עקרונות לרפורמה אמיתית במערכת החינוך

רוני פיזם, מורה מקרית טבעון, העלה לאחר שביתת המורים הגדולה הצעה לרפורמה  מקיפה במערכת החינוך. לאור אישור המתווה של תכנית "עוז לתמורה", הקוראים מוזמנים להשוות בין שתי התכניות

מבוא

אחת הטענות שמושמעות כלפי מערכת החינוך כי ההוצאה לחינוך בישראל דומה לזו המוצאת בארצות המפותחות, אך התפוקות נמוכות מאד. ארגוני המורים ומשרד החינוך מנגד דורשים הגדלת תקציבים למען הוספת שעות למערכת . האינטרס של  ארגוני המורים ברור. תוספת תקציב תמנע פיטורי מורים ותאפשר הגדלת שכר המורים ואולי אף תשפר את שכרם. משרד החינוך, מאידך רוצה ,באמצעות תוספת התקציב ,להאריך את יום ההוראה ולהתאים את שעות בית הספר לשעות העבודה המקובלות במשק. אף אחד משני הצדדים איננו מעונין באמת בשיפור רמת ההוראה ורמת השרות לתלמיד.

בדפים הבאים אציג בפניכם הצעה או רעיונות לרפורמה אמיתית בחינוך.

שינוי ערכי – תנאי הכרחי להצלחת כל רפורמה במערכת החינוך הוא שינוי תרבותי/ערכי ועקרו התנתקות מתרבות הכדורגל/ן הישראלי.

הכדורגלן הישראלי, מסיבות שונות כמו טענה לפציעה וכו' מסרב להתאמן במשך השבוע אבל דורש לעלות בהרכב בשבת (התלמיד הישראלי לא מכין שעורים וכו' אבל מצפה להישגים גבוהים)

ההורה של הכדורגלן הישראלי הצעיר לוחץ על המאמן להעלות את בנו בהרכב ,אפילו שהמאמן חושב שישנם טובים ממנו (ההורה הישראלי לא מתבייש לדרוש מהמורה להעלות את ציון המגן של התלמיד בנימוק "מגיע לו")

בכדורגל הישראלי המאמן תמיד אשם בכישלון והשחקן אף פעם לא (המורה אשם בתוצאות הנמוכות ואותו צריך להחליף, התלמיד איננו אשם אף פעם)

ללא השתחררות מתרבות הכדורגל לא תקום ישועה למערכת החינוך

יעד מרכזי ברפורמה צריך להיות ניצול זמן יעיל – הסובבים את מערכת החינוך עסוקים בחיפוש אחרי תוספת שעות למערכת במקום להיות עסוקים בניצול מיטיבי של הזמן. כל מורה יודע שמתוך 45 דקות 10 דקות ראשונות מוקדשות להתארגנות, כניסה לכיתה , בדיקת נוכחות וכו'. חלק אחר מהזמן מוקדש לטיפול בהפרעות למהלך השיעור. זמן ההוראה נטו הוא כ 50%.

בכדי להגיע לניצול יעיל של הזמן ,שיוביל לשיפור בהוראה ובלמידה צריך להאריך את משך השיעור ל 60-70 דקות ,

להקטין את מספר התלמידים בכיתה למקסימום 25 תלמידים.

שילוב של שתי הפעולות יוביל לניצול יעיל של זמן , ללמידה משופרת. גם אם נמשיך ללמד בכיתות הטרוגניות , מספר התלמידים המעכבים בכל כיתה יקטן ויכולת שלהם לעכב את מהלך השיעור תקטן.

טיפול בזמן אמת בקשיי לימוד במיוחד בכיתות היסוד – תלמיד בכיתה א' מצטרף למסע בן 12 שנים. כמו בכל מסע נוצר שובל, החזקים קדימה , והחלשים מזדנבים בסוף הטור. אם נשתמש במושגים מצה"ל, מערכת החינוך נוטשת פצועים בשדה הקרב. לא פעם האחרונים המתקשים נושרים מן המערכת. לצערי המערכת משקיעה משאבים רבים בכל מיני פרויקטים כמו הסמסטר השלישי , רובם בהצלחה נמוכה, במקום עזרה מידית בזמן אמת לחלשים למתקשים

עוזרי הוראה – מכיוון שאנו מקפידים על עקרון ההטרוגניות, הדרך היחידה לעזור למתקשים היא הוספת מורה-עוזר נוסף לכיתה, במיוחד בכיתות היסוד.

