חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הדייג – לקט המלצות קריאה מס' 15

נושאים הדייג, עלו ברשת ב 21.01.11 12:11

מבחר תכנים שהתפרסמו בשבוע החולף ועשויים לעניין את קוראי עבודה-שחורה ליקט וערך: נגה תדמור

פוליטיקה

— למה לא צעדתי שמאל-ימין בהפגנה נגד הפשיזם. נעם רשף בבלוג 'יותר מידי סרטים' רואה בליברמן איש מתועב – ומסביר למה לא צעד בהפגנה.

—  יותם פלדמן יוצא ב'ארץ האמורי' בביקורת על התנועה לזכויות אזרח אדם בישראל – מעולם לא היתה ישראל דפוסט חדשמוקרטית יותר, מדינה המקפידה שהשטחים מתנהלים על פי כללי המשפט הבינלאומי. וגם, העיסוק בזכויות האזרח נעשה מקור פרנסה, במישרין ובעקיפין, לרוב השמאל הרדיקלי בתל אביב. הנבנה על תרומות מחו"ל שיש להחיל עליהן כללי שקיפות, אך אפשרית גם דרך אחרת.

—  בישראל קיימת דמוקרטיה שיש להגן עליה אומר יובל ביובלוג. ובניגוד למה שנעשה בהפגנה, הדרך לעשות זאת עוברת בגיוס שותפים למאבק מן הצד הלאומי ליברלי. קריאות כמו של מוחמד ברכה, המשווה את המצב פה למדינה דיקטטורית, ופונה להמונים לצאת לרחוב, לא מזיקות לליברמן, אלא גורמות לאבד את הימין והמרכז השפוי האמורים להיות שותפים למאבק.

—  במאמץ למצוא לסטודנטים דירות להשכרה בירושלים, הגיע עמית לדירה נהדרת ונוף צופה להר הבית.  בבלוג 'ירושלים האחרת' הוא מספר שכשֶפָּנו לבדוק מצאו שהמקום הוא באמצע השכונה הפלסטינית ג'בל מוכבר. לא סטודנטים ולא דיירים אחרים אינם נואשים די כדי לגור שם. נשארנו עם מאבק על רכישת הפרויקט מידי החברה היזמית, ושאלה מדוע בכלל התחילו במיזם זה.

כלכלה

— יש חשיבות חברתית כללית לאופי הלימודים וההכשרה במחלקות לכלכלה, אומרים מחברי נייר עמדה של ון ליר בנושא לימודי הכלכלה בישראל. הגענו למסקנה שדמות הכלכלן הרצויה היא אדם שרכש כלי ניתוח המאפשרים לו להתמודד עם מגוון רב של סוגיות כלכליות וחברתיות בחיי ההווה, ובעיקר להכיר במגבלות המודלים ואת ההיסטוריה והפילוסופיה של התחום.

—  בדבריו בועדת הכלכלה קשר מנכ"ל משרד התשתיות את ייצור החשמל לאספקת גז מ'תמר' בקשר גורדי בלבדי. אמנון פורטוגלי ב'אפקט הפרפר השחור' טוען כי נמסר מידע חלקי, והטיעונים  אינם משקפים את המצב האמיתי. יש חלופות למחסור בגז והן תהיינה הרבה יותר זולות מתשלום דמי הסחיטה/ ההקלות לתאגידי הגז כפי שדורש משרד התשתיות.

—  הממשלה מגבשת הצעות למניעת המחלה ההולנדית, על ידי יצירת קרן השקעות, אבל תחילה הקטנת החוב במטבע חוץ.

—  כולם מסכימים ששוק הסלולר ריכוזי מדי. יובל רויטמן מסביר בתכנית "עושים סדר חדש".כאן [פרק 580 16.11 בדקה 10:13] כיצד בכל רחבי העולם רואים חלופות למצב שבו קיים כשל שוק כי פעילות בו חברות פרטיות מעטות חזקות ורגולטור המנסה להכניס אותן למסלול. אחת מהן היא למשל, הכנסת הממשלה כגורם בשוק.

—  "בולסה פמיליה" (מילולית: ארנק [כיס] משפחתי), המיזם הלאומי שסייע לצמצם את הפערים החברתיים בברזיל, הוא הוכחה לכך שפרויקטים סוציאליים גדולים יכולים להצליח גם במדינות עניות עם בעיות כלכליות וחברתיות קשות ביותר, מוסר פרסום ב'העוקץ' על פי כתבה ב'ניו יורק טיימס'.

חברה  ורווחה

הרהורים בעקבות תרגיל במשפט אזרחי במכללה אחת למנהל. נושא חזקה משותפת של ילדים אצל הורים גרושים, ומחשבות על משפטנים לעתיד, בבלוג 'המרחב הסימבולי'.

—  איך מעבירים מעלינו את רוע הגזרה של תרבות הרייטינג? הרהורים של שרון הרפז בבלוג 'הוזה מילים'. רשימה של פרופ' עוז אלמוג על רדידות הטלביזיה ,  ותגובות ומחשבות בעקבותיה.

—  פינוי בינוי – מה הוא עושה לנו? הכתבה בכלכליסט. המרדף אחרי סרבני החתימות במתחמי פינוי־בינוי הביא לפסקי דין חמורים.  אם חד־הורית לילד נכה המתגוררת במתחם, תשלם 680 אלף שקל לדיירים אחרים המחזיקים בדירה בבניין, בעקבות סירובה לחתום על מסמכי התוכנית לפינוי־בינוי. ודברי עורכת דין על הבעייתיות של תוכניות כאלה בכלל.

