חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הצעת חוק – סחר חופשי -אילת

נושאים כלכלה ותקציב, מכתבים ב 8.04.08 6:00

דני ואלה, חבר יטבתה, פונה לחברי ועדת הכספים בכנסת ומודה להם על העברת הצעת חוק סחר חופשי באילת בקריאה ראשונה

ב' בניסן תשס"ח, 7.4.2008

אל: חברי-ועדת-הכספים

בענין: חוק סחר חופשי -אילת: אישורכם ללא מתנגדים להעברתו לקריאה ראשונה במליאת-הכנסת

מכובדי –
1. תודה לכם על אישור הצעת-החוק הנ"ל על ידכם לקריאה ראשונה ! (צפיתי בחלקו המסיים של הדיון בועדה באמצעות 'ערוץ הכנסת')

2. בזמן שהחוק נחקק לראשונה (בתשמ"ה-1985) הייתי מעורב בנסיון להסביר בועדת-הכספים דאז ולצבור הרחב שלעניין החוק לא נכון להפריד בין תושבי העיר אילת לבין תושבי 'חבל אילות', משום ששתי קבוצות אוכלוסיה אלו שותפות ברבים מן המאפיינים שבבסיס ההצדקות לחקיקת החוק, בהן קודם כל –

א. המרחק הגדול ממרכז-הארץ ועלויות-המחיה ותשומות-היצור הנובעות ממנו, הגבוהות פי כמה מן המוכר והמקובל בישראל.

ב. החשיבות הלאומית של עצם מגוריהם, פעילותם הכלכלית והאזרחית, ותרומתם לפיתוח-האיזור של תושבי אילת כמו גם של
תושבי 'חבל אילות', והצורך לעודד ישראלים נוספים להשתקע בערבה הדרומית, על אף קשיי המגורים כל כך רחוק ממרכז-הארץ.

3. נכון נאמר בדיון שיש ליצור קריטריונים אובייקטיביים ושוויוניים להטבות-מס ואחרות לתושבי-אזורים השונים בישראל.
אני סובר שקריטריון המרחק ממרכזי-המגורים והפעילות של ישראל (בעיקר גוש דן), ועלויות המחייה והיצור מסיבה זאת – הן קריטריון שכזה.

4. בועדה נשאלה שאלה: באלה ישובים מדובר כאשר נשקלת האפשרות להחיל את הוראות-החוק על תושבי 'חבל-אילות',
ומה מרחקם מהעיר אילת?
התשובה: הישוב הרחוק ביותר מאילת המצוי בתחומי חבל אילות' הוא קיבוץ 'יהל', בק"מ ה-75-76 בכביש הערבה (כביש 90), כלומר – כ-63 ק"מ מהעיר אילת (כ-45 דקות נסיעה).

כאן עלי להדגיש דבר שאולי קשה לתושבי מרכז-הארץ להבין:
63 ק"מ ו-45 דקות נסיעה הן בבחינת "קפיצת-הדרך" ושכנות קרובה למי שהחלופה שלו למרכז עירוני "קרוב" אחר (באר שבע)
היא כ-200 ק"מ ונסיעה של יותר משעתיים!

5. גם נאמר בדיון שלכאורה תושבי 'חבל אילות' נהנים מהטבת-מס שמקורה בהוראותיו של 'חוק מס-הכנסה'. אודה לכם אם תבדקו משמעות ההטבה הזאת ואם היא מקבילה במשמעותה להצעת-החוק שבה דנתם.

6. הערה "הסטורית" מדיוני החקיקה המקורית של 'חוק סחר חופשי-אילת תשמ"ה-1985 : בועדת-הכספים דאז נבעה אי-החלתו על תושבי 'חבל אילות' מאיום של ח"כ והשר דאז דוד לוי מבית-שאן, שידרוש – אם החוק יחול על כל ישוב שאיננו העיר אילת (וכוונתו היתה לישובי 'חבל אילות') – להחילו גם על תושבי קרית-שמונה (אז עיר מוכת-קטיושות) ועל תושבי עירו בית שאן. כדי לעקוף את האיום הזה צורפה להצעת-החוק הסתייגות של ח"כ וחבר ועדת-הכספים דאז מרדכי (מורל'ה) בראון שכללה את 'חבל אילות' בתחומי תחולתו של 'חוק סחר חופשי – אילת'. חברי ועדת-הכספים ורבים מאד מחברי-כנסת כמעט מכל הסיעות – כולל יו"ר ועדת-הכספים אברהם שפירא ז"ל – צדדו בבקשתנו (כפי שבוטאה מפי יו"ר המועצה האזורית אז דובי הלמן ומפי) להצביע בעד אישור ההסתייגות בקריאה שניה… עד שאיומו של ח"כ דוד לוי גרם לראש עיריית אילת דאז, רפי הוכמן, לחשוש שההצבעה על הצעת-החוק תדחה לזמן רב, והוא ביקש שיצביעו מייד על דחיית-ההסתייגות הנ"ל ועל אישור החוק ללא ההסתייגות, בהבטחה שבעתיד ("כאשר הענין ירגע"). הוא לא יתנגד להכללת תושבי 'חבל אילות' וישוביו בכל חוק שיקל על ההתיישבות ועל המגורים והפעילות הכלכלית והאזרחית בקצה הדרומי של מדינת-ישראל.
מצליפת סיעת-'העבודה' דאז, עדנה סולודר (מקיבוץ 'גשר', השכן לבית-שאן) – תוך "התנצלות אישית" באזניי – זרזה אז את כל חברי-הכנסת מסיעתה, שהבטיחו להצביע בעד הכללת 'חבל אילות' בחוק הנ"ל, לצאת מאולם-המליאה בשעת-ההצבעה על סעיפי-החוק, מה שהביא ל'הפלת' הסתייגותו של מורל'ה בראון. ומאז תושבי 'חבל אילות' "בחוץ", זאת על אף שאנחנו קשורים 'בטבורנו' קשר יום-יומי לעיר אילת – בתחומי-סחר וכלכלה, בריאות, שירותים, והזקקות למוסדות הממלכתיים, ורבים מתושבי 'חבל אילות' עובדים בה, כמו תושבי-אילת העובדים ב'חבל אילות'.