מוצע כי מורים שיצאו לפרישה מוקדמת ו/או פרחי הוראה יוכשרו לתפקידי עוזרי הוראה. העסקתם תהיה מוגבלת בזמן ושכרם יהיה כ 60% משכר מורה בדרגתם, אבל לא פחות משכר המינימום.

פנסיה/פרישה מוקדמת – עליה בתוחלת החיים חייבה את הממשלה להעלות את גיל הפרישה מאידך הפער התרבותי/גילי בין המורים והתלמידים הולך וגדל, ולכן חייבים לגרום ולהוציאאת  מקצוע ההוראה מן הכלל, ולקבוע גיל מחייב ליציאה לפנסיה של 58.

מקורות המימון לפרישה מוקדמת יבואו כתוצאה מהגדלת הפרשות המורים והממשלה לקרנות הפנסיה על חשבון הקטנת ההפרשות לקרנות ההשתלמות ( ראה סעיף קרן השתלמות/שנת שבתון).

ניתן ,ללא פגיעה בשכר הנטו של המורים, להעלות את הפרשת המורים. המורים מפרישים כיום 4.2% משכרם לקרן השתלמות לעומת 2.5% של כלל המשק . מתוך 1.7% העודפים ניתן להעביר 1.5% לקרנות הפנסיה. גם הממשלה מפרישה כיום לקרנות 8.4% במקום 7.5% לכלל המשק. שוב ההפרש של כ 0.9% יועבר להגדלת הסכומים הצבורים בקרנות הפנסיה.

קרנות השתלמות/שבתון/השתלמויות מורים – קרן ההשתלמות במתכונתה הנוכחית תבוטל וקרן ההשתלמות של המורים תהיה במתכונת זהה לקרנות של ארגוני אקדמאיים אחרים במגזר הציבורי.

גם שנת השבתון תבוטל, אבל כל המורים יחויבו לצאת להשתלמות בחופשת הקיץ, פעם בשלש שנים לשלשה שבועות. הממשלה ומוסדות להשכלה גבוה והמפמרים יגבשו את תוכני ההשתלמות. לפחות 70% מהזמן יוקדש להתעדכנות ולרענון בתחום הידע שאותו מלמד המורה ויתרת הזמן תוקדש להעשרה. ההשתלמות תמומן במלואה על ידי המדינה/מעביד. המורה, בזמן ההשתלמות יקבל החזר הוצאות מלא בתוספת סכום כסף יומי כפיצוי על עבודה נוספת ( אש"ל מורחב).

העסקת פנסיונרים – פרישה לפנסיה לפני המועד הנקוב בחוק עלולה לגרום לירידה דרמטית בהכנסת המורים ועלולה למנוע את הקדמת גיל הפרישה (פרישה מוקדמת באחוזי גמלה נמוכים, והעדר קצבת זקנה של ביטוח הלאומי) . מוצע כי יקבע בהסכם העבודה כי מנהלי ביתי הספר יוכלו  להעסיק גמלאים בהיקף מישרה שלא יעלה על שליש משרה. כמו כן מוצע לתת קדימות למורים גמלאים במשרות עוזרי הוראה.

מתן עדיפות למתמטיקה ולמקצועות מדעיים – מניתוח נתוני משרד החינוך עולה כי ההישגים במבחנים הבין לאומיים, מבחני פי"זה נמוכים וכי יש ירדה גדולה במספר התלמידים שלומדים, בהיקף של 5 יחידות, מקצועות מדעיים כמו כימיה וביולוגיה. (במגזר הלא יהודי יש עליה דרמטית במספר לומדים מקצועות אלו. בכימיה 50% מהבוגרים הם מהמגזר, שעור גבוה בהרבה ממשקלם באוכלוסיית בוגרי י"ב).

כולם חוזרים על ה"מנטרה" שאנחנו צריכים לשמור על פער באיכות וביכולת הטכנולוגית .

