חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"הורדת מסים מעודדת צמיחה" – אמת או מיתוס?

נושאים כלכלה ותקציב ב 9.04.08 6:00

עמית הרפז, מזכיר סניף ראש-פינה מפלגת העבודה-מימד, בהתרשמות סוביקטיבית – מנקודת מבט סוציאל דמוקרטית – על סקירה בנושא מיסים וצמיחה שנעשתה ע"י מחלקת המחקר של הכנסת

מחלקת המחקר והמידע של הכנסת הוציאה סקירה בנושא השפעת שעורי המיסים על הצמיחה הכלכלית.
בסקירה זאת מוצג ספקטרום רחב למדי של גישות, עובדות ותאוריות.

מהסקירה הזאת עולה תמונה מורכבת וחוסר ודאות לגבי המשתנים העיקריים המשפיעים על צמיחה. בניגוד לעובדה זאת ניתן להבחין כי הכותב מצדד בהפחתת מיסוי כדרך לעידוד הצמיחה.

בתמצית מודגשים משפטים תומכי התאוריה "פחות מיסים = יותר צמיחה". לעומת זאת פרק 2 שסוקר ממצאי אמת מראה כי אין קשר כזה. בפרק זה עולה במובלע האפשרות כי השפעת המדיניות הפיסקאלית המרחיבה, הנהוגה במדינות בעלות נטל מיסים גבוה, משפיעה על צמיחה יותר מאשר מדיניות המס.

במחקר המצוטט רואים כי בשנים בהן היו מיסים גבוהים (שנות השבעים) מצאו כי יש להוריד אותם ולאחר שהורידו את המיסים (תחילת שנות ה-80) נמצא כי ההורדה לא הניבה את הצמיחה המצופה.

בהמשך פרק 2 נבחנים סוגי מס שונים (על צריכה ועל הכנסה) וסוגי נישומים שונים (יחידים, עסקים קטנים, חברות גדולות). ע"פ הנאמר לא ניתן לחזות את ההשפעה של שינוי בסוגי המס על הצמיחה. ע"פ סעיף 2.2.2 הורדת מיסי חברות במדינות OECD לא הגדילה את שיעור הצמיחה, למרות שתיאורתית הייתה צריכה לגרום לייבוא השקעות זרות. משמעותו של סעיף זה היא ביקורת קטלנית על הורדת מיסי החברות המתמשכת בישראל משיעור של 60% עד לשיעור של 25% המתוכנן לשנים הבאות. בסעיף 2.7.1 מובא רעיון מעניין על פיו עליה במס הכנסה על יחידים מקטינה את מס' שעות העבודה ומגדילה את מספר המועסקים (הישג כפול). ההשפעה של הפחתת מס על שיעור השקעות שולית ע"פ הנתונים (אך הכותב מתייחס אליה כמו עיתונאי ספורט לירידה של 1/100 השניה בריצה ל100 מ').

מחקרים מצוטטים מהארץ מראים דבר והיפוכו – כמו מחקרים עולמיים בנושא. גם כאן אנחנו רואים כי הפחתת מס מגדילה את הצמיחה רק כאשר לא מתבצעת הפחתת תקציב מקבילה. המחקרים המצוטטים מתייחסים לשנים רבות עם מאפייני מדיניות פיסקאלית ומדיניות מיסים שונים מהותית. הכנסתם לסל אחד יוצרת תמונה בלתי מציאותית. יש לנתח תקופות של מדיניות שונה בנפרד תוך הדגשת השוני.

סיכום:
הסקירה לוקה בהתיחסות שווה למודלים תיאורתיים וממצאים אמפיריים. יש לזכור כי מודלים כאלו הם כלי עזר בלבד ומעידים בדרך כלל על יכולת מתימטית גבוהה מול חוסר יכולת להתבונן במציאות שמעבר לחלון המשרד. יש כאן ניסיון שנכשל להתייחס לנושא בצורה אובייקטיבית קרה. לזכות הכותב יש להזכיר כי נושא הסקירה איננו בתחום המדעים המדוייקים. אין אפשרות לבצע ניסוי מדעי תיקני בנושא, אין אפשרות לשקלל את אין סוף המשתנים המעורבים בהתנהגות הכלכלית של בני אדם ומדינות.

מסקנות:
מדיניות המיסים ויעדי הצמיחה הם כלים לשם השגת מטרה ואינם מטרה כשלעצמם. לחברי הכנסת והממשלה מטרות שונות, כל אחד ע"פ דעותיו והאידאולוגיה שלו. כסוציאל דמוקרט אני רואה במדיניות המיסים כלי לשם השגת שיוויוניות גדולה בחברה והגדלת ושיפור השירותים הציבוריים. צמיחה שמלווה בהגדלת הפערים היא כישלון מבחינתי, אני שואף לצמיחה תוך הקטנת פערים חברתיים, צמיחה בת קיימא. צמיחה כזאת ניתנת להגשמה כפי שאנחנו רואים בשנים הקיינסיאניות (1945-1969) של המערב, ובמודל הסקנדינבי.

