חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

זהבה גלאון: עופר עיני מוותר בשמכם על זכותכם לפרטיות

נושאים דעות, זכויות אדם, ח"כ אורח ב 9.07.08 6:10

בטור השבועי של חברי כנסת, אנו מארחים הפעם את חה"כ זהבה גלאון ממרצ. אתם מוזמנים לשאול את חברת הכנסת שאלות בטוקבק, על נושא המאמר או על נושאים אחרים, ואנו נרכז את השאלות ונעבירן הלאה



הפקרת זכויות עובדים


מאת: חה"כ זהבה גלאון, יו"ר סיעת מרצ בכנסת

עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, ושרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, התחילו, כנראה, להאמין לסופרלטיבים שקשרו להם בעיתונות, ולכן, אינם מסתפקים רק בגיבוש הסכמי-עבודה במשק, אלא, מבקשים להחליף את המחוקק ולכפות את רצונם על הציבור כולו. אפשר היה להתייחס למגלומניה הזו בקלות ראש, אלמלא הפכה להיות איום ראשון במעלה על הדמוקרטיה ועל זכויות-האדם בישראל.

ההסכם שחתמה ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שמאפשר למעסיק לחדור לתיבת הדואר האלקטרוני של עובד ללא אישורו וידיעתו, במידה והמעסיק חושד שהעובד נוהג שלא כחוק,  הוא פגיעה בזכות לפרטיות, שמעוגנת בחוק-יסוד כבוד-האדם וחירותו, ומוכרת כזכות חוקתית במדינת-ישראל. הדבר חמור שבעתיים, מכיוון שההסכם גם קובע, שבמידה והמעסיק אינו חושד בעובד, ומעוניין לחטט בתיבת הדואר שלו ללא סיבה, הוא יכול לעשות זאת מעתה, גם מבלי לקבל את הסכמת העובד, אך עליו לאפשר לעובד להיות נוכח בזמן הבדיקה.

הסכם זה, הוא תוצאה של פשרה רקובה שנולדה בעקבות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, על החלטה שהתקבלה בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שפסק נגד עובדת, שתבעה את מעסיקה על שנכנס לתיבת הדואר האלקטרוני שלה בעבודה. בית-הדין האזורי לעבודה קבע כי זכות הקניין של המעסיק גוברת על הזכות לפרטיות של העובד ולכן התיר את החדירה לתיבת-הדואר.  ובית-הדין הארצי סמך את ידיו על הפשרה שהתגבשה.

אך לא רק זאת, ההסתדרות ולשכת התיאום החליטו לא להסתפק בהסכם ביניהם, והודיעו שבכוונתם לפנות לשר המסחר והתעשייה אלי ישי, ולבקש ממנו להחיל את ההסכם באמצעות צו-הרחבה על כלל 2.7 מיליון השכירים בישראל. המשמעות היא שמעסיקים יוכלו לפלוש גם לתיבות דואר אלקטרוני פרטיות שלא סופקו על ידי מקום העבודה, כדוגמת Gmail ודומיהן, ואף לקבצים אישיים במחשב עצמו, בהסתייגות הבעייתית, שהמעסיק יהיה מחויב לקבל את הסכמתו של עובד.

האדונים עיני וברוש התבלבלו בהבנת מהות תפקידם. ארגון עובדים יכול לייצג עובד בעניינים חומריים-כלכליים, אך הוא לא יכול לוותר בשמו על זכויות-האדם שלו. בקצב הזה, מחר עלולה ההסתדרות להתחייב בשם עובדים שהם לא ישתתפו בהפגנות, ומחרתיים, הם לא יוכלו לשלוח מכתבים למערכת.

כמו שההסתדרות אינה יכולה לוותר בשם עובדים על חופש-הביטוי וההפגנה שלהם, כך היא אינה יכולה לוותר בשמם על הזכות לפרטיות, ולאפשר ל"אח הגדול" לעקוב אחר כל צעד שלהם.