במקום לתת עדיפות ,ולא במילים אלא בתקציבים ייחודיים, להוראת המתמטיקה והמדעים,  הרפורמה היחידה שהונהגה בשנים האחרונות  הייתה הוספת יחידת לימוד נוספת באזרחות ,ותמיכה כספית כמעט בלתי מוגבלת לתוכניות חינוכיות/ערכיות.

גמישות העסקה – המורים העובדים בכיתות א'-ט' הם עובדי מדינה ( מקבלים את שכרם ישירות ממשרד החינוך) המורים בחטיבות העליונות מועסקים על ידי בעלויות ( אורט, רשת אמונה ורשויות מקומיות) אלא שגם שכרם של מורים אלו משולם על ידי הממשלה. לכל מורה תיק כפול, אחד במשרד החינוך הקובע את דרגתו של המורה (תארים, ותק וגמולי השתלמות) ותיק נוסף בבעלות( אורט רשות מקומית). הממשלה והבעלויות משקיעים אנרגיה רבה בהתחשבנות הדדית ( וקצת ניסיון להתחכמות לצורך קבלת תקציב גדול יותר). הוספת גורם מתווך מגדילה את הוצאות התקורה, ומאידך מונעת גמישות ניהולית. אילו כל המורים היו מועסקים במשרד החינוך ניתן היה לנייד מורים בין בתי הספר,  בין אזורי לימוד ואפילו בן שכבות לימוד , ללא צורך בצעדים טראומטיים כמו פיטורים. ( בארצות שונות שכר המורה תלוי רק בהשכלה ובוותק ואינו תלוי באיזו שכבת גיל מלמד המורה)

רפורמה בבחינות בגרות – על אף העובדה שיש מערכת בחינות בגרות אחת , משרד החינוך מאפשר לכל בית ספר לקבוע את המדיניות שמתאימה לו. התוצאה כמעט אנרכיה .

בחינות הבגרות נפרסות על פני שלש שנים ,בכל שנה כמעט במשך חודשיים, החל מאמצע חודש מאי ( בערך 10 במאי ) ועד 10 ביולי .אם ניקח בחשבון את תהליך בחינות המתכונת , כיתות הטרוגניות וכו' בתי ספר מפסיקים ללמד בסוף חודש אפריל , כמעט חודש וחצי לפני המועד הרשמי לסיום שנת הלימודים.(כמו הכן התעלמתי מהנזק שנגרם כתוצאה מהוספת בחינות בגרות במהלך השנה במועד חורף) ניתן לארגן ולרכז את בחינות הבגרות לתקופה של לא יותר מחודש ( החל מ 10 ביוני ועד 10 ביולי, בחינות בע"פ שבהם מורים בוחנים תלמידים בבתי ספר אחרים, יתנהלו כמו היום, באופן שוטף גם לפני 10 ביוני)

מה ניתן לעשות?

