חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת נמל אילת – איוולת בהתגלמותה

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 7.04.11 4:00

למה להפריט גוף רווחי מאוד בעל משמעות אסטרטגית לבטחון המדינה ולכלכלתה? אולי כי ככה הדת של נערי האוצר אומרת לעשות. נימוקים רציונליים לא תוכלו למצוא

מאת: ק. טוכולסקי

ישראל מיובשת - הפרטת הנמלים כדוגמה לייבוש מקור הכנסה

ד"ר יפתח גולדמן, חבר יסו"ד ופעיל "עבודה שחורה", מדווח על שיחה מדהימה עם חיים זיסוביץ', שותף בחברת יחסי הציבור של נמל אילת. עוד מקור הכנסה לתקציב שהולך להתבטל תמורת צ'ק חד פעמי

לקריאה נוספת

משרד האוצר פרסם מכרז להפרטת 100% מנמל אילת. נמל אילת הנמל היחידי בכל נמלי ישראל שמאז הפרדת הנמלים ב-2005 העביר למדינה מדי שנה רווח נקי, מוצע למכירה. בשנים האחרונות השקיעה המדינה בשדרוג הנמל וכעת לאחר שהיא גמרה להשקיע ואחרי שהרווחיות של הנמל הקטן בישראל הוכחה במשך 5 שנים רצופות מוציאה המדינה את הנכס המניב הזה למכירה. אין בכך שום הגיון כלכלי, אבל זה לא משנה לממשלת ישראל, היא משרתת רק את מי שעשויים לקנות את הנמל, זה גם לא משנה לבכירי הפקידים באוצר שמוציאים היום להפרטה את הנכסים שהם עשויים לנהל אחר כך בשלב הבא של הקריירה שלהם במגזר הפרטי. הפרטת נמל אילת היא הפרטה לשם הפרטה.

ההסתדרות מאיימת להכריז סכסוך עבודה, לא חס וחלילה בשביל לעצור את ההפרטה. ההסתדרות ארגון העובדים הגדול והחשוב בישראל מודיע שהיא לא מתנגדת להפרטה אלא רק מבקשת להבטיח את זכויות עובדי הנמל. לאור המציאות שיצרה ההפרטה בישראל ב-30 השנים האחרונות או שבהסתדרות לא מבינים את מהות המושג טובת העובדים או שההסתדרות נמצאת כבר במצב כל כך תבוסתני שהיא לא מסוגלת להבין שההפרטה תפגע בעובדים הקיימים, בעובדים שיבואו אחריהם ובעיקר במובטלים ובעובדי הקבלן שההפרטה תיצור.

במקרה הטוב, נמל אילת ישאר חי ומתפקד ולא יסגר לטובת נדל"ן מניב על חוף הים, במקרה הטוב לעובדי הנמל בעלי הקביעות וההסכם הקיבוצי יציעו תנאי פרישה מכובדים בכדי שילכו והם יוחלפו בידי במקרה הטוב של המקרה הטוב עובדים דור ב' ובמקרה הרע בידי עובדי קבלן, וזה עוד המקרה הטוב. במקרה הרע, אחרי שיפטרו את העובדים וינצלו במשך כמה שנים עובדי קבלן להפעלת הנמל, יחסלו אותו לאט לאט לטובת מיזמי נדל"ן מניב ואת הנמל יסגרו לגמרי, יעבירו את הקווים שמגיעים אליו לנמל ישראלי אחר או לעקבה ויעבירו משם את הסחורות או התיירים לישראל. אולי ישאירו רציף לספינות תיירים לצד מוזיאון הנמל שהיה ומלון ה"נמל" על שם הנמל ז"ל.

נמל אילת הוא רק הקורבן הראשון למדיניות המטורפת של הפרטת הנמלים, הפרטה במסגרתה מעבירה מדינת ישראל נכס מניב ויציב לידיים פרטיות. הפרטות נמלים הסתיימו באסונות בכל העולם, כאשר התחרות בין הנמלים חיסלה נמלים מסוימים ויצרה בערי נמל מוקדי אבטלה. תראו מה קרה בגדנסק שבפולין, לא בטוח שפועלי סולידאריות היו ממהרים להלחם במשטר הקומוניסטי אם הם היו יודעים שהמספנות שלהם יסגרו, קורבן לתחרות הפרועה והפרטה. ברמן עיר נמל גאה בעבר היא כיום העיר עם האבטלה והעוני הגבוהים במערב גרמניה כי הנמל שלה נפל קורבן לתחרות מול המבורג וכן הלאה וכן הלאה.

האוצר רוצה שהנמלים בישראל יתחרו האחד בשני לטובת צרכני השירותים, רק מה באוצר לא מספרים מה יקרה כשאשדוד ינצח את חיפה והנמל שם יסגר או להיפך, לא על האבטלה שתיווצר סביב נמל שקרס, לא על הנזק הסביבתי של הגדלת נמל שבולע את תנועת המכולות של יריביו שקרסו, לא על ההדרדרות לעוני של עובדים שנופלים קורבן לתחרות בין הנמלים. לא על אובדן ההכנסות הקבועות למדינה במכירת נכסים מניבים, לא על הקרבת נכסים של הציבור שמנוהלים כיום בראיה ארוכת טווח לטובת המולך של הברונים הממנפים שבאים מרוקנים את הנכס ועוברים הלאה.

