חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בדרך לכוח פוליטי סוציאל דמוקרטי: על פוליטיקה מלמטה ופוליטיקה מלמעלה

נושאים דעות, פוליטי ב 13.02.11 6:09

יש לנו חברת מופת שלמה להרוויח, אבל איך עושים את זה? שי כהן מסביר איך עושים פוליטיקה שתוציא אותנו מחוסר האונים ולהקים כח סוציאל דמוקרטי אמיתי

עלינו להציב קו עקרוני ברור וסטנדרט מחייב לעמדה הסוציאל דמוקרטית, צריך לעסוק בחיבור מעגלים מתרחבים בציבור, תוך העמקת שותפות סולידארית בין כוחות וקהילות שונות. יש לטפח מסגרות התארגנות ומאבק שיאפשרו לעוד ועוד נשים וגברים לפרוץ את מעגל חוסר האונים הפוליטי, ולחבר את כולם במסגרת פוליטית סוציאל דמוקרטית גם בהתנהלותה הפנימית.

כדי שיקום פה כוח שמאל אמיתי, עלינו לדחות בשאט נפש את העסקאות הנרקמות בקומות הגבוהות של בניני משרדים מפוארים להחייאת מפלגות והרצת אישים שאין ביניהם ובין סוציאל דמוקרטיה דבר, פוליטיקה סוציאל דמוקרטית תבנה מלמטה, מלמעלה יכולים לנחות עלינו רק העתקים דהויים של העבר. אם נצליח ליצור תנועה וכוח פוליטי סוציאל דמוקרטי אמיתי – תחרות בין פרטים וקבוצות על זכויות ראשונים ומיקומם ברשת הנרקמת בשלב מוקדם זה היא חסרת תוחלת, שכן על כוח כזה להתנהל, מעצם הגדרתו – ברמות גבוהות של דמוקרטיה פנימית והשתתפות פוליטית.

כך התרגלנו – הדיון ב"דבר הבא" הוא, במידה רבה מתוך חוסר וריקנות גדולה, ובאופן מצער לא פחות- כתולדה של כישלונות אלקטוראליים ופוליטיים מרובים, לב ליבו של הדיון הפוליטי בשמאל הישראלי מזה שנים. הדיון הבלתי פוסק במנהיג, ב"מערך" או בסיסמת הבחירות שיצילו את המצב הוא עקר ומזיק לא פחות מהמיקוד החד ערכי בשאלות הפתרון המדיני ועוולות הכיבוש בסגנון "שלום עכשיו" (אל תקפצו- גם אני הייתי בכל העצרות ההן – והנה ה"עכשיו" הוא כבר אחר כך והשלום מבושש לבוא ואולי אף מתרחק והולך)  כדי להצליח יש לעסוק ממש (ופחות לדון) בהתמודדות ממשית עם כל מה שלא עשינו בעבר כדי לייסד דרך פוליטית ראויה ואפקטיבית שתוכל להוות אלטרנטיבה לשלטון הניאו-ליברלי.

ניסוח חד משמעי ולא מדולל של הדרישה הסוציאל דמוקרטית לשוויון, למדינת רווחה ובה השקעה לאומית חכמה, שירות ציבורי גדול וחזק, לחלוקה סבירה של הנטל ומיסוי ראוי של רווחי חברות, הון וירושה. הנו צורך חשוב ודחוף בכדי להפסיק את נשף המסכות של נסיכי ההפרטה וברוני כוח האדם המתחפשים לעת בחירות פנימיות וארציות כעופות כעורים הלובשים נוצות חיזור עונתיות בעת הייחום. אמירה ברורה נגד הפרטה וחיסול נכסי הציבור, בעד הרחבה תקציבית וחיזוק זכות ההתאגדות והעבודה המאורגנת- יספקו לנו סרגל מדידה ישר וברור, וישאירו אותנו מעטים יותר אך חזקים יותר – כשנוכל להסיר מעל גבנו שכבה של טפילים פוליטיים המשרתים את ההון ובעיקר כקבלני משנה של משרתיו האמיתיים בליכוד ובישראל ביתנו.

