מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
דו"ח מבקר המדינה – אצולת ההון בוחשת באוניברסיטת ת"א
עם חשיפת דו"ח מבקר המדינה התקשורת תתמקד בפרטים על פרשיות שחיתות (לכאורה…) של פוליטיקאים, אך כדאי גם להפנות את הזרקור הציבורי לפרק העוסק בניהול של אוניברסיטת ת"א
מאת: נועם פורר
מי הבוס באוניברסיטת ת"א?
דו"ח מבקר המדינה שנחשף היום, עוסק בסוגיות רבות ומעניינות, אשר מפאת סקסיות נושאים מסוימים בו, סביר להניח שנושא אחד ייעלם מסדר היום הציבורי. הדו"ח מתאר לפרטי פרטים את התנהלותה של יושבת הראש הקודמת של הועד המנהל באוניברסיטת תל-אביב, ליאורה מרידור, אשת עסקים ואשת שר, שהדיחה בחדרי חדרים, תוך שהיא חורגת מכל כלל אפשרי, נשיא אוניברסיטה בישראל.
הנשיא המודח, פרופ' צבי גליל, עשה את הדבר הגרוע ביותר: סירב למכור את נשמתו לשטן הקפיטליסטי, והתנגד לכמה החלטות ניהוליות שנראו לו פוגעות בציבור, ומטיבות עם בעלי ההון. התנהלותה של ליאורה היא מיקרו-קוסמוס של הועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב, יעמוד מי שיעמוד בראשו. בדרך פעולתו הנוכחית, הועד המנהל מוביל את האוניברסיטה לאיבוד של החופש האקדמי. אחת הדוגמאות הבולטות היא התערבותה של מרידור לכאורה כנגד פרופ' גליל, שסירב ליישם את מסקנות ועדת טרכטנברג לכלכלה, תוך טענה שהעוגה היא אותה עוגה – והגדלת התקציבים לכלכלה תבוא על חשבון פקולטות אחרות – ומי אמר שהמעמד של ביה"ס לכלכלה חשוב יותר מהמעמד של החוג לכימיה? אלו החלטות עם שיקול אקדמי, לא ניהולי, ופה מרידור התערבה.
המערכת האוניברסיטאית היא מערכת כבדה, איטית ומורכבת. השאלה המרכזית היא מה המטרה של אוניברסיטה. האם אוניברסיטה היא מוסד בעל מטרות של הפצת ידע, כפי שמוגדרת ברחבי העולם המערבי מקדמת דנא, או מוסד שפועל רק על פי שיקולי רווח והפסד?
שאלה נוספת ראוי שתישאל היא מה האינטרס של איש עסקים להשקיע מזמנו בכדי לשמש כחבר ועד באוניברסיטה? ראשית, יש את עניין המינגלינג, ההתמזגות של אנשי העסקים יחד עם חבר הנאמנים, שכולל אנשים עשירים ממש. חשובים לא פחות הם האינטרסים האישיים, חברי הועד יודעים בדיוק במה האוניברסיטה משקיעה, מתוקף מעמדם כדירקטורים בחברות רבות במשק, יש להם גישה די נרחבת למצב שוק ההון, נוצר פה מצב מסוכן למינהל התקין בהשקעות האוניברסיטה.
לדעתי, הועד המנהל, המורכב מאנשי עסקים המגיעים מעולם תוכן מסוים, מתקשים להבין שמה שנותן השראה למדען זה תפוח שנופל על הראש שלו – ואותם בעלי הון לא יכולים לנהל את האוניברסיטה כראוי. ועד מנהל שמורכב מאנשים כאלה יעדיף, משיקולי רווח והפסד, לסגור את הפקולטה למדעי הרוח ולהוליד תחתיה עוד אלפי בוגרי מינהל עסקים וכלכלה לתפארת השוק החופשי במדינת ישראל. מדובר בגוף נעדר שקיפות ובקרה מספקת, היוצר אי-שוויון בין חלקים שונים בקמפוס ומרחיב את האוניברסיטה לשטחים פסאודו-אקדמיים – והכי מסוכן: רשאי במחי יד לפתוח ולסגור פקולטות וחוגי לימוד.
אוניברסיטת תל-אביב לובשת השבוע לבן, כחול וארגמן – לקראת בואם של חבר הנאמנים, התורמים הגדולים מרחבי העולם. אולי דווקא השבוע מוטל עלינו, ציבור הסטודנטים הערכיים והסוציאל-דמוקרטיים, לדרוש מבעלי ההון לפנות את כיסאם לטובת נציגי ציבור אמיתיים, אנשי רוח וחינוך, שיסייעו בהנחיה ניהולית מבלי שיהוו סכנה לחופש האקדמי של האוניברסיטה. בינתיים, כפי שהוכח בדו"ח מבקר המדינה, נראה שבעלי ההון שולטים ביד רמה באוניברסיטת תל-אביב.
הכותב הינו מזכיר "הדור החדש", תא הסטודנטים של מפלגת העבודה באוניברסיטת תל-אביב.