  1. כל תלמיד ,כתנאי לקבלת תעודת בגרות , יחויב להבחן במקצוע בחירה אחד בלבד ויחויב להבחן במקצוע נוסף בחינה פנימית שקבלה אישור מוקדם של מפמ"ר/ מדריך מחוזי ( בעבר תלמידי מגמה ראלית למדו כימיה ופיזיקה , לקראת פסח התלמיד היה צריך להודיע באיזה מקצוע נבחן בבחינה חיצונית ובאיזה מקצוע בחינה פנימית.)
  2. בלוח בחינות הבגרות יופיע תאריך אחד לבחינה חיצונית ותאריך אחד בלבד לבחינה פנימית. כל זה נכון גם למסלול הטכנולוגי שעל פניו מאפשר שלשה מקצועות מוגברים . חייבים לאחד את כל תוכניות הלימוד למקצוע מורחב אחד ופנימי אחד בלבד. כמו כן יקבע מועד אחד שבו תתקיים בחינת בחינה מעשית כמו בחינת המעבדה (ביולוגיה/פיזיקה)
  3. משרד החינוך יקבע סדר אחיד ומחייב של הבחנות בבחינות בגרות. לדוגמא בכיתה י' התלמידים חייבים להבחן בהסטוריה א' בכיתה יא' בהסטוריה ב' ובכיתה יב באזרחות. כל הבחינות יתקיימו באותו היום. לא תיווצר בעיה כי לוח הבחינות מחייב. אותם הדברים אמורים לגבי לשון חיבור להצמיד את תנ"ך וספרות כך שבתי ספר יחויבו להגיש בכיתה יא תנ"ך, ובכיתה יב ספרות או ההפך. קביעת סדר הבחנות מחייב יאפשר להקצות תאריך אחד ללשון וחיבור. חלק א' בלשון בכיתה י' ,חלק ב' בכיתה יא, וחלק החיבור בכיתה יב'
  4. לאחר השינוי המוצע  יישארו 7-8 מועדים לבחינת בגרות שאותן ניתן לפזר במשך 4 שבועות בלבד.
  5. יבוטלו מועדי חורף , לעומת זאת בסוף פגרת הקיץ ,בשבועיים האחרונים, בתדירות של שלש בחינות בשבוע יתקיים מועד ב' לאותן בחינות של אותה שנה.
  6. השכלה רחבה – התקציבים שיחסכו עקב  צמצום בחובת הבחנות לבגרות בבחינות חיצוניות , יופנו למתן השכלה רחבה . כל התלמידים יחויבו ללמוד ולהבחן בבחינה פנימית בכיתה י' בשני מקצועות נוספים , לדוגמא תלמידים שבחרו להרחיב כימיה וביולוגיה , יחויבו להבחן במבחן פנימי בפיזיקה ומחשב ( ישובצו בתאריכים של בחינה חיצונית ובחינה פנימית של מקצועות הבחירה)

הרפורמה המוצעת תוסיף , באופן מעשי לשנת הלימודים בי"א וי"ב, כחודש. תוספת ראלית של שעות הוראה של 10%.

שיטת המיקוד – צריך להחליף את שיטת המיקוד בנושאי בחירה. בכל מקצוע יקבע גרעין מחייב שאינו משתנה משנה לשנה. לעומת זאת למורה תינתן הזכות לבחור מתוך פרקי בחירה , כפי שמקובל במקצועות רבים. בבחינת הבגרות יופיעו שאלות במגוון רחב של נושאי הבחירה כאשר התלמיד יבחר שאלות מתוך הנושאים שהמורה לימד. ידיעה מראש של תוכנית הלימודים תיעל את ההוראה, תקטין את אי הודאות ותיתן מרחב פעולה למורים.

Print Friendly, PDF & Emailהדפסה או שמירה כקובץ

Tags: , , , ,

This entry was posted on יום חמישי, ינואר 6th, 2011 at 5:02 and is filed under דעות, חינוך ותרבות. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

11 Responses to “עקרונות לרפורמה אמיתית במערכת החינוך”

  1. שושי פולטין הגיב:
    6/01/2011 בשעה 8:37

    רוני,
    בקצרה, אני מניחה שאגיע שוב להתעמק. בכל מקרה כשקראתי התחושה הראשונה הייתה של החמצה בעיתוי. למיטב ידיעתי נושאים רבים שהעלת לא מופיעים ב'רפורמה' המוצעת מדובר בשינוי מבנה השעות ולא ברפורמה אמיתית.

    אני מסכימה עם רוב הדברים. בנושאים מסוימים יש מקום לדון בשיפורים
    כמובן צריכה להשתנות הגישה הערכית , כאן צריכה להיות הסברה להורים . (צריך שניים לטנגו
    http://www.news1.co.il/PageLoad.aspx?adid=6099&pageUrl=Archive/003-D-32530-00.html,) וזה לא פשוט. אנחנו צריכים לשנות את החברה.

    נושא ניצול הזמן, נושא אליו פניתי בעבר למנכ"ל ולשר החינוך
    http://www.blacklabor.org/?p=13965
    לצערי הדבר היחיד שחשבו עליו הוא קיצור החופש הגדול (בייבי סיטר לזמן ארוך יותר)

    בארגון בחינות הבגרות מחדש – אתה מציע לארגן את כל המקצועות בשתי אשכולות. מקצוע מורחב ומקצוע פנימי. אני בכלל חושבת שהעובדה שנבחנים כיום ב 165 מקצועות הוא שערוריה.
    צבי צמרת נתן רק השבוע כדוגמא את לימוד הביוטכנולוגיה בכיתה י' במקום כימיה. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1206984.html
    זה מטעמי פופוליזם בלבד. הדבר צריך להפסק ומיד.