על ניסוח של סטנדרט סוציאל דמוקרטי כזה צריך לעבוד מהר ובאופן ענייני, להציב סטנדרט פשוט וברור לעצמנו ולציבור בסוגיות הכלכליות והחברתיות המרכזיות, ולאפשר המשך דיון מעמיק יותר לגבי הפרטים לקבוצות שונות ולמוסדות המשותפים שעוד יבנו בעתיד. התחלות טובות לדיון הזה כבר מתרחשות בשטח – יש לגשת למסמכים שיציעו קבוצות שונות ללא אינטריגות ואגו ובלא להתעקש על חיבור פרוגרמה מלאה- אותה ניתן יהיה להשלים באופן משתף ורחב בהמשך.

חיבור מעגלים מתרחבים לחזון הסוציאל דמוקרטי יכול להיעשות רק תוך מאבק משותף והדברות של שותפים לדרך עם מגוון קבוצות וקהילות הנאנקות תחת הסדר הניאו-ליברלי. מאבקים כנגד אי השוויון וניצול בעבודה, כנגד יוקר המחייה, משבר הדיור ועול המיסוי העקיף, לשמירה על טובת הכלל בשימוש במשאבי טבע ובפיתוח, מאבקים על חינוך ראוי ובהישג יד לכולם- כל אלו ורבים נוספים הם שדה הקרב הנוכחי במאבק מול שלטון ההון, יש להיות נוכח בהם, לטפח בהם כוחות העולים מהשטח ולהירתם למאבקם תוך יצירת זיקה, גם אם בהדרגה- לסטנדרט סוציאל דמוקרטי ושותפות פוליטית רחבה.

מאבקים והתארגנות בשטח במקומות עבודה וקהילות הם גם האתר בו ניתן לנצח את חוסר האונים הפוליטי הנרכש ולאפשר ולחבר מעגל חדש של מנהיגות חברתית ופוליטית מתוך ולמען הציבור הרחב. הניצחון האמיתי על מבנה פוליטי המשרת את ההון והאינטרסים שלו חייב לכלול גיבוש שונה וחדש של אופי המנהיגות, רק אלפים של מובילים מתוך קבוצות שונות בחברה, שיהוו דרג נגיש ואמין של מנהיגות אזרחית של ממש, יוכלו להוות משקל נגד אמיתי למנגנונים הפוליטיים הדכאניים והחשופים לכוחו המשחית של ההון הגדול. אתרים אלו של צמיחת מנהיגות מכל שדרות העם יכולים להיות גם רגע הניצחון של קבוצות בתת ייצוג- נשים וקבוצות זהות אתניות היכולות וחייבות להיות שותפות להובלה.

רסיסים רבים של מנהיגות ומאבק מסוג זה כבר קיימים בשטח. האתגר הגדול הוא ביצירת שותפות של אמון וחיבורם של רסיסים אלו לפסיפס משותף (משימה הדורשת שילוב של רשת חזקה ודרגות גמישות מספיקות) ובעיקר רה-פוליטיזציה של התארגנויות אזרחיות "מופרטות" ו"א-פוליטיות" תוך סימון הא-מפלגתיות והתלות בכספי תרומות כמנגנוני דיכוי וצמצומם של מנגנונים אלו, וכן יצירת רשת חזקה של היכרות ושותפות פרקטית באתגרים העומדים בפני קבוצות כאלו ומנהיגותן דבר הניתן להשגה על ידי בנייתם של מעגלי סולידריות מקומיים, אזוריים ונושאיים הן ברמת התפיסה והן כמסגרות ארגוניות מעשיות הפועלות בשטח .

