חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמרם מצנע – הסוס הטרויאני של אהוד ברק

נושאים פוליטי, פוליטישוק ב 15.05.11 4:10

השקתה של "עצמאות" היא רק שלב א' בתוכנית לשימור כוחו של אהוד ברק. השלב השני הוא הרצתו של עמרם מצנע (ואם זה לא יצליח, את יצחק הרצוג) לראשות מפלגת העבודה

מאת: עו"ד דני זמיר

הקרקס האנליטי

במישור הפשט הגלוי, זה המסוקר והמדווח על ידי התקשורת, נמסר השבוע על שתי התפתחויות הקשורות בקבוצת ברק-שמחון שפרשה מהעבודה: תחילה- העברת השלד המפלגתי של ה"דרך השלישית" מקהלני לקבוצת ברק-שמחון, ובהמשך, מסיבה סגורה ואקסלוסיבית בה הוגש קייטרינג משובח ל 80 מוזמנים והוצאה הודעה לתקשורת על "אישור" חוקה "ליברמנית" פה אחד ועל יציאה לדרך פוליטית חדשה, שעיקריה הועברו מראש לתקשורת באצעות ראיון מקיף שערך ברק עם גידי וייץ ב"הארץ".[1]
האם באמת ברק מאמין בסיכויי "עצמאות"? הרי גם הוא עצמו יודה מן הסתם שגלריית האישים בעצמאות כמו גם החלטותיה ובשורותיה הרעיוניות מסעירות את הציבור בערך כמו נאום 1 במאי של ירוחם משל מנוחתו עדן. אז מה עומד מאחרי כל התעלומה הזו, מה ה"הרעיון המבצעי" מאחרי מפלגת "עצמאות"?

ברשימה זו אצביע על מיצרף אירועים ומעשים המשרטטים פתרון אפשרי לתכניות ברק-שמחון. נקודת המוצא לכל הניתוח הפרשני המוצע להלן היא ההנחה כי ברק ושמחון יזמו ותיכננו מראש באופן מדוקדק ומסודר את כל המהלך הפוליטי שאנו חוזים בו, מהלך ושנועד להבטיח את עתידם של ברק ושמחון בעמדות השפעה לאומיות מכריעות.

אהוד ברק ושלום שמחון הגיעו לפני תקופה לא קצרה למסקנה שדרכם כמובילי ובעלי הבית ב"עבודה" הסתיים. מאחר וברק ושמחון מייצגים בכל מהותם את התפיסה שאין כל תכלית לקיום הפוליטי ללא תפקידים מיניסטריאליים רלבנטיים עבורם, ובפרט ברק המשוכנע לחלוטין כי ישראל ללא ברק ליד ההגה מצויה בסיכון ממשי[2], הרי שמפלגה, השקפת עולם מבוססת ערכים, תיאוריה פוליטית ודמוקרטיה מפלגתית הם לא יותר מאשר מכשולים הכרחיים שיש צורך לעוקפם או לנטרלם בדרך להגשמת היעד-  המשך אחיזה בשלטון.

הפוזיציה אליה נקלעו ברק ושמחון נובעת דווקא מטעות חמורה בהערכתם את תגובת חברי העבודה וח"כיה להכרעתם להצטרף לממשלה (על אף תוצאות הבחירות וההכרזות בעקבות התוצאה) ולרמוס את הדמוקרטיה המפלגתית בהזדמנות זו אחת ולתמיד, כחלק מהשקפתם עליה הצבעתי קודם. ההערכה השגויה התבססה על הנחת עבודה מתנשאת שרוב מצביעי העבודה וחכיה הם אופורטוניסטים שמרנים ופחדנים מטבעם שיילכו אחר המנהיג המנצח, (ובמקרה זה ברק). אלא שברק, שמחון ואחרים שגו מאד כאמור נתקלו בעוינות עקבית ומתמשכת של פעילי המפלגה המחוייבים אליה ושל חלק ניכר מהחכים שהיוו אופוזיציה קולנית ומהותית לברק ונאמניו. ברק גילה כי הפך לכליא ברק (…)  של כל העוינות המיאוס והסלידה של חברי העבודה ורוב הציבור והתקשורת, מהנכלוליות הפוליטית שנקט בה, מאי מתן הכבוד לרצון הבוחר, ומזלזולה של הגווארדיה הותיקה של העבודה (כולל פואד והרצוג שאחזו בכס השלטון בכל כוחם ובכל תירוץ אפשרי)[3] בפעילי העבודה שלא נטשו אותה .

ברק, בניתוח קר ומפוכח הגיע לכדי מסקנה כי כשלון כולל וצפוי של העבודה  בראשותו בבחירות לכנסת (בגלל האפשרות הממשית שהעבודה תצטמצם לממדי נישה) תביא לסוף דרכו הפוליטית  ולהרחקתו כנראה לתמיד מהמשך מעורבות והשפעה מכרעת על דרכה הביטחונית והצבאית.

שמחון ניצב  בפני צומת דרכים קריטית לא פחות באשר לעתידו הפוליטי לאור היותו חלק מאותה גווארדיה ותיקה מנוונת ולא אהודה של העבודה בכלל וכנאמנו של ברק בפרט. יש להניח כי שמחון גם מבין היטב כי קיים ספק אמיתי באשר לשרידותה של שיטת המחוזות הבעייתית , בסיס כוחו. לאור ההסטוריה שלו כמי שאינו מתמודד לעולם על תפקידים אליהם הגיע, וכישלונו המשפטי לסלול לעצמו נתיב מילוט לראשות הקק"ל היה ברור גם לו כי יש צורך ליזום מהלך מנצח ביחד עם ברק לשרידות שניהם.

נראה איפה כי זהו הרקע להחלטתם של ברק ושמחון ליזום ולבצע  את "תכנית עצמאות הגדולה".

