חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מען: שביתת החקלאים מיותרת, העסיקו נשים ערביות

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 21.11.10 5:00

ניר נאדר מארגון "מען" לא מאמין לטענות החקלאים בדבר הצורך במכסות גדולות יותר של עובדים זרים

אי אפשר לבסס את החקלאות על עובדים ישראלים

רעי פויכטונגר, בעל חווה לחקלאות בת קיימא בכפר רות, תומך בשביתת החקלאים ועונה לטענות לפיהן העסקת תאילנדים פוגעת בתעסוקת ישראלים. ציטוט מתוך דוא"ל ששלח רעי לרשימת התפוצה של לקוחות החווה

לקריאה נוספת

  • ארגון העובדים "מען" מפעיל בחמש השנים האחרונות פרויקט שתפקידו סיוע לנשים ערביות לצאת לעבודה.
  • 83 אחוז מן הנשים הערביות מובטלות, ולמעלה ממחצית הילדים הערבים נמצאים מתחת לקו העוני.
  • במסגרת התכנית של "מען" נשים ערביות מוכנות לצאת לעבודה בחקלאות, אולם החקלאים לא מוכנים לקבלן.
  • הרצון להעסיק תאילנדים, במחיר זול ונצלני גובר על האינטרס החברתי וגם הלאומי. החקלאים מתכננים כעת להשבית את אספקת התוצרת שלהם.
  • שביתת החקלאים בגלל מחסור בתאילנדים מיותרת, הנשים הערביות מוכנות לעבוד בחקלאות בשכר מינימום

מתוךהודעה לעיתונות באתר מען:

"מדוע רוב החקלאים בוחרים להעסיק עובדים זרים בלבד? אותם עובדים מהווים את כוח העבודה המרכזי בענף החקלאות, ולא בכדי – יותר פשוט לנצל אותם. מדובר במגזר ללא זכויות סוציאליות בעבודה, תעריף שכר שעתי נמוך בהרבה משכר המינימום (כ-13 ₪ לשעה), כשסכנת הגירוש מהארץ מאיימת עליהם מדי יום. כך נוצר מצב נוח במיוחד לחקלאים – עובדים זולים הגרים במקום העבודה, שניתן לאיים עליהם בגירוש. עבדות מודרנית לכל דבר.

התאחדות החקלאים מאיימת שתמנע למשך יומיים העברת תוצרת חקלאית לשווקים ולמרכולים. מזכ"ל ההתאחדות אבשלום וילן מוסיף שאם השביתה לא תעזור, שבוע לאחר מכן ישבתו החקלאים למשך שלושה ימים, ואחר כך אף ארבעה ימים, אם לא יענו דרישותיהם. אין זה מאבק על סובסידיות ממשלתיות, או מכסות השקיה נמוכות. כל שמעניין את החקלאים הוא המשך תזרים העבודה הזולה בדמות מכסות העובדים הזרים.

מחאת החקלאים מנסה לעצב סדר יום שגוי – המשך הדרישה לייבוא והעסקה פוגענית של עובדים זרים במשקי החקלאות. השביתה המיותרת הזו רק תפגע בצרכנים, ותתן אור ירוק להמשך סגירת הדלתות בפני פועלות המעוניינות לעבוד בחקלאות."

לקריאה נוספת: "1,000 נשים ישראליות היו רוצות לעבוד בחקלאות", תני גולדשטיין ב-Ynet.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

7 תגובות

  1. דקל-דוד עוזר :

    כזבים והטעיות מתוך רצון להרוס את החקלאות

    כמה מפתיע שחברת כח אדם פרטית היא שמתנגדת לסיוע למגזר החקלאי, אבל אפילו הטענות של מען לא יועילו.
    1. החקלאים משלמים על תאילנדים הרבה מעל שכר המינימום – בנוסף למס גולגולת, ותשלומים שונים, מספקים להם מקום מגורים, אוכל ותנאים נלווים מעבר לשכר המינימום; כל אלו הם בגדר חובה.

