אכזבה מהמפגש של המטה הסוציאל דמוקרטי

נושאים דעות, פוליטי ב 2.02.11 5:40

קולו של האיפכא מסתברא.  יהושע בן-משה יצא מהכנס: "בונים סוציאל דמוקרטיה" בתחושה של "יום עיון נוסף", הוא קורא לפעולות ארגוניות

ציפיות רבות עורר המפגש האחרון, שבסך הכול היה לא יותר מיום עיון נוסף.

השתתפות גדולה יותר מבעבר, פנל עשיר יותר מבעבר , מגוון עשיר יותר בהרכב הקהל, ובכל זאת ההרגשה של חוסר מעש, אשר מלווה את הפעילות של המטה, חזרה גם בסיום המפגש הזה, וזה  חבל מאוד.

בזמנו היה חשוב ליצור מרחב פעילות מחוץ למפלגת-העבודה אשר התרחקה מהדרך הסוציאל דמוקרטית. לאחר הסתלקותו של ברק נפתח סיכוי חדש.

המטה לא מילא תפקיד רציני, ולא גרם ארגונית להתקרבות בין הגורמים השונים.

גורם הזמן מתחיל לשחק תפקיד, ולכן נראה לי שקודם כל צריך להתפקד כל אחד למפלגה שלו , ולפעול בתוכה לחיזוק היסוד הסוציאל דמוקרטי.

אישית חזרתי למפלגת העבודה, אשר עזבתי עם הצטרפותה לממשלת הימין, מברך על בחירתו של מיכה חריש ליושב ראש הזמני והייתי מבקש ממנו לנקות  בצעדים  הבאים:

• לשנות בהקדם את החוקה, כדי להחזיר למפלגה תפקוד דמוקרטי, ולבחור מוסדות חדשים.
• לפתוח בדיון רחב על תוכנית עבודה סוציאל דמוקרטית מחייבת,  אשר צריכה להתקבל  בוועידה נבחרת.
• רק לאחר כל אלה לקבוע מועד לבחירת היו'ר הקבוע והרשימה לכנסת.

נערך על ידי לקסי
תגיות: המטה-הסוציאל-דמוקרטי, ועידת מפלגת העבודה, חוקת מפלגת העבודה, מיכה-חריש, מפלגות, מפלגת-העבודה, סוציאל-דמוקרטיה

קישור קבוע 11 תגובות

11 תגובות

1. שי כהן :
   2 בפברואר, 2011 בשעה 7:47

   מכבד את התחושה שלך

   אבל מציע לא להתבלבל – לך היה הכבוד להיות שותף ל"עבר המפואר" של המטה והמפלגה, אבל השתתפת בכנס שארגנו פעילים צעירים שלא היו שם קודם, עשו (ואני לא מדבר על המנחה…) עבודה מצויינת ואחד מהם אפילו התפקד לעבודה רק לפני שבועיים (והביא 20 חברים אתו) נראה לי ששווה לפרגן להצטרפות ועשייה כזו

   לגבי העבודה- מסכים עם דבריך רק שהייתי מוסיף דדליין…

2. יהושע בן משה :
   2 בפברואר, 2011 בשעה 9:25

   מכבד ומפרגן

   שי, אני בהחלט מכבד ומפרגן לפעילים הצעירים, ולמנחה, אשר ארגנו את הכנס.כמו כן נהניתי לשמוע את הדוברים.
   דווקה מפני שאני שותף ל"עבר המפואר", זה זמן רב אני מצפה למעבר למעשים.
   למשל הצעתי למסמך יסוד תמציתי, לא עברה לבירור רחב, והיום מדברים על כך שנית,כדוגמה למעבר
   ל"מעשים".
   כדי לסמן דדליין , צריך לדעת מה הם האפשרויות האחרות.
   לא שמעתי הצעה מגובשת .