"תכנית עצמאות הגדולה" אם תצלח, תסתיים בכך שברק יתמנה כשר בטחון מטעם הליכוד (או ימונה כעצמאי שאיננו ח"כ), שלום שמחון ימונה כח"כ משוריין מטעם …. העבודה, כששניהם ממשיכים לנווט ולשלוט בעבודה  בעזרת הסוס הטרויאני החדש שנשלח על ידם  לזירה ושמתוכנן לקחת את הקופה: עמרם מצנע. (לא במקרה שמותיהם של וילנאי נוקד ווילף אינם מוזכרים. הם מעניינים את ברק ושמחון כקליפת השום. דרכו של ברק להתייחס לנאמניו באופן מכשירי הוא מן המפורסמות, והצורך בשלושת החברים הנ"ל נדרש רק לשם השלב הראשון בתכנית עצמאות הגדולה של ברק-שמחון כמתואר בהמשך).[4]

איך תוכננה להתבצע תכנית עצמאות הגדולה?

השלב הראשון היה פרישה מפתיעה וקבלת השלל/האתנן בדמות המינויים המיניסטריאליים.

השלב השני אמור היה לכלול שני מהלכים מקבילים: בציר אחד- עשיית קולות ורעשים של מפלגה אמיתית שמתכוונת לרוץ תוך נסיון ליצור מראית עין של תמיכה ציבורית שלפחות בסקרים תכניס את עצמאות לטווח סיכויי הכניסה לכנסת. בציר המקביל-  השארת אנשי שמחון וברק כגייס חמישי "רדום" בעבודה, ופעולתם לטובת מועמד מוצנח מטעם ברק- שמחון,  שיכבוש את העבודה בעזרת קמפיין משולב ובעזרת הגייס החמישי הנ"ל.

השלב השלישי והמרתק מכולם צפוי להתרחש בכפוף להצלחה מלאה של שני השלבים הראשונים:-
לקראת בחירת היו"ר הבא של העבודה ו/או הפריימריז להרכבת רשימת הח"כים יכריז שמחון כי הנסיבות שהשתנו מצדיקות חזרתו לעבודה. הוא יחבור למועמד מטעם קבוצת ברק (מצנע או יצחק הרצוג אם מצנע לא ימריא) כשהוא מביא איתו את גייסות נאמניו "הרדומים", בתמורה  להתחייבות המועמד הנ"ל לשיריון מקומו של שמחון ואולי של אדם נוסף מטעמו ברשימת העבודה לכנסת. בד בבד יודיעו  ברק וביבי על מיזוגה של עצמאות עם הליכוד כנגד שיריון מקומו של ברק כשר בטחון.

בחינת מהלכי ואירועי התקופה אחרונה מצביעים כי השלבים האלו בתכנית עצמאות הגדולה קורמים עור וגידים:-

א. תומכי ברק ושמחון, אינם עוזבים את העבודה ואינם מצטרפים לעצמאות. בסיס כוחם של
ברק-שמחון בעבודה שריר וקיים.[5]

ב.  ברק "משכנע" את מצנע לנטוש את הרעיון לעמוד בראש מפלגה קיקיונית משמאל[6] ובמקום זאת "ללכת על כל הקופה", בתמיכת אנשי ברק-שמחון, מימון נדיב ורוח גבית של טייקוני התקשורת וההון ששלי ועמיר מאד לא מתאימים להם, וכן בהסתמכות על תדמיתו החיובית של מצנע.[7]

ג. חוקת עצמאות שאושרה מאפשרת לברק לפעול כאוות נפשו עם הרשימה והמפלגה הקרויה עצמאות, ובוצעו המהלכים המאפשרים לו לפעול כאילו מדובר במפלגה של ממש.

ד. מצנע מודיע בראיון הכרזתו על המועמדות  כי ימנה את מחצית מרשימת חברי הכנסת בעצמו.[8]

סופו של המהלך מושלם לפי תכנית עצמאות הגדולה ששורטטה לעיל: אנשי ברק-שמחון חוברים למצנע ש"קובע" את מחצית הרשימה  בעצמו ובכלל זה גם את מיקומו המובטח של שמחון, ברק מודיע על מיזוג עצמאות לליכוד ומתמנה לשר בטחון, היעד הושג….

תסריט אימים זה, סיכוייו להתממש בינוניים מסיבות רבות (הדורשות רשימה נפרדת).

אבל השאלה המעניינת היא מה אמורים פעילי העבודה וחבריה לעשות כדי למנוע מראש בפעולה יזומה מצידם, את התממשות תסריט האימים הזה שיביא בוודאות גמורה לחיסול סופי של העבודה ולסיכוי שמפלגה בינונית/גדולה כלשהי בישראל תציג עמדה סוציאל דמוקרטית בטווח הנראה לעין.

ראשית על מפלגת העבודה לקבל החלטה שניתן לשנותה רק ברוב משוריין כי כל חברי הכנסת שפרשו ממנה בקדנציה זו לא יוכלו להתמודד על מקום ברשימה לכנסת ו/או להיות חברים משוריינים ברשימה או בממשלה מטעמם העבודה, בקדנציה הקרובה.

שנית, למנוע את בחירתם של מצנע או הרצוג. מצנע הוא יציר כפיו של ברק –שמחון, והרצוג הוכיח כבר כי הוא "החוליה החלשה" ויעד אסטרטגי לבריתות מהסוג המתוכנן על ידי ברק-שמחון.

שלישית לדרוש מכל מועמדי העבודה הרלבנטיים ובעיקר ממצנע והרצוג שהם (מהסיבות שפורטו לעיל) "החשודים המיידיים" להכריז מראש ובאופן חד משמעי על עמדתם בעניין שמחון – ברק אם  אכן תתממש התכנית דלעיל.

הקרקס של ברק-שמחון אף פעם לא עזב את העיר מסתבר. נקווה שהפעם הזו ליצניו וקוסמיו לא יצליחו להשתלט שוב על הנהגת העבודה ולחסל את הסיכוי למהלך פוליטי המחזיר תנופה וחיים לכח סוציאל דמוקרטי משמעותי.

