חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תמונה מצפון רמת הגולן, קצת אחרי "יום הנכסה"

נושאים דעות, מדיני-בטחוני ב 13.06.11 3:50

מה שרואים בבוקעתה ממש לא משתקף בדיון הציבורי הפומבי.דרוזים ויהודים ש"מגולגלים בתוך נייר עיתון" חווים מציאות אחרת

מאת: ק. טוכולסקי

יום חמישי, 4 ימים אחרי יום ה"נכסה", סניף קופת חולים כללית בכפר בוקעתה. אני עומד עם מרשם לילד בתור ומחכה לרוקח שיתפנה. אין את התרופה במינון שאני צריך, הוא מפנה אותי לבית מרקחת פרטי בהמשך הרחוב, גם שם אין. אני חוזר לקופת החולים, הרוקח מתקשר לקופות חולים ובתי מרקחת בסביבה. בסוף בעין קיניא יש בבית מרקחת פרטי את התרופה במימון המתאים, אני אומר תודה ויוצא לדרך. חצי שעה אחר כך, אני כבר בדרך מעין קיניא לסופר במג'דל שאמס, הסופר החדש בכניסה למג'דל בהחלט שווה את הנסיעה. הכל כרגיל, בצידי הדרך איכרות יושבות בפתחי מטעי הדובדבן ומוכרות את פרי העונה.

צפון רמת הגולן, בזמן שהשמאל הרדיקלי צובע את רמת הגולן בצבעי פלסטין הכבושה והסורים לפחות לפי מה שאני קורא בעיתונים מאיימים בזינוק על הגדרות, כאן שקט. אני לא משלה את עצמי כמו חלק משכני, השקט הזה לא אומר הרבה. אבל מהדיון הציבורי ברמת הגולן ועתידה, ביחס של התקשורת לאוכלוסיית הכפרים הדרוזים ויחסם שלהם לסוריה גם אי אפשר ללמוד שום דבר. רמת הגולן אינה הגדה המערבית, בוקעתה אינה בילעין ומג'דל שאמס אינה שכם. גם היחסים בין תושבי הגולן היהודים והדרוזים (או ה"ילידים" וה"מתיישבים") אינם היחסים שבין יהודים וערבים/ישראלים ופלסטינים/מתנחלים וילידים בשטחים/גדה מערבית/יהודה ושומרון. בגאווה אני יכול לומר שתכלס גם בחלקים אחרים, פחות שנויים במחלוקת של מדינת ישראל היחסים בין בני עמים ועדות אינם טובים כמו ברמת הגולן. כל זה ישחק כנראה תפקיד מאוד שולי בהחלטה על עתיד רמת הגולן אם וכאשר הנושא יעלה שוב למבחן. כי הדיון אינו על רמת הגולן ומה היא, לא על הדו קיום הנדיר שבה או על תוכנית התחבורה הציבורית המהפכנית שלה. למשחק הציבורי בישראל, רמת הגולן על המציאות היום יומית שבה אינה רלבנטית. רמת הגולן בישראל היא מצד אחד אזור הנופש האולטימטיבי ומהצד השני פיקדון לשלום או נכס אסטרטגי. מעט מאוד אנשים בישראל רואים את רמת הגולן פשוט כחלק ממדינת ישראל, פשוט כמקום שחיים בו אנשים, פשוט כמקום היחיד בישראל שראשי המועצות היהודיות התייצבו לצד ראשי מועצות שאינן יהודיות במאבקים נגד הפקעת קרקעות.

אני לא מבקש גם מקוראי טור זה לחשוב כך, אבל כדאי להבין שהעסק ברמת הגולן אינו שחור ולבן. השטח נכבש/שוחרר ב-1967 אבל להשוות בינו ובין מה שקורה בשטחים כמו שעושים בשמאל הרדיקלי זה אבסורד. האוכלוסייה הדרוזית נחלקת בין בעלי אזרחות ישראלית, בעלי תושבות ישראלית וחסרי מעמד (מבחירה). אי אפשר להתעלם מכך שיש בכפרים הדרוזים פעילות פוליטית למען "חזרה" לסוריה אבל אי אפשר גם להתעלם מהמינוריות של הפעילות ומההשתלבות של הדרוזים בצפון רמת הגולן במרקם החיים של צפון מדינת ישראל. בצד הקולות הקוראים להשבת השלטון הסורי באזור נשמעים הקולות המביעים חשש מהניתוק האפשרי ממערכות החיים הישראליות, המעבר ממשטר דמוקרטי למשטר אחר והירידה הצפויה ברמת החיים. מספיק להסתכל בבית דרוזי או בבית עסק בדמות הדתית או בדמות המנהיג שתלויה על הקיר, בכדי להבין את המורכבות. בבתים אחדים תמונות נכבדים דרוזים כסולטן אל אטרש (מנהיג המרד הדרוזי בשלטון המנדט הצרפתי) או אחד האסדים, אצל אחרים תמונת השיח אמין טאריף.

ברמת הגולן לא כל כך ברור כמו לקוראי התקשורת בישראל מה יקרה מחר וגם אין ברמה שחור ולבן. לרופאה ממסעדה שעובדת בבית החולים בצפת, לרוקח מבוקעתה שעובד בקופת חולים בקצרין, גם לא ברור מה יקרה. גם לא למהנדס מעין קיניא שעובד במפעל במרום גולן, גם לא לסוחר הפירות שמוכר תפוחים לסוריה בחורף אבל דובדבנים בעכו בקיץ. אולי הם למדו בסוריה, אבל משום מה הם בחרו שלא להישאר בה בתום לימודיהם. חלקם התחתנו עם נשים דרוזיות כמו בסרט הכלה הסורית אבל חלקם התחתנו עם נשים דרוזיות מישראל.

יום חמישי בצהרים, היה יום רגיל בצפון רמת הגולן,  בעיתונות כותרות לוהבות אש ודיונים על אסטרטגיה ומה צריך לעשות. כאן, לעומת זאת ישראליות של יום יום, מהצד השני של הכיכר בניין המועצה המקומית, תחנת אוטובוס עם השאטל שמוביל למג'דל או מרום גולן. חיים כאן אנשים שגרים ועובדים ומגדלים ילדים, לא פיונים בלוח שחמט אסטרטגי.

בין עוונותיו ק. טוכולסקי הוא תושב רמת הגולן

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: ,

3 תגובות

  1. א. קוריאל :

    אכן, כדאי שהדיון בבעיות הלאומיות יהיה יותר קונקרטי ופחות תאורטי.

  2. אייל :

    נפלא פה?

    אם הכל כל כך פסטורלי, איך זה שעדיין מספר התושבים בחלק של רמה"ג שנמצא תחת שליטה ישראלית הוא רק שליש ממספר התושבים שהיו לפני 67? ואיך זה שעדיין אין שם רוב יהודי משמעותי?

  3. ק. טוכולסקי :

    אייל
    לא נפלא פה ולא רע פה, חיים פה. איך רק שליש? נראה לי שפחות משליש השאר גורשו/ברחו/נטשו/פונו תלוי מתי אתה מסתכל בשנים 1960-1967, מי ולצורך מה צריך רוב משמעותי של מישהו? יהודים או דרוזים? העיקר שאפשר לחיות

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.