תגיות: אוניברסיטת תל אביב, בעלי הון, הפרטת האוניברסיטאות, ועד-ראשי-האוניברסיטאות, ליאורה-מרידור, מבקר-המדינה, נועם-פורר
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
17 במאי, 2011 בשעה 22:58
כמה × ×§×•×“×•×ª להעשרת המ×מר:
1.אוני' ת"א (כמו כל האוניברסיטאות אך לא בהכרח כל המכללות) מאוגדת כחברה שלא למטרת רווח היינו כעמותה.
2. למרות זאת אוני' ת"א היא ,למיטב ידעתי, העמותה היחידה בארץ שבבעלותה חברה למטרת רווח – חברה בע"מ הלא היא חברת עתידים שמחזיקה ומנהלת את מתחם עתידים.
3. אוני' ת"א היא האוניברסיטה היחידה בארץ(שוב למיטב ידעתי) המקיימת בקמפוס שלה בית ספר פרטי – בית הספר ללימודי תואר שני בניהול ע"ש רקאנטי.
4. חלקים מקמפוס אוני' ת"א אינם בבעלות האוני' אלא שייכם לנכסי נפקדים.
5. ראש החוג לכלכלה של אוני' ת"א (זה שכיהן בשנת הלימודים 2009 2010 ואני מצטער ומתנצל אבל שכחתי את שמו) בראיון לגלי צה"ל ביום פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הנל קרא לסטודנטים שלא להרשם לחוג לכלכה בלימודי תואר ראשון מאחר ובחוג הזה מלמדים רק תיאוריה כלכלית אחת ויחידה – הניאו -ליברליזם.
6. זה למעלה משלושה עשורים שאיש סגל של האוני' ת"א לא היה מועמד ו/או לא זכה בפרס נובל בשום תחום.
מנחם.
17 במאי, 2011 בשעה 23:43
תודה לנועם פורר על הרשומה החשובה. הנושא חשוב וראוי לסיקור נרחב יותר בעבודה שחורה.
בכל אופן נועם, התחלת קצת באמצע הסיפור. ליאורה מרידור היא לא העיקר בתהליכים העוברים על אוניברסיטת
תל אביב. היא שימשה כלי בידי אחרים. היא מונתה על ידי דב לאוטמן ואלפרד אקירוב. דב לאוטמן שהקים את "הכול חינוך" והשתמש בעמותה זו להפרטת החינוך, הכניס רגל גם לאוניברסיטת תל אביב לשם אותה מטרה – הפיכת ההשכלה לעסק כלכלי. הוא השתמש בוועד המנהל לצורך זה, והכניס לשם אנשי עסקים. נוצר מצב של מאבק בין הוועד המנהל לבין חבר הנאמנים. המאבק הוא בין אנשי האקדמיה לבין האינטרסנטים העסקיים. (דוגמא לכך, הוא נושא הקמת המעונות לסטודנטים. אקירוב בנה, המחירים שהסטודנטים נדרשו לשלם בעבור שכירות היו גבוהים. הסטודנטים הקימו בזמנו קול צעקה על כך, אך לא יצא מזה דבר. הם נאלצים לשאת בעלויות הגבוהות של השכירות במעונות.) צבי גליל מייצג את אנשי האקדמיה ונוצר מצב של עימות בינו לבין לאוטמן. גליל לא ויתר ללאוטמן בסיבוב הראשון. בסיבוב השני, לאחר מינוי מרידור, בעזרתו של לאוטמן, ליאורה מרידור פיטרה את גליל בטענות שונות. בסופו של דבר, לאור ההתנגדות למרידור, גם היא נאלצה להתפטר. והגישה העסקית שהוחדרה אל בין כתלי האוניברסיטה מחלחלת ומקלקלת . http://www.themarker.com/misc/1.555163
18 במאי, 2011 בשעה 0:16
היה פה מקרה מובהק של קשר פסול בין הון לשלטון, בעל תפקיד ציבורי ניצל את התפקיד כדי לעשות עסקים. זו שחיתות מהסוג העתיק ביותר – למעשה עתיק יותר מהקפיטליזם, ולדעתי יש למשטרה הרבה מה לחקור פה.
נושא קשור אבל אחר הוא שינוי המבנה הארגוני של האוניברסיטה שעיקר את הסנאט מכוחו והפך את הועד מהנהל להנהלה שאליה כפופים כולם. זה מה שאיפשר לשישה חברים שאכלו מאותה צלוחית קוויאר להשתלט כל על ההצגה, בעוד שלפני כן התנהלו קרבות בין כנופיות פנימיות בתוך הסנאט.
ואם יש לי הצעה אחת קונקרטית לשינוי זה להכפיף את האוניברסיטה ב-100% לחוק חופש המידע. לדעתי רישום פרוטוקולים מסודרים ופרסומם בזמן אמת היה מעיף את המושחתים האלה ממקומם די מהר.
ורק הערה קטנה למנחם לוריא, על סעיף 6: זה אינדיקטור משמעותי וכולנו היינו שמחים לקבל נובל, אבל בוא לא ניתן לחבורת שוודים מלומדים לקבוע מה ערכה של האוניברסיטה.