לידיעתכם ולתשומת-לבכם,

ושוב תודה,
דני ואלה, יטבתה

העתקים:
יו"ר המועצה האזורית 'חבל אילות', אודי גת
ראש-העיר אילת, מאיר יצחק-הלוי
אתר עבודה שחורה

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

9 תגובות

  1. עומר כרמון :

    שלום דני. טענותיך נגעו ללבי ויש לי רעיון: בוא נעשה "החלפות": תושבי אילת יקבלו מים מסובסדים, אדמות של המנהל, וזכות לבחור מי יגור אתם ומי לא כמו בקיבוצים. ואתה תחיה כמו עירוני ממוצע + חוק סחר חופשי.

    מה אתה אומר? רוצה להחליף?

  2. עומר כרמון :

    תחיה כמו עירוני ממוצע = תקבל מהמדינה את מה שמקבל עירוני ממוצע.

  3. נדב פרץ :

    עומר, אם אתה כל כך רוצה להחליף, דבר איתי, אני אתן לך את הטלפון של רכז קליטה אצלנו. ישמחו לקבל אותך.

  4. דני :

    לעומר כרמון (אתה מ'הקשת הדמוקרטית המזרחית' ?), קמצוץ של תשובה: 1. מאז הוחל על אילת חוק-סחר חופשי על הטבותיו, אוכלוסיית-העיר הקבועה גדלה כמעט פי שנים (כיום כ-57 אלף תושבים קבועים). באותה התקופה אוכלוסיית ישובי 'חבל אילות' נשארה כמעט באותו מספר כולל – פחות מ-3000.
    2. צעד חשוב כן נעשה במהלך אותה תקופה ע"י הכנסת, על-פי בקשתנו, ב'קדנציה' בה יו"ר ועדת-הכספים היה המושבניק מכפר-ויתקין (45 דקות מתל-אביב) גדליה גל מ'העבודה', שהתנגד לבקשה, ומרכז סיעת 'העבודה' אלי גולדשמידט שדווקא צידד. בעצת האחרון ניצלנו ישיבה ממנה נעדר גל והוחלף ע"י אברהם פורז, אז ממרצ (גם מורל'ה בראון שביקש בהסתייגות שהגיש בהצבעה הראשונה על חוק סחר חופשי-אילת לכלול את 'חבל אילות' בחוק, היה איש מרצ), שבעזרת גולדשמידט 'העביר' את ההחלטה: החלת הפטור ממע"מ על עסקי-התיירות (בלבד) עד 'קו-רוחב' בערבה שאיפשר לפטור ממע"מ כמה ממיזמי-התיירות של 3 מישובי-הערבה הדרומיים: בסמר, באליפז וביטבתה (קיבוץ אילות נכלל בתחומי חוק הסחר החופשי-אילת מלכתחילה). הפעילות האחרת של 3 הישובים האלה נשארה חייבת בתשלום מע"מ (כאשר אני מבקש מקניין-הקיבוץ לקנות לי משהו באילת הוא משלם מע"מ, כקניין של ישוב שמחוץ לאילת. כאשר אני נוסע לאילת 40 וכמה ק"מ בכל כוון כדי לקנות שם בעצמי כאדם פרטי, אני קונה באילת ללא מע"מ !)
    3. ועוד לענין האוכלוסיה: אם לדעתך המגורים בפריפריה הכפרית של 'חבל אילות' עדיפה על המגורים בעיר אילת, איך תסביר את כשלון הנסיון לשכנע קבוצת-אוכלוסיה איכותית מאילת לעבור לישוב החדש 'באר-אורה' שבתחומי 'חבל אילות' (רבע שעה נסיעה מאילת), אליו עברו אחרי מאמצי-שכנוע רבים רק 17 משפחות ? תושבי-אילת האחרים מוצאים 'קפנדריות' (מעקפים) פרוצדוראליות כדי לשלוח את ילדיהם ללמוד בביה"ס האזורי של 'חבל אילות' ולא לבתיה"ס באילת, מבלי לעבור להתגורר פיזית ב-12 הישובים של 'חבל אילות', בהם כאלה שמספר התושבים הוא רק עשרות מעטות ! את העלויות הגבוהות של לימודי התלמידים מאילת בביה"ס האזורי הכפרי "מסבסדים" כמובן תושבי 'חבל אילות' באמצעות תקציב המועצה האזורית שלהם !
