מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מאבק העובדים הסוציאליים – כך נראה יום עבודה שלנו
נא להכיר, אלו התנאים שבהם אנו עובדים, ועם התגמול המחפיר מהמדינה רבים מאיתנו מתקשים להחזיק בתפקיד
מאת: עו"ס הגר טאוב אפיל
לחבריי ומכרי,
אני כותבת מכתב זה מתוך רצון להביא לידיעתכם כיצד נראית מקרוב אותה "ארץ ישראל השנייה" כפי שכונתה ע'י חברתי הפסיכולוגית ל. אותה ארץ ישראל שהיא חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית, שגורלם לא שפר, ומתוך כך, חוסר משאבים ריגשיים, חומריים, תחלואה נפשית (במקרה של מקום עבודתי) וגורמים אחרים חלקם מחריבים היום במו ידייהם את הדורות הבאים. אלו היחידים והמשפחות אותם אני וחבריי (בעיקר חברותיי, כמאפיין של מקצוע העו'ס) פוגשים יום יום ואמונים, לפחות מבחינת המנדט שניתן לנו ע'י ממשלת ישראל, לדאוג לשלומם ולרווחתם.
בשכונה הנשקפת, על גבעה רחוקה, מחצר גן הילדים הפסטורלית של בני האמצעי, חיים אנשים רבי בעיות. חולי נפשי, פיזי, עוני, דלות ריגשית, אלימות, גילויי עריות, התמכרויות. לצערינו במרבית המקרים ריבוי הבעיות הינו תוצר של הדרדרות עקב חוסר יכולת לטפל בתחלואה המקורית. בתוך כך, כידוע בוודאי לכולכם, מהשכלה כזו או אחרת, ריבוי היילודה בשכבות בערות עוני ומצוקה נפוץ ביותר.
המפגש היום יומי, חשוב, מתגמל, מעניין והכרחי, אך שוחק וקשה.
עיקרו, ליווי מתמשך של אנשים בהתמודדות, בהכלה, במיצוי זכויות ובשיקום. ביצירת קשר משמעותי. בהפגה מסויימת של בדידות ללא מעט אנשים. בדיוניים קליניים בצוות רב מקצועי, כיצד לעזור לאנשים אלו. כל אלו לצד עבודה שוטפת אחרת במרפאה.
להלן מדגם קטן אך מאפיין את היום יום שלנו:
– איש משוחרר מאישפוז פסיכיאטרי, ואין לו לאן לחזור, כי משפחתו קצה בהתמודדות עם מצבי ההחרפה שלו.
-אישה בת 45 ללא שיניים, מתפרנסת מקיצבת נכות.
– חובות של עשרות אלפי שקלים.
– אישה בדכאון מג'ורי, עם 7 ילדים קטנים מאד, 5 בהשמת רווחה של גן רב תכליתי עד 19:30 בערב, ללא כל תמיכה משפחתית.
– הורים שבורים שבנם חלה, הזקוקוים לתמיכה והכוונה, לטיפול.
– תחלואה כפולה של מחלה נפשית והתמכרות, של איש צעיר שאביו המגדל אותו צפוי להכנס לכלא בעוד 10 ימים על עבירת אלימות.
– דירות עמידר שאינם למגורי אדם. עובש, ברזים שבורים, חלונות מנופצים.
– מעשים אובדניים כתוצאה מחולי נפשי /הפרעות אישיות, ומצוקה מתמשכת.
– אדם שמגיע ומקלל וצועק כי לא נענה לבקשתו.
-דיווח דחוף לפקידת סעד לחוק נוער על חשד לגבי שתי ילדות שנפגעות מינית ע'י סבן.
אחי המלומד כתב ברשימה ב"ידיעות" לפני מספר שבועות על הסכנה החברתית בהזנחת משכורות מעמד הביניים של אנשי שירותי חינוך ורווחה שאמורים להחזיק את המרקם החברתי הנמוך ביותר באוכלוסיה. זהו תהליך שמביא להתפוררות חברתית.
אנשים מצויינים בעליי ראייה חברתית ועשייה משמעותית מתקשים לעיתים להחזיק במשרות אלו לאורך שנים, כתוצאה משכר משפיל ובלתי הולם.
אנא תמכו במאבקנו לשכר הולם.
הגר טאוב אפיל היא עו"ס בתחנה לבריאות הנפש
תגיות: בריאות-הנפש, משרד-הבריאות, משרד-הרווחה, סכסוך-עבודה, עובדים סוציאליים
קישור קבוע
10 תגובות
Email This Post
22 בפברואר, 2011 בשעה 7:23
אין ספק, אחד המקצועות הקשים יותר – והפחות מתגמלים והיותר מתסכלים כי לעיתים אין בידך להושיע למרות רצונך העז.
בקיצור אני אתכם.
22 בפברואר, 2011 בשעה 8:50
כל מי שרוצה לעזור מתבקש לכתוב לשרי האוצר והרווחה
הכתובות שלהם פה
http://www.blacklabor.org/?page_id=174
22 בפברואר, 2011 בשעה 10:11
המון בהצלחה לעובדים הסוציאלים, תודיעו מראש על הפגנות במסגרת השביתה.