3. איתי :
   2 בפברואר, 2011 בשעה 10:06

   יהושע,

   האפשרות האחרת היא יציאה של הרביעיה בראשות פרץ, וניסיון שלה להתחבר למימד, הירוקה, גילאון וכו' (וכן אפרים סנה ועמי אילון?) לפני או אחרי הודעת הפרישה.

   זה בעצם מה שדני גוטווין הציע פה ב-2008 ומה ש"המורדים" ניסו לעשות מאז פברואר 2000.

   http://www.blacklabor.org/?p=2667

   [חלופה שלישית ועדיפה פחות בעיני היא בניית מחנה מיעוט בקדימה, ביחד עם חברי ועדים שכבר התפקדו לשם בהמוניהם. במצבים מסוימים עדיף להיות מיעוט במפלגה של 30 מנדטים מבמפלגה של 8].

   עמיר פרץ וחבריו החליטו לתת אשראי למפלגת העבודה, לאחר שנואשו ממנה לגמרי. זה לא יכול להיות אשראי ללא גבול.

   אם תוך זמן קצר יסתבר שהעבודה היא בדיוק אותה עבודה עם כל המחלות הכרוניות שלה, ושבוז'י הוא הברק החדש, אין שום טעם להישאר שם ולנסות להילחם על כל מיני סעיפים בחוקה או על התאריך המדוייק לפריימריס, כל מיני מאבקים מנהליים שגוזלים את כל האנרגיה ובסוף ממילא מפסידים בהם.

   מה זה בדיוק "זמן קצר" אינני יודע.

4. יהושע בן משה :
   2 בפברואר, 2011 בשעה 10:39

   קולו של האיפכא מסתברא.

   ממתי מרשה לעצמה המערכת להדביק מאפיינים לדעה של כותב ???

5. דקל-דוד עוזר :
   2 בפברואר, 2011 בשעה 10:40

   דד ליינים

   כחבר מפלגה שמבין את אופן ההתנהלות, להלן מה שעובר לח"כים עכשיו בראש:
   חלקם סופר את המתפקדים וכל מה שמעניין את החלק הזה הוא להקפיא מתפקדים של המתמודדים האחרים, על ידי קביעת מועד מהיר לבחירת יו"ר.
   חלקם סופר מתפקדים ומנסה לשריין לעצמו מקום של כבוד בדיל שיבטיח את מקומו בכנסת הבאה.
   בנתיים אף אחד מהם לא אומר מילה על:
   א. מה זה אומר להיות מפלגת העבודה, ומי לא יכול להיות במפלגת העבודה (רמז: קבלני כח אדם, אוליגרכים, מתנגדים לפינוי שטחים שכבר ידוע שנחזיר)
   ב. איך ייקבע מנגנון שיינע את האוליגרכיה של חברי הכנסת – כמובן שהם לא עושים שום דבר בנושא, חלילה שהם ייאבדו את מקום עבודתם.
   הרי חברי הכנסת לא אשמים בשום דבר! חברי הועידה אשמים, המתפקדים אשמים – לא נבחרינו אשר אלוהים משח אותם בשמן מלוכה!
   אין בלתם עוד!
   בבקשה,
   בוז'י
   ברוורמן
   כבל
   שלי
   פרץ
   בן סימון
   מגאדלה
   ופואד – לא נשכח אותך פואד
   בבקשה!
   אל תעזבו את הכנסת, אנחנו הנתינים העלובים שלכם חייבים רק אתכם, הנעלים מעם.
   אנחנו, אנחנו הבאנו את ברק וגרמנו לכם סבל – אתם לא אשמים.
   אנא, אל תלכו.

6. יהושע בן משה :
   2 בפברואר, 2011 בשעה 10:51

   בזמנו

   איתי
   בזמנו הצעתי להקים מסגרת , ללא חברי כנסת, מין מפלגת מדף , כדי לגבש מחנה סוציאל דמוקרטי . לא המטה ולה הפעילים הצעירים היו מוכנים למאמץ , ובגיל שמונים לא הרגשתי כוח ליזום מהפחות .
   כל עוד הדור שלך מסתפק בניתוחים מבריקים , לא רואה סיכוי רב לשינויים .

