חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת המוות

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 5.05.11 9:07

ק. טוכולסקי מתרעם על הפרטת טקסי יום הזכרון ותוקף את נושא ההפרטה במאמר החריף שלפניכם

לא כל כך האמנתי לדיון באינטרנט, הרעיון שטכסי יום הזיכרון הופרטו ועולים כסף נראה לי קצת מוזר, אבל כשהלכתי לטייל עם הילד וראיתי את המודעה שמזמינה את הציבור הרחב לקנות כרטיסים לטכס יום הזיכרון המרכזי של עיריית ירושלים כבר לא יכולתי להדחיק, כל הגבולות נחצו. האמת, הגבולות נחצו מזמן ביום שמדינת ישראל הפריטה את שירותי הסיעוד, או את הטיפול במכורים לסמים קשים או את הטיפול בנכי צה"ל. אבל גם אני בסך הכל בן אדם, וגם אלי פגיעה בסמלים מדברת יותר. והידיעה שמעתה עיריות עושות כסף מזיכרון הנופלים, נראית לי כמו חציה של קו אדום מדם.

בסך הכל העסק הזה הגיוני, את הצבא מפריטים בהליך איטי ומשתלם לכל פונקציונר שידו בצלחת. בחסותם של מופז וברק ותכלס כרמטכלים ושרי ביטחון החל הצבא להפריט עצמו לדעת. ואם מפריטים את האוכל שהחיילים אוכלים או את מתקני האימונים, למה לא להפריט גם את הזיכרון? הצבא הוא המחנך הגדול של החברה הישראלית, המייצר הגדול של נורמות ונרטיבים. והנה החינוך להפרטה חודר גם לצבא. אז למה לא את המוות? הרי כולנו רכוש צה"ל. האמת יש לי עוד רעיון. למה להסתפק בהפרטת הזיכרון, החייל הוא כאמור רכוש צה"ל ואחרי מותו, למה להפטר מהגופה לפני מיצוי ניצולה? מדוע שצבא העם לא יוציא מכרז ויעניק את המונופול על קצירת אברי החיילים המתים ושימוש בעורם לכל המרבה במחיר? אחר כך, בטכס יום הזיכרון, נוכל לקנות כרטיס לארוע, ואולי אם במקרה, אנחנו בני משפחה שכולה, נקבל הנחה בחסות חברת "קציר דמים". גובה ההנחה ייקבע לפי מספר האיברים שנקצרו מגופתו של חייל או חשיבותם. בסך הכל, חייל שמגופו נקצרו קרניות, לא יזכה את משפחתו בהנחה שווה לזו שתקבל משפחת חייל, שליבו וכבדו נקצרו ונמכרו לכל המרבה במחיר בידי חברת הקציר.

הבושה אבדה, וזאת בשורה טובה. מי שמפרסמים נמל כנכס מניב בלי לחשוב שהתירוץ המקורי להפרטות היה הסרת הנטל מהמדינה, מי שחדלו לפגוע רק בחלשים ביותר באמצעות הפרטת הטיפול בחולי נפש בקהילה ונרקומנים במוסדות, כבר לא נזהרים וזה מצויין. אולי לא רק אני אזדעזע, אולי הזעזוע הזה שלי יזעזע עוד רבים וטובים. אולי הפגיעה בקודש הקודשים של החברה הישראלית תחדור בצורת תחושת קבס לליבות המעמד הבינוני האדיש, ויעוררו להבין את גבולות הטירוף שאחזו את קברניטי הארץ. מנירון ברקת ראש העיר המגלומן של ירושלים לא רק לי כבר אין ציפיות. האיש הזה והמציאות מתקיימים בשני מישורים נפרדים. הוא חושב כמו חצי קיסר רומאי, לחם ושעשועים, רק בלי החלק של הלחם. תרבות והפרטות יש בראשו הקודח ועכשו הוא משלב בין הפגנות של פזרנות ופומפוזיות בטכסי זיכרון והפרטה. אבל הוא לא לבד, ראשי עירייה לא מעטים תוצר גאה של התפתחות וחינוך תחת 34 שנות שלטון ימין כלכלי, בחרו להפריט את טכסי יום הזיכרון זה נראה להם טבעי.