23 בפברואר, 2011 בשעה 18:38
כל הכבוד ×œ×¢×•×‘×“×™× ×”×¡×•×¦×™×לי×!
העובדים הסוציאלים עובשים קשה ואני מעריכה את העבודה שלהם! אין לי ספק שמגיע להם יותר!
אשמח לעזור לכם במאבק ולהגיע להפגנות. בהצלחה:)
23 בפברואר, 2011 בשעה 23:17
×ž×¡×›×™× ×œ×›×œ מילה
לצערי, המדינה לא מכירה בחשיבות המקצוע. עבורי זה פלא שבכלל הגיעו והתמידו עו"סים רבים בשכר כזה. אני קורא לכל הציבור להירתם למאבק ולהגיע להפגנות שיהיו בקרוב.
25 בפברואר, 2011 בשעה 8:18
×× ×™ רו××” ×ותן בדרך לעבודתן
שתי בנותי הן עובדות סוציאליות. אחת מהן עובדת בשרות הצבורי, וידיה מליאות עבודה ובודאי יעניין אותכן, באיזה "שטח שפוט" היא עובדת. הסכיתו ושמעו- הכרמל המוריק. כנראה המצב הכלכלי הקשה של שכבות הביניים, מוביל לקשיים בחיים המשפחתיים וגם בתי נחשפת למקרים של נשים מוכות שצריך "להגלות לתל אביב.
ומה יקרה ביום שתתחיל השביתה של העובדים הסוציאלים (אני לא רוצה לפרט את המשכורת של שתי בנותי, כי אני מתבייש)
רוב הצבור בכלל יידע שיש שביתה,
לא יהייה כתוב על כך בדפים הקדמיים של "ידיעות אחרונות" כי צריך שם מקום למאמר ותמונה של בר רפאלי וה"גמד" מהאח הגדול
גם בישראל היום לא יכתבו על כך.
נפגשתי אתמול עם חבר נפש שלי, העתונאי והתחקירן (הכי טוב בארץ)
מרדכי גילת. אחד המשפטים שאני אומר למוטי לאורך השנים האחרונות
(בשל עיסוקי ההתנדבותי בתחום אנשים עם מוגבלויות). באם לא תכתוב גם על נושאים
ש"אין בהם דם" אני אדאג שלא תקבל פרס ישראל. ואני אומר לו זאת מתוך כאב, כי לפני יותר מ-20 שנה, הוא גילה חמלה ועזר לי כחבר
לפרסם את ספורו של אחי פגוע הנפש.
לא יספיקו הדפים, לתאר את השליחות
של העובדים הסוציאלים ומנגד קשיי הקיום. למזלי, בעלין של שתי בנותי עוסקים בהייטק, אחרת אסור היה להן להביא ילדים לעולם, אלא עם כן "הסבא היה תומך בהן חודשית"
אויה לנו, שכך נראית המדינה שלנו,למרות כל דברי הגבוהה גבוהה
של נתניהו והשר בדימוס הרצוג
הכל פאקה פאקה, וההוכחה לדברי תהייה כמה זמן ייקח לסיים את השביתה.
אהי מסיים את כתיבתי עם דמעות בעיניים.
25 בפברואר, 2011 בשעה 14:11
מחדקת
חברה שלא תסייע למצילים החברתיים ולאילו שנלחמים כסיירת מטכל חברתית סופה שהתחלואה החברתית תתפשט.
כל מי שהחברה הישראלית יקרה לו שיצטרף למאבק הכל כך צודק.
25 בפברואר, 2011 בשעה 17:04
×× ×™ רו××” ×ותן בדרכן לעבודה -×¢×•×‘×“×™× ×¡×•×¦×™×לי×
אופנן מקפה דה מארקר ניתב אותי למאמר
ולהלן פוסט שכתבתי מ"הבטן
http://cafe.themarker.com/post/2051400/
שתי בנותי עובדות סוציאליות , שתיהן מתייחסות לעבודה כשליחות ומקבלות שכר כאילו עבדו בשליחויות
5 במרץ, 2011 בשעה 11:59
תןמכי×- × ×–×§×§×ª× ×¤×¢× ×œ×©×™×¨×•×ª של עובדת סוצי×לית
נזקקתם פעם לעובדת סוציאלית?
לא מגיע להן.
כשייצאו לרחוב למען מטופליהן ולא למען עצמן – גם הרחוב יתמוך בהן.
כשיעשו באמת למען מטופלים – כרגע זה נראה כמו הליכים ביורוקרטיים של ממלאי טפסים וכסת"חים.
5 במרץ, 2011 בשעה 15:34
אחת הדרישות של ארגון העו"סים הוא החלת ההסכם שיושג גם על העוס"ות המועסקים בעמותות המופרטות
והנה הולך ונרקם לנגד עיניניו הסכם שכר המכונה ריפורמת "עוז לתמורה" האם יחול הסכם זה על אלפי המורים בלתי מאורגנים שמועסקים בחוזים אישיים באמצעות קרנות, עמותות קש וכיו"ב?
חן מיבשים את החולים.