הערת המערכת: הכותב הוא חבר מפלגת העבודה, פעיל של חה"כ שלי יחימוביץ'


[2] "אידיוטים שימושיים" התומכים בברק מצמידים לא פעם לעמדה זו של ברק גיבוי תיאורטי בדמות "מוסר האחריות" הובריאני. אני מוכן להמר שגם ברק וגם שמחון מעולם לא עיינו בכתביו של ובר, ואם עיינו- שכחו.

[3] ברק משוכנע כי מדובר בקושי תדמיתי ולא בעניין מהותי ראה הראיון שלו בקישור בה"ש 1.

[4] האפשרויות שיעמדו בפני נוקד, וילנאי, ווילף לאחר חבירת ברק לליכוד אינן מזהירות: בליכוד אין להם כל סיכוי,  בקדימה צפוף, והעבודה חסומה בפניהם. סביר להניח איפה שהם סיימו את דרכם הפוליטית אך יתוגמלו במשרות נאות על ידי ברק או שמחון אם יחזרו לכס המיניסטריאלי.  וילף עצמה עשתה מבחינה זו את הבחירה הגרועה ביותר- סיכוייה לקבל ג'וב נמוכים, ואם היתה נשארת בעבודה היתה יכולה להיאבק על המקום המשוריין לנשים.

[5] לא ניתן נכון להיום להצטרף למפלגת עצמאות. מי שפונה ומבקש להצטרף לא מקבל הנחיות. ברק הצהיר בכנס הפתיחה כי יש למפלגה  70 חברים….

[7] האופורטוניזם חסר המעצורים של ברק וסגידתו ל"תדמית" מתבררת ומוכחת דווקא בבחירתו במצנע. מצנע נבחר משום שברק מעריך כי הוא ניתן לשליטה והשפעה מחד, וכי יש לו תדמית "נקייה". לכן אין ברק מוטרד כלל מהעובדה שמצנע בעמדותיו המדיניות מבטא את רוח השמאל הרדיקלי הפרו ערבית שהשתלטה- אליבא דברק- על העבודה ושבגללה נטש אותה…. עדות נוספת למהימנותו ואמינותו של האיש.
.

[8] "אני מתכוון לסלול מסלול ירוק למי שאני רוצה שיהיו ברשימה, ושההתמודדות במסלולים הארוכים והפתלתלים של הפריימריס לא תביא אותם אלינו"
מצנע בראיון ליוסי ורטר ,ה ארץ, 6.5.11  http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1227004.html

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

38 תגובות

  1. א. קוריאל :

    כל הכבוד על חשיפת המזימה. השאלה הגדולה היא למה שני הנפגעים העיקריים ממנה, שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ, לא מאחדים כוחות כנגדה?
    הריב המתמשך והמיותר ביניהם רק מחזק את הכוחות השליליים במפלגה, שרוצים להפוך אותה למשהו חיוור, דמוי "קדימה", ללא זכר לסדר יום ס"ד אמיתי.

  2. אלי סתוי ציר העבודה :

    יצא המרצע מן השק. ניתוח מזהיר של אסטרטגיה מסוכנת ,אנטי דמוקרטית ואנטי חברתית בעליל.

  3. ק. טוכולסקי :

    כל התסריט עומד על כך שהמתפקדים של ברק נשארים ובעלי יכולת להשפיע. לשמחון כ-5000 מתפקדים, לברק אין כלום. אם המחנה הס"ד בעבודה לא יכול לפקוד מספיק אנשים בשביל לנצח אז כל הכבוד לברק.
    הס"ד לא יכולה להתקיים בלי בוחרים, חברי מפלגה, פעילים. יחימוביץ ופרץ מסוכנים היום לס"ד בגלל היריבות ביניהם יותר מאהוד ברק ומחוז המושבים של שמחון. כי כל הסיטואציה שמתוארת במאמר זה לא הייתה אפשרית אם מחנה ס"ד מאוחד היה מתייצב לבחירות ומנצח.

  4. חן המרוקאית :

    ניתוח גאוני!!!

    אל למה שלי יחימוביץ לא תאחד כוחות עם עמיר פרץ…הרי היחיד שיש לו סיכוי למנוע את המזימה הזדונית הזו הוא עמיר פרץ. אז קדימה שלי..לעבודה !!!

  5. אודי מנור :

    אכן ניתוח גאוני

    והשאלה כרגיל תהיה מה הלאה. מה אחרי שיחימוביץ תזכה בפריימריז ואחרי כן בעשרים מנדטים (שתי הנחות שיהיו שיאמרו שהן או הזויות או מפוקפקות או אפילו מצחיקות אבל אני ברצינות מוכן לחשוב שהן אפשריות)? האם לצורך בניית מחנה ס"ד היא תבחר לשבת באופוזיציה ולהיות צודקת מהאופוזיציה לקול מצהלות הקהל הנאמן לדרך ולדרך בלבד כי אין מציאות ואין כלום חוץ מערכים, או שמא – מה שביר יותר – היא תבחר לממש את הכוח היחסי שהיא קבלה מהציבור ואז שומו שמים, תאלץ לקבל הכרעות מביכות כמו לשבת בממשלה עם… עם מי? עם רמון? עם ציפי? ושמא אולי עם בוגי?
    איך שלא נכופף את הדברים, המציאות הארורה חודרת מכל פינה ודורשת מאיתנו הכרעות. מוטב לנו אוהדי הס"ד הציונית שנכין את עצמנו רוחנית ונפשית להכרעות מהסוג שאנשים כמו ברק הבינו שצריך לקבל. במקום ללמוד ממנו דוגמא נמשיך להכפיש כל מה שקשור בו, כל זה בשם הרציונליות הפוליטית הטהורה…

  6. רביב נאוה :

    נו באמת...