בכלל עולה שאלה מדוע צריך טכסי זיכרון מפוארים ביום הזיכרון, את יום השואה הפכנו ליום איראן. מסתבר שהשואה היא לא יום זיכרון, היא יום היערכות, הצורר יושב בטהרן כמו בימי אחשוורוש. כך גם יום הזיכרון, יום שאת הקיטשיות שלו ואת הניצול שלו לצרכי תעמולה לא המציאו הישראלים. מי שרואה היום את טכסי יום הזיכרון למלחמת העולם הראשונה והשנייה ימים שהמסר העיקרי בהם הוא לא עוד, יתקשה להאמין שטכסי יום הזיכרון הראשונים היו ימי זעם וגיוס של פטריוטיזם לאומני מבחיל. במצודת ישראל שלנו היכן שכל העם צבא וכל הצבא עם וכולם אויבנו, ואם לא נעמוד עם חרב הכן ביד, יבוא עלינו סופנו ,יום הזיכרון מגויס בשנים האחרונ ות גם הוא לא כדי להתייחד עם זכר הנופלים, ולהבטיח להם שקורבנם הנורא לא היה לשווא, אלא גם הוא, כמו יום השואה, הפך ליום היערכות לעתיד, בו פוליטיקאים וגנרלים צמאי שלטון, מבטיחים לנו שהסיבוב הבא במשחק "הנערים לפנינו" בו יבוא. היות שגם הגנרלים הפריטו את עצמם ,והצבא הוא בשבילם מקפצה למגזר הפרטי ומשם לפוליטיקה, זה אך טבעי שהם יתנו יד גם להפרטת הזיכרון.

יום הזיכרון לא צריך להיות יום של תחרות גרנדיוזית, לא יום של הופעות מיטב אומנינו, יום הזיכרון צריך להיות יום של התייחדות וחשיבה, של הבנת המחיר הנורא של מלחמות ושאיפה לסיומן, של התייחדות עם מי שנתנו את חייהם לפעמים כי לא הייתה ברירה, אבל הרבה פעמים גם ללא שהיה בכך באמת צורך למדינה. רוצים טכס, עם שירה בציבור בשביל השבט, לא צריך הופעה, מספיק להקה של סניף תנועת הנוער המקומית או ילדי המתנ"ס. הם ישירו בחינם, בגאווה על תרומתם, אותם לא צריך להפריט. הפיכת יום הזיכרון לעוד אמצעי לחינוך הציבור שהפרטה זו הדרך היחידה פשוט נוראה.

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: ,

25 תגובות

  1. שי ב. :

    ללא הפרטה, איך יגמלו בכירי השירות הציבורי למעסיקיהם העתידיים?

    הנכסים כמעט נגמרו, השירותים לאזרח כבר בתהליך, אז מה כבר נשאר?

  2. ק. טוכולסקי :

    בוקר טוב
    פסקה שלישית שורה שלישית ישראלית ולא ישראליתמ ותחדור ולא תחדןר.
    שורה לפני אחרונה פסקה אחרונה השבט ולא השבט.

  3. א. קוריאל :

    הפרטת טקסי יום הזיכרון היא רק עוד שרשרת בתהליך. לצערי, חוץ מטוכולסקי ועוד כמה פטריוטים שמאלנים – אף אחד לא מתרגש. המעמד הבינוני והבורגנות הישראלית כבר התרגלו לרכוש במיטב הכסף שאין להם את שירותי החינוך, הבריאות, הסיעוד והרווחה שפעם המדינה סיפקה להם. במעט הזמן הפנוי הם רואים תכניות ריאליטי מושחתות ששוטפות את מוחם. המעמדות הנמוכים עסוקים במאבקי הישרדות יום-יומיים, ולכן הסיכוי לאיזושהי מחאה הוא קלוש.
    בקרוב גם יפרקו את צבא העם ויעברו לצבא מקצועני שבו ישלמו לחיילים משכורות אמתיות. אולי כמה ח"כים "חברתיים" ידאגו להקמת קרן שבה המדינה תפקיד שבריר אחוז ממשכורתם של החיילים כדי לממן את כרטיסי הכניסה של בני משפחותיהם לטקסי יום הזיכרון העתידיים – במקרה שהחיילים יהרגו.

