חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שמואל גלבהרט נגד שדה תעופה בלב מפרץ חיפה

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות, שיכון ושלטון מקומי ב 17.04.11 5:50

בעקבות תאונת המטוס שאירעה לאחרונה בשדה התעופה של חיפה, מתריע  שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים, יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה, על מכלול גורמי הסיכון שבמפרץ

מאחר ואנו מתריעים על הסכנה לא רק אחרי האסונות, אלא גם ביניהם, זו חובתנו להזכיר כי בסביבתו של השדה ההזוי הזה, במפרץ חיפה, נמצא האזור הרעיל, הדליק והנפיץ ביותר במדינה. בשטח של  10% מהמדינה, מרוכזים 25% מהמפעלים, המיתקנים, והמיכלים היותר מסוכנים, ובראשם עדיין מיכל האמוניה.
מדוע "עדיין"? לא מפני שבקרוב מסלקים אותו, אלא מפני שמקימים במפרץ גם את הפצחן המיימני, מיתקן הרבה יותר מסוכן, בתמיכתה של, לא יאומן, עיריית חיפה והעומד בראשה. למעשה – כן יאומן, מרגע שמשפחת עופר תרמה לאיצטדיון החדש בחיפה 20 מיליון $…
מפעלים ומיתקנים אלה מאויימים לא רק ע"י תאונת מטוס קל, אלא גם ע"י מטחי טילים כבדים, מדוייקים, וצפופים בהרבה ממה שחווינו במלחמת
לבנון האחרונה, ומי מבטיח שאכן אחרונה? שלא לדבר, או בעצם שכן לדבר, על מרחב חיפה הרגיש לרעידות אדמה, על שום קרבתו לשבר יגור.
מודלים של תרחיש אסון, שפותחו ע"י קבוצת מחקר באוניברסיטת חיפה, בראשות אל"מ (מיל.) אפרים לאור, לשעבר יו"ר הועדה הארצית
להערכות לרעידות אדמה, צופים תרחישי אימים של 17 אלף הרוגים ומאות אלפי נפגעים אחרים, במקרה של ארוע חמור. מה שקורה עכשיו –
במו ידיהן מגבירות הרשויות, ועירית חיפה בראשן, את ייתכנותו וסבירותו של ארוע כזה.

הירוקים של חיפה לא רק מתריעים, מזה שנים גם מציעים פתרון:
א. העתקת המיכלים המסוכנים והטמנתם תחת הקרקע באזורים לא מיושבים.
ב. מניעת הקמתם של מפעלים נוספים המזהמים ומסכנים את סביבתם.
ג. שימוש בשדה התעופה הצבאי רמת דוד לטיסות שכר תיירותיות.
ד. לימודי טיס פרטי במטוסים קלים – לא במפרצנו!

בברכה, שמואל גלבהרט
אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

4 תגובות

  1. הראל לייבוביץ :

    מאכזבים אותי כל פעם מחדש הגופים הירוקים. ההתייחסות למפרץ חיפה הוא ביזיון אחד גדול. בכל פעם שיש אירוע בטיחותי, תאונה או אסון, העניין הציבורי בו מחזיק מעמד שבוע – שבמהלכו אנו נתקלים במאמרים שכאלה, אחוזי עצות ויוזמות, וכשהעניין נעלם – כך גם נעלמים המייעצים והיזמים.

    יפה מאוד שיש לירוקים בחיפה הצעות לפתרון, אבל הצעה זה דבר מאוד יפה על הנייר – והיא יכולה להיות עוד יותר מרשימה כשהיא הופכת למציאות בפועל.

    מדוע בשיגרה השוטפת אין לחץ יומיומי כבד בכל הקשור לסכנות שבמפרץ חיפה?
    להתעורר ביום למחרת שיקרה אסון איזורי עם נפגעים בנפש, ופגיעה חסרת תקדים בסביבה – להתנהלות שכזו כבר התרגלנו, למרבה הצער.

    הסכנות הסביבתיות ובכלל אלו הטמונות תודות למפעלים במפרץ חיפה, לאוכלוסייה האזרחית החיה מסביב – צריכות להיות יום יום על סדר היום האיזורי, בהובלה של הירוקים. שיפגינו מול המפעלים, יחסמו כבישים, ירעידו שולחנות דיונים עד שמשהו ייצא אל הפועל.

    להזהיר ולהתריע, זה לצאת מידי חובה. לעשות – זו כבר הגדולה האמיתית.

