חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הון-שלטון בישראל: כמה שקשוקה אפשר לבלוע?

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 5.06.11 12:47

אהרן, מהבלוג תיקון עולם, מנתח את המעללים האחרונים של משפחת עופר ושואל עד מתי הטייקונים ימשיכו להתרחק מההמונים, ואם זה ייגמר כמו אצל השכנים שלנו מדרום

מאת אהרן

קשה להעריך כמה מהישראלים מבכים על לכתו של סמי עופר. ראש הממשלה שרוי באבל עמוק, כצפוי, אבל אני מנחש שהוא לא ממש מייצג במקרה הזה את הציבור. גם אני לא נעצבתי במיוחד למשמע החדשות על מותו. זה לא שימח אותי, חלילה, אבל קשה לי להאמין שאתגעגע אליו (כדמות ציבורית, כמובן, לא יצא לי להכיר אותו אישית).

בשבועיים האחרונים משפחת עופר כיכבה באחד מהסיפורים החדשותיים ההזויים ביותר בתולדות המדינה. אולי רק "העסק הביש" ופרשת הקלטת הלוהטת של ביבי עוקפים אותו במוזרותם. תקציר האירועים, למי שלא עקב: הממשל האמריקאי האשים את האחים עופר בסחר עם איראן, בכך שספינות שלהם עגנו בנמלים איראניים; רני רהב, דובר האחים עופר, מיהר להכחיש, אבל במקביל הדליפו "מקורבים" לאחים עופר שהעגינה של הספינות היתה בידיעת ובאישור הממשלה; ראש הממשלה מיהר להכחיש, אבל ראש המוסד התייצב לצד משפחת עופר, והעלה את החשד שקיים קשר בין שירותי הביון הישראליים ובין הפעילות של האחים עופר באיראן; יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת כינס ישיבה מיוחדת לדון בפרשה, אבל כמה דקות לאחר פתיחת הישיבה הוא פיזר אותה, לאחר שקיבל פתק מסתורי.

קשה לומר אם התסריט הזה מתאים יותר לפרק של סאות'-פארק או לאחד מסרטי ג'יימס בונד, אבל רמת הגיחוך ש"מנהיגי" המדינה הגיעו אליה בסיפור הזה שוברת שיאים. במשך שנים ראש הממשלה משתמש באיום האיראני ככלי מניפולטיבי על הציבור הישראלי, במטרה (אולי לא מודעת) להשאיר את רמת החרדה בגובה מסוים, כדי להבטיח שמערכת הביטחון תמשיך לקבל תקציבים (ולתרום בכך לתמ"ג) וכדי לשמור אותנו כמה שיותר צייתנים. עכשיו החרב התעמולתית הזאת מופנית נגדו ונגד האחים עופר יקיריו: הפחד מפני המפלצת האיראנית כמעט התגלגל להיות אווירה ציבורית של כעס כלפי האוליגרכים השולטים על חיינו. מה שהסרט "שיטת השקשוקה" של רוני רוזנטל לא הצליח לעשות (אם עוד לא צפיתם בו, זו הזדמנות נהדרת להשלים את החומר), האחים עופר כמעט הצליחו לעשות לעצמם.

אבל רק כמעט, כי ברגע האחרון התקבל בציבור הרושם שהאחים עופר בצד שלנו, שהרי אם הם משתפים פעולה עם המוסד הם תורמים לביטחון המדינה הרבה יותר מכל ישראלי פשוט שבסך הכול מוותר על חודש מחייו פעם בשנה לשירות מילואים. אותי המחשבה הזאת מטרידה מאוד. אם האחים עופר עושים טובה למדינה ולשירותי הביטחון שלה, איך מדינת ישראל גומלת להם? אילו טובות הם קיבלו, ועל חשבון מי? הקשר הון-שלטון ליווה את כל ההיסטוריה האנושית, וברוב הפעמים שהוא נהיה הדוק מדי (מה שמלווה בהעמקת הפערים), התרחשה מהפכה. במדינת ישראל הקשר הזה משתכלל ומסתבך: זה כבר לא רק הון-שלטון, זה הון-שלטון וביטחון.