הפרטת נמל אילת היא עוד איתות אזהרה, ממשלתו של ביבי עובדת במרץ על הפרטות הם לא נחים לרגע. הם עובדים בשביל הטייקונים בישראל ובחו"ל שרוצים לרכוש בפרוטות נכסים מניבים שבהם עובדים עובדים מאורגנים ולהפוך אותם לשלדים חלולים שמופעלים עד קריסתם בידי עבדי קבלן. את ההפרטה צריך לעצור באילת בנמל הקטן במאבק למען המשך אחזקת הנכס בידי המדינה לפני שמאילת תצא בשורה, בשורת עוד סיבוב של הפרטה.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

36 תגובות

  1. ארז צ. :

    צודק ,כל הכבוד , עמק ססגון, פצלי השמן בחבל עדולם

    הכל משרת אותו כיוון. הפיכת מדינת ישראל וארץ ישראל לנכס מניב לכמה בעלי הון.

  2. חן - מיבשים את החולים :

    שנות ה-90 וה-2000 :שלום ופיתוח

    "בשנת 1992 הכריזה ממשלת ישראל על נמל אילת כנמל אסטרטגי ונכס לאומי למדינת ישראל".
    http://www.eilatport.co.il/CurrentPage.aspx?catid=25&pageid=12

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מה חדש?

    פושעי ההפרטה,בשלטון מאז 1977 ממשיכים במלאכת ה"קודש",החברה לישראל,כימיקלים,חברת "פז" העשירה מאד בה עבדתי,נמלים,בנקים,ובקרוב,גולת הכותרת: מענק של חברת חשמל לאיזה אולירך.
    ומה "שוכחים"?.כמובן את קרבנות ההפרטה,והעובדה שמאות רבות של מיליארדים הולכים לכיסים של כמה משפחות.

    ואחרי כל זה אומרים במתק שפתיים: אין מה לעשות,אין כסף…

  4. מנחם לוריא :

    שתי שאלות ותמיהה אחת:

    שאלה ראשונה:

    זו לא אותה ממשלה שהוציאה RFI לרכבת נוסעים ומשא לאילת וממנה?

    שאלה שנייה:

    זו לא אותו נמל שמהווה חלופה תחרותית לתעלת סואץ ולכן ,בין השאר, הוא רווחי?

    ותמיהה אחת:

    נמל אילת ,דהיום, פלוס רכבת יכול להוות חלופה רווחית ואסטרטגית של המדינה לתחרות בהעברת סחורות ,זולה ומהירה, מהמזרח היצרני (הודו סין ובנותיה) למערב הצמא שנמצא מערבה מכאן. חלופה שהמדינה תהנה ממנה כמשאב לאומי (ממיסים ממקומות עבודה וכמובן מהיותה שחקן בשינוע הסחורות הבינ"ל) ועל כל זה רוצים לוותר? או שמא גם הרכבת לאילת היא ,ככל הפרויקטים התעבורתיים שמ.י נכסים בע"מ, הולכת להפרטה?

    מנחם

  5. מיכאל לינדנבאום :

    גם הרכבת לאילת

    אם הממשלה תהיה רציונלית,לשם שינוי,היא לא תפריט את בניית הרכבת,כי זה ייקח מאה שנה, לאור נסיון הרכבת הקלה בירושלים ות"א.

    הממשלה תבנה בעצמה הרכבת ואח"כ היא תמסור אותה ל"זכיין" המאושר שיופקד על המלאכה הקשה של גזירת הקופונים…

  6. לקסי :

    משהו מהעבר

    לקראת חתימת הסכם השלום עם ירדן ביקרה בירדן ובארץ משלחת של הבנק העולמי שבחנה אפשרות למיזמים של שיתוף פעולה לאורך הגבול עם ירדן.
    אני הדרכתי את הביקור בצד הישראלי.
    יחד איתי היו נציג של משרד החוץ ונציג של משרד האוצר.
    קיבלנו את המשלחת במעבר הגבול הזמני ליד אילות.
    הביקור הראשון היה בעיריית אילת. ראש העיר לא היה בארץ ומי שהציג את התכניות של אילת לשלום היה מנכ"ל העירייה.
    מיזם הכתר שהציג היה ביטול נמל אילת ורכישת שרותי הנמל מעקבה. ביטול הנמל לצרכי נידלון.
    לקחתי את נציג מ. החוץ החוצה ודרשתי ממנו (כנציג הבכיר של הממשלה בסיור) להסתייג מהדברים ולומר שהם לא על דעת ממשלת ישראל, שמדינת ישראל יצאה לשתי מלחמות עם מצרים בעצם על נמל אילת (סגירת מצרי טיראן היתה עילת המלחמות).
    הוא לא אמר דבר.