  4. ארז צ. :

    בושה וכלימה, לא להאמין כיצד המדינה מפריטה את עצמה לדעת..

    הפרטה של הזכרון הלאומי, האישי, הקבוצתי ?

    לאן הגענו…

  5. איתי :

    זה מקרה קלאסי לחרם צרכנים, כולל חרם מצד משפחות שכולות

    בעוד שהמעמד הבינוני נזקק באמת לשירותי רפואה טובים ולשירותי חינוך טובים (ככה שאם זה עולה כסף – שולפים בלית ברירה את הארנק מקללים ומשלמים), הדרך האפקטיבית ביותר לגרום לכך שבשנה הבאה לא ימכרו כרטיסים היא אם האירועים האלה יישארו ריקים מקהל.

  6. יונתן כ. :

    בחיים לא שמעתי על זה שמוכרים כרטיסים לטקסי זיכרון,הזוי לחלוטין.

    בכפר סבא עושים טקס מרכזי ברחבת הקניון וטקסים בבתי הספר,בהוצאה גדולה ומעולם לא לקחו על זה גרוש.

  7. ק. טוכולסקי :

    אני חושב על החברים שלי מבית ספר שנהרגו במהלך שירותם הצבאי בלבנון,שניהם לא היו סוציאליסטים גדולים אבל איך שהוא לא נראה לי שהם היו מתלהבים מהרעיון של עשיית כסף ממותם.
    מצמרר העסק הזה, אולי הגיע הזמן לתביעה ייצוגית של משפחות שכולות את תעשיית הזיכרון בדרישה לתמלוגים…

  8. מנחם לוריא :

    לגבי מרד

    ההסטוריה מוכיחה שחברה שעוברת תהליך של מעבר ממחסור לשפע מורדת בשלטון. נזכיר את המהפיכה האמרקאית את האינטיפאדות שלנו ויש עוד הרבה דוגמאות.

    החברה הישראלית ,הרבה בזכות ההפרטה הפושעת והתפרקות המדינה מאחריותה (ומנכסיה), נמצאת עמוק בתהליך של מעבר מחברת שפע לחברה במחסור ולכן יוציאו את הארנקים וישלמו ולא נראה הפגנות וחרמות.

    זה בהחלט מזעזע שדווקא בעיר ירושלים (מוכת העוני והמחסור) בחרו להפריט את טכסי יום הזיכרון.

    ראוי לציין ,בהקשר זה, את ההמולה שקמה בכמה וכמה רשויות מקומיות בגין עלויות ההופעות של חלק מזמרי הארץ שמגיעות למאות אלפי שקלים לכמה עשרות דקות. אבל… זה מבחינת הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

    חג עצמאות שמח.
    מנחם

  9. חן - מיבשים את החולים :

    משהו שנחת אצלי במייל אתמול:

    "אמש התפרסם בתקשורת שכל מי שירצה להשתתף באירועי יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל ויום העצמאות

    יאלץ לשלם במיטב כספו עבור ה"זכות" להיכנס למתחמי האירועים ….???

    הקשבתי, ראיתי ולא האמנתי, במדינת הקפיטליזם החזירי וההפרטות של כל מה שעומד דקה אחת ללא תזוזה,

    החליטו השנה ל ה פ ר י ט את טקסי יום הזכרון ואת חגיגות יום העצמאות לגופים פרטיים ולדרוש תשלום

    של מאות שקלים למשפחה עבור ה"זכות" הטיבעית והאלמנטארית שלנו להשתתף בהם.

    הדבר מוכיח עד כמה ערלים ואטומים הם ליבם של קברניטי הרשויות, שהפכו בכך את הימים המקודשים ביותר לנו

    למסחר בזוי בשכול ובשמחה ועשיית "עסקים ריווחים" לטובת "ריפוד" קופותיהם של הרשויות !

    האם לא די במיסי הארנונה הכבדים שאנו משלמים להם מדי שנה בשנה ?

    זו היא פגיעה אכזרית ובלתי נסבלת בזיכרון הנופלים, באזרחי המדינה ובערכים המקודשים להם מכל !