    2. החקלאים מסכימים להעסיק נשים ערביות, אלא שלרוב החקלאים אין עבודה קבועה שמתאימה לנשים הערביות שמדברים עליהם מען.

    3. עובד חקלאי אינו דביל מושלם – יש צורך בהתמקצעות של עובד, יכולות נוספות מעבר לעובדה שיש לך שתי ידיים ושתי רגליים. לנשים הערביות אין את היכולות הנוספות וגם אין להן את יכולות העבודה שיש לעובדים התאילנדים הנובעות ממטען תרבותי שונה.

    4. על פי תקן משרד החקלאות, לחקלאים חסר כ-10,000 עובדים. גם אם מחר בבוקר יקבלו לעבודה 1,000 נשים ערביות עדיין יהיו חסרים 9,000 עובדים.

    החקלאות אינה רק עסק, אלא גם ערך. במשך שנים מטילים על החקלאים גזירה אחר גזיה וכבר הצליחו להרוג כמעט את כולם.
    בזכות החקלאות הישראלית מחירי המזון בישראל אפסיים – האם לא נמאס לממשלת ישראל להרוס את המדינה?

  2. נדב פרץ :

    לדקל

    0. מען איננה 'חברת כוח אדם פרטי'. היא ארגון עובדים של נשים ערביות. אף אחד לא מרוויח שם שקל מהשמה, למעט העובדות.

    1. זה בהנחה שהחקלאים משלמים בהתאם לחוק. חלקם כן, הרבה גם לא (ואלה הטענות שמובאות ב-ynet)

    2. דווקא נשים ערביות הרבה יותר מתאימות לעבודה זמנית מאשר תאילנדים. כשאתה מקבל ויזה למהגר עבודה, אתה אמור להעסיק אותו חמש שנים ברצף. את האישה הערבית אפשר להעסיק רק בעונה.

    3. אתה מניח שנשים ערביות הן כן דביליות מושלמות?
    כמי שמכיר את העבודה בחקלאות – וספציפית, את העבודה שעושים תאילנדים – אני יכול להגיד לך שלא מדובר בעבודה שדורשת הכשרה של יותר משבוע. אם מדברים על החלקים הפשוטים ביותר שלה – נניח, קטיף – היא לא דורשת הכשרה של יותר מכמה שעות*. לא צריך להפוך את זה להנדסת טילים בליסטיים.

    4. בוא נדבר אחרי שיתקבלו אותן ה-1,000, טוב?

    *ואני אומר את זה כמי שעבר והעביר את ההכשרה הזו, בכמה תחומים שונים

  3. חקלאי ישראלי :

    13 ש"ח לשעה לעובד תאילנדי? מהיכן הבאת את הנתון הזה?
    יתרה מכך העלות האמיתית היא גבוהה מאוד!
    מגורים + תזונה + מס גולגולת 10% + שכר מגיע להרבה מעבר!
    יתרה מכך המקצועיות חשובה מאוד, הפועלים הללו מתמקצעים מאוד בחמש שנים שהם עובדים כאן, הם עוברים קורסים של הדברה, של זיהוי מזיקים, של ניהול השקיה, של בטיחות של נהיגה ושל הפעלת מכונות וציוד!
    ההשקעה בהם כדאית כיוון שהם מגיעים לחמש שנים.
    הם עצמאיים לחלוטין, נוסעים לבד לשדה ועובדים, כל קבוצה מקבלת כלי רכב (טרקטורון או מכונית) והיא עובדת ללא השגחה (כי הם מכירים את העבודה ואפשר לסמוך עליהם שלא יעשו נזקים ויעבדו כמו שצריך גם ללא פיקוח).
    רובם נמצאים בקבוצות גדולות ולכן מבחינה חברתית מאוד מאושרים! בוא ותראה אותם במושבים יושבים עם סיום העבודה אחה"צ עם הלפטופים על הברכיים, בירה ביד אחת סיגריה בשניה.
    יתרה מכך בערבה ובנגב יש ממש בעיה קשה של עובדים כיוון ששם אין גם עובדים ערבים!
    הם לא יעברו לגור בערבה למשך כמה שנים או למשך העונה, יש להם משפחות בגליל בדר"כ שלא מרשות לנשים לצאת לבד ולעבוד בערבה.
    אז בוא תביא את האלף ערביות שלך לערבה ונראה מה יהיה.
    זה נחמד לדבר אבל זה לא ממש מעשי.