ההחלטה שהחדירה למחשבים, תעשה בהסכמת העובדים היא בדיחה עצובה, שנועדה לסמא את עיני הציבור. הרי בנסיבות כאלה לא ניתן לדבר על הסכמה חופשית אמיתית של עובד, שיחשוש מפיטורין אם יביע את התנגדותו לרצונו של המעסיק. למעסיקים ניתנו כלים שיאפשרו להשליט אוירה של חשדנות ופחד, ויפגעו במוטיבציה של העובדים שלהם. קשה לתאר מצב, שבו עובד יעז להתקומם כנגד מעסיק שידרוש ממנו גישה למידע הפרטי ביותר שלו, כי הוא גם יודע שאין לו עכשיו ממי לבקש סעד.

ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הפריזו הפעם בניסיונם להשפיע על הנורמות השלטוניות והחקיקתיות, תוך רמיסת זכויות העובדים. אין להם מנדט להחיל את ההסכם על כלל השכירים במשק,  והם עדיין לא תחליף לכנסת לממשלה ולשלטון מסודר. יש לקוות שהשר אלי ישי, שר-המסחר והתעשייה יבהיר להם היטב, שמדינה מתוקנת צריכה לשמור על זכויות העובדים שלה, ואם הארגונים שצריכים לעשות זאת נכשלים במשימתם, הוא בוודאי לא ייתן לכך יד.

כמו שבדמוקרטיה רוב מוחלט אינו יכול לשלול זכויות ממיעוט, כך בארגון עובדים הוא לא יכול לשלול ולוותר על זכויות חבריו. על זכותו של אדם יכול להתמקח רק אותו אדם עצמו, ובמקרה זה, רק אותה עובדת שהתלוננה כנגד המעסיק שחדר לפרטיותה. לא בכדי קוראים לזכויות-האדם, זכויות הפרט, כי זכויות אדם זה לא עניין קולקטיבי, זה עניין פרטי, ואין שום זכות לשום ארגון להפקיע אותו ממנו.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

9 תגובות

  1. אלעד הן :

    אני לא מכיר את פרטי ההסכמה. ממה שקראתי הבנתי שהיא לא טובה בהרבה מהמצב הקיים מבחינה חוקית (שכאמור, מאפשר גישה של מעסיקים למחשבי עובדים על בסיס זכות הפרט הידועה שגלאון כ"כ אוהבת, הלא היא זכות הקניין), אבל שהיא כן טובה ממנו במידה.

    בנפרד מהשאלה הזאת (שגלאון חופשית לדון בה, אבל לא ממש עושה זאת. שתביא קישור או ציטוט מההסכם כדי שנדע שמה שהיא אומרת נכון), נראה שגלאון, כמו נאו ליברלים רבים, בעיקר מזועזעת מהמו"מ הקיבוצי. זה, ולא שלטון ההון או דברים אחרים, הפך בעיניה "להיות איום ראשון במעלה על הדמוקרטיה ועל זכויות-האדם בישראל."

    לא אגן על ההסתדרות על דבר שאני לא בקי בפרטיו, אבל מו"מ קולקטיבי על זכויות הוא לא רק נכון הוא הדרך הכי נכונה.

  2. נמרוד אבישר :

    "כמו שבדמוקרטיה רוב מוחלט אינו יכול לשלול זכויות ממיעוט, כך בארגון עובדים הוא לא יכול לשלול ולוותר על זכויות חבריו. על זכותו של אדם יכול להתמקח רק אותו אדם עצמו" – נדמה לי, שלא מוגזם יהיה לקבוע כי משפט זה שומט את הקרקע המוסרית מתחת לרובה של הפעילות הפרלמנטרית של חברת הכנסת גלאון.

  3. ירדן :

    לגיטימי לומר שיש זכויות בסיסיות שעליהן קבוצה לא יכולה להחליט אלא רק האדם היחיד. זה לא אומר שאי אפשר להתאגד ולהשיג שכר שווה עם קבוצה של אנשים.

  4. איתי :

    אלעד, נדמה לי שהתגובה שלך עוסקת מעט מאוד בטענה הספציפית של גלאון ולוקה בספקנות ("תביאי ציטוט") שהלוואי שהיית מפנה כלפי חברי המחנה שלך-שלי. נדמה לי שגם אתה תסכים שאף על פי שמו"מ על זכויות צריך להתנהל דרך ארגון יציג, ישנם דברים שלראש הארגון אין לגיטימציה לוותר עליהם. השאלה היא רק איפה עובר הקו האדום.