    נושא קצת בעייתי הוא נושא ההשתלמויות –ביטול שנת השבתון יעורר התנגדות, 3 שבועות בקיץ, יהיה בעייתי ליישום. במיוחד אם יצריך מורים לעזוב את ביתם ל 3 שבועות, או ליסוע למרחקים כדי להשתלם.

    בכל מקרה תודה.

  2. עמית הגיב:
    6/01/2011 בשעה 12:13

    יש כאן לא מעט דברים שלוקים בחסר או שצריך לחדד אותם ולעבוד עליהם, אבל הגישה הכללית עדיפה על זו של עוז לתמורה.

  3. שושי פולטין הגיב:
    6/01/2011 בשעה 14:25

    רוני,
    כשקראתי התחושה הראשונה הייתה של החמצה בעיתוי. למיטב ידיעתי נושאים רבים שהעלת לא מופיעים ב'רפורמה' המוצעת מדובר בשינוי מבנה השעות ולא ברפורמה אמיתית.

    אני מסכימה עם רוב הדברים. בנושאים מסוימים יש מקום לדון בשיפורים
    כמובן צריכה להשתנות הגישה הערכית , כאן צריכה להיות הסברה להורים. וזה לא פשוט. אנחנו צריכים לשנות את החברה.

    נושא ניצול הזמן, נושא אליו פניתי בעבר למנכ"ל ולשר החינוך, לצערי הדבר היחיד שחשבו עליו הוא קיצור החופש הגדול (בייבי סיטר לזמן ארוך יותר)

    בארגון בחינות הבגרות מחדש – אתה מציע לארגן את כל המקצועות בשני אשכולות. מקצוע מורחב ומקצוע פנימי. אני בכלל חושבת שהעובדה שנבחנים כיום ב 165 מקצועות הוא שערורייה.
    צבי צמרת נתן השבוע כדוגמא את לימוד הביוטכנולוגיה בכיתה י' בשעה שחשובה קודם הכימיה (מי כמוך יודע…) זה מטעמי פופוליזם בלבד. הדבר צריך להפסק.

    נושא קצת בעייתי הוא נושא ההשתלמויות –ביטול שנת השבתון יעורר התנגדות, 3 שבועות בקיץ, יהיה בעייתי ליישום. במיוחד אם יצריך מורים לעזוב את ביתם ל 3 שבועות, או לנסוע למרחקים כדי להשתלם.

    בכל מקרה תודה.

  4. שושי פולטין הגיב:
    6/01/2011 בשעה 15:13

    טוב,
    אתם מבינים שאני לא מגמגמת, אלא שהעברתי את התגובה לכזו בלי קישורים, כיוון שמלכתחילה היא לא עלתה. ניתן למחוק את התגובה הנוכחית וגם את התגובה השנייה. תודה.
    שושי

  5. זיו הגיב:
    6/01/2011 בשעה 20:27

    מצד אחד אתה כותב שיש לאחריג את המורים ולתת להם לצאת לפנסיה מוקדמת (58 לפי הצעתך) מצד שני אתה ממליץ שאותו מורה פנסיונר יהיה עוזר הוראה בשכר של 60% ממורה.

    אני אומנם עדיין לא בגיל הפנסיה אבל נראה לי שאם הייתי פורש לפנסיה על מנת להיות עוזר הוראה בשכר של 60%, הייתי מעדיף כבר למשוך עוד כמה שנים בשביל 100% שכר מורה והגדלת אחוזי הפנסיה להמשך.
    להוריד משרה (אם קשה או מרגישים נשחקים) תמיד אפשרי.