    4.לגבי 'אדמות מינהל מסובסדות': אם כוונתך לאדמות לעיבוד חקלאי, הרי גם כמה מתושבי אילת קיבלו, ומעבדים בערבה הדרומית חלקות חקלאיות – כרם, תמרים וירקות. תבוא תבקש, ואם תוכיח את יכולותיך לעבד לפחות כמה מאות דונם באופן פרודוקטיבי לאורך זמן – חזקה על 'מינהל מקרקעי-ישראל' שיקצה גם לך קרקע חולית או טרשית, כמו זאת שיש בערבה, כדי להוציא ממנה את לחמך. 5. ולבסוף – אשר למים: רוב המים להשקיה חקלאית בערבה הדרומית הם מי-הקולחין של אילת ! במקום להזרים את הביוב לים, כמו עד לפני שנים לא רבות, הוקם בגבול אילת ו'חבל אילות' מתקן-טיהור שפכים המימון משותף של עירית-אילת והמועצה ה אזורית 'חבל אילות', ובאיזור אליפז (תמנע) הוקם (כן, עומר. ע"י הקרן הקיימת לישראל) מאגר-גדול, ומשם מוזרמים המים לחלקות שבין אילת ליטבתה. כדי לסבר את אזניך – היו שנים שזרימת הביוב למפרץ אילת-עקבה, ויותר מאוחר – ההצפה וההמטרה של מי-הקולחין בשטחי-הערבה, שלא למטרות השקיה חקלאית, גרמו ל'מיני-תקרית דיפלומאטית' בין ישראל לבין ירדן. הפניית מי-הקולחין להשקיית המטעים וחלק מהשדות של חקלאי 'חבל אילות' פתרה הן בעיית הביוב בחופי-אילת, הן את בעיית הצחנה בצפון העיר עקבה הירדנית, והן את בעית המחסור במים מתאימים לחקלאות בערבה. המים ה"מסובסדים" עליהם כתבת, כנראה מחוסר ידיעה, הם המים בברז השלישי שיש לנו בכל כיור-מטבח (נוסף למים החמים והקרים המליחים, למקלחת, לשטיפת כלים וריצפה, ולגינון) – ברז המים המותפלים לשתיה. כי כבר מזמן נמצא שתכולת-המינרלים (מלחים) שיש במי-הבארות של הערבה עלולה ליצור לאורך זמן בעיות-בריאות קשות לשותים אותם. אני מקווה שמעט החכמת, עומר כרמון. אם יש לך עוד שאלות בעניין החיים בערבה, אולי מחמת הענין שלך באפשרות השתקעותך שלך כאן, אשמח להשיב ככל שידיעותי מאפשרות.

  5. דני :

    לגמרי שכחתי: באילת – כל המים בברזים (למים חמים ולמים קרים. אין הפרדה למי-שתיה כמו בישובי 'חבל אילות'!) הם מים מותפלים, יקרים ולכן מסובסדים ! לגינון, לשטיפת-מכוניות, רצפות וגוף, להכנת בטון, לדליפות ו'פיצוצי-צינורות' הקורים באילת לעתים קרובות, וגם לשתיה. הכל מותפל והכל מסובסד. לידיעת עומר כרמון, הצפוני ככל הנראה.

  6. איתי :

    אם איני טועה עומר כרמון גר באילת
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498105&blogcode=8827367

  7. עומר כרמון :

    נכון 🙂 אני גם אילתי וגם בעל ניסיון קיבוצי (לידיעתך, נדב :))

  8. דני :

    מוזר. בבדיקה שטחית באמצעות מדריכי-הטלפון של 'דפי-זהב' ועוד אחד מקומי של אילת והערבה, ומנוע החיפוש של 'גוגל' לא מצאתי את השם 'כרמון' באילת (יש כמה משפחות 'כרמונה'). עדיין יתכן שלעומר אין טלפון של 'בזק' או שביקש לשמור את מספרו חסוי. אני גם מכיר לא מעט מעתונאי-אילת. אבדוק בעזרתם… אלא אם עומר כרמון יודיע לנו כאן שנכון לעכשיו הוא כבר לא גר באילת.

  9. עומר כרמון :

    אתה מצחיק 🙂 תתקשר ל-144. אני גר בעין נטפים 16, אתה גם מוזמן לבקר 🙂

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.