    אז עכשיו הגענו לתיאוריות קונספירציה, מה?
    כנראה שהכל הולך כשמדובר בהתנגדות למצנע והרצוג, ואני אומר את זה כאחד שמתלבט כרגע בין שלי לעמיר.
    גם אם נשים רגע בצד את היחסים בין מצנע לברק (תיעוב הדדי וחשבון ארוך שנים) ואפילו אם נניח שיש מידה מינימלית של אמת בתיאוריה הגאונית הזאת, מי שרוצה לשמור על מפלגה ס"ד לא צריך לדרוש מהמועמדים להצהיר על "יחסם לברק-שמחון" (ישות דומה, כנראה, ל-SHABAK-MOSSAD הזכור של ואנונו) אלא להסביר, בפשטות, את עמדתם במגוון נושאים חברתיים שעל סדר היום. כל היתר הוא הבלים.

  7. לקסי :

    הו תמימות קדושה

    רביב,
    לא מתאים לך…
    כל "איכותם" של ב"ש היא "בתחבולות תעשה לך מלחמה".
    ב' ליטש את זה מול אויבים אמיתיים וממשיך…
    על ש' חבל להכביר מלים.

  8. דניאל גוב :

    ניתוח גאוני

    ועכשיו השאלה היחידה שנשארה פתוחה זה מי רצת את ג'ון קנדי, האם באמת יש חוצנים והאם אלביס חי.
    אשמח אם תתייחס לסוגיות הנ"ל

  9. אלי סתוי ציר העבודה :

    תגובתו של המועמד עמרם מצנע כפי שפרסם לפני דקות ספורות בדף הפייסבוק שלו .
    שלום.
    עבודה שחורה כשמה כן היא עוסקת ברכילות זולה או אולי שליחתם של אחרים. לא היו דברים מעולם ואינני שותף בשום קנוניה. מי שמכיר אותי יודע שאמינות ויושר הם חלק בלתי נפרד מדרכי.
    מצנע

  10. לא מעוניין להזדהות :

    ק. – לשמחון אין יותר מ-500 תומכים מתפקדים. כוחו מצוי בעובדה שמתוך ה-500, 450 הם חברי ועידה.

    התיאוריה יפה אך קצת בלתי סבירה מכל מיני סיבות.

    די אם אפנה אותך לדבריו של שלום שמחון על ראשות המפלגה.

    שמחון אגב בנה אסטרטגיית נסיגה בתנועת המושבים, בכ.א.ל. בתנובה ועוד, אין צורך לדאוג לו.

  11. ק. טוכולסקי :

    לא ידעתי שהוא כל כך הצטמצם, פעם במחוז המושבים היו 5,000 מתפקדים…
    לקסי עכשו גם מצנע יחרים אותנו ולא רק יחימוביץ? מי יקרא אותנו בסוף רק הרצוג ובוחבוט? 🙂

  12. יהושע בן משה :

    בלי אחיזה

    לא נירא לי שלתסריט האימים הזה יש אחיזה במציאות. להמשיך לעסוק בברק כרגע , רק משרת אותו ללא צורך.
    העובדה שיש 2 מועמדים בולטים שהם לא סוציאל דמוקרטים היא הנותנת.
    המגמה ליצור מצב והסכם של שיתוף פעולה עתידי בין שלי לעמור היא רצויה, ועלינו ללחוץ בכיוון זה.

  13. אלי סתוי ציר העבודה :

    תגובתי לתגובת המועמד עמרם מצנע כפי שהתפרסמה בדף הפייסבוק שלו.

    לידידנו עמרם מצנע היקר. כמי שלמד להכיר מקרוב את פעילותם המבורכת של החברים באתר עבודה שחורה,לי כציר מפלגת העבודה יש להגיד עליהם רק את המשפט הבא: תבורכו החברים בעבודה שחורה על פעילותכם הסזיפית למען הדמוקרטיה ,החברה והכלכלה בישראל ,נקודה!!!

  14. רועי :

    מסכים עם הניתוח ולא עם המסקנה

    שלי לא תחזיר את מפלגת העבודה לימיה הגדולים. היא תמסד אותה כמפלגה הדואגת לזכויות עובדים. למפלגת העבודה תפקיד חשוב יותר – להביא את השלום. לדעתי אראל מרגלית הוא האיש.

  15. לקסי :

    לק.
    מעכשו גם מצנע יקרא – באדיקות – אולי לא יכתוב אבל, אם טרם עשה זאת, אז בקרוב מאוד הוא ימנה מישהו מהאנשים שלו לקרוא בכל יום מה כותבים אצלנו עליו ועל האחרים.

  16. מיכאל לינדנבאום :

    לרועי(4),
    85-90% מהאוכלוסייה הם שכירים.

    האם פירוש דבריך הוא שרק בעלי הון כמו אראל מרגלית מעניינים אותך?

    לחן המרוקאית(4),
    מה הטעם בהתקוטטות,מי יתחבר למי?
    יש פריימריז ,והם יקבעו את כוחם היחסי של שלי,פרץ והאחרים.

    כשנגיע לגשר,נעבור אותו,בתקווה ששלי+פרץ יזכו ב60% של הבוחרים.

  17. דור בלוך :

    חבל שתומכי מועמדים אחרים בוחרים ללכלך

    מעבר לעובדה שעמרם מצנע גילה לאורך כל הקריירה שלו יושרה מעל ומעבר לכל פוליטיקאי אחר בזירה, ברור שהניתוח לעיל הוא הזוי, ושיש מספיק מנגנוני בקרה פוליטיים שלא יאפשרו לתרחיש כזה להתממש, מעבר לעובדה שהכח של שלום שמחון במפלגה שולי ושל ברק לא קיים.

    אני רוצה להזכיר לעו"ד היקר, ולמגיבים המתוזמנים כאן, שיום אחרי הבחירות כולכם תתיישרו מאחורי מנהיגותו של עמרם מצנע ולכן לא כדאי להגיד דברים שתצתרכו לקחת בחזרה אח"כ.