    אני כשייך למשפחת השכול מחד, וכאזרח שחוגג את יום העצמאות חשתי גועל נפש מעצם המעשה…

    ואני בטוח שגם אתם – שקוראים גילוי דעת זה חשים כמוני עד כמה מרגיזה ובלתי אנושית ידיעה זו !!!

    אנא קיראו, הפנימו והפיצו הלאה, כדי שכולם ידעו לאיזה שפל מדרגה מסוגלים "קברניטינו" לרדת….

    שלכם, אבי שגב, קרית חיים

  10. מנחם לוריא :

    היה פה פעם אתוס..

    היה פה פעם אתוס של "טוב למות בעד ארצינו" ואני ,לתומי, חשבתי שדווקא טוב לחיות בעדה. עכשיו יש לי שאלות גם לגבי זה כי גם למות וגם לחיות בעדה עולה הרבה כסף.

    לאן נוליך את הבושה.

    מנחם

  11. דקל-דוד עוזר :

    בושה, אבל קשה לי להאמין שזה יעבור בלי תגובה.
    ראיתי ששלי יחימוביץ כבר הוציאה מכתב בנדון.

  12. מיכאל לינדנבאום :

    כל כך אופייני ללאומנים בשלטון

    למה אפשר לצפות ממשטר שרוממות הלאום בפיו,ותאוות הביזה וההפרטה במעשיו.

    זה הדבר היחידי שמעניין את משטר ההפרטה מזה 30 שנה—-לגנוב עד אין גבול.

  13. חן - מיבשים את החולים :

    המכתב של שלי יחימוביץ:

    http://shelly.org.il/sites/default/files/00293111.pdf

  14. החתמה על עצומה :

    http://www.atzuma.co.il/memorial

  15. חן - מיבשים את החולים :

    http://tickets.bimot.co.il//images/%D7%96%D7%95%D7%9B%202.jpg

    אם הקישור הזה נפתח לכם, שימו לב היטב לתוכן.
    לא, ממש שימו לב:

    נשיר ונגן עם:…
    נתייחד עם:….

    לא, ממש שימו לב

    איכה היתה לזונה קריה נאמנה

  16. איתי :

    ככל שאני מהרהר במודעה הגועלית ובכותרת המטלטלת של המאמר למעלה אני חושב שאולי ניתן גם למצוא משהו חיובי בהפרטת המוות.

    אם מותו של אדם הוא אירוע פרטי ולא אירוע לאומי, יש יותר הצדקה לרצונו של אדם לא למות סתם בשירות ממשלה שיוצאת למלחמה לפי סקרים או למען זקפתם של גנרלים ורוני דניאלים.

  17. חן - מיבשים את החולים :

    איתי
    אני אניח שדבריך נאמרים באירוניה.

    כי כל העניין הוא מקאברי.

    לשלם כסף כדי להתייחד עם הנופלים ממשפחת הייד?
    אני לא מזכירה שמות מפורשים, שמא – שמא נפלה טעות.

  18. ניר רייזלר :

    אני דווקא בטוח שהדברים של איתי לא נאמרו באירוניה, והם חשובים. כי הם ממחישים את הקשר הסמוי בדרך כלל בין ההיגיון הפוסט-מודרני המציג קולקטיביות כדכאנית בהכרח, לבין הסדר הכלכלי-חברתי המפריט שהיגיון זה מהווה את בניין העל האידיאולוגי שלו.

  19. איתי :

    חן וניר, לא היתה אירוניה ומצד שני לא בטוח שהתכוונתי למה שניר אמר (האמת שלא הבנתי).

    אכן הרעיון של גביית כסף עבור טקס זיכרון הוא מחפיר ואיום וכל שם תואר שתרצי.

    אנחנו טוענים בעקביות שאחת התוצאות השליליות של מדיניות הפרטה היא פגיעה חמורה בלכידות החברתית, ונוהגים לצטט את תאצ'ר עם "אין חברה יש רק פרטים".

    ברגע שהלכידות החברתית נפגעת קשה הרבה יותר למדינה לצאת למלחמה, ויש לחץ ציבורי עצום (גם אם סמוי ולא בצורת הפגנות וייטנאם / סברה ושתילה) לסיים מלחמות שהתחילו.