כוח פוליטי סוציאל דמוקרטי אמיתי חייב לאחוז במנגנון פנימי, מוסדות שונים, קבוצות הפועלות בזירה הפוליטית ובהמשך הדרך גם מפלגה- שיבנו סביב אותם עקרונות אותם אנו מעוניינים להציע לחברה ולמדינה. מוסדות דמוקרטים משתפים ומייצגים, מנהיגות שתבחר ותבחן על פי סטנדרט ערכי סוציאל דמוקרטי ועשייה לקידומו. מנגנון פשוט, ואם זאת – דמוקרטי השתתפותי ודינאמי, כדוגמת זה שעיצבנו בתקנון כוח לעובדים, יוכל לספק מסגרת כזו. דגש על תשתית ארגונית בפריסה גיאוגרפית וחברתית רחבה, ופחות על מטות מרכזיים וקמפיינים עתירי תקציב כפי שמקובל בפוליטיקה של ההון, והשתתפות כל חברה וחבר בקבלת ההחלטות כמו גם בביצוע והמימון של הפעולות המשותפות ישלימו את התמונה.

מבנים פוליטיים וארגוניים ראויים כאלו גם שוללים את המצב המביך שאנו רואים כאן ושם, בו התחרות הפנימית על מיקום וקרדיט אישי מתחילה עוד בטרם נשלם תלם ראשון בשדה. המחלה המשתקת של תחרות הטקסט המהוקצע והסלוגן החדשני שאפיינה את השמאל בישראל מזה עשורים, מקבלת מימדים מפלצתיים כאשר רשת האינטרנט, התקשורת המפולחת ומרובת המדיות ותמונת הרסיסים של החברה האזרחית מייצרות אלפי נמרים של פיקסלים ואשליה של כוח לכל אוחז מקלדת.

בלי לרפות ידי איש, המסר שלי הוא פשוט: אם לא נבנה סטנדרט ערכי, חיבורים מתרחבים, מסגרות לשיתוף פעולה ומאבקים אפקטיביים. ואם לא נשזור את כולם ברשת שבמרכזה מוסדות דמוקרטיים משתפים – הרי שממילא נכשלנו. היות ואנחנו הולכים לעבוד קשה, לשלם לא מעט מחירים, ולבסוף- להצליח. הרי שאין כל טעם בקרבות אגו ומיקום עכשוויים, במסגרת פוליטית סוציאל דמוקרטית אמיתית, מי שירצה לתפוס מקום ולהוביל את השינוי יימדד ממילא במידה בה הוא תורם בפועל בהקמת מערכות היחסים, השותפויות ומסגרות הפעולה הדרושות, בקידום האפקטיבי של מנהיגות חדשה ותרומה מוצלחת למאבקים בשטח.

שותפות ושותפים – יש לנו חברת מופת שלמה להרוויח – בואו נעבוד על זה ברצינות.

שי כהן, ממייסדי כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי ויו"ר הועד המנהל של המכללה החברתית כלכלית .

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

13 תגובות

  1. דני זמיר :

    שי לא הבנתי את המשמעות האופרטיבית של הצעתך

  2. שי כהן :

    יש פה כמה דברים כמובן

    בחלק אתה כבר מעורב
    1. בניית טקסט מוסכם על רבים של סטנדרט סוציאל דמוקרטי
    2. חיבור למאבקים קונקרטיים והעצמת מנהיגות משכבות רחבות (למי שאין בבית- אני ממליץ על הצטרפות לפעילות בכוח לעובדים כמובן)
    3. בניית מוסדות משותפים- מס"ד וכדומה, קבוצות פעילות במערכת הפוליטית (בשבילי יסו"ד) ובסוף בחירה ב- או הקמה של- מפלגה ס"ד

  3. יהושע בן משה :