    השטויות האלה לא יסיתו את הקמפיין של עמרם מצנע מלהמשיך ולהיות קמפיין פוזיטיבי שיתרכז בלהראות שעמרם מצנע הוא האדם הנכון להחזיר את מפלגת העבודה למרכז הבמה הפוליטית.

    אני ממליץ ליתר המועמדים הבאמת מכובדים, לגלות מעט אחריות למצב המפלגה ולהתנהג בצורה דומה

  18. רביב נאוה :

    לקסי, השאלה היא באמת מה כותבים…
    אם כבר תיאוריות קשר, אז זאת שלפיה בישיבה לילית במטה של שלי יחימוביץ' הוחלט לסמן את מצנע כשתול של ברק – נראית לי הרבה יותר הגונית מערימת הספקולציות המפגרות שמופרכות כאן (וזוכות לתמיכה גורפת, רק כי הן מכוונות נגד האיש עם הזקן).

    דיון רציני במשנתו של מצנע (בהנחה שיש כזאת) יגרום לפעילים שלו לא רק לקרוא כאן יותר, אלא אולי גם לכתוב, הרבה יותר מכתבי פלסתר מסוג המאמר למעלה.

  19. שלמה פשקוס :

    ברק ושמחון

    גם אחראים למהפכה במצריים ולמהומות בלוב ובסוריה.

    אחרי שבשאר אסד ייפול מצנע הולך להיות נשיא סוריה.

    איך אומרים בערבית מאמינים בך מצנע?

  20. יובל אדמון :

    ניתוח הזוי, חבל שככה שלי יחימוביץ' פועלת בהכפשות

    בסוף כולנו נצטרך לעבוד ביחד כמפלגה אחת, והכפשות חסרות שחר כמו זו מצד פעילי שלי ממש לא מסייעים. זה קשקוש מארץ הקשקושים.

  21. מיכאל לינדנבאום :

    יושרה?

    מה היושרה של מצנע שרוצה לקבוע בעצמו את המועמדים לכנסת?שיצטרף ל"דמוקרט" הדגול ברק.

    מה היושרה של מצנע המפריטן,הדואג לטייקונים ולא לציבור העובדים?

  22. דני זמיר :

    כמה התייחסויות בקצרה

    הרשימה למעלה לא נהגתה במטה של מישהו ולא נעשתה על פי רצונו של מישהו.
    מעולם לא טענתי שמצנע איננו אדם ישר דרך וראוי, נהפוך הוא.
    הרשימה דלעיל היא נסיון להעריך על סמך המידע הגלוי והנפשות הפועלות מה פשר הקשר, מה מתכננים ולאן חותרים ברק ושמחון.
    במקום להיעלב אפשר לחזור מהאיום בחיסול הפריימריס ולהבהיר את הידער הקשר עם ברק שמחון, אני מחכה להבהרה/התחייבות כזו, אני מעריך שלא תינתן.
    בניגוד להערכת אחדים הממגיבים כאן לברק/שמחון קבוצת גרופיס בת אלפי חברים רשומים שהיא כח לא מבוטל אם היא מצטרפת לאחד המועמדים ומי שמבטל את האפשרות הזו של תמיכה בעד שיריון שמחון כהזויה מעדיף את תקוותיו ואמונותיו על המציאות, העדפה המווה דרך פוליטית בעייתית.

    ההכרעות שנדרשות מאיתנו תומכי הציונות הס"ד, כולל הפשרות במסגרתן, צריכות להיות סבירות ומעבר לקו אדום מסוים אי אפשר להסכין איתן כי אז אנחנו נעשים חלק ממנציחי השיטה שכנגדה אנו פועלים.

    בנושא עמדותיהם הכלכליות והחברתיות של ארבעת המועמדים עוד אתייחס בפירוט בהמשך, כרגע מעניין להתבונן בשאלה מי מושך בחוטים מאחרי הקלעים ומה הסיכונים והסיכויים הצפויים מהמהלכים האלו.

  23. אייל אוסטרינסקי :

    דני זמיר - בד"כ אדם רציני, היום צריך להתבייש בעצמו.

    אהלן חברים,

    שמי אייל אוסטטרינסקי ואני פעיל במטה מצנע לראשות מפלגת העבודה.

    אם מי מכם יברר עליי, ידע שהייתי ממתנגדיהם העקביים של ברק, שמחון ושות' ודרכי פעולתם הנכלוליות.

    חשוב לי להדגיש כי מה שנאמר פה עושה לעמרם מצנע עוול מדהים. מצנע מואשם פה בתכנון יחד עם ברק של קנוניה פוליטית מהמעלה הראשונה.

    השוואה של ברק ושמחון על דרכי הפעולה הנכלוליות שלהם ואי בחילתם באמצעים למצנע והכללתם באותו ניתוח סמי-הזוי, עושה עוול לאיש שכל חייו אפשר לתאר אותו במילים רבות, אך אין ממילים מתאימות יותר מישר או אמין. איש שפיו וליבו שווים.

    איני עוסק בניתוחים כאלו, ואין לי מושג מה ברק ושמחון חושבים שיקרה או יכול לקרות, אבל אין שום ספק בלבי ובקרב מאות ואלפי תומכיו ופעיליו של מצנע שאין סיכוי שיהיה מעורב בעניינים מסוג זה (דרך אגב, רוב מוחלט של פעילי מצנע היו ממתנגדי בררק ודרכו ומאמינים בעמרם בדיוק משום היותו מסמל רוח אחרת וערכים אחרים).

    ועוד דבר, כוחו של שמחון במושבים קטן מאי פעם, מזכירת המחוז מטעמו, הדסה רוסו עזבה וכרגע מזכיר המחוז המיועד בכלל תומך בעמיר פרץ. כך שהעלילה הזו מצוצה מהאצבע.

    עמרם מצנע לא צריך לא את שמחון ובטח לא את ברק כדי לנצח, כםי שיודע היטב דני זמיר שמנסה להשתמש בהם כדי לפגוע במצנע.