***

אבל לא חייבים להיסחף לתיאוריות קונספירציה צבעוניות כדי להבין עד כמה עמוק הקשר בין המאיון העליון ובין מחליטי ההחלטות במדינת ישראל. מספיק היה להתעדכן באירוע אחר, משמח דווקא, שנערך ביער בן שמן. נישואיו של בן הדוכס יצחק תשובה ושבעת מיליוני השקלים שהושקעו באירוע סיפקו לתקשורת המסחרית ולכתבי הרכילות שלה (שבעצם, כמעט כולם כתבי רכילות) רסיס מאבק הכוכבים שליווה את חתונתם של הנסיך ויליאם וכלתו קייטי בלונדון, והיווה סיבה למסיבה לכל אמצעי התקשורת.

וכמו שרוב הישראלים, כך אני מניח, אינם אבלים היום על מותו של סמי עופר, כך ישראלים מעכירי שמחות אחרים התקשו לשמוח בשמחתה של משפחת תשובה. הבולטת בהם היא שלי יחימוביץ', הורסת מסיבות ידועה, שמיהרה להוציא את מררתה ולהאשים את בעלי השמחה בהרס הטבע. נו, אולי אכן יבוא יום שחזונו של רני רהב יתמשש, ועם ישראל ילמד לפרגן למי שמשתלט על שטח ציבורי ומטנף אותו, ונלחם בכל כוחו כאשר הוא נדרש לחלוק עם שאר האוכלוסייה ברווחים העצומים שהוא עשה מאוצרות הטבע שבשטח המדינה.

אבל אל דאגה. שלי יחימוביץ' לא השפיעה במיוחד על מצעד הגנרלים, המיליארדרים, ראשי המפלגות, הכנסת, ואפילו שרים בדימוס ובפועל, שפתח את האירוע. כדאי מאוד לקרוא את המאמר של רועי צ'יקי ארד שהיה בחתונה. מרתק לראות עד כמה העובדה שהשלטון תקוע בתחת של ההון כבר לא מהווה משהו שיש להתבייש בו.

***

לפני קצת יותר מחודש פרסם חתן פרס נובל בכלכלה ג'וזף שטיגליץ הזהרה מרומזת כלפי המאיון העליון בארה"ב מפני זעם ציבורי שיופנה בעתיד הקרוב נגדם, כמו שקורה בטוניסיה, במצרים ובסוריה. על הרלוונטיות של האיום הזה על טייקוני ישראל כבר כתבו, אני רק אוסיף שככל שהזמן עובר אנשי העשירונים העליונים הולכים ונהיים יותר ויותר מנותקים משאר הישראלים. אין שום סיכוי שזה יעבוד לטובתם לטווח הארוך. ככל שהמצב הכלכלי של רוב אזרחי ישראל ילך ויידרדר (והוא אכן, ילך ויידרדר בתקופה הקרובה, אין לי ספק בכך), יותר ויותר זעם יופנה כלפי שכבת האצולה שהתגבשה כאן. בצרפת של 1789 זה נגמר בראשים ערופים בתוך סל, ברומניה של 1989 זה נגמר בהוצאה להורג של הנשיא, במצרים של 2011 זה הגיע לכך שמובארק כלוא וממתין למשפט. אין דרך לדעת איך זה יתגלגל בישראל של 2011-2020. כמו שזה נראה כרגע, למשפחות עופר, תשובה, אריסון וחבריהם למאיון העליון יש בהחלט סיבה לדאגה.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

4 תגובות

  1. הון-שלטון בישראל: כמה שקשוקה אפשר לבלוע?! « תיקון עולם :

    […] (פורסם גם בעבודה שחורה) […]

  2. כהן שמואל :

    טוב - אז מה אתה מציע חוץ מלאכול שקשוקה-יש פתרונות

    כמו איחוד השמאל ושינוי שיטת הבחירות לכנסת כך שמספר המפלגות יהיה כ-5-7 מפלגות במקום 13 לאחר שברק תפש עצמאות
    מחצית הכנסת בבחירות אזוריות ושאר הכנסת בשיטה הקיימת.

  3. סטודנטית באונ' בן גוריון :

    הלוואי שהייתה התקוממות, כל עוד אנשים בשגרת עובדים קשה-לומדים-רואים טלויזיה-יוצאים לפאב.. הכל נראה מרוחק מזה

  4. עיקר הבעיה :

    שאין בושה של השלטון בישראל. תמיד הייתה שחיתות

    אבל עם איזו שהיא הסוואה. עכשיו אין שום הסוואה. סתם יורקים לנו בפנים. אבל לא לעולם חוסן. ועוד לא קרה מבחינה הסטורית שאנשים לא התקוממו. זה מתחיל עכשיו עד לנפילת הליכוד וביבי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.