  7. לקסי :

    הגשר היבשתי

    למנחם (4)
    כתבת: "נמל אילת ,דהיום, פלוס רכבת יכול להוות חלופה רווחית ואסטרטגית של המדינה לתחרות בהעברת סחורות ,זולה ומהירה, מהמזרח היצרני (הודו סין ובנותיה) למערב הצמא שנמצא מערבה מכאן."
    בבדיקות שנעשו בעבר על סמך ניסוי של מה שקראנו "הגשר היבשתי" הסתבר שזה אכן "איסטרטגי" אבל בשום אופן לא כלכלי.
    הרכבת לאילת.
    בעיקר לצרכי הצהרות – לא מאמין (בעקבות מעורבות בעניין בעבר) שממשלת ישראל תלך להגשמת הסלילה.
    סימוני התוואי בערבה הונחו שם בשנות השמונים.

  8. עומר כרמון :

    א) לא ניתן להקים נדל"ן מניב בנמל

    יש תמ"א 13 לחופי אילת – לא ניתן לבנות על קו המים. כך שאופציה זו אינה מעשית.

    ב) נמל אילת מתקיים כיום על ייבוא רכבים וייצוא פוספטים ואשלג. את הרכבים ניתן לקלוט בקלות באשדוד ובחיפה. זה לא יעלה יותר לאף אחד ויסכן פחות את הנוסעים בכביש הערבה.

    ג) בנמל אילת אין תנועת מכולות, מאז שהופסק סבסוד הובלתם. הנמל רחוק מלהיות ביצת זהב כפי שמתואר כאן.

    ד) נמל אילת תופס שטח עצום על חוף הים (איו כמעט חופי ים באילת). מרבית השטח משמש לאחסנת כלי רכב. כך שלא הבנתי מה ההתלהבות הגדולה מהמשך קיומו במתכונת המפלצתית הנוכחית. אפשר להסתפק באילת בנמל קטן יותר.

  9. מיכאל לינדנבאום :

    ל-8 ,
    בהנחה ששטח הנמל גדול מידי,האם לדעתך הוא צריך להישאר בידי הציבור ולרשות הציבור,או שיש ל"הפריטו"?.

  10. עומר כרמון :

    ל-9: המתכונת הנוכחית בה חברת נמל אילת

    מפעילה את הנמל בעזרת מינויים פוליטיים, היא דפוקה מהיסוד. מה עדיף זה או הפרטה? זה כמו בחירה בין דבר לחולירע. לכל שיטה יש את יתרונותיה וחסרונותיה.

  11. מיכאל לינדנבאום :

    ל-10,
    המינויים של הבכירים הם אולי פוליטיים אך הפועלים הם על הסכמי עבודה קולקטיביים.
    בכל "הפרטה" הפועלים יפוטרו ויביאו עבדי קבלן.
    על כן עדיין קיים הבדל מהותי שאין לעבור אותו בשום אופן.

    ההבדל הוא בין חולירע לחיים בכבוד.

  12. עומר כרמון :

    ההסתדרות מנהלת מו"מ על הדבר הזה בדיוק

    לא יכול להיות הסכם ללא שיתוף העובדים. כך גם התחייבה המדינה ב-2005. המאמר לא מדבר על העובדים, אלא מותח ביקורת על הפרטת הנמל באופן כללי.

  13. שאול :

    לא רוצה לקבוע עמדה לגבי נמל אילת ספציפית, ולא על מציאותיות חזון הבלהות שמתואר פה אם הנמל שבו עובדים מעט יותר מ 100 אנשים (http://www.gca.gov.il/NR/rdonlyres/A145D506-139F-42C2-82AA-9DB0118A6433/0/741.pdf) בעיר של 55,000 תושבים יופרט. גם לא על מה בדיוק הבעיה אם יוחלט שבמקום נמל עדיף להקים אתרי תיירות ונופש, או אפילו נדל"ן יוקרתי שיכול למשוך לעיר אוכלוסיות חזקות. כל זה – אין לי עמדה בעניין.
    אבל צריך להעיר משהו חשוב.
    יש הרבה טיעונים נגד הפרטות. אבל הטענה שלמכור חברה רווחית היא זריקת כסף לפח היא לפחות לפחות לא מובנת מאליה. כאשר חברה בבעלות ממשלתית מפורטת, היא נמכרת תמורת איזשהו מחיר. המחיר הזה משקף את הרווחים העתידיים הצפויים לחברה. חברה רווחית – הממשלה יכולה לקבל מחיר גבוה. אם הנמל מרויח 10 שקלים בשנה, והריבית במשק היא נניח 10%, אז מכירת הנמל יכולה לגרוף בערך 100 ש"ח. ואז במקום בעלות על נמל שמניב 10 שקלים בשנה, יהיה לממשלה 100 ש"ח שמניבים 10 ש"ח בשנה. ברור – הרבה הנחות בעיתיות יש בדרך כדי שכל זה יקרה. אבל הנקודה העקרונית היא שזה שחברה היא רווחית לא אומר אוטומטית שמכירה שלה היא בזבוז כסף. בדיוק כמו שכאשר נוחי דנקנר (או כל גוף פרטי אחר) מוכר חברה רווחית הוא לא זורק כסף לפח.