    בניית טקסט מוסכם על רבים של סטנדרט סוציאל דמוקרטי

    הצעתי למסמך יסוד מקוצר:
    -על מנת לגבש ברית של כוחות פוליטיים אשר יאבקו לתיקון כולל של החברה הישראלית, על פי עקרונות ברורים ותוכנית מסודרת, אנו מבקשים לקבוע מה הן המטרות של הסוציאל-דמוקרטים בישראל:

    o משטר של פיקוח ומעורבות ממלכתית על המשק ושווקים למיניהם, ועל השירותים הלאומיים והחברתיים כתנאי הכרחי לקיומם והתפתחותם של המשק והחברה .

    o כל המשאבים הטבעיים– מים, אוויר, קרקע, חופי הימים והאגמים, המחצבים – שייכים לכל אזרחי המדינה. שימוש פרטי בהם ייעשה אך ורק בתנאי חכירה כאשר המדינה מקבלת דמי חכירה הולמים. כל התשתיות האסטרטגיות – אנרגיה, רכבות, כבישים, הפקת מים והולכתם, תקשורת קווית –בבעלות המדינה. הוא הדין לגבי התשתיות החברתיות – חינוך, רווחה ושירותי התעסוקה וההגנה על זכויות העובד. שירותים אחרים, כגון בריאות ואשפוז, בפיקוח והכוונה מלאים של הממשלה, כדי להבטיח נגישות שווה לכל האוכלוסייה ללא יוצא מן הכלל.

    o הבטחת חופש התארגנות והתאגדות עובדים בוועדי עובדים ואיגודים מקצועיים להגנה על שכרם ותנאי עבודתם ולשיפורם, כזכות יסוד של כל עובד במדינה דמוקרטית. כך גם לעגן את זכות השביתה כזכות יסוד חברתית, להבטיח את הזכות לשביתה בנושאי מדיניות חברתית כלכלית, ואת הזכות הבלתי מוגבלת לשביתות סולידאריות, יש לעגן זכויות אלה בחוק ולנקוט בסנקציות נגד המעסיקים שאינם מצייתים לו. קביעת שכר מינימום באמצעות חוק או הסכמים קיבוציים, החלים על כל המשק, בשיעור שאינו נופל מ 60% מהשכר הממוצע למשרה מלאה".

    o מימון תקציב המדינה באמצעות מיסוי ישיר פרוגרסיבי, והקטנת חלקו של המיסוי העקיף בכלל המס, בעיקר המיסים המוטלים על מוצרי צריכה בסיסיים. חובת המדינה להבטיח לכל תושביה חינוך חינם מגיל שנה ועד תום האוניברסיטה וסל שירותי בריאות מקיף, לרבות טיפולי שיניים לילדים וסיעוד מלא לנכים ומבוגרים הזקוקים לכך.

    o לא ניתן לבסס חברה צודקת על השליטה בעם אחר, לכן החתירה לשלום, המבוסס על שתי מדינות לשני עמים, היא אבן יסוד של המצע.

    o לא ניתן לבנות חברה צודקת על הפליה ,לכן מלחמת חורמה נגד כל סוג של הפליה על רקע דת,לאום, מין, וגזע היא עקרון יסוד של המצע.חשוב לטפל באי השוויון מאשר בעוני. טיפול בעוני הוא טיפול בסימפטומים ולא בשורשי הבעיה. הגברת השוויון באמצעות שוק העבודה המפוקח תקטין את מימדי העוני. צמצום הפערים צריך לבוא דרך מערכת השכר,. דרך נוספת להגברת השוויון היא הדמוקרטיזציה של ההון. יש לשתף את העובדים בבעלות על ההון באמצעות קרנות פנסיה וגמל שבבעלות ובשליטת האיגודים המקצועיים .

    o הגנה על הסביבה וקיום תקשורת ציבורית הם אבני היסוד של התיקון הכולל הנחוץ לחברה הישראלית,וחלק בלטי נפרד של המצע הסוציאל דמוקרטי.

    o הבטחת הדמוקרטיה במדינה הפלורליסטית תעשה על ידי חובת המפלגות לבחור את נציגיהם בצורה דמוקרטית, וזכות הבוחרים לקבוע סופית את מספרם ומיקומם של הנבחרים בכנסת.