    כשהלכידות החברתית נפגעת, האם מבאר שבע לא תרצה שבנה יילך לארוב לחיילי חזבאללה בצפון והאב מנהריה (שלא לומר מצפה הילה) לא ירצה שבנו יישב במוצב מול רצועת עזה. בניגוד לסיפור הקבוע בתקשורת, זה לא רק "מדינת תל אביב עם המשתמטים", וזה יילך ויחריף (ראו מה קורה במילואים).

    כבר בלבנון 2 היה אפשר לראות סימנים לתופעה: מצד אחד עמישראל (פרט לשניים וחצי סמולנים) שש לצאת למלחמה ו"לדפוק אותם בכל הכוח", אבל כאשר חלפו כמה ימים ולא הושג נצחון סטייל ששת הימים, הקונצנזוס החל להיסדק.

    חברה מפוררת לא נותנת אשראי למנהיגיה ואין להם מרחב טעות. מי שטועה חוטף ועדת חקירה דורשים את ראשו. זה לא מעודד אנשים טובים ללכת ולהנהיג במגזר הציבורי (צבאי, פוליטי, אזרחי). לדוגמה, מותם המיותר של 33 לוחמים ערב הפסקת האש עורר סערה ציבורית עצומה למרות שהוא היה כאין וכאפס מבחינת מס' הרוגים לעומת הפאשלות הגדולות של מלחמת השחרור, שהתרחשה בעידן של לכידות חברתית גבוהה יותר.

    כאמור, לתופעה החמורה הזו יש גם היבט חיובי. בחברה "מולאמת" ומלוכדת בשעת חירום אולמרט היה חסין יחסית מביקורת כמו בן גוריון (ותארו לכם איזה זובור היו עושים לאשכול אילו היה חי כיום) ודן חלוץ היה במעמד של בר כוכבא.

    בחברה מולאמת ומלוכדת הם היו לוקחים אותנו הרבה יותר עמוק לתוך לבנון, עם הרבה יותר הרוגים, הרבה יותר נזק לקופת המדינה ושום תועלת מדינית ליום שאחרי.

  20. יונתן כ. :

    לבנון 2 דווקא הראתה חוסן לאומי די גבוה.

    אין ספק שמדיניות ההפרטה פוגעת בלכידות,היא יוצרת מצב של אדם לאדם זאב.

  21. מנחם לוריא :

    לכידות וחוסן חברתי?!

    לבחון את החוסן הלאומי והחוסן של החברה האזרחית בישראל זה מעשה שאיננו הוגן כלפי עצמנו.

    לדברים הבאים יש ריח רע של גזענות ומי שלא יכול לסבול את הריח שיפסיק כאן…

    1. משנת 2008 הקהילה היהודית הגדולה בעולם נמצאת פה בא"י פלסתינה.
    2. מאחר ובישראל יש קשר ישיר בין לאום לדת הרי שלרוב היהודי בא"י פלסתינה יש מטען גנטי ומטען תרבותי וסוציו חברתי משותף וזיכרון לאומי משותף שעומד מעל לחיי הפרט.
    3. ליהודים יש ניסיון אמפירי (ומוצלח לשמחתינו) בכל מה שקשור לגינוסייד רדיפות ומצבים שבהם הלכידות החברתית עמדו למבחן…

    לכן:

    החוסן הלאומי, אכן איננו משהו חזק. החברה הישראלית לא יכולה להחזיק מעמד תחת לחץ חזק של אויביה ובאופן שהופך את כל המדינה לחזית. ההערכות מדברות על 30 – 45 יום של השרדות ויש כאלה שמקצרים את זה עוד הרבה פחות בעיקר לנוכח ההפרטה הפושעת וירידת המדינה מדאגה לאזרחיה.