  4. ניר :

    למה לא להעסיק תלמידי ישיבה או נשים חרדיות

    הרי לכם אוכלוסיה שתשמח על עבודת האדמה הקדושה וגם על האתגרים האינטלקטואלים שהיא תציב בפניה.

  5. דקל-דוד עוזר :

    קדימה אני קורא למדינה לעודד עבודה והעסקה

    לתת קידום חברתי לעובדים בחקלאות מול עורכי דין , רואי חשבון וכו' ולא רק כספי מטעם המדינה.
    אחרי שהמדינה תעשה את שלה תבואו לחקלאים, בנתיים מי שעובד בחקלאות מקבל מעל 10000 ברוטו ואין קופצים.
    ולגבי נשים ערביות – הבעיה היא שהן עובדות זמניות. זה לא יתרון. התלות שלהן בקבלן כח אדם היא חיסרון ולא יתרון

  6. נדב פרץ :

    'חקלאי ישראלי': ראשית, לא ברור לי מה אתה מנסה להוכיח בכך שהם מתמקצעים. אתה רוצה לטעון שפועלים ישראלים לא יכולים\לא רוצים להתמקצע?
    אין לי מה להגיד לך, חוץ מזה שראיתי הרבה מקצועות חקלאיים שבהם אמרו ש'אין סיכוי שיכנסו ישראלים', ואז קיצצו בויזות ועכשיו עובדים בהם ישראלים – מהרפת, דרך הלול ועד לגד"ש.
    שנית, נניח, לצורך הדיון, שבערבה ובאזור ניצנה אין היצע של עובדים. אלו האיזורים היחידים שבהם המצב הזה רלוונטי. רוב הנגב סובל מאבטלה קשה מאוד, ומלא באנשים שישמחו לעבוד בשכר מינימום, אם לא יעדיפו את התאילנדים על פניהם.
    כן, זה אומר להעסיק עובדים ולא עבדים. לא אנשים שיודעים שאתה מחזיק את עתידם בידך – בגלל שאם תפטר אותם, אתה גוזר עליהם כליה כלכלית. לכן, הם לא יקפצו לדום על כל ציוץ שתוציא מהפה. החיים קשים.

    דקל: קראת בכלל את הפוסט שאתה מגיב בתחתיתו? את מה שמקושר ממנו?

    א. הסיפור על זה שמקבלים בחקלאות מעל 10,000 שקל – מיתוס ותו לא. כל הפואנטה היא שיש 1,000 נשים שמוכנות לעבוד בשכר מינימום, ולא מוצאות עבודה.

    ב. את עניין המשרה הזמנית אתה העלית. נשים ערביות יכולות לעבוד במשרה זמנית, וגם במשרה קבועה – בניגוד לתאילנדים, שחייבים משרה מלאה.

  7. עמית-ה :

    חקלאי יקר
    הייתי מושבניק, ועבדתי בכל העבודות החקלאיות.
    כשהייתי מושבניק זוג יכול היה להתפרנס בכבוד רב מ-35 דונם עם מים.
    אחרי זה עזבתי את המושב והייתי עובד חקלאי הרווחתי כמפעיל מקצועי של כלים חקלאיים, סכום שהיום מרוויחים רק בהיי-טק.
    עזוב אותך מאגדות, החקלאים צריכים היום להחזיר את המדיניות שהייתה נהוגה כאן עד תחילת שנות ה-80.
    רק חזרה למדיניות כלכלית סוציאל דמוקרטית יכולה להציל את החקלאות, אחרת הילדים שלך (ושל שר החקלאות שמחון) יעבדו בחקלאות בתור צמיתים של פיאודל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.