7. איתי :
   2 בפברואר, 2011 בשעה 11:31

   ההצעה שלך נכונה וטובה אבל הציפיה שלך שהצעירים יגשימו אינה ריאלית.

   כשם שלדור שלך יש בעיות בריאות שלוקחות אנרגיה, הדור שלי מגדל ילדים וכורע תחת נטל המשכנתא/שכ"ד בעזרת שלל עבודות חלקיות.

   אני מחכה לפנסיה (או לפחות להתבגרות הילדים) כדי שאוכל להיות פעיל פוליטי אמיתי ולא פעיל וירטואלי.

8. לקסי :
   2 בפברואר, 2011 בשעה 11:58

   תשובת "המערכת" ל-4

   מתוך: מילון השפה העברית
   http://www.safa-ivrit.org/exp-abc/aleph/%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%9B%D7%90+%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%91%D7%A8%D7%90

   איפכא מסתברא: "תמיהה על דברים כאשר נראה שהיפוכם הגיוני יותר".

   וזה בדיוק מה שיש בטור של הכותב הנכבד, וזה בדיוק תפקידה של כותרת, לאפיין את הנאמר בתוכן הדברים שנכתבו.

   לא מתנצל – לקסי, העורך שניסח את הכותרת

9. איפכא מסתברא בתחום המודיעין :
   2 בפברואר, 2011 בשעה 12:06

   http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%94

   "לבדוק דווקא את האפשרויות הנראות בלתי סבירות, לנסות ולערער על הערכות מקובלות"

   משמע – כולם יצאו מתלהבים מהכנס, הנה דעת המיעוט שחשוב לשמוע אותה כדי למנוע מצבי groupthink כי אולי דווקא היא הצודקת.

   http://en.wikipedia.org/wiki/Groupthink

   Groupthink is a type of thought within a deeply cohesive in-group whose members try to minimize conflict and reach consensus without critically testing, analyzing, and evaluating ideas.

10. יהושע בן משה :
    2 בפברואר, 2011 בשעה 14:54

    לקסי, העורך שניסח את הכותרת,-לא מתנצל

    לקסי
    במידה ויש לך דעה ,גם אם לא אוביקטיבית, על מה שכתבתי, תמסור תגובתך.
    לנצל את האפשרות לנסח כותרת לטור לא שלך, זו לא דרך נעותה. מצפה מהמערכת ליחס שונה, לאו דווקה להתנצלותך.

11. איתי :
    2 בפברואר, 2011 בשעה 15:16

    יהושע,

    עקרונית אני מסכים לגמרי עם הטענה שלך, שהעורך התורן צריך להשתדל להניח את דעותיו בצד כשהוא מנסח כותרות

    (וזה לא תמיד קל, למשל כשאתה מעלה תשובות של ברק ושמחון למיילים וקצת בא לך להקיא…).

    זו בהחלט אמורה להיות המדיניות פה, לפחות לדעתי. אני בעד כותרות משנה יבשושיות וקצרות, בלי יצירתיות ומלים מסובכות, שלא גונבות את ההצגה לטקסט של הכותב/ת.

    אבל – אני חושב שבמקרה הנוכחי הטענה להבעת דעה ע"י העורך לא רלוונטית, כי לא נאמר אם זו דעה טובה או רעה, צודקת או מוטעית. בסה"כ נרמז שזו דעת מיעוט ביחס להתלהבות הרבה שהיתה מן הכנס והתבטאה פה גם בתגובות.

    אילו היית טוען שרוב הנוכחים יצאו מאוכזבים כמוך ממה שנראה כעוד דיון תיאורטי, היה טעם לומר שהשימוש בביטוי אפכא מסתברא אינו מוצדק.