מובאות:

  1. ראוי לציין כי בחינת ההשפעות של משתנים כלכליים על משתנים כלכליים אחרים, ולעתים אף מדידתם, נעשית באמצעות מודלים כלכליים שגובשו לצורך זה. בבסיס המודלים הללו עומדות הנחות תיאורטיות ואחרות, שלא פעם מושפעות מן האסכולה הכלכלית הנוהגת או השלטת במקום ובזמן מסוימים או מן האסכולה שהחוקר משתייך אליה. לעתים ההנחות אף מושפעות מהלכי רוח משקיים מקומיים או גלובליים, או מהמצב שבו שרויה הכלכלה המקומית או הגלובלית.
  2. רוב העדויות האמפיריות מצביעות על קשר שלילי בין גודל נטל המס לבין קצב הצמיחה בטווח הארוך. במחקרים שבדקו את השפעת סוג המס על קצב הצמיחה נמצא כי מס על צריכה גורם לפגיעה פחותה בצמיחה לעומת מס על ההכנסה.
    את השפעת המיסוי על הצריכה אפשר להעריך גם באמצעות בחינה של השפעת המס על התנהגות הפרטים בתחומים שיש להם השפעה על הצמיחה, כגון היצע העבודה וההון האנושי, השקעות, פריון וצמיחה טכנולוגית, מקום גיאוגרפי והעלמות מס. מניתוח הספרות בדבר ההשפעה של המיסוי על ההתנהגות עולה כי נטל מס גדול משפיע על התנהגות הפרטים והחברות ופוגע בצמיחה.
  3. ממצאים עיקריים בספרות האמפירית
    רוב הספרות האמפירית שבוחנת את הקשר בין נטל המס לבין קצב הצמיחה בטווח הארוך מצביעה על קשר שלילי או על העדר קשר בין גובה המסים לבין שיעור צמיחת המשק בטווח הארוך. עם זאת, יודגש כי יש מתאם סטטיסטי גבוה למדי בין נטל מס גבוה לבין הוצאה ציבורית גבוהה, היות שהמיסוי נועד, בין השאר, לממן את הוצאות הממשלה. לכן, במסגרת המחקרים הכלכליים יש קושי לבודד את ההשפעות של מדיניות המיסוי מאלה של מדיניות ההוצאה הציבורית.
    בהמשך מובאת סקירה של מחקרים שבחנו את השפעת המס או משתנים פיסקליים אחרים על קצב
  4. השפעות מס שולי ומס ממוצע
    Koester and Kormendi העריכו את השפעת המס השולי והמס הממוצע על הפעילות הכלכלית ב-63 מדינות בשנים 1979-1970. על-פי ממצאיהם, מס שולי גבוה מקטין את קצב הצמיחה(כאשר המס הממוצע הוא קבוע). במחקר נוסף, שבו הורחבה תקופת המדגם לשנים 1984-1970, עלה כי המתאם השלילי בין שיעור המס לקצב הצמיחה חזק פחות. יתרה מזו, המתאם השלילי אינו מתקיים כאשר ההשפעה נמדדת בנפרד במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות
  5. אין כיום די ראיות תיאורטיות או אמפיריות המזהות את הבסיס האופטימלי שיש למסות (צריכה או הכנסה). הגורם המנחה המרכזי בבחירת בסיס המס הוא עקרון השוויון – קרי, כיצד נטל המס משפיע על חלוקת ההכנסות ועל הקצאת המשאבים בין קבוצות הכנסה וסוגים של משלמי מסים. ואולם, קשה להעריך חד-משמעית את ההשפעות של מיסוי הצריכה לעומת אלה של מיסוי ההכנסה על היעילות הכלכלית או על רמת החיסכון המצרפי. אותו קושי קיים בהערכת השפעותיהם של מס פרוגרסיבי לעומת מס אחיד (flat tax–מס בשיעור אחיד,) חרף יתרונותיו של מס אחיד מבחינת פשטות הגבייה ומבחינת תרומתו להאצת הפעילות הכלכלית וההשקעות
  6. יעקב לביא ומישל סטרבצ'ינסקי הראו כי בטווח הארוך יש למשתני המדיניות השפעה מובהקת על היצע התוצר. הפחתת מס של 1% תוצר (ללא שינוי בגירעון הציבורי) מגדילה את התוצר בכ-2%. למיסוי ולגירעון יש השפעה שלילית חזקה על הפריון ועל ההשקעות, והשפעה קטנה יחסית על גורמי הייצור

לקריאה נוספת – איציק ספורטא – העוקץ

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

תגובה אחת

  1. מוישה :

    שאלה – מדוע הכותב מסיים את התקופה הקיינסיאנית ב-1969? מה קרה דווקא בשנה זו?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.