    עמרם מצנע ינצח כי הוא מי שנכון למפלגת העבודה בעת הזו, יותר מכל מועמד אחר ובטח מכל מועמדת אחרת (שהיה צורך בהבהרת מערכת כדי שנגלה שדני זמיר תומך בה – ככל הנראה הוא לא טרח לציין זאת). הבאזז שמלווה את כניסתו למירוץ והפעילים הרבים שהצטרפו למחנה שלו תוך זמן קצר רק מוכיחים את זה.

  24. יוני :

    הזוי

    עמרם מצנע גם קשור לרצח קנדי?

  25. לאייל א. :

    תמיכתי בשלי

    הובהרה באתר בזה ובטור זה לא אחת, וגם נומקה.
    מצנע האיש ראוי, אני אומר זאת שוב.
    בחירתו , אם אכן מונעת כפי שאני חושש היא מונעת ונתמכת כפי שאני חשוש שהיא נתמכת, בעיתית מבחינת השקפתי כצציוני סוציאל דמוקרט.
    לדוגמה: טרם קיבלתי הסבר לדבריו של מצנע בנושא הפריימריס המכשירים לכאורה עסקה עתידית עם שמחון ושות'. במקום לכעוס אולי להתחייב?

  26. מערכת עבודה שחורה :

    תגובת מצנע ותגובה לתגובה פורסמו כאן

    http://www.blacklabor.org/?p=32800

  27. מיכאל לינדנבאום :

    מה הערך המוסף?

    לאייל,
    אני מעריך את כנותך והתלהבותך, ובודאי,כאשר אתה מופיע בשימך המלא ללא מסתור האנונימיות.

    עדיין אני שואל אותך,איזה ערך מוסף אתה מוצא במצנע ,ומדוע שלי "נשמטה" מתחום הרדאר שלך.

    היא סוציאל-דמוקרטית אמיתית שלא עובדת בשביל אף טייקון.

    אני לא מאמין שבסופו של יום אתה רוצה למצוא את המדינה בשליטת בעלי הון .

    מצנע אינו שונה פוליטית מהמפריטנים בוג'י,פואד,או אראל מרגלית.
    שלא לדבר על כך שמצנע מסרב לשלול שיתוף פעולה אפשרי עם שימחון.(25)

  28. מערכת עבודה שחורה :

    אייל, יובל, דור, שלמה:

    פה זה לא פראבדה, והעמדה של דני זמיר אינה מייצגת את מערכת האתר, שאינה תומכת באף אחד מהמועמדים (רוב חבריה כלל לא הצביעו למפלגת העבודה).

    אתם מוזמנים לכתוב מאמרי תגובה (ר' גם בקישור למעלה) והם יפורסמו. גם תיאוריית קונספירציה על מזימה של שלי י' לשלוח את דני זמיר להתגולל על מצנע היא תיאוריה קבילה, ובלבד שתביאו תימוכין כפי שהוא הביא.

  29. אריה רפפורט :

    אין גבול לפנטזיות

    כחבר ותיק במפלגת העבודה , כאדם שהמותג הזה היה חלק מהותי בחיי ,אין
    ספק שמאמר מהסוג הזה מחזק עוד יותר את החלטתי לחבור לברק.
    אני לא יודע מיהו האיש שלקח על עצמו לקשט נוצותיו בתואר סוציאל דמוקרט (ס"ד )
    כזה גיבוב של הבלי קונספירציות מתאים אולי למטורפי נוער הגבעות ולא למי שאמור להיות חוט השדרה של שלי יחימוביץ .
    אעיר רק זאת – הכותב מציין כי ברק ושמחון טעו לגבי הערכתם להצטרף לממשלה וניסו לרמוס את הדמוקרטיה – זו אבחנה סובייטית – אורוולית כאשר לכולנו ידוע שהיתה במרכז הצבעה חוקית והיתה הכרעה דמוקרטית ורק קבוצת המורדים היא שזיעזעה את המפלגה .
    אני מנח שהכותב לא קרה את דבריו של אהוד ברק – ואני מעיד שמי שקורא את דבריו רואה שיש בו הרבה יותר סוציאל דמוקרטיה מאשר כל אלו שמתיימרים להיות נביאי הס"ד.
    אין ספק שהחיבור הכי טוב להגשמת יעדי הציונות הסוציאל – דמוקרטית והממלכתית היה לו היה שילוב ידיים של ברק עם שלי יחימוביץ , כל שילוב אחר הנו סתם פטפטנות .
    אין ספק ששלי הנה אחת הפרלמנטריות הטובות שבכנסת, ובניגוד לכותבים ההזויים הללו יש לה גם שכל פוליטי ושתי רגליים על הקרקע . אני בטוח שהיא מלאת בושה על שכאלו הם שליחיה .

  30. דני זמיר :

    לאריה- תודה רבה

    אם אתה חבר במפלגת העבודה ורוצה בברק ההגיון היה שתעזוב את העבודה ותהיה חבר ב"מפלגת העצמאות".(זאת אומרת מתישהו בטוח אפשר יהיה להיות חבר שם לא?) בקיצור, בדבריך מר רפפורט אתה מספק את ההדגמה המושלמת לאנשי ברק שנשארו בעבודה ויפעלו לפי האינטרסים של ברק ולא של העבודה, לרבות במאבק הפנימי בעבודה. במי תומך ברק במאבק הזה מר רפפורט ולמה?

  31. נדב פרץ :

    אני חושב שבחירתו של מצנע לראשות העבודה תהיה אסון.
    תמיכתי בעמיר פרץ לראשות המפלגה לא הוסתרה מעולם באתר זה.

    ובכל זאת, מדובר בתיאוריית קונספירציה מטופשת וחסרת בסיס, שטוב היה אם לא הייתה עולה.