  6. רוני פיזם הגיב:
    6/01/2011 בשעה 23:16

    למורה מבוגר יש ידע עצום שחבל שילך לאיבוד אבל הוא מתקשה לעמוד מול כיתה שלמה של צעירים . השילוב המנצח זה עוזרי הוראה. השלמת הכנסה , ירידה בקצב ובמחויבות, פינוי מקום לצעירים. אני בדיוק מחפש פתרון שיאפשר למורים לא למשוך עד שירצו לבעוט בהם אלא לאפשר להם לצאת בכבוד לפנסיה . גם כבוד תעסוקתי וגם כבוד כלכלי.

  7. זיו הגיב:
    6/01/2011 בשעה 23:57

    לפעמים אני נמצא בשיעורים של מורים מתחילים ובא לי להתפרץ בשיעור ולהגיד לו: "לא ככה מסבירים…".
    המורה הוותיק יש לו את כל הניסיון והידע להעביר שיעור. לשים אותו בתפקיד עוזר הוראה ברמת שכר של כמעט חצי, זה מביש, מעליב ומן הורדה בהדרגה.
    בדרך כלל זה הפוך: בהתחלה מתחילים כעוזר הוראה למורה בכיר ולומדים את "העסק" ואח"כ עוברים להיות "ראש הכיתה".
    קשה לי לראות מורה מנוסה, בעל ידע, נסיון ויכולת עומד בכיתה בתפקיד משני תמורת חצי מערך השעה שלו.

    ואם מדובר במורה שהוא שחוק כבר, גם כעוזר הוראה לא הייתי לוקח אותו. אלו מורים שבא להם להקיא מלראות כיתה ותלמידים (ובצדק מבחינתם).

  8. דקל-דוד עוזר הגיב:
    7/01/2011 בשעה 10:05

    זיו – התגובה שלך מהווה סימפטום של "שיטת הכדורגל" (למרבה ההפתעה גם אני משתמש במילה זו כדי להגדיר חאפריות…).
    מורה ותיק שהוא עוזר הוראה זו הורדה בדרגה וזה מעליב.
    למה מעליב?
    מתאפשר לו לחנוך את המורים ולעזור לתלמידים בלי העונש של להתמודד מולם.
    למה לא לראות בזה דבר טוב? אני דווקא חושב שזה רעיון מצויין ומורים שפרשו לגמלאות, ואפילו לפני כן יישמחו לאמץ אותו על מנת שלא להשתעמם בבית.

    לרוני – בנושא הבגרויות רואים שאתה מורה ותיק, בעניין הזה אתה חושב עמוק עמוק בתוך הקופסא.

    מוכח במחקרים כי יכולתו של אדם לעשות סוויץ במוח היא יכולת הדורשת מאמצים מנטליים עצומים.
    כמו כן הוכח כי אם מתמקדים בשניים-שלושה נושאים בכל הרצאה רמת הזכירות עולה פלאים.
    המסקנה הברורה היא שבכיתות של הבגרות יש ללמד לא יותר משני מקצועות בסמסטר ולגשת לבחינת בגרות בסוף הסמסטר, בדומה למתכונת של מכללות.
    ככה אתה עושה שלוש סמסטרים, בכל סמסטר שני מקצועות – סה"כ 9 סמסטרים י-יב זה יכול להיות 18 בחינות, ממוצע יחידות לבחינה – 2 סה"כ 36 יחידות לימוד.
    רק לעשות את זה ישפר את רמת הלימוד בעשרות מונים.

    זה דורש ארגון מחדש של התיכונים לפי נושא לימוד ולא לפי גיל, וזה בדיוק מה שצריך בתיכונים – לא צריך לחלק את התלמידים דווקא לפי שנת ייצור בגיל 16-18 אפשר גם על בסיס אחר.

  9. ערן אסקרי הגיב:
    19/01/2011 בשעה 14:39

    באופן עקרוני אני מסכים עם עצם ההצעה לשינוי רעיוני ערכי שמוצעת כאן. הייתי מוסיף שבבסיסה של כל רפורמה חייבת קודם כל להתבצע בחינה וחשיבה מחודשת ואמיתית, לטווח ארוך של המטרות שאותם יש לקדם, חשיבה שתיעשה על ידי מורים בפועל ואנשי אקדמיה, שצריכים לקחת חלק פעיל בכל רפורמה מוצעת (דבר שלצערי כמעט אף פעם לא קורה ולא רק בתחום הזה).