  2. לקסי :

    בחירות של ה"ירוקים", שדה-בריר כדוגמה

    תשובה להראל ועוד משהו.
    הכוח החזק ביותר במחנה "הירוקים" הוא החברה להגנת הטבע.
    כשזו – החלה"ט – מחליטה להיאבק בעד/נגד איזהשהו מעשה או אי-מעשה, הרעש התקשורתי שהיא יוצרת מוציא הרבה מאוד אנשים מבתיהם ובמקרים רבים גם משיג תוצאות.
    אולם הבחירות של החלה"ט באיזה מאבקים להשתלב / להוביל ובאיזה לעמוד מהצד ולכל היותר לצקצק בלשון, הבחירות האלה אינן מובנות.
    כך במפרץ חיפה, שם קולם אינו נשמע וכך בשדה-בריר שליד ערד.
    האם זה כאשר המאבק הוא על איכות סביבה המסכנת חיים ובריאות אבל מנגד ניצבים אינטרסים כלכליים?
    או האם הם "רק" שבויים בקונספציה שבעלי החיים מסוג homo sapiens אינם נכללים במינים המוגנים?
    "לו היו לי עלי גביע אז היה מצבי אחר…"
    (ולס להגנת הטבע)

  3. איתי :

    הראל,

    אם תקיש על התגית שמואל-גלבהרט תגלה שהוא וסיעת הירוקים של חיפה מתעסקים בנושאים האלה ללא הפסקה. כמו כן יש פעילות מתמדת של מגמה ירוקה, שרובה לא מתפרסמת כאן.

  4. איתי :

    לקסי,

    זו לא הפעם הראשונה שתושבי ערד מרמזים כאן על סיבות מסריחות לשתיקה של החלהט בעניין שדה בריר.

    השתיקה הזו ניתנת להסבר בשלוש דרכים לפחות: לגיטימית, מסריחה, ולגיטימית-מסריחה.

    אחת, בחירה אסטרטגית ולגיטימית לחלוטין של החלהט בהגנה על *הטבע* ולא בהגנה על *האדם*, מתוך הנחה שיש די אנשים וגופים מאורגנים שישמיעו את קולו של האדם הנמצא בסכנה, ואילו לבעלי החיים, לצמחים, לדיונות ולמצוקים אין קול.

    מבחירה זו נגזר סדר עדיפויות במאבקים: אתר שיש בו נוף נפלא וייחודי או חיות/צמחים נדירים ידורג גבוה יותר מאתר שהוא פחות ייחודי, שהרי המטרה היא "הגנה על הטבע" ולא "הגנה על הציבור מסרטן ומחלות ריאה".

    לראייה – החלהט נאבקה קשות כמה שנים באחים עופר למנוע כריית פוספטים ב"חצבה מערב" (והר נשפה בנגב הדרומי), שטח שהוא עם כל הכבוד יותר מרהיב ופראי מהמישורים הסמוכים לערד. כמדריך בחלהט, גם אני השתתפתי בעצרת מחאה והבאתי את החניכים שלי לשם.

    אפשרות שניה ולא בלתי סבירה היא שהאחים עופר תורמים כסף גדול לחלהט (שמצבה הכלכלי רעוע כרונית כך שהיא זקוקה מאוד לכסף) עם רמיזה בקריצה שהכסף הזה מותנה בכך שהנתרמים יהיו ילדים טובים ולא יעשו בעיות בעניין שדה בריר, מפעלי ים המלח ועוד. חיפשתי בגוגל אם יש בעלי הון שתורמים לחלהט – לא מצאתי (אולי כדאי להציע חוק בעניין).

    בין שני מקרי הקיצון הללו ישנה אפשרות ביניים: האחים עופר סיכמו במפורש עם החלהט שהם לא יכרו בחצבה מערב למרות שיש להם אישור מהמדינה, בתמורה לשקט בעניין שדה בריר. כלומר השתיקה לא נקנתה בכסף אלא במחיר שמירה על האינטרסים שהחלהט שומרת עליהם על פי יעודה ומחויבותה לחברים ולתורמים שלה.

    אני מניח שלפעילי שדה בריר יש עדויות מוצקות ואולי אפילו ממוסמכות שמאפשרות להכריע בין האפשרויות – אז יאללה תוציאו את זה החוצה במקום לרמוז רמיזות בטוקבקים. אור השמש מחטא הכל, גם את הארגונים הירוקים.

    [נ.ב. במהלך חיפוש מידע לטוקבק נתקלתי באתר של "הרעים" בחדשה מרעישה שלא פורסמה כאן בעניין הבגצ וחבל]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.