חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אלישבע מיליקובסקי: השנה שלי עם הפליטים

נושאים דעתעו"ס, זכויות אדם ב 1.05.08 6:08

ערב יום השואה תשס"ח, אלישבע מיליקובסקי עוצרת לחשבון נפש ומסכמת שנה ששינתה את חייה

ערב יום השואה לפני שנה.

אחר הצהרים הגעתי לחדר המיון בסורוקה, נגור, פליט דרום סודני ישב על אחד מהכיסאות בצד, נגור חצה את הגבול בלילה הקודם יחד עם עוד שלושה פליטים סודנים, השלושה נשלחו בבוקר לכלא אך מאחר ונגור התעלף (כנראה בגלל שהוא לא אכל כמעט וכלום במשך המסע לישראל) הוא הועבר לבית החולים ושם לאחר שהוא התאושש מצאו לו מקום עבודה באילת.

נסעתי איתו לתחנה המרכזית, הוא היה מודאג מהתיק שלו שכל עולמו היה בו שנשאר בידי החיילים.

כשהגענו לתחנה המרכזית גילינו שאין גישה לתחנה כי יש חפץ חשוד, ישבנו על המדרכה ונגור סיפר לי על הדרך לישראל, על החיים במצרים וגם על סודן ועל בני משפחתו שכבר מספר שנים הוא לא יודע איפה הם.

לפני שהוא עלה לאוטובוס לאילת הוא לקח את מספר הטלפון שלי ואמר לי תודה ושעכשיו אני הבן אדם היחיד שיש לו כי אין לו משפחה ואין לו כאן חברים.

הוא עלה לאוטובוס בדרך הלא ידועה לאילת, הבטחתי לו שמישהו יחכה לו באילת, אבל הוא היה נראה מודאג.

עוד שלב במסע הארוך שלא מסתיים.

אני חזרתי ברגל לדירה שלי, הערב התחיל לרדת ואיתו האווירה הכבדה של יום השואה, כשנכנסתי לדירה ברדיו כבר התחילו להשמיע שירים עצובים ובטלוויזיה התחילו התוכניות שכל כך קשה לראות.

חשבתי על נגור, על העולם הזה שהרוע בו לא נגמר ועל זה שבמדינת ישראל יושבים פליטים בכלא, והיה לי ברור שאני צריכה לעשות משהו.

כבר הכרתי לפני זה כמה מהפליטים שגרו באזור באר שבע אבל הערב הזה היה התחלה של משהו אחר.

אני לא חושבת שהייתי מסוגלת להעלות על דעתי לפני שנה כמה זה הולך להיות אחר ומה הולך לעבור עלי השנה הזאת.

אני עוד זוכרת את שיחת הטלפון מיפתח בעשר בלילה שסיפר שהתקבלו דיווחים על קבוצה של פליטים שנמצאים באזור התעשייה השומם של באר שבע, כשהגעתי למקום נדהמתי לראות את הנשים שישבו על המדרכה מחזיקות את התינוקות בידיים, זו הייתה הפעם הראשונה, אחרי הפעם השנייה והשלישית כבר הפסקתי לספור, אבל לא הפסקתי להיות בשוק כל פעם מחדש מהסיטואציות ההזויות שהתמודדתי איתם.

לילות חסרי שינה ברחובות באר שבע, בגן הוורדים בירושלים ובגן לווינסקי בתל אביב.

שיחות טלפון ללא סוף ונסיעות עד לקצה הארץ ובחזרה, מעצרים של פליטים ושחרורים של פליטים וביקורים בקציעות והמקלטים, שבאיזשהו שלב כבר לא הייתי מסוגלת ללכת לשם.

וסיפורים, כל כך הרבה סיפורים.

במכתבים ובדו"חות שאנחנו כותבים אנחנו רושמים שבישראל יש כ8000 מבקשי מקלט, אבל מאחורי המספר הזה יש כל כך הרבה בני אדם ולכל אדם יש את הסיפור שלו, יש רצח ואונס ואלימות, יש מסע ארוך, יש תקופות רעות וקשות ויש לפעמים רגע אחד בחיים שבו הכול משתנה, יש משפחה שנשארה מאוחר ויש בני זוג שלא יודעים איפה הם, יש הרבה צער וכאב ורגשות אשמה והרבה געגועים.

אני מלאת הערכה לפליטים שפגשתי במהלך השנה האחרונה, לעוצמה ולכוח, שהם מצליחים למרות הכול וביחד עם הכול לעזור לעצמם וגם לעזור לאחרים.

ביום הבינלאומי למען דרפור שהתקיים לפני שנה השתתפתי בהפגנה שארגנו אמנסטי והמוקד מחוץ למנהל האוכלוסין בתל אביב בדרישה לשחרר את פליטי סודן מהכלא.

השנה ביום הבינלאומי למען דרפור, הארגון של הדרפורים ארגן צעדה ועצרת.

למרות הנושא העצוב, התרגשתי להשתתף באירוע, לפני שנה חלק גדול מאותם פליטים שהשתתפו בצעדה עוד ישבו בכלא, או שהו בחלופת מעצר, והשנה – הפליטים עצמם ארגנו והשתתפו ודרשו מכולנו לזכור מהי הסיבה שבגללה מגיעים פליטים לישראל.

השתניתי מאוד בשנה הזאת, למדתי המון דברים חדשים, על אנשים, על המדינה ובעיקר על עצמי.

איבדתי הרבה דברים, עברתי הרבה רגעים לא פשוטים וגם קיבלתי המון דברים טובים.

אחד מהדברים הטובים שקיבלתי היה הזכות להכיר המון אנשים מדהימים שהכרתי במהלך העבודה שלי עם הפליטים.

חלק מהאנשים שהכרתי מלווים אותי לאורך כל התקופה וחלקם היו איתי רק לחלקים מסוימים מהדרך.

ואני רוצה לומר לכולם תודה.

אלישבע

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

3 תגובות

  1. הראל לייבוביץ :

    הניסיון הזה ליצור אסוסיאציה בין יום השואה לנושא הפליטים – לדעתי לא נכון.

  2. פליטי דרפור: המדיניות צריכה להשתנות :

    […] השנה שלי עם הפליטים – כתבתה של אלישבע לעבודה שחורה […]

  3. מה את אומרת היום על מה שנעשה באילת :

    מה עם השטלטות הדרפורים על אילת מה עם אותם מסתנינים דורשי עבודה ולא פליטים לידיעתך פליט הוא אדם שבורח ממדינה עקובת דם עם גבול צמוד מגינת ישראל אין לה כל גבול עם סודן ארטריאה תימן לדרפורים קניה ה יש להגיד על כך אותם מסתנינים בנהם לא לשכוח הם מחבלים פוטנצילים בואו נשמור על המדינה שנשפך בה דם יקר ולא נהיה יפה נפש,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.