מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
פרשת השבוע – מִקֵּץ
מנהיגות שכוחה בחוכמת החרב ולא בחוכמת הספר אינה בת קיימא. חיבור בין פרשת השבוע, דברי ימי החשמונאים ומזכרות לתיירים בכותל
מאת: אופק בן אבי
לא מזמן ביקרתי שוב בכותל. בדוכן המזכרות הקרוב, ממש מחוץ לשער האשפות, מוכרים לתיירים כיפות, טי-שרטים, ותליונים עם קליעים. 5.56 מ"מ, מתאימים ל- M16. זה מה שעם ישראל משווק לתיירים הבאים לאתר המקודש לו ביותר; ובמשתמע מכללי ההיצע והביקוש, זה מה שמעניין את התיירים הבאים לשם. מעברו השני של הדוכן חפירות ארכיאולוגיות, המנסות לשחזר את "עיר דוד" תוך הריסת בתי שכונת סילוואן. בתים של אנשים חיים נהרסים לטובת בתים של מתים. גם זאת, כמובן, לטובת התיירים.
—
לוח השנה העברי זימן השבוע כמה נקודות למחשבה על מנהיגות, על פוליטיקה, על אופי אישי ולאומי – בסיפוריהם של יוסף בתורה, של שלמה בהפטרה, ושל החשמונאים בימי החנוכה.
שלמה המלך, ולא דוד אביו, בנה את בית-המקדש. הסיבה לכך ידועה: מלכות דוד התבססה בכוחנות, בחרב ובדם, ואלהים חשב שלא ראוי שבית-המקדש יקום על בסיס שכזה. לעומתו, שלמה ביקש מאלהים חוכמה ודעת, וביסס את שלטונו עליהם. בהפטרת השבוע מתואר "משפט שלמה" (אשר על-מנת לגלות מי אמו האמיתית של תינוק, הורה לחתוך אותו לשנים ולראות מי מהן תתנגד), ולאחריו הסיכום "וַיִּשְׁמְעוּ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְאוּ, מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ: כִּי רָאוּ, כִּי-חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט. " (מלכים א' ג כח).
החשמונאים לעומתו, לא עברו מעולם משלב המלחמה לשלב החוכמה. לאחר הצלחת המרד (חנוכה J) הם הקפידו לערב בין מנהיגות פוליטית, צבאית ודתית-כוהנית. בכך שמרו את כל מוקדי הכוח בידיהם, תוך דחייה קולות אחרים, צדוקים או פרושים, הימנעות משיתופם בשלטון, ורדיפה שלהם. ריכוז כ"כ הרבה כוח במקום אחד ויחיד הוביל באופן טבעי לתחרות ולעימותים בתוכם, וכ- 100 שנים בלבד לאחר הנצחון על היוונים, ריב בין שני אחים חשמונאים מסר את השלטון לידי רומא. משם עוד ריבים על כוח, עוד נסיונות להשתית את החיים הדתיים בכוח החרב והפגיונות ("סיקריקים"), הובילו לחורבן ולגלות.
—
סיפורו של יוסף מבהיר איזה סגנון מנהיגות רצוי לעם ישראל. יוסף מכונה "בעל החלומות" בתרבות החילונית, ובדתית "הצדיק". הרבה אירוניה תנ"כית יש בכינויים האלו, היות שחלומותיו של יוסף גרמו לאחיו למכור אותו כעבד ולהורידו מצרימה, וצדיקותו היא שהכניסה אותו לכלא. צאתו מהכלא התאפשרה דווקא כשיוסף חדל לחלום על גדלותו שלו-עצמו, ובמקום החל לפתור חלומות בעבור אחרים. גם עלייתו לגדולה ולמלוכה היא לא פרס אלוהי על "צדיקות", אלא דווקא תגמול אנושי על חוכמה, תושייה ועבודה רבת-שנים לטובת כלל הציבור.
לאורך אלפי שנים, זה היה הדגל של עם ישראל, "עם הספר": לימוד, חוכמה, פתרון בעיות, טובת הקהילה והכלל. כל עוד חברתנו הושתתה על לימוד, היא הניבה מדענים, רופאים ואנשי-רוח עולמיים. כממשיכי-דרכם, אנו לומדים רפואה כדי לרפא חוליים, מדע כדי להבין את העולם, הנדסה כדי לתקנו ולשפרו. עלינו מוטלת החובה לאמץ את חוכמת שלמה, ולבסס חברה על משפט, על צדק, על דאגה לזולת. עלינו החובה לדחות את דרך הכוחנות, את הרעיון שמקום קדוש יכול לקום בתקופה של חרב ודם. עלינו להתעניין יותר בחיים של ירושלים מאשר במתים שלה; עלינו להפסיק למשוך לכותל תיירי-מלחמות, ולמכור להם למרגלות בית-המקדש תליונים עם קליעים של רובי-סער.
חג חנוכה שמח
תגיות: מנהיגות
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
3 בדצמבר, 2010 בשעה 2:34
(נכתב ונשלח לפני השריפה. תנחומי למשפחות ההרוגים ואיחולי החלמה לפצועים; בהצלחה לכל העוסקים בהצלה, מחר אשוב לחיפה עירי להצטרף אליכם)
שבת שלום