  4. דקל-דוד עוזר :

    כמי שהיה שותף בבניה והוצאה לפועל של מספר מהלכי ציבוריים, לרבות הקמה של תנועות והכנת מסמכי היסוד אני יכול לומר לשי שה"מסרים" קיימים, והנה יהושע בן משה שלף לך תיק מסרים מוכן. יש סיכוי שזה של השמאל הלאומי, או התנועה הירוקה.
    אגב, יהושוע – מה שכתבת לא עונה על תנאי "היעדר דמגוגיה" הנדרש לדור הX והY – לזבל בשכל כל אחד יודע, אתה צריך להסביר מה אתה מתכוון לעשות.
    נניח בנושא השלום – אל תאמר "בלהבלהבלה" – תאמר: "הסכם עם העם הפלסטיני בהתאם לעקרונות מתווה הסכם ז'נבה"
    וחזרה לשי.
    מה שאין לשמאל השפוי הוא הגדרה פרסונלית שלילית: מי לא יכול להיות בשמאל? מי לא יכול להוביל את השמאל?
    בוא נתחיל שם.

  5. יהושע בן משה :

    לדקל-דוד עוזר וליתר החברים

    המסמך נכתב זה זמן רב במסגרת בירורים במטה הסוציאל דמוקרטי ועבר בדיקה של חברים רבים בו.
    לגבי קווי פעולה:
    בירור רחב על מסמך עקרונות וסיכום.
    עקמת מטה משותף לכל הקבוצות הס'ד.
    שימוע לכל המועמדים לכנסת (בעבודה-מרצ-ירוקים וכ')על יחסם למסמך העקרונות.
    כל זה כשלב א ובמהרה בימינו.

  6. אלעד הן :

    המצע הזה לא רע

    הייתי מוסיף לו סעיף על מסגרת התקציב. הטייס האוטומטי בו גדלה מסגרת התקציב נמוך היום מקצב גדילת האוכלוסיה ולא רלוונטי. זה גם נייר לקמוס לא רע בעיני לרצינות ס"ד.

  7. אלעד הן :

    גם הסעיף האחרון מוטל בספק בעיני

    אני אישית ממש לא מאמין בפריימריז, בטח שאין לי עניין לעגן אותם בחוק מדינה. אני מעדיף שחברי מפלגה יבחרו את מוסדות המפלגה, ושהם יבחרו את הרשימה, ולדעתי זה מנהג דמוקרטי ולעניין שאין שום סיבה לפסול אותו.

  8. עמי וטורי :

    עוד פעם אתם בורחים לטכסט מנצח

    אשלים את דברי חברי ושותפי לדרך שי כהן. לכתוב זה חשוב. לחלום על צירופים מפלגתיים שונים זה נחמד. ולקרוא לכולם להתאחד זה חסר תוחלת אבל לגיטימי. אך מה שחשוב באמת הוא לא ההשתתפות בספין האחרון של X או תחינה להתהגות נטולת אגו מצד Y. מה שחשוב זה לעבוד בלארגן עוד ועוד אנשים בתוך מסגרות סוציאל-דמוקרטיות מובהקות. מסגרת כזאת היא "כוח לעובדים". ארגון עובדים אדיאולוגי שצומח במהירות ושבולע את רוב הזמן והמרץ הן של שי כהן והן שלי. "כוח לעובדים" מונה כבר כ 6000 חברים והוא גדל מדי חודש ב כ 200 חברים נוספים. אם משהו מכיר בעוד ארגון חברים סוציאל-דמוקרטי מובהק דוגמת "כוח לעובדים" ופועל להגדלתו, גם זה מבורך.
    במקביל מי שפנוי לכך בהחלט יכול לעסוק בגיבוש הסטנדרט הסוציאל דמוקרטי במסגרות דוגמת יסו"ד והמטה הסוציאל-דמוקרטי.