חינוך

—  "מה יקרה אם נמשיך לפטם את החינוך הפרטי על ידי כספי מדינה? הפערים יגדלו…" אמר בכנס שדרות שר החינוך גדעון סער. אבל פרופ' עמי וולנסקי רואה את הליכי החקיקה שיוזם המשרד לאחרונה , וטוען שאם לא יתקיים דיון מעמיק בכל ההשלכות שלהם, מערכת החינוך של ישראל תלך בעיניים עצומות לקראת הגורל שמפניו הזהיר שר החינוך בכנס שדרות

—  באתר "סדר יום יהודי חדש" מציע איתמר מור לבטל את 'חוק חינוך חובה' ולהחזיר האחריות לחינוך הילדים לידי ההורים. מחרה מחזיק אחריו מיכאל פואה בנייר עמדה ובו: שוק חופשי בחינוך, קופון שווה כסף לכל ילד, אם ההורים יתרמו מכספם, בית הספר יזכה לתוספת תקציבית בתנאי שישלבו תלמידים מעוטי יכולת.

הורים טובים, הורים רעים: השגיות בשיטה סינית, וויכוח על חינוך להשגיות בכלל, בסקירה מעניינת על פרופסורית סינית בארה"ב והחינוך שהיא משליטה בחיי בנותיה, בסקירה מעניינת של יוסי דהאן  ב"העוקץ".

כיצד מתייחסת מערכת החינוך והחברה בארץ לילדים עם קשיי למידה, דיון ב'יומן הרשת של שלמה יונה': למה מצפים מלקויי למידה ומבעלי קשיי קשב וריכוז, בהשגת הקלות למידה יש יתרון להורים בעלי אמצעים, והצעה לפריצת דרך במוטיבציה לפיה לצד כל הקלה שמקבל תלמיד עם ליקויי למידה מגיעה גם מטלה ואחריות: עבודה נוספת אחרת.

סביבה

דיון בוועדת הפנים בהעברת מערך הכיבוי למשרד לביטחון פנים. ח"כ אזולאי, יו"ר הוועדה: "חובתנו לומר לממשלת ישראל: מי שחושב לבצע רפורמה במערך כיבוי האש ללא שיתוף הכבאים והשלטון המקומי, יהיה אחראי לכך שהתהליך נדון מראש לכישלון." יו"ר ארגון מפקדי הכבאים, טפסר אמנון אמיר, אמר כי על מנת לעמוד בתקן הכיבוי הישן יש צורך בעוד 300 כבאים ו- 96 כבאיות. את הכבאים יש לגייס מיד על מנת שיעברו 5 חודשי הכשרה ויהיו מוכנים להתמודד עם שריפות הקיץ.

— מה פירוש חוסר אכיפה? דיון בועדת הפנים והגנת הסביבה על (חוסר) רישוי למפעלים עם הפעילות המסוכנת ביותר באזור חיפה. ההודעה לעיתונות על הדיון בוועדה, נושאת בצדק את הכותרת 'חלם זה כאן'.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

2 תגובות

  1. יונתן :

    פינוי-בינוי זה דבר טוב מעיקרו,לוקחים אזור עם מעט דירות ורמה סוציו אקונומית נמוכה,מגדילים את מספר הדירות הדירות שבו ובעלי הדירות שהיו שם מקבלים דירה חדשה באזור מתפתח כלומר שערך הנכס שלהם קופץ בעשרות אחוזים.

    זה טוב לכולם,לדיירים,לקבלנים,למדינה(מיסים),למחפשי דיור ואיכות הסביבה(בונים בניה צפופה יותר על אזור עירוני).

    תמיד יהיו דיירים שיתקעו את הפרויקט,לאו דווקא מסיבות ענייניות(בלי להכנס למקרה הספציפי שהוזכר בכתבה) אני בדעה שצריך לענות על כל הבעיות הלגיטימיות(לדוגמא,אדם שיפץ בית בעשרות אלפי שקלים אבל מקבל רק את המחיר שכל שאר דיירי הרחוב מקבלים וכל נגרם לו נזק) אבל אסור לתקוע פרויקט פינוי בינוי בגלל מספר קטן של סרבנים,צריכים לקבוע אחוז מסוים של מתנגדים שרק מעליו הפרויקט נעצר ומתחתיו הפרויקט ממשיך כולל פינוי בצו בית משפט במקרה הצורך.

    אני מכיר את אזור נווה שרת,פינוי-בינוי יעשה רק טוב לכולם,לדעתי אחרי פינוי-בינוי שם ערך הדירות החדשות שיקבלו הדיירים יקפוץ לפחות ב50-60 אחוז אם לא יותר בגלל הקרבה לעתידים.

  2. יונתן :

    נ.ב
    גם תמ"א 38 נעצרה בהרבה מאוד בניינים בגלל שלא השיגו את מספר החתימות הדרוש,ככה זה ברגע שמנסים לאסוף עשרות או מאות אנשים עם כל שווה אי אפשר להגיע להסכמה פה אחד ואפילו להשיג רוב זה כמעט בלתי אפשרי,יש סיבה שאנחנו חיים בדמוקרטיה ייצוגית ולא בדמוקרטיה ישירה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.