  32. דקל-דוד עוזר :

    אייל אוסטרינסקי, הכל טוב ויפה חוץ מהעובדה שאני מכיר אותך הרבה זמן ואתה האחרון שיכול להתקשט בנוצות "פוליטיקה נקייה" והתנגדות לברק.
    אתה וחברים נוספים חברתם לאהוד ברק כשהיה לכם נוח במטרה להדיח את יו"ר המשמרת הצעירה וסגנו והסכמתם לשינוי החוקה (!)
    אחרי כן חברתם לתומכי ברק באופן מוצהר ותמכתם במועמדת מטעמו במטרה להפוך את המשמרת הצעירה מגוף מפלגתי למעודדות – אני לא יודע איזה ג'ובים הובטחו לכם, פעם חשבתי שאתה לא אחד שמקבל ג'ובים אבל אני חייב להודות שהמהלכים שאתה עושה במפלגה מוזרים.

    ספציפית לגבי המאמר אמרתי את דעתי: קשה לי להאמין שהניתוח נכון מכמה סיבות:
    א. אהוד ברק לא צריך להתעניין במצנע מהסיבה הפשוטה שתפקידו כשר ביטחון בממשלת נתניהו מובטח.
    ב. שמחון לא צריך את מצנע מהסיבה הפשוטה שתפקידו כשר מובטח ואם לא שר בקקל ואם לא בקקל בתנועת המושבים ואם לא אז בכאל ואם לא אז בתנובה וכו' וכו' – בקיצר יש לו חלופות.
    ג. מצנע בוודאי שלא צריך את ברק ושמחון.
    לדברים אלו יש להוסיף כי מצנע התחייב שלא להיכנס לממשלת ליברמן/ליכוד (דבר שנניח, הרצוג, לא התחייב)ובעבר הוכיח שהוא עומד בדבריו בכל הקשור לאי-כניסה לממשלה.

    עם זאת, ונוכח ההבדלים בעמדות, ברור שלביבי וברק יהיה יותר נוח עם מצנע שכנראה יוביל קו מדיני מאשר עם פרץ או שלי יחימוביץ שיובילו קו שמהותו חברתי.

    לגבי אייל אוסטרינסקי – היום אמרתי לאייל שהמקום ליהירות בסגנון תגובה 17 של דור בלוך אינו במקומו נוכח העובדה ששלי יחימוביץ מעמידה פלוגות של מאה אנשים שמגיעים לתדרוך במטרה ומעמידה דוכנים בכל רחבי הארץ ברמה היום-יומית והדבר הזה תורם למפלגת העבודה לא פחות מ"תדמיתו הנקייה של מצנע" שכבודו במקומו מונח.

    דור – אם מצנע ינצח נשמח כולנו, השאלה היא מה יקרה אם הוא לא ינצח, האם מצנע יתחייב להמשיך לתמוך במפלגה ולא להתמודד בשום מסגרת אחרת?

  33. דני זמיר :

    אתה משכנע מאד נדב (ומנמק היטב).

    אם הנסיון להבין את מהלכי ברק / שמחון כפי שהוצע נשמע לך חסר בסיס בטח אתה יודע לענות על ארבע שאלות המפתח:-

    1. למה אנשי ברק/שמחון ושות' נשארים בעבודה?

    2. למה מצנע מתעקש שמחצית מהחכים יהיו אנשיו וימונו על ידו?
    (ראה למשל:
    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/216/977.html)

    3. למה ברק ושמחון לא מתרגשים מהיעדר כל סיכוי לכניסתה לכנסת של עצמאות אם תרוץ בבחירות?

    4. האם האפשרות שברק ימונה לשר בטחון מטעם עצמו בממשלת ימין-מרכז ושמחון ישוריין בעבודה לאחר ברית עם מועמד שיקבל בתמורה את תמיכת אנשי ברק ושות' איננה אפשרות ריאלית?

  34. איתי :

    דני, יש תיאוריות קונספירציה שקריות שמבוססות גם על עובדות אמת, או שיש בהן גם חלק נכון.

    הבעיה בתיאוריות קונספירציה היא שלא ניתן להפריך אותן. כל עדות מוצגת מיד כהוכחה לאמיתות התיאוריה, או (במידה שהיא אינה תומכת בתיאוריה) כספין שנועד להסוות את נכונותה.

    1. אנשי ברק/שמחון נשארים בעבודה כי שם יש להם יכולת להחזיק בביצים את בכירי העבודה. מפלגת העצמאות הוקמה כמפלגת ליברמן/רב עובדיה/רפול של מצביא וחיילים ממושמעים ולכן אין משמעות רבה להתפקדות אליה. מכאן ועד הטענה שהם שם כדי להמליך את מצנע הדרך רחוקה.

    2. הניסיון בפוליטיקה הישראלית מראה שבגדול (לא תמיד) מפלגות הפריימריס נחלשות ומפלגות "המצביא והגמדים" צומחות או שומרות על כוחן. זה משום ששיטת הפריימריס (ובוודאי אם יהיו בחירות אזוריות כמו שמציע לצערי פרץ) מתמרצת חכים להראות אג'נדה עצמאית, להפר משמעת סיעתית ולעשות את המוות לראש המפלגה בהקמת סיעה בתוך סיעה.

    אם בליכוד לפני ואחרי פיצולו ובקדימה עוד אפשר לראות מעט היגיון אידיאולוגי בפיצולים (נצים יחסית לעומת פרגמטים יחסית), הרי בעבודה שורר תוהו ובוהו מאז רצח רבין. מרגע שנבחר יור, מיד הולך ונרקם הפוטש להדחתו, ובו כל ברית היא אפשרית ללא קשר לדעות מדיניות וכלכליות.

    בנוסף, היחסים האישיים בין הח"כים הם במקרים רבים איומים ונוראיים, גם משום שהיווצרות והתפרקות של בריתות מונעת יחסי אמון וגם משום שכמות האגו הכוללת שם מתאימה למפלגה עם 80 מנדטים ולא עם 8. במקרים רבים למי שעומד בשורה השנייה יש יותר כוח מלמי שעומד בראש.