    כל יתר החבירות והתככים. נסיונות למצוא סוציאל-דמוקרטיה אצל מי שזר לנושא (דוגמת השמאל הלאומי) ועוד כהנה וכהנה פעולות שאינן מקדמות את בניית הכוח הממשי הן בעייני לפחות בזבוז זמן.

  9. אייל :

    המצע הוא כמובן הדבר הכי חשוב שעל פיו נבנית התנועה, אבל חשוב גם להבדיל בין העקרונות הבסיסיים שחובה להקפיד עליהם לבין עשרות הסעיפים שיש עליהם ויכוח שטוב אם הוא היה נערך בתוך המסגרת של מפלגה סוציאליסטית

    העקרונות הם גם אלה שצריכים לקבוע "מי איתנו" – ושני העקרונות החשובים ביותר שלדעתי גם יש עליהם הסכמה רחבה הם ההתנגדות למדיניות ההפרטה והתנגדות לכל צורה של גזענות ואפליה בין קבוצות שונות בחברה

    אני מסכים עם שי שהשותפים למהלך הם קודם כל הקבוצות והארגונים שנאבקים כבר נגד התוצאות של מדיניות ההפרטה ומדיניות האפליה ובראש ובראשונה קבוצות עובדים מאורגנות מכוח לעובדים, ההסתדרות ומען. קריטי שאופן הפעולה יהיה מושתת על בנייה מלמטה ולא "אחדות השמאל" מלמעלה (הכיוון שאליו חד"ש פונה יותר ויותר)

    אבל כן צריך להתייחס באופן עקרוני להשתתפות של מפלגות ולא לפטור את השאלה הזו ב"זה לא חשוב". אין מקום למפלגות או רסיסי מפלגות שהיו אחראיות להפרטה ולאפליה בתוך מסגרת ס"ד שרוצה להצליח לפנות לקהל הרחב שמאס בממסד הפוליטי.אהבתי את ההצעה של יהושע פוליטיקאי מתוך הממסד שירצה להצטרף שיעבור "שימוע". אבל אני חושש שכהרגלם הדיבורים יהיו לחוד והמעשים לחוד…

  10. דקל-דוד עוזר :

    הנה מצע נהדר ודמגוגי עד כדי פלאייר

    גילוי נאות – הייתי שותף מרכזי בניסוח שלו.
    זה אומר משהו?
    לא.
    צריך לקבוע מי לא חלק מהקבוצה כשלב א' ואז לגבש את הקבוצה בדרך של US&THEM.

    http://www.facebook.com/pages/msthrrym-mhpqq/196189547059551#!/photo.php?fbid=120886837981102&set=a.120885337981252.17846.119825454753907

  11. גרי :

    פתרון מעשי

    הבעייה רבת השנים של השמאל במדינה
    היא שחלק הארי של ציבור העובדים מצביע מסיבות הסטוריות למפלגות בעלות מצע
    המנוגד לאינטרס הבססי שלו, כאשר השיקול הלאומי גובר על השיקול המעמדי,
    הפתרון נמצא באתר:
    http://www.atzuma.co.il/bastille

  12. נאוה :

    מנהיג
    התיאוריה טובה ויפה, בעיית השמאל
    היא העדר מנהיג ממקד ועושה – דברנים ודברנות יש בשפע.

  13. שי כהן :

    החיפוש של "המנהיג" הוא חלק מהבעייה- לא מהפתרון

    לא סוציאליזם ולא דמוקרטיה אינם צריכים להיות שבויים של בואו או העדרו ש"המנהיג" (כבודו במקומו מונח בפינות אחרות של המחשבה המדינית והחברתית) אנשים ונשים שמובילים ועושים יש ויש- צריך להרתם ולחזק אותם במקומות העבודה, בתוך המפלגות ועוד

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.