    שנית, מספר האנשים שניתן לגרום להם לא להצביע עבור מפלגה או מועמד בעזרת הדבקת התגית "זהירות הנה ניאו ליברל!" הוא אולי כמה אלפים במקרה הטוב. לרוב האנשים הטרמינולוגיה הזו לא אומרת דבר.

    מצער מאוד שאי אפשר לשתף את עופר עיני בשיח הזה, למשל עי שליחת מיילים.

    אתר ההסתדרות החדשה נמצא כבר חודשים בבניה http://www.geocities.com/gilsplace.geo/ בדיוק כמו האתר האישי של היור לשעבר – עמיר פרץ

    מי שמכיר את הדואל של עיני – אנא רשמו אותו כאן

    שאלה לחה"כ גלאון – לדעתי הנוהג שלך ושל חברי כנסת אחרים לעתור באופן תדיר לבג"צ כנגד החלטות כנסת, ממשלה או גופי שלטון אחרים פוגם בטווח הארוך הן בסמכות הכנסת והן בסמכות בג"צ הנתפס כמוסד אנטי דמוקרטי מוטה פוליטית. מה תגובתך?

  5. אלעד הן :

    הנקודה היא שהיא בעצמה כותבת שבמצב הדברים הנוכחי החוק אינו מגבה את הזכות לפרטיות אלא את זכות הקניין.

  6. יהונתן :

    אלעד,
    א. הזכות לפרטיות היא חלק בלתי נפרד מהזכות לקניין.
    ב. [גילוי נאות וכו': שוחחתי עם זהבה לא רק על הנושא הזה אלא גם על נושאים אחרים ואני תומך בה לאורך כל הדרך] אני הייתי שמח לשמוע קצת על המאבק בסחר בנשים ועל המאבק במשטרה שמסרבת להאבק בסחר בנשים.

  7. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    לכבוד ח"כ גלאון שלום וברכה –

    ראשית, לעניין בו עוסק טורך.
    יש לטעמי בסיס לדרישת מעסיק לעיין בתוכן תיבת הדוא"ל של עובדיו, בחשבון השייך למקום העבודה. מן הראוי שהדבר יעשׂה בהסכמת העובד, על אף שמדובר בהסכמה שלא תמיד ניתנת בלב חפץ או נקי מחשש.
    מאידך, אין כל זכות לדרוש גישה לחשבונות דוא"ל פרטיים, בחשבונות gmail, yahoo ואחרים.
    אך אם לאמר את האמת, נראה לי שבמקרה זה המאבק הוא על עקרונות באויר, ולא על זכויות הנפגעות בשטח. עובד המנהל תכתובת בחשבון ג'ימייל יכול לעשׂות כן ללא ידיעת המעביד כלל. רק המעבידים המתוחכמים והחשדניים ביותר יוכלו לדעת על קיומה של תכתובת פרטית כזו. מאידך, עובד שיש לו אפילו קצת מקוריות, יוכל לטשטש את עקבותיו באופן שיקשה מאד על מי שאינו איש מקצוע להתחקות אחרי התכתבויותיו ברשת.
    הקישור בין ההסכם הנ"ל לבין החשש מאיסור עתידי על השתתפות בהפגנות או שליחת מכתבים למערכת נראה לי מופרך מיסודו.

    לפיכך, אפנה אליך שאלה בנושׂא אחר:
    לדעתך, מה צריכה להיות עמדת תנועת מרצ לגבי המדיניות שעל מדינת ישׂראל לנקוט ביחס לארגון חזבאללה?

  8. ירדן :

    שאלה לזהבה גלאון:
    א)האם למצביע פוטנציאלי יש מה לחשוש כי תעלו הצעות חוק שיגבילו את יכולת השימוש שלנו באינטרנט כפי שהיו רוצות חברות התקליטים?
    ב)מה עמדתך ביחס לחוק הטוקבקים? אם את מתנגדת לו, האם תפעלי לביטולו?

  9. שאלות הגולשים לזהבה גלאון :

    […] הטור של זהבה גלאון […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.