אהוד ברק, כמה טוב לנו שהוא עכשו שר הביטחון
נוכח ההסתערויות על הגבולות שהיו ביום הנכבה ואלה הצפויות בעתיד שמח אריה גל מכפר-סבא על כך שאהוד ברק הוא שר-הביטחון ועל כך שהוא, אריה גל, תמך בבחירה זו
איוו ג'ימה בלי אף הרוג.
בכנס לשכת "העבודה" טענו לא מעט מהדוברים כי הנה עכשיו אין לנו שום מנוס אלא להגיע להסכם, כי הנה הערבים "תפשו פאטנט" אשר אין שום דרך לגבור עליו, של לצעוד לאור היום חשופים וללא נשק קוממיות אל קוו הגבול,- ואני חשבתי לעצמי איזה כסיל היה היטלר שלא הורה לחייליו להניח את נשקם ולהסיר את קסדותיהם ופשוט לצעוד זקופים בקצב טיול אל מול הצבא האדום המחופר בסטלינגרד, ואיך אפשר היה למנוע עשרות אלפי הרוגים ואולי גם את כל הזוועה של הירושימה ונגסאקי לו אך הבינו האמריקאים בזמנו כי במקום תותחיהן האדירים של אניות המערכה ובמקום מאות מפציצי הקרב ואלפי הספינות החמושות עמוסות הנחתים החמושים עליהם לבוא אל חופי איוו ג'ימה לאור היום בסירות קיאק קטנות וחביבות וללא כל נשק ולבושים חולצות פרחוניות וכובעי קסקט ומכנסי ברמודה,- ומייד כל עשרים אלף הלוחמים היפאניים המחופרים באי היו עומדים מולם אובדי עצות וחסרי אונים ונכנעים ומייד מניפים מול האמריקאים דגל לבן.
הו, יס !!! "אין מנוס מלהגיע עכשיו להסכם, כי הנה הערבים תפשו עכשיו את הפאטנט של לצעוד ללא נשק אל הגבול"…
ובפעם האלף שמחתי שמחה גדולה מאד על שהאיש אהוד ברק, אשר למפלגתי הסוציאל דמוקרטית היה חד משמעית סוס טרויאני ופצצה מתקתקת, הוא ולא אחר שהוצב,- גם בעזרת קולי שלי,- להיות למדינה היחידה שלנו שר הביטחון…
נערך על ידי לקסיתגיות: אהוד-ברק, לשכת-מפלגת-העבודה, נכבה
2 ביוני, 2011 בשעה 7:09
טוב ×œ× ×•?
הגעתי לכאן דרך טיזר בפייסבוק, ונורא רציתי לדעת למה בדיוק טוב שברק שר הביטחון. זה היה מאוד מרגיע אותי. נותרתי לא מסופק משהו. האמירה "בפעם האלף שמחתי שאהוד ברק הוא שר הביטחון" נותרה לא מנומקת. הייתי רוצה פירוט שמחה זו על מה ולמה. אני דווקא זוכר את אירועי אוקטובר 2000, כשברק כשל כישלון טוטאלי בטיפול במרי אזרחי של ערביי ישראל מבפנים ואינתיפדה חמושה מבחוץ, ויש לי הרגשה שכמו בית בורבון, הבחור לא למד כלום ולא שכח כלום. אז כמו אביטל דיקר ב"החיים על פי אגפא", המשחקת את ריקי הנבעלת והמנוצלת על ידי בני (שולי רנד) אני מרים את הראש ושואל בקול רועד "טוב לנו?"
2 ביוני, 2011 בשעה 7:46
ואו, איזה מאמר הזוי.
האמנם הכותב לא מבין את ההבדל בין התנגדות מלחמתית להתנגדות לא מלחמתית? את העובדה שמה שלגיטימי לעשות ביחס לצבא תוקף, לא לגיטימי לעשות ביחס לאזרחים המביעים מחאה?
עבור יותר מדי אנשים בישראל 2011, דיון על מה מוסרי לעשות הפך להיות לא רלוונטי. אז בוא נישאר ברמה הפרקטית – מה לדעתך יהיה מעמדה הבינ"ל של ישראל אם היא תירה באש חיה לתוך המון אזרחים? מה הסיכוי שארה"ב תצליח לשמר את היכולת להטיל עבורנו וטו? עד כמה זה מקרב את הסנקציות הכלכליות?
בקריאה ראשונה, לא ממש הבנתי מה הקשר של אהוד ברק למאמר הזה. אבל עכשיו זה ברור כשמש – השילוב בין עיוורון מוסרי מוחלט לבין מהלכים שנראים כגאונות טקטית אבל מתגלים כטפשות קולוסאלית ברמה האסטרטגית מאפיין רק אדם אחד בפוליטיקה הישראלית.
2 ביוני, 2011 בשעה 8:25
בהתחשב בחלופות בממשלת הימין הנוכחית לברק, בהחלט עדיף ברק על בוגי ודומיו. אבוי לנו אם בכל ממשלה אחרת ברק היה מכהן, בטח לא אחת שהשמאל בישראל יקים.
2 ביוני, 2011 בשעה 9:55
אני עם אבו אלמוג, וגם עם נדב.
בבדיחה הקלאסית, אחת לא חשוב מאיזה עדה שואלת את אישה מה טוב מצאת בי? והוא עונה לא יודע אני עוד מחפש.
כאן זה מצב שונה, במקרה ברק אני כבר מזמן הפסקתי לחפש.
2 ביוני, 2011 בשעה 15:30
×”×”×¡×‘×¨×™× × ×›×•× ×™× ×”×ž×¡×§× ×” ל×
הטענה שדברי חברי העבודה על "אוי ואבוי הערבים הרעים למדו טריק חדש שאי אפשר לנצח אותו" כבסיס ל"חייבים לעשות שלום" היא הזויה במקרה הטוב.
שלום לא עושים כי הערבים למדו טריק חדש ועצם העובדה שחבר מפלגה אחד הפך להיות ציפור והשני הפך להיות מטוס והשלישי ספינה לא מלמדת טובים על המפלגה.
עם זאת אני לא ממש מבין מה כל כך גאוני בברק?
במה הוא גאוני? שישראל לא פיתחה נשק קולי שמקפיא אנשים?
שבזמן שארצות בעולם מפתחות נשקים ליצירת טורנדו ורעידות אדמה ישראל מפזרת הפגנות עם גז cs515?
ולמה הוא יותר טוב מבוגי יעלון? האם בוגי היה רמטכ"ל פחות טוב? מי יכול לקבוע שהוא יהיה שר ביטחון לא טוב?
לפחות עם בוגי אני בטוח בכוונות הטובות