה.
אנא צור עמי קשר טלפוני מיד עם תום חופשת החג לשם המשך טיפול בפנייתך.
גלית שלום
רכזת כבירה
האגף לפניות ותלונות הציבור
02-5604237"
יתר על כן לילדי אזרחות כפולה ישראלית ואמריקאית ושליח בית הספר
אייל הרשקו שמו החליט שהוא משתף פעולה על טריטוריה אמריקאית גם עים אימו של הבן עד כדי היום שותף לאיומים כי אים אזום פגישה המאבטח הישראלי יירה בי [על אדמת ארצות הברית ]
14 ביוני, 2011 בשעה 7:33
גיא,
"משרד החינוך" יודע להוציא חוזרי מנכ"ל. והכתוב בהם מאוד ברור וחד משמעי. הבעיה היא לא המשרד, אלא שלשינויים ותהליכים חברתיים לוקח זמן לחלחל. החסמים הם התרבות והנורמות השוביניסטיות. שהרי לו היינו רואות יותר גברים בבית הספר , כמורים או כהורים, לא היה צורך בחוזר מנכ"ל.
14 ביוני, 2011 בשעה 8:29
גליה, ×©×™× ×•×™ חברתי יכול להתפתח רק ×× ×ž××¤×©×¨×™× ×œ×•.
כתבה לי היום אחת הפעילות בארגון:
"בוקר טוב גיא,
לצערי כאן אין באפשרותי לעזור שכן לאבי ילדי נוח עם הסידור שיש לו מזכירה אישית.
מזמנת אותו לאסיפות הורים, מסיבות סוף שנה, חגים ואפילו מדווחת לו על מצב הילדים בבי"ס שכן אין הוא טורח ומתאמץ כלל להיות מעורב בחינוך ילדיו.
מעולם לא דיבר עם המורות של בניו וגם שכבר מגיע לאסיפת הורים יושב כמו דג "מה את רוצה? אני מקשיב" שכן איך יוכל להגיד משהו אם הוא אינו בקיא במה שמתנהל?
עמך הסליחה".
אז עניתי והסברתי לה שאין כל סיבה שהיא תהיה מזכירה של האבא, טוב שהיא פועלת לטובת הילדים אך מדוע שהיא לא תדרוש ממשרד החינוך לשלוח את כל המידע לאבא באופן אוטומטי בלי קשר אם אם הוא מבקש או לא, הרי זאת חובתו כהורה!
לשמחתי היא הסכימה איתי. רק ככה ניתן לקדם תהליך חברתי, קודם יש להוריד את החסם, במקרה שלנו החסם הוא שמשרד החינוך לא מיידע את האבות הגרושים בכל מידע הקשור לילד שלהם, בשלב הבא שכל המידע יגיע אוטומטית לשני ההורים יתחיל תהליך חברתי. בכל תא משפחתי הוא ייקח זמן שונה אבל לפחות נאפשר לו לקרות.
במצב הנוכחי משרד החינוך בעצם מנתק את האבות הגרושים מילדם במודע, ולא מאפשר לתהליך החברתי הרצוי, שבו שני ההורים גם אם הם חיים בנפרד לוקחים חלק בכל הקשור לגידולו וחינוכו של הילד, להתפתח.
14 ביוני, 2011 בשעה 8:57
שמחה, ×–×ת בדיוק הסיבה למצב!!
האבות לא דורשים את הזכויות שלהם, מקבלים תשובות ממחלקת פניות הציבור כתורה מסיני ולא עומדים על כך שהגופים השונים ידאגו לעמוד בחובתם לספק להורה את כל המידע על ילדו שלו כפי שמופרט בדפי האתר שלנו.
14 ביוני, 2011 בשעה 16:29
מדוע צריך לסמוך על טוב ליבה של הגרושה, ×”×™× ×œ× ×”×ž×–×›×™×¨×”
אני נשואה לגבר, לו ילד מנישואיו הקודמים.