    אבל:…

    לכידות חברתית:

    ללכידות החברתית של הישאלים/יהודים אין אח ורע בעולם. אפשר לכתוב על זה ספר שלם. כמו שאמרתי קודם לתפוצה היהודית בא"י פלסתינה יש מטען גנטי משותף ומטען לאומי (במובן של לאומנות וזהות לאומית וזיכרון לאומי) משותפים ומאוד מאוד עתיקי יומין. מאוד קשה ,עד כדי בלתי אפשרי, לפרק את הלכידות הזו ומאחר והיא מאפיין מאוד בולט של התפוצה היהודית בא"י פלסתינה ספק אם משהו באמת יכול להגיע למצב שבו הוא מצליח לפרק את הלכידות החברתית הזו.

    צריך עוד לזכור שמסורתית ,ושוב בהנחה המאוד סבירה שבא"י פלסתינה יושבת התפוצה היהודת הגדולה בעולם, כחברה יש לנו התנגדות נרכשת ומועברת לשלטון לא משנה אם הוא אנחנו עצמינו או שלטון של עם אחר שאנחנו מתארחים במחוזותיו. די לפתוח את התנ"ך ולקרא את הדוגמאות הרבות כל כך לתופעה הזו. ולכן אין לשלטון בישראל שום סיכוי שבעולם להגיע למצב שהוא מצליח לפרק את הלכידות החברתית שלנו אפילו לא בדרך של הפרטה או בהזנחת הנושא מדיני בטחוני.לא משנה באיזו דרך, לדעתי: זה בלתי אפשרי.

    בסופו של דבר ,וההסטוריה המשותפת שלנו הוכיחה את זה, הלכידות החברתית, המוצא ובנק הגנום המשותף יכריעו אם תרצו או אם לא.

    זהו. אפשר לפתוח את האף הגזען הלך.

    למי שחושב שהכותרת של הפוסט איננה ראויה או צעקנית מידי: בהקשר של הדברים שאמרתי מעלה, בסופו של יום השלטון פה יגבה מאיתנו את השקל האחד שיגרום להעלמותו. הנבואה ניתנה לטיפשים ,ואם תבדקו את ההסטוריה המשותפת שלנו לא ניתנה באמת מעולם, אבל הפרטת המוות היא בהחלט השקל האחד והמיותר מבחינת השלטון. מאחר ובנתיים זו תופעה ספורדית זה אולי עוד יעבור אבל אם יהפוך למס לאומי (במובן הטרטוריאלי) מי שיטיל אותו ישא בתפקידו יום אחד בלבד. זה, מתכון בטוח לכישלון.

    הדברים האלה (הנבואה אם תרצו) מונצחים כאן אם וכאשר זה יקרה אפשר יהיה לחזור לכן ולראות אם טעיתי או לא.

    הגזען חוזר — לסתום אפים!!!

    בגנום החברתי היהודי מי שמוסר את חייו עבור החברה היהודית הוא הדבר הקדוש ביותר שבן אנוש יכול לתאר לעצמו. זה קורה בגלל שהאל שלנו הוא משהו אמורפי ובלתי נתפס ,מצד אחד, ומנגד חיי אדם בעיננו כחברה בעלת מטען גנטי ותרבותי משותפים , חיי אדם הם דבר קדוש וראשון במעלה ולכן אנחנו עושים אלוהיזציה* של המוסרים את נפשם למען הקהילה. רק קהילה המהווה בקושי1 אחוז מאוכלוסיית העולם יכולה להכניס לאטוס הלאומי שלה משפט כמו "טוב למות בעד ארצנו" כי לכולנו ברור שלא טוב למות ולא טוב לעשות את זה בעד אף אחד אבל ,לכולנו ברור שמי שמוסר את נפשו לטובת המטרה המשותפת לקהילה שלנו הוא זוכה לאלוהיזציה *(*ובשום אופן בשום פנים ואופן לא למרטריזם כמקובל אצל הנוצרים), ולכן מי שיפריט את המוות ישלם מחיר חברתי מאוד גבוהה.

    אפשר לפתוח את האפים – האוויר נקי.

    שמשהו ילחש על אוזנו של ניר ברקת משהו מהדברים שכתובים פה אם הוא חפץ שלטון…

    נכון שרוצים הוכחה?