  14. מנחם לוריא :

    השאלה שחוזרת לשולחן הדיונים:

    כמה הנחות יסוד:

    1. הנתונים הכספיים שהוצגו מעלי הם ל 2008 נניח שגם היום נמל אילת הוא חברה רווחית.(תודה שאול על ההארה)
    2. רכבת לאילת ,אם בכלל תוקם, איננה משהו שצריך להביא בחשבון בדיון הזה שכן יעילותה הכלכלית מוטלת בספק, מנקודת המבט של תפעול נמל באילת.(תודה לקסי על ההארה).

    3. עובדתית: נמל אילת הוא שער היבוא לכלי רכב מהמזרח (יפן קוריאה וכו) ונמל היצוא של חלק ממוצרי הלוואי של ים המלח (חלק לא קטן מהם מיוצא דרך אשדוד).אם אינני טועה גם חלק מהנפט מיובא דרכו לישראל ואגב העניין הזה, הנפט זורם צפונה לאשקלון בצינור נפט שבעליו הם מדינת ישראל וממשלת אירן (כן עד עצם היום הזה חלקה של אירן לא הולאם).

    יוצא איפה שמקודת מבט ציבורית גריידא יש ספק גדול בכדאיות הפעלת הנמל באילת. השאלה היא מה לעשות הלאה?

    ישנן שלוש אפשרויות:

    1. כל עוד הנמל הוא חברה רווחית אזי כדאי למדינת ישראל להפעילו הן מבחינת רווחיותו והן מבחינת אספקת מקומות עבודה לכ- 100 משפחות באילת.
    2. אומנם הנמל רווחי אבל העתיד שלו לא מזהיר והחלופות האחרות (נמל עקבה ונמל אשדוד) ,נניח, כדאיות כלכלית וגם במישור בגיאו פוליטי אזי המדינה צריכה למכור את הנמל למרבה במחיר ובתנאי שתדאג לעתיד העובדים היינו תפצה אותם פיצוי מלא וריאלי ותדאג שקונה הנמל ישתית את כוח האדם שלו על זה הקיים.

    3. המדינה ,משיקןלים כלכליים וגיאו-פוליטיים תמכור את הנמל כנכס נדלני למרבה במחיר, וכמובן תפצה את העובדים וכאן ישנן הרבה מאוד אופציות.

    אם לבדוק על סמך העבר סביר להניח שהמדינה תעשה תמהיל של אופציה 2 ו 3 ותמכור את הנמל למרבה במחיר וכן תבטיח לא להתנגד להפיכתו לנכס נדלני. לגבי העובדים. מנסיון העבר הם יכולים לספור את ימיהם כעובדי מדינה ובתנאים שיש היום וכבר להתחיל להתגעגע אליהם.

    אני מוכן לנחש שמשפחת עופר מאוד תהייה מעוניינת ברכישת הנמל, זה מתקשר לשדה בריר שהמדינה מתכוונת לתת להם במתנה. יש פה פוטנציאל לתוכנית יותר גרנדיוזית שכוללת את שדה בריר והבא בתור נמל אילת כעסק חי ובעתיד כנדלן מניב. אם תבדקו את עיסקאות העבר של משפחת עופר עם המדינה ה"חזון" הזה די מציאותי.

    לקסי:

    היו תקופות שבמסדרונות הממשלה לדבר על החוק הבינלאומי לא הייה מעשה גס רוח. בששת הימים ,וכמדומני במידה מסויימת גם במבצע קדש, מיצרי טירן וחופש תנועת האוניות לאילת וממנה היה Kasus belli הנדרש לצאת למלחמה. ובזה תם תפקידו. כבר מזמן בישראל אין הערכה למה שנתפס בדם במיוחד לא כשמדובר בכסף ובדאגת השלטון לנתיניו, ראה לדוגמא את השמירה בישובים ביו"ש שהופרטה ועוד הרבה מאוד דוגמאות אי לא רוצה להסיט לזה את נושא הדיון.

    זה נכון שאם המדינה מוכרת נכס לאומי רווחי היא מן הסתם מגלמת במחיר המכירה את ההפסדים העתדיים ולכאורה אזרחי המדינה לא נפגעים. לצערי באלפי ההפרטות שבוצעו פה ב 4 העשורים האחרונים העקרון הזה לא ממש היה נר לרגלי הממשלות שהיו פה ובוודאי שלא לממשלה הנוכחית הסופר תצ'ריסטית. לכן ההפסד פה הוא כפול: פעם אחת שהמדינה פשוט מוכרת כדי להיפטר מהנכס ובפעם השנייה ,הגרועה יותר, המדינה משליכה לכלבים את האזרחים שלה שלפני רגע קט היו עובדיה. זה כבר קורה כל כך הרבה שלא סביר להניח שמכירת נמל אילת תהייה שונה.

    מנחם.