כמו כל הגברים האחרים גם הוא לא קיבל הודעה על עליית הילד לכיתה א' או אפילו מוקדם יותר, השיבוץ לגן הילדים. הוא אף לא קיבל הודעה על מבדקי המחוננות. כשפנה לעיריית רעננה וביקש לעדכן את כתובתו בנוסף לכתובתה של הגרושה נאמר לו שהעירייה לא שולחת דברי דואר להוריי התלמידים ועל כן רק את בית הספר הוא צריך לידע. את בית הספר הוא ידע וגם עמד על זכותו במהלך כל השנה לקבל חוזרים, זימונים ואפילו תעודת סיום כפי שהאמא מקבלת. זה לא תמיד עבד והיה צריך להתקרצץ, אך בסוף השנה המנהלת של בית הספר הכירה אותו ועמדה לצידו כשלא קיבל עותק של תמונת המחזור ומסמכים נוספים. הדבר היחיד שבי"ס טען בתוקף שלא ניתן להנפיק כפול היה תעודת המעבר מכיתה אחת לשנייה. והאמת, על זה לא הוא לא התווכח. למזלו הטוב רוב הזמן הוא ביחסים תקינים ושקטים עם הגרושה ועל כן, כשהיא זוכרת היא מעדכנת אותו בעדכונים שונים הנוגעים לאסיפות הורים, מבחנים מיוחדים ובעיות בבית הספר (אם יש). המורה לרוב לא טורח לעדכן אותו, על אף ולמרות שיש לה את המייל שלו, הטלפון הנייד שלו וגם את שלי. כאילו מובן מאליו שרק אמא היא הגורם האכפתי בתוך המסגרת המשפחתית, אם מדובר במשפחה שלמה או במשפחה מפורקת. נכון, הגברים שאני מכירה פחות יוזמים ומתעניינים ולרוב משאירים את הכל לטיפולה של האישה. פה ההזדמנות לשנות ולהביא לשינוי. לתת לגברים את האפשרות להוכיח שאכפת להם ושהם מסוגלים.
תנו יד לשינוי.
(דרך אגב – גם אני כאמא פניתי לשר גדעון סער בעניין מסויים ועד היום אין ממשרדו לא יצר עמי קשר).
14 ביוני, 2011 בשעה 20:24
×כן דרוש ×©×™× ×•×™ חברתי, ויחד ×¢× ×–×ת תפקיד ×”×”×•×¨×™× ×œ×“×וג לקבל מידע
כאם גרושה, אני עברתי מקום מגורים ואב ילדי נשאר בבית בו גרנו.כאשר בתי עלתה לכתה א' המכתב הגיע אליו כי זו הכתובת שהייתה רשומה במועצה. גם על הקבלה לתשלומים לביה"ס שמו נרשם, למרות שהצ'ק היה על שמי.
בבית הספר של ילדי רוב האינפורמציה עוברת במייל, כך שהיא מגיע לשנינו (אנחנו דאגנו לכך).
ילדי בכתה ג' וה'. על כל המכתבים שהם מקבלים רשום "להורי התלמיד". המכתבים לא מיועדים לאם בהכרח, הם ניתנים לילד והוא זה שמביא אותם הביתה. בימים שילדי מגיעים לבית אביהם, הוא מקבל את המכתבים.גם התעודה לא ניתנת להורים אלא לתלמידים. בשנה זו בני קיבל בפעם הראשונה תעודה כפולה מבלי שבקשנו (כנראה רגישות של המחנכת). דרך אגב, יש לי ידיד גרוש שהוא ההורה המשמורן, הוא נמצא בקשר עם המורים מיודע בכל פעילות ודואג ללוות את בנו בטיולים.לא קרה פעם אחת שלא קבל מידע.
אין ספק שיש צורך בשינוי חברתי, ומשרד החינוך צריך להנחות את בתי הספר לפעול בהתאם, אך על ההורים אבות/אמהות לא משמורנים מוטלת החובה להיות מעורבים ולא להרפות.