חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איך ליצור את החדשות – זווית נוספת

נושאים על עצמנו ב 22.05.08 6:02

איתמר כהן קרא את הפוסט של יוחאי עילם על קידום נושאים חברתיים-סביבתיים בתקשורת, וביקש להעיר, ולתת טיפים.

1. לפני כמה חודשים התכתבתי עם כתב נדל"ן באחד ממדורי הכלכלה. אמרתי לו, שלא יתכן שבכתבותיו הוא עוסק רק במחירי הדיור באזורים שונים בארץ, ומתעלם מבעיות כמו הפרבור – שיש להן השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות. בפרט, "נזפתי" בו על השימוש בביטוי המזיק מאוד "החלום הישראלי על בית עם גינה", בהקשר חיובי, תוך התעלמות מוחלטת מכך שבפועל, עבור כלל החברה מדובר ב"חלום בלהות".

לאחר זמן מה, הכתב פרסם, במפתיע, כתבה קצרה על בעיית הפרבור. לא שכחתי להחמיא לו – הן ישירות, במייל, והן בהפנייה מבלוגי (מדי פעם אני מפנה את קוראיי לכתבות נבחרות, ולא שוכח לשלוח את הקישור לבלוג לכתבים, כדי להחמיא להם. כשמגיע – מגיע).

בהמשך הגיעו כתבות נוספות שלו על הנושא, ומנקודת מבט מאוד "ירוקה". שוב, לא שכחתי להחמיא ולפרגן.

2. הכנת כתבה חדשה, ובפרט כתבות כמו שלי, שהן עמוסות בקישורים למקורות ראשוניים, היא טרחה עצומה. לפיכך, עם הזמן, יצרתי לי מאגר של כתבות מוכנות על הנושאים שמטרידים אותי (פרבור, האחים עופר, אולמרט, כימיקלים לישראל וכו'). בכל פעם שאחד הנושאים נהיה אקטואלי, אני "שולף" מהארסנל כתבה ישנה, קצת עורך אותה בהתאם לנסיבות החדשות ו… הופ! יש כתבה חדשה. כך, למשל, הכתבה שלי "הצד האפל של כיל" פורסמה 3 פעמים: פעם אחת – סתם בבלוג; בפעם השנייה – כשכי"ל היתה בכותרות, בעקבות התוצאות העסקיות המצויינות שלה – ואז "דה מארקר" קידמו את הכתבה שלי לדף הבית של "דה מארקר"; ובפעם השלישית – כמה חודשים מאוחר יותר, כשב"דה מארקר" נכתבה כתבה מאוד מחמיאה על כי"ל – פניתי ל"דה מארקר", והם שוב קישרו את הכתבה שלי על כי"ל לדף הבית.

בנוסף, חברים טובים מטקבקים לעתים קרובות, לעתים אפילו מיוזמתם, לכתבות על מעלליהם של האחים עופר (יש כאלה כמעט כל יום. הם לא נחים לרגע). בטוקבקים חבריי מקשרים לעתים קרובות לאתר שלי על האחים עופר. זה מביא גם רייטינג, וגם קידום בגוגל.

3. הפל "תיקים" על חבריך.

כל מאבק צריך להיות ציבורי. יש לך חברים לא פעילים? כאלה שלא מוכנים לעשות, כלום, אבל כלום? בקש מהם טובה "אישית". פעם, שיעזרו לך לנסח מכתב לח"כ. פעם אחרת, שיציעו כותרת מביאת-רייטינג לכתבה שלך. או שיציעו עיצוב לכרזה על הפגנה, או סיסמא קליטה להפגנה – איש איש על פי כישוריו.

כך משיגים שני דברים: א) עזרה, שהיא מועילה כשלעצמה. ב) מי שקרא את הכתבה שלך, הגיה, תיקן וכו' – הפך להיות מעורב. אולי הוא ידבר על זה עם חבר לעבודה. אולי בפעם הבאה שהוא יראה כתבה על אותו נושא, הוא יטקבק. וכן הלאה.

4. פרגן. יש נושאים חשובים שאתה לא מספיק לעסוק בהם, אך חברים אחרים מטפלים בהם? קשר אליהם. הגב לרשומות שלהם. גם כדי לעזור ולפרגן – וגם בבחינת "שלח לחמך". בעתיד, הרי, אתה תזדקק לעזרתם – בהפצת עצומה, או קישור לפוסט חשוב שלך, וכו'.

בהצלחה לכולנו!

נ.ב. ומכיוון שפטור בלא כלום אי אפשר – הנה תזכורת:

התכנית הסודית למלחמה בשחיתות

נערך על ידי טל
תגיות: ,

2 תגובות

  1. a :

    בזמנו היה דיון בבלוגים על יכולת השפעה ו"בכירי הבלוגרים" היו תמימי דעים שכדי להשפיע כדאי שיהיה לך בלוג עצמאי (כלומר לא בתפוז,ישראבלוג,קפה דה-מרקר וכו'). אפילו נערך כנס בנושא (טל גלילי חברנו בין מארגניו) כדי לשכנע אנשים לפתוח בלוג עצמאי וללמד אנשים שאינם חובבי טכנולוגיה לעשות זאת.

    ממה שאתה מספר נדמה לי שכדי להגיע לתודעה ציבורית רחבה אולי עדיף בלוג בקפה דה-מרקר!

    הרגשה דומה יש לי גם בעקבות טקסטים של חבריך לקפה שי כהן שכותב כמוך על איכות סביבה וגם הרבה על זכויות עובדים, ושושי פולטין שכותבת על המשבר במערכת החינוך.

  2. איתמר כהן :

    שושי פולטין ושי כהן שניהם עושים עבודת קודש. לעתים קרובות אני מפנה את קוראי הבלוג שלי לפוסטים מומלצים שלהם, וגם הם מקשרים לפוסטים שלי. לקפה יש הרבה מאוד חסרונות, אבל לפחות מבחינת הקשרים וההיכריות בו הוא מאוד מועיל. בנוסף, אם כתבת פוסט מספיק חשוב ומעניין, שצד את עינו של העורך, הוא יקושר לדף הראשי של "דה מארקר", דבר שמביא אלפי כניסות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.