  15. ק. טוכולסקי :

    לעומר, התמ"א של אילת לא הפריעה לבניית מלון הנסיכה, השנה התפרסמה שוב תוכנית מאושרת לבניית עוד מלון בשמורת טבע בסמוך לנסיכה, אל תתן לתמו"ת לבלבל אותך בטח לא באילת.
    בנוסף, הנמל רווחי, לספינולוגים של מי שיקנו אותו בפרוטות נוח לספר על שחיתות ומקורבים, אבל שורת הרווח מראה משהו אחר.
    לשאול, זה לא חזון בלהות לעיר של 55,000 תוןשבים זאת ירית הפתיחה בדרך להפרטת שאר הנמלים, כשהנמל באשדוד או בחיפה על אלפי עובדים ועשרות אלפי תלויים יפול קרבן זה יראה אחרת, אבל אם הקרב באילת יוכרע יווצר תקדים. מעבר לכך, אילת מציעה כבר היום לא מעט מקומות עבודה בתנאי קבלן בעיקר בתחום המלונאות, להוסיף עוד 100 עבדים לרשימה הולכת ומתארכת?

  16. נדב פרץ :

    בהמשך לדבריו של שאול: אני לא בטוח שהפרטת נמל רווחי היא תמיד דבר רע, ואני יכול לדמיין סיטואציות שבהן היא לא תזיק.
    אבל…
    מהיכרותנו עם ההפרטות בישראל, אנחנו יכולים להיות בטוחים בשני דברים:
    א. ההפרטה תעשה במחיר מגוחך, ושבועיים אחרי חתימת החוזה אנחנו נגלה שהקונה משך דיבידנד שגבוה יותר מסכום המכירה, או תרגיל מלוכלך דומה. שכרה של המדינה יצא בהפסדה.
    ב. אם תהיה איזושהי שמירה על זכויות עובדים בתהליך, היא תהיה מוגבלת מאוד. רוב עובדי הנמל העתידיים יפגעו.

    האם זו ההפרטה החמורה ביותר בישראל? ממש לא. האם יצא ממנה משהו טוב? גם לא.

  17. ק. טוכולסקי :

    נדב
    מתחילים בקטן באילת, אחר כך אשדוד אחר כך חיפה, אחר כך נשאר בישראל נמל אחד במקרה הטוב ויש לנו המון מובטלים והשאר עובדי קבלן.
    המדינה גם לא צריכה להפריט את מקורות הכנסתה. אני וזה לא סוד מתנגד להפרטה נקודה. הגורם הפרטי יחפש תמיד למכסם רווחים, למדינה לעומת זאת יש הסתכלות לטווח ארוך.
    תראו מה קורה בבזק, הבעלים מוכרים את נכסי החברה האחד אחרי השני ומושכים דיבידנדים, מה ישאר מהחברה בסוף? עובדים שאפשר לפטר זה מה שישאר וחוב ממונף עד אין סוף ובעלים ללא אחריות מינימלית.

    הפרטה זה רע, הפרטת נכס מניב למדינה זה רע מאוד. הפרטה במצב שבו זכויות העובדים לא מעוגנות בחוקי יסוד במדינה שיש בה יותר ויותר עבדים זה הכי רע.

  18. עומר כרמון :

    לטוכולסקי - מה שאושר השנה באילת

    הן תוכניות שקדמו לתמ"א 13. מלון הנסיכה, דרך אגב, עבר ולחו"ף. רק השבוע עסקתי בתוכנית חדשה (נחל שלמה), שהוועדה המחוזית מצמצמת אותה באופן ניכר:

    http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=10332

  19. עומר כרמון :

    ואם כבר ידיעות - כך התיחסתי השבוע להפרטה

    הממשמשת:

    http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=10337

  20. @@@ :

    אכן מדיניות ההפרטה מטורפת. אבל..

    השימוש המוגזם שעושים הוועדים בכוח שבידם הוא זה שגורם להפרטת כל מה שרק זז.
    אם הוועדים היו שפויים יותר ולא חולבים את המדינה ללא גבול, כנראה שלא היינו רואים הפרטה מטורפת כזו.

  21. ק. טוכולסקי :

    עומר אל תדאג, אחרי שאחת ממשפחות הטייקונים תקנה את הנמל, מה זה יהיה בשבילה לקבל את האישורים להקים עוד מלון?
    תמיד מוצאים את הדרך להחריג, אני כבר רואה את התעמולה: עוד 1,000 מקומות עבודה, הצילו את אילת מהאבטלה ומהתחרות של עקבה וכן הלאה וכן הלאה.

  22. מיכאל לינדנבאום :

    הפרטה זה פשע

    הפרטת הרווחים(מפעלים ונכסי המדינה מכל סוג) היא פשע נגד האוכלוסייה ומדינת הרווחה באשר מקורות ההכנסה נבזזים.
    היא פשע כלפי העבודה המאורגנת והבטחון הכלכלי באשר כל הפרטה משמעותה פיטורים מסיביים וגידול במספר העבדים בשירות ברוני ההפרטה.

    והחשוב מכולם,ההפרטה מעבירה את עמדות הכח הכלכליות והפוליטיות לידי נוכלי ההפרטה אשר הפכו אותנו לעבדים ואת הממשלה והכנסת למגרש השעשועים שלהם.