    במהדורת החדשות האחרונה שמעתי שמרגע זה שלושת הכבאים שנספו ביערות הכרמל יוכרו כנופלים במערכות ישראל. רק חברה (לסתום אפים לרגע….) שנושאת מטען רעיוני של קידוש חייו של פרט ששם נפשו למען מטרה משותפת ללאום יכולה לעשות דבר כזה ואפילו ממשלת ההפרטות הפושעת לא יכולה לעמוד מן הצד ולא לקבע את הדבר במסורת הקהילתית המשותפת.

    חגיגות יום העצמאות אינם המצאה שלנו. ישנן 191 (או 192 מדינות לפי משרד החוץ של ארה"ב) שחוגגות את החג הזה. אבל אנחנו חוגגים אותו קצת שונה מכולם ולאור הדברים שנאמרו מעלה ברור למה אנחנו ,שוב פעם, שונים מכולם.

    חג עצמאות שמח.

    מנחם

  22. חן - מיבשים את החולים :

    ובחדשות ערוץ 10 מסר עכשיו גיא זהר שעיריית יאושלים הודיעה שתחזיר את הכסף ל- 5000 רוכשי הכרטיסים.

    יפה מאוד.

    העניין הוא שנמאס, פשוט נמאס, הצורך הזה להתרוצץ כל היום אחרי אבנים שטפשים לא מפסיקים לזרוק לבאר.

    פשוט צריך להרחיק אותם משם.

    הטעם, הריח, תחושת הבחילה, אלה כבר נשארים.

    ואם מסתכלים ברמת המקרו – המצב כרגע הוא שרוב האבנים עדיין מונחות בתחתית הבאר.

    (אבן שטיפש אחד זרק לבאר, 70 חכמים יתקשו להוציא).

  23. חן - מיבשים את החולים :

    ואת YNET זה לא מעניין

    "האירוע המרכזי בערב יום הזיכרון ייערך ביום ראשון בערב בירושלים בהשתתפות ראש הממשלה ואמנים רבים. ynet יעביר את האירוע בשידור חי".
    פורסם: 03.05.11, 19:43
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4062978,00.html

  24. איתי :

    "נמאס, פשוט נמאס, הצורך הזה להתרוצץ כל היום אחרי אבנים שטפשים [או רשעים – שכחת" לא מפסיקים לזרוק לבאר.

    פשוט צריך להרחיק אותם משם."

    1. יש מספיק פעילים בשמאל שעושים קריירה (בהתנדבות או בשכר) מלהתרוצץ ולהוציא אבנים מהבאר. הם כבר לא יודעים להפסיק.

    2. להרחיק את הטיפשים/רשעים מן הבאר זה בכלל לא פשוט. זה הרבה יותר קשה מלהוציא אבן פעם בשבוע.
    העצה שלך היא מצד אחד הכי חכמה שיש ומצד שני זה כמו להגיד לעכברים שצריך להוריד את הפעמון מהצוואר של החתול. http://www.news1.co.il/Archive/0022-D-44306-00.html

    אז לא משנה אם ניר ברקת הוא מזן הטיפשים או הרשעים, השמאלני היחיד שהעז לנסות להרחיקו מהבאר הוא במאי ערוץ 1 דן בירון שקיבל חצי אחוז מהקולות (כולל הקול שלי). לעומתו, הסוציאל-דמוקרטית וחברת יסו"ד שאני מאוד מעריך אסתי קירמאייר בקלה (כיום מזכירת מחוז י"ם מפ' העבודה), רצה עם ברקת ברשימה ועבדה יומם ולילה כדי לקרב אותו לבאר (להרחיק משם את מאיר פרוש).

    אולי דן בירון ואסתי ק. הם סוג של משל לפוטנציאל של השמאל הרדיקלי מזה ושל מפלגת העבודה מזה להרחיק טפשים/רשעים מהבאר.

  25. חן - מיבשים את החולים :

    הבעיה היא שיש עוד חלק למשל – היו עכברים שלא זיהו בכלל את החתול וחשבו בטעות שמדובר בכלל בעכבר אחד משלהם.
    הזהירו אותם שהם טועים, שהרבה עכברים יפוצו לכל עבר ושלא ישאר זכר לקהילה. חלק מהמזהירים שנסו כל עוד נפשם בם, חוזרים היום עם מצנע.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.