    במלים אחרות, העבודה 2011 היא האנטיתזה למודל "המצביא והגמדים" – שכן יש בה יותר מצביאים מגמדים (ואם זה ימשיך ככה יהיו יותר מצביאים ממצביעים). מצנע, שנכווה מן הסיפור הזה פעם אחת, המציא פתרון ביניים מסורבל שנועד להבטיח שחצי מהרשימה תהיה נאמנה לו. זה באמת נשמע לא דמוקרטי, אבל זה יכול להיות אפשרי יותר לניהול מאשר מפלגה בראשות יחימוביץ' למשל, שכל שאר חברי הסיעה מלבדה רק מחכים לנפילתה.

    3-4 ברק לא מתרגש בגלל דיל עם ביבי, אולי ברוח התיאוריה שלך. שמחון כי יש לו אופציות אחרות (ומכניסות יותר) מלבד שוב פעם ח"כ של העבודה שמשתעמם באופוזיציה או אפילו שר חקלאות.

    5. אם אתה רוצה ללכלך על מצנע, פשוט תסביר שהוא המועמד שפואד ועיני הציבו בקדמת הבמה כדי שהם לא יישרפו. במידה רבה זה דומה לברק 2007, ואין פה שום תיאוריית קונספירציה – הם דיברו בגלוי על כך שהם מחפשים "כוכב" (לפני מצנע השם החם היה אשכנזי). לכאורה, העבודה בראשות מצנע-פואד-עיני היא מפלגה שמושכת לכורסאות ולבורקסים. אלא שזה לא מסתדר עם התדמית של יונה+איש עקרונות שמצנע סיגל לעצמו (עם קבלות – הבטיח לא לשבת עם שרון ב-2003 וקיים).

    6. לקינוח, לא קניתי את הנסיון שלך להציג את אורית נוקד ברמה אחרת לגמרי משמחון.

    למרות הבדלי הסגנון, המגדר, המוצא העדתי וסוג ה"התיישבות העובדת", זה בעיני אותו הדבר.

  35. דקל-דוד עוזר :

    יש בתורת המחלוקת כלל שלפעמים התוצאה נכונה אבל לא הדרך, אולי זה המצב.

    אני מקבל את המסקנה הראשונה:
    על מפלגת העבודה לקבל החלטה שניתן לשנותה רק ברוב משוריין כי כל חברי הכנסת שפרשו ממנה בקדנציה זו לא יוכלו להתמודד על מקום ברשימה לכנסת ו/או להיות חברים משוריינים ברשימה או בממשלה מטעמם העבודה, בקדנציה הקרובה.

  36. מיכאל לינדנבאום :

    אין מקום לאנשי ברק בעבודה

    יש רגליים לכל החשדות והספקולציות נגד אנשי ברק/שמחון שנשארים בעבודה.
    אין מקום בעבודה לח"כים ולתומכי כרק.
    מקומם הטבעי הוא בליכוד עם ביבי ,התאום הפוליטי של ברק.
    שם יוכלו להשתעשע כל היום ברכיבה על סוסים טרויאנים.
    אין להם מקום ב"מגרש המשחקים" של העבודה.

  37. דני זמיר :

    לאיתי

    אין לי שום כוונה "ללכלך" על מצנע שאני מעריך אותו כאיש ישר והגון. כפי שציינתי העליתי השערה המנסה לפענח את התמונה על סמך המידע המצוי, ועס ההנחה שמדובר באסטרגיה או טקטיקה פוליטית ומצנע שכבר היה ונכווה וומעיד על עצמו שוב ושוב שאיננו חזור כ"בתול פוליטי" כפי שהיה ב2002 באמת למד דבר או שניים בדרך. בעיניי חשיובת העלאת השערות מסוג זה היא שהן משפיעות ומאפשרות לקדם מניעה של תופעות מסויימות.

    ישנן הרבה אפשרויות נוספות להציע הסברים אחרים, ואני רוצה בקצרה להתייחס לשלושה ענייינים שהועלו על ידך:-
    א. לגבי הפריימריז והרכבת הרשימה- העליתי כבר בעבר, כאן, את השגותיי על השיטה. צריך לטפל בשיטה, כולל אלמנטים שבזמנו לא חשבתי עליהם. (למשל: סוג של סנקציה או הגבלה על יישוב שרשום בו מספר X של חברי עבודה שהצביעו בפריימריז ושבבחירות הכלליות פחות מ 50% מהסמפר הזה הצביע בעד העבודה). אני חושב שיש מקום שלקול גם סוג של ועדה ציבורית מסדרת. אבל מצנע תומך ומציע שיטה פסולה בעיניי שעל פיה הוא לבדוזה שיקבע את חברי הכנסת, שיטה שמתאימה למפלגות של איש אחד ומה לעשות זאת לא העבודה.

    ב. הטענה על הפיצול והתככים בעבודה נכונה ובאמת מבחנה העיקרי יבוא לאחר הפריימריז הנוכחיים ולפחות לפי הצהרות המתמודדים יש מקום לתקווה לריכוך ורציונליזציה של היחסים מהתקופה האחרונה.

    ג. לגבי הסברך בעניין פואד ועיני, בהחלט אפשרי ומצטרף מכיוון אחר למהלך המתואר על ידי.
    לגבי שמחון: אני, כנראה בשונה מרוב הכותבים כאן מחזיק ממנו: פוליטיקאי ומנהל מוכשר שצמח בפריפריה ובנה את עצמו בעשר אצבעות ופוליטיקאי מיומן ומנוסה.איני חושב שלאורית יש את התיחכום הפוליטי של שמחון ואלא אם כן גם היא תשוריין על פי המהלך דלעיל, הרי שעריקתה שרפה אותה בקבוצת המצביעים הקיבוצית ממנה באה ושתעלולים פוליטיים מהסוג הזה לא ממש מלהיבים אותה.

  38. אלי סתוי ציר העבודה :

    עוד כותב המאמר מדבר והנה הסנונית הראשונה המבשרת לדעתי את תאוריית הקונספירציה.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4072841,00.html

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.