    במילים אחרות-המדינה כבר לא שייכת לאזרחיה.

  23. לקסי :

    ותחשבו על מצב שבו אין לנו זכות מעבר בתעלת סואץ… טנטאווי לא-כל-כך חבר שלנו.
    וכשנרצה לשנע מוצרים אל ומן המזרח, גם החברים בעקבה יהיו "לא נחמדים".
    יהיה לא כל כך נוח להעמיס אניה מהמלון היוקרתי שייבנה על הרציף ושיעסיק אלף עבדי-קבלן/מהגרי-עבודה-מסודן…
    אבל זו לא בעייה של שטייניץ היום.

  24. מיכאל לינדנבאום :

    אין רע בלי טוב...

    פשעי ההפרטה והפגיעה האנושה שלה במדינת הרווחה,הם הסיבה להולדת הילד השובב שלנו שנקרא "עבודה שחורה" שמטרתו המוצהרת היא מאבק למען מדינת רווחה.

    אותה מדינה שחוסלה באסון המהפך הימני של 1977 וגרורותיו הממאירות עד עצם היום הזה…

  25. מנחם לוריא :

    ביאור מוסגים:

    השישמוש במילה "הפרטה" איננו נכון ומחטיא את המטרה. הדיון שלפננו מדגים את השימוש הלא נכון במילה ובעטיו רוב הציבור בארץ לא רואה בהפרטה מילה רעה או מעשה גס להיפך.

    הפרטה במינוח הישראלי המדובר היא העברה של שליטה בחברות שבבעלות המדינה לחברות שבפעלות פרטית. אבל אם נסתכל על ההפרטות עד היום נגלה שהשליטה בחברות המופרטות היא של איזה טייקון אבל החברות עצמן אינן פרטיות ורובן נסחר בבורסה של תל-אביב כשבמניות החברה מחזיק הציבור פעמיים: פעם בדרך של השקעה פרטית (תיקי מניות) ופעם באמצעות קרנות הפנסיה שלנו.

    חוסר ההבנה בציבור נובע בדיוק ממה שציינתי בפסקה הקודמת היינו: מצד אחד חברות ממשלתיות נתפסות כעסק לא יעיל ולא מתפקד ומצד שני כשהן מחליפות ידיים עדיין חלק נכבד מהמניות שלהן נמצא בידי הציבור ואז ,לכאורה, הציבור שומר על בעלותו ,ולא מפסיד אותה בעוד החברה הלא יעילה מתייעלת. נציין ,רק, שברוב המקרים אלה באמת פני הדברים אולם ,בשל העדר חינוך והעדר תודעה, הציבור בישראל מעולם לא הצליח ליישם את השליטה שלו בחברות ציבוריות וברובן ישנן נציגי ציבור פשוט כי החוק מחייב הם בכל המקרים בובות ליופי ובעיקר עסקנים פוליטיים שקיבלו מתנה מהפריץ.

    לדוגמא מהשיח הציבורי: רכבת ישראל היא חברה ממשלתית בעלת השליטה היא מדינת ישראל. הרכבת לא רק שלא יעילה היא מושחתת, מנוהלת בחובבנות ולא בטוחה. השיח הציבורי ,אחרי כל אירוע ברכבת, קורא להפרטתה היינו להחלפת הניהול הלא יעיל בניהול יעיל כמקובל בשוק החופשי.

    כמובן שהמציאות היא שונה ומניהול לא יעיל אנחנו מקבלים ניהול מכוון מטרה היינו עשיית כסף לכיסו של הטייקון וששאר בעלי הבית יסתדרו. צריך לציין שהבעלות הציבורית (היינו המניות הבורסאיות) איננה מהווה ואיננה מספקת מספיק כוח לבצע שליטה בחברות הציבורויות כך שגם לציבור יהיו נציגים בהנהלות והאינטרס שלו ישמר.

    רציתי לקחת כדוגמא את בנק הפועלים. הבנק הולאם ב 83 ולפני כמה וכמה שנים המדינה מפטרה מגרעין השליטה בבנק ומכרה אותו למר האריסון שהוריש אותו לביתו שרי. לצערי אינני יכול לסמוך על דוגמא זו משום שבנק הפועלים לא מפרסם באתר האינטרנט שלו את המידע הקשור לבעלי המניות בבנק ולבעלי השליטה בו (אגב בניגוד לחוק אבל למי בכלל איכפת) אז ניקח בנק אחר.

    גרעיון השליטה של בנק מזרחי טפחות (שגם הוא הולאם ב 83) נמצא בידי משפחת עופר ובידי משפחת ורטהיים. ביחד שתי המשפחות חולשות על 51% מהון המניות של הבנק והשאר 49% נמצאים בידי הציבור. כל מי אוחז במניות של בנק מזרחי (מנסיון ועל פי חוק) מקבל את ההזדמנות להופיע בכינוס השנתי של בעלי המניות של הבנק ואפילו יש לו זכויות הצבעה שבפועל אינן יכולות לשנות דבר.

