עופר עיני שותף לסירוס חוק אחריות המזמין
חוק אחריות המזמין, יוזמה ברוכה של שלי יחימוביץ' ודב חנין, "אומצה" על ידי הממשלה, ושונתה באופן המעקר את ההצעה מתוכן. יו"ר ההסתדרות עופר עיני, ויו"ר איגוד התעשיינים שרגא ברוש סומכים את ידם על החוק החדש של הממשלה. עמי וטורי, מארגון כח לעובדים מתנגד למתכונת הנוכחית של החוק. הסרת אחריות המעסיק בפועל וההפרדה בין עובדי קבלן מקבלנים שונים לא מקובלים על כח לעובדים. בתגובה שלהלן, יש ביקורת חריפה על ההסתדרות בראשות עיני.
אנו מתנגדים למתן לגיטימציה לטווח ארוך להעסקה באמצעות חברות קבלן וכוח אדם.
לכן אנו בעד הצעת החוק המקורית שקבעה כי הנהנה הסופי, כלומר המעסיק בפועל, אחראי באופן מלא על תנאי עבודתם ושכרם של עובדיו המועסקים דרך חברת כוח אדם או קבלן.
מבחינתנו כל הפרדה בין המועסקים באופן ישיר ובין המועסקים דרך כוח אדם/קבלן היא הפרדה מלאכותית.
לכן סניפי העובדים שלנו מתוך עיקרון לא כוללים הפרדה כזו וסניף עובדים לפי מקום עבודה יכלול תמיד את כל העובדים במקום העבודה שבחרו להצטרף לכוח לעובדים בלא הפרדה לפי קריטריונים אלו.
אנו מכירים במגבלות החוק הרואה לעיתים בקבוצות אלו "יחידות מיקוח נפרדות". אלו מגבלות שלעיתים יש צורך להתחשב בהן בעת מאבק ספציפי בטווח הקצר אם הדבר יביא לשיפור מיידי בתנאי עבודתם של עובדי אותם חברות כוח אדם. אבל לא זו הדילמה שעומדת פה בפני ההסתדרות הכללית.
הסכמתה של ההסתדרות הכללית לחבור אל הפשרה שנועדה לקבור את החוק המקורי היא המשך של הדפוס הקבוע אצל עופר עיני. בחירה בתנאי המינימום המעקרים את החקיקה המקורית מתוכנה המהותי (ראה מקרה הסדר הפנסיה העלוב שהחליף הצעת חוק טוב בהרבה), כאשר ההסתדרות משמשת כיריב הפיקטיבי שלכאורה הגיעה להסכמה לאחר מאבק של ממש מול הצד השני (אירגוני המעסיקים והממשלה במקרה זה) ולמעשה משמשת כסוג של נותן שירות למעסיקים. זהו שירות שכל קורא אוביקטיבי מוזמן להחליט מה טיבו ומה אופיו.
לעניין הקנסות המוגברים וההליכים הפליליים. כל שיש לומר הוא – מה עיכב את השותפים הנכבדים עד עכשיו? להסתדרות יש את כל הכלים להגיש תביעות משפטיות כנגד מעסיקים המפרים את חוקי העבודה ויש לה את הזכות המלאה לפעול כנגד מי מתוכם שאינו רוצה לכבד או ליטול חלק בהסכמים קיבוציים ע"י מה שקרוי "צעדים אירגוניים" או בעברית "שביתה". יתכן שעכשיו יהיו כלים קצת יותר טובים אבל אם לא נעשה שימוש של ממש באמצעים הקיימים בעבר, לא מן הנמנע שהאמצעים המשופרים יתגלו בקרוב מאוד כעוד אוסף חסר משמעות של אותיות מתות שההסתדרות אינה טורחת לאכוף.
לקריאה נוספת:
נערך על ידי יוחאיתגיות: דב-חנין, הצעות-חוק, זכויות-עובדים, חברות-כוח-אדם, חוק אחריות המזמין, כוח-לעובדים, עובדי-קבלן, עופר-עיני, עמי-וטורי, שלי-יחימוביץ
21 במאי, 2008 בשעה 15:59
חשוב לי להבהיר כי בעוד החלק הראשון של דברי מייצג את הקו הכללי של כוח לעובדים החלק הנוגע לעייני מהווה כמובן רק את דעתי האישית. הגם שלא נראה לי שיש מי שחלוק על עמדתי זו במסגרת כוח לעובדים.
22 במאי, 2008 בשעה 8:08
שלום רב.
יש טעות בסיסית בכל המאמר, הצעת החוק המקורית היא של ח"כ יגאל יאסינוב מהכנסת ה-16 .
אני סייעתי לניסוח החוק, השדולה בכנסת היתה בהצבעה העלובה בכנסת ה-16 .
כלל חשוב ביותר בכל מאבק זה לשמור על כללי הגינות בכדיי להיות צודק ומנצח.
תקראו בבקשה את הקישור המצורף:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3171256,00.html
תודה.
22 במאי, 2008 בשעה 21:31
מה קורה שם בכנסת הזאת, שמי שמגיע עם כוונות טובות, משנה את עורו כשנבחר? איך אפשר להכניס לכנסת אנשים שישארו נאמנים למטרה שלשמה נבחרו ולבוחריהם? אני מציעה לקבוע מדד אזרחי. נפרסם באינטרנט מדד שבאמצעותו נעקוב אחרי יושרת ההנהגה, אחרי ביצועים בפועל, אחרי נאמנות לבוחר.
ענת
22 במאי, 2008 בשעה 22:58
יצחק
הערה חשובה וכתבה חשובה
מה ההסבר שלך לכך שעמיר פרץ התנגד להצעת החוק של יאסינוב?
29 ביולי, 2008 בשעה 11:58
[…] אין מודל עסקי. אתר שיוצא נגד תאגידים שמנצלים אותנו, נגד יושב ראש הסתדרות העובדים, נגד פוליטיקאים לא ראויים ונגד שרים. אז מי בכלל יסכים […]