    למרות שאני מניח שמה שמוצע כאן מהווה בסיס לרפורמה בלבד ואינו בבחינת רפורמה מלאה עדיין חסרה, בעיני, התייחסות למספר נושאים חשובים ביותר:

    התלמיד האקטיבי

    חסרה התייחסות לכל הנושא של הפדגוגיה בכיתה. לצערי אני רואה היום הרבה מורים ומורות שמלמדים בשיטת התלמיד הפאסיבי. לפיה המורה הוא בר הסמכא העיקרי בענייני המידע והוא בבחינת "שופך" ידע על התלמיד. התלמיד במצב כזה נשאר פאסיבי. בעידן שבו אנחנו נמצאים, של אינטרנט ומידע זמין לכל, ובעידן שבו התלמיד חי בעולם רב גירויים ושבו סף הגירוי של תלמידים גבוה מאוד, על המערכת כולה וגם על המורים להתאים את דרך ההוראה שלהם. תפקיד המורה משתנה והופך להיות מ"שופך" הידע למשהו אחר שהוא בבסיסו מנחה (מנחה את התלמיד כיצד למצוא ולארגן את המידע, כיצד להשיג מידע אמין, כיצד לבקר את המידע וכו'), על המורה לעורר סקרנות, חשיבה יצירתית וביקורתית (דברים שאולי קיימים במטרות והיעדים של משה"ח אבל לא מתקיימים במציאות). המטרה העיקרית היא להפוך את התלמיד לאקטיבי יותר בדרך שבה הוא משיג את הידע. הדבר מצריך התגייסות מערכתית מבחינת הדרך שבה מכשירים מורים חדשים, השתלמויות בנושא הזה למורים קיימים, הוספת עזרי לימוד בכיתות ושינוי הסביבה הלימודית.

    "טיפול בזמן אמת בקשיי לימוד…"

    לא ממש הוצעה כאן דרך קונקרטית בעניין זה.

    מתן עדיפות למתמטיקה ולמקצועות מדעיים

    גם בנושא הזה לא ממש הצלחתי להבין איזו דרך קונקרטית הוא מציע.

    למשל:

    1. שיפור מערך הכשרת המורים למדעים ומתמטיקה: מתן מלגות לימודים, תכניות הכשרה ארוכות יותר ומשמעותיות, ליווי והדרכת פרחי הוראה ומורים חדשים, הצערת המורים למתמטיקה ומדעים וכו'.

    2. שינויים בתכניות הלימודים.

    3. הורדת הדגש הרב על הישגיות ועל השיפור במיבחנים הבינלאומיים ובמיצב לטובת יותר שעות מעבדה, שעות תגבור למתקשים ולמצטיינים וכו'.

    בעניין בחינות הבגרות אני דיי מסכים פרט לנושא מועדי ב' (גם אותם יש להוריד, בעיני כפי שהיה בתקופתי).

    כמו כן חסרה מאוד ההתייחסות לכל נושא מערך הכשרת המורים וליווי מורים קיימים (חדשים וותיקים).

    חסרה התייחסות לכל הנושא של רווחת המורים – הוספת פינות עבודה לכל מורה, תגמול על שעות בדיקת מבחנים, אסיפות הורים, שיחות אישיות וכו'.

    נדבך חשוב ביותר שנידון כאן ובמקומות אחרים הוא החזרת בתי הספר המקצועיים.

    הנושאים הנ"ל חסרים בעיני במה שהוצע כאן וצריכים לדעתי להיות חלק מרכזי בכל רפורמה שמתיימרת לעשות שינוי אמיתי.

  10. מערכת עבודה שחורה הגיב:
    19/01/2011 בשעה 15:51

    ערן ברוך הבא לאתר,

    לתגובות (טוקבקים) יש הרבה פחות קוראים מאשר למאמרים. אתה מוזמן לנסח את הדברים שכתבת בצורת מאמר או להתמקד בנושא ספציפי מתוך הרשימה.

  11. ערן אסקרי הגיב:
    20/01/2011 בשעה 0:10

    אני מקבל את הזמנתכם לכתוב מאמר כאן באתר כמחמאה.
    בעתיד אנסה לכתוב.

Leave a Reply