    הינה אנחנו רואים שלכאורה הפרטה איננה דבר נורא כל כך. בנק מזרחי טפחות הופרט ואני ,למשל, יכול להגיע לכינוס בעלי המניות השנתי של הבנק ולהינות מהבורקסים והשתייה על חשבון הבנק ואפילו להצביע ולאשר את הדוחות הכספיים שלו, וזה כי ,מן הסתם, אני חלק מ"הציבור" שיש לו כמה ממניות הבנק.

    כמובן שאין כך פני המציאות בכל המקרים שהמדינה נפטרה מנכסיה הציבוריים לנו ,הציבור, לא ניתנה זכות עמידה כלשהי הדוגמה מעולם הבנקאות היא יוצאת הדופן ולא מונעת מרצון טוב או משלטון הדואג לתושביו אלא מחוקים של המדינה שבחלקם הוכתבו על ידי מערכת הבנקאות העולמית שלא כן המדינה לא תוכל לנהל מסחר עם העולם.

    כדי להמחיש את דברי אתן דוגמא, הדוגמא קצת לוקחת את הדיון למקום אחר אבל נחזור למסלול הדיון בהתייחס לדברים של לקסי בתגובה 23.

    כאשר המדינה החליטה להיפטר מחברת בזק זה קרה כאשר החברה עצמה הייתה רווחית וכאשר פעלה בשוק תחרותי בלתי משוכלל (בלתי משוכלל היינו ללא הרבה שחקנים בשוק וללא רגולציה). כבר כאן נזכיר המדינה אחזה במניות השליטה של בזק אבל לא ברוב המניות הבעלים העקרי של מניות בזק היה ,ועודנו, הציבור.
    בעת שהחל תהליך ההפטרות מהנכס הזה 53% מהון המניות של החברה היו בידי הציבור. כאשר הגדירה המדינה את התנאים הנדרשים על מנת להיפטר מחברת בזק היא קבעה שתי אמות מידה יסודיות וחשובות:
    הראשונה: מאחר ושירותי בזק נדרשים בשעת חירום הרי שתינתן עדיפות לקונה שהוא תושב ישראל, או לפחות יהודי.
    השנייה: המדינה תשאיר בידיה מניית זהב שתאפשר לה להופיע בפני דירקטוריון בזק ולהשפיע על החלטותיו בעיקר על מנת לשמור על המשכיות תפעול מערכות התקשורת בעת חירום.
    עוד דבר שקבעה המדיה במסמכי ההיפטרות מחברת בזק היה: שלשב"כ תינתן גישה טכנית חופשית למתקני בזק. אני מקווה שאף אחד לא צריך הסבר לשאלה למה?
    אנחנו כבר יודעים שהחברה נמכרה ליהודי בשם סבן ושהמדינה אכן השאירה בידיה את מניית הזהב המדוברת.

    אולם, כעבור 5 שנים ,כמר סבן ושות' החזירו לעצמם את ההשקעה ובצידה רווח, נמכרו מניות השליטה בבזק למר אלוביץ. האם משהו שמע שמר אלוביץ חתם או אישרר עם מדינת ישראל את הסכם מניות הזהב? בוודאי שלא הדבר בכלל נשכח והמדינה נפטרה סופית מן הנכס הזה.לציבור האוחז בחלק הארי של מניות החברה אין שום דברך להשפיע על מהלכיה. יתרה מכך בג"צ נגד רשות לנירות ערך שדן במשיכת דבידנט למר אלוביץ מנכסיה הכספיים של בזק (לא מהרווחים בלבד) נדחה בשבוע שעבר וסלל את הדרך לבעלים לרוקן את החברה מנכסיה הפיננסיים (מהונה העצמי) על מנת לעשות לביתו ולציבור (שכאמור אוחז במניות החברה) לא נשאר אלה להביטח בעיניים כלות כיצד החברה הזו הופך מנכס פיננסי איתן לנכס פיננסי רעוע.

    נחזור לנמל אילת: במסגרת הרצון של המדינה להיפטר מן הנכס הזה היא לא חושבת רחוק מידי. העובדים בנמל מוצגים ו/או יוצגו כלא יעילים וכמאימים על המשק בהורדת השעלטר הלאומי ולכן צריך להפטר מהנכס הזה אחת ולתמיד, ולציבור המודאג תתיחס בזה שממילא החברה שתקנה את המנל היא חברה ציבורית שחלק ממניותיה בידי הציבור כך… שהציבור עצמו לא הפסיד רק החליף הנהלה ועובדים לא יעילים בהנהלה ועובדים (עובדי קבלן בד"כ) "יעילים" בעיקר לכיסו של הבעלים החדשים.

    תיכנון לעתיד: מה זה בכלל? אפשרות למדינה לאחוז במניית זהב על מנת להפעיל את הנמל אם טנטאווי ושות' יחליטו שלא להמשיך להיות "חברים" שלנו. נו באמת למי בכלל אכפת הרי אמרנו לא מדובר בהפרטה אלא מדובר ולהיפטר מנכס ושהאזרחים יסתדרו לבד. בדיוק כפי שנסתדר לבד כששרותי חברת בזק ידרשו או ולחילופין כשיסתבר שאיתנותה הפיננסית של החברה ירדה והפכה את המניות של חברות הפנסיה שלנו לנייר שאיננו שווה דבר וחצי דבר.

    מה כבר יקרה אז המאזדות של תשובה יסעו מיפן לאשדוד דרך קייפטאון ואני ואתם ,לא תשובה, נשלם את העלות ולמי שזה נראה דמיוני כנראה נמצא באתר הלא נכון ובמדינה הלא נכונה.

    לקסי, יפה טענת אבל זה פשוט לא איכפת לאף אחד כי לא מדובר בהפרטה אלא בבריחה מאחריות.

    מנחם.

  26. ק. טוכולסקי :

    אני גם בהחלט מבין למה בעיר שיש בה מעט מאוד מקומות עבודה מאורגנים ובעיקר הרבה עבדי קבלן ועצמאים קטנים רוצים להפריט עוד מעוז אחרון של עבודה מאורגנת. חס וחלילה שעבדי המלונות ילמדו ממשהו, אם רק היו יכולים להפריט גם את יוספטל ואת כל עבודות העירייה בכלל היה טוב לגבירים של אילת ולחברות כ"א בה.

  27. חן - מיבשים את החולים ובכלל :

    1. מה שעומר מתאר כאן הוא עד ואריאציה של ייבוש. היינו בסרט הזה.

    2. היתרון של בעלות מדינה – האפשרות להחזקה בתנאים של רווח נמוך ו/או הפסד, לטובת שיקולים אסטראטגיים רחבים יותר ולטווחים רחוקים.
    כרגע הנמל אפילו לא מפסיד.

  28. חן - מיבשים את החולים ובכלל :

    גם המושג ציבורי מבלבל. העובדה שציבור אמורפי בלתי מאורגן ומתחלף באופן שוטף מחזיק במניות של חברה מסוימת, לא הופך את החברה לציבורית, במשמעות המקובלת של המילה, כפי שהיא בשימוש היומיומי.
    הבלבול הזה נוגע גם לבתי-החולים דרך אגב.

    בי" הדסה למשל – הוא פרטי או ציבורי?

  29. נדב פרץ :

    בי"ח הדסה הוא מגזר שלישי, מכיוון שהוא מופעל על ידי עמותת נשות הדסה.

    בבתי החולים יש ארבע קטגוריות: ממשלתיים (ברזילי), מגזר שלישי (הדסה), פרטיים (הרצליה מדיקל סנטר) ומגזר שלישי עקיף, דרך הקופות (סורוקה)

  30. עומר כרמון :

    טוכולסקי - דווקא התהליך ההפוך מתרחש

    ראה נושא שעסקתי בו בשבוע שעבר. ועד עובדים הוקם במפעל בקיבוץ אילות:

    http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=10266

  31. דקל-דוד עוזר :

    יש כאן בליץ על כמה נכסים של המדינה במטרה למכור כמה שיותר לפני הפלת הממשלה.
    כנראה הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים.

  32. דקל-דוד עוזר :

    http://www.shelly.org.il/node/287

  33. מיכאל לינדנבאום :

    נאיביות

    ללוריא,
    ההפרטה פירושה ביזת נכסי ציבור.

    זוהי נאיביות גדולה להאשים את הבנדיטים של ההפרטה ב"בריחה מאחריות" כלפי הציבור.

    הרי מלכתחילה הם כאן כדי לדפוק אותנו.

  34. מבצעים באילת :

    דעה לא פופולארית בבלוג

    תפקיד השוק הפרטי הוא ליצור ותפקיד הממשלה הוא לפקח ולגבות מיסים. כל העסקים שנמצאים בבעלות הממשלה פועלים בתת ביצוע, מטבע הדברים לממשלה אין את הכלים שייש לגופים עסקיים בשוק הפרטי. שיעור המס שהנמל ישלם יהיה גבוה מהרווחים שהוא מציג היום, הוא יהיה יעיל יותר לרווחת היבואנים והיוצאנים ובסך הכל יהיה יותר טוב. רק שלא ימכרו אותו תמורת נזיד עדשים והכל יהיה בסדר, אולי המחירים הזולים שבהם נמכרים נכסי המדינה הפרטה היא מילה גסה בחוגים מסויימים.

  35. מיכאל לינדנבאום :

    שקרים בשרות שודדי ההפרטה

    בתגובה 34 יש מסכת שלמה של שטויות ניאו-ליברליות חסרות בסיס,ובסיומן השקר הגדול:"בסך הכל יהיה יותר טוב".
    למי?,למה?למה?,מי באמת ירוויח ומי באמת יפסיד?

    על זה אף לא מלה.

    כבר 30 שנה,שודדי ההפרטה מספרים "סיפורי פוגי" וצוחקים כל הדרך לבנקים במקלטי המס.

  36. הרכבת לאילת, עובדות המפריכות את דברי בנימין נתניהו :

    […] הנסיעה מאילת למרכז הארץ בשעתיים, תשמש להובלת נוסעים ומטענים מאילת למרכז, ותהווה תחרות לתעלת סואץ – תחרות שהממשל בסין […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.