חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גדעון סער, ההישגים במדעים ילכו ויתרחקו מאלו של פינלנד!

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 16.11.10 6:04

ככל שהרצון ללכת ולהתקרב למערכת החינוך של פינלנד הולך וגובר, כך נעשות כל הטעויות האפשריות  המובילות להתרחקות ממנה

מאת: שושי פולטין

השנה, כמו גם בשנה שעברה, התכנסו ראשי מערכת החינוך ממדינות ה OECD במכון ון ליר והביאו עימם את המתכונים שלהם להצלחה.

"נשוא קנאתם" של אנשי החינוך היא פינלנד, טבעי היה שאתמקד בדברים שאמר  מנכ"ל משרד החינוך הפיני,  מהם התברר שאנחנו עושים את כל הצעדים – אבל הפוך!

אצלנו בניגוד לפינלנד יש הגברה של החינוך הפרטי, הכשרת מורים נעשית אינסטנט, שכר המורים נמוך והכיתות צפופות. מה שמפתיע הוא שפינלנד, אשר מגיעה להצלחה הגדולה ביותר במבחנים הבינלאומיים, לא משקיעה בנושא המדידה והערכה כלל:

"בשנים הראשונות בלימודים התלמידים לא מקבלים ציונים…",  "המורים ובתי הספר רשאים לקבוע את שיטות הלימוד ולקחת חלק בקביעת תכני הלימודים לפי הבנתם." יותר מזה "אין לנו מפקחים במערכת החינוך, בבתי הספר לא עורכים לתלמידים מבחני מדידה, אין לנו מערכת להערכת מורים, אלא רק אמון מלא במורים. מדי שנה יש שיחה שנתית מול מנהל בית ספר, והיא מתנהלת באופן דו-צדדי".

בניגוד מוחלט, מערכת החינוך אצלנו מתחילה לבחון את תלמידיה במבחני ידע כבר בכיתה ב' (!), אחר כך בכיתה ה' וכשהם מגיעים לכיתה ח' שבעי מבחני מיצ"ב מתווספים המבחנים הבינלאומיים.

השנה היא אחת מאותן שנים שבהם ייבחנו התלמידים במבחני TIMSS הבינלאומיים (במדעים ובמתמטיקה) ואילו  2012 היא שנה בה יערכו מבחני PiSA.

כבר בתחילת דרכו קבע שר החינוך את היעדים שלו להצלחה במבחנים:  "קידום מערכת החינוך בחמישה מקומות בדירוג הבינלאומי במתמטיקה, מדעים ושפה במבחן פיז"ה שייערך בשנת 2012, התמקמות בממוצע העולמי במבחנים הבינלאומיים, שיפור הישגי התלמידים בעשרה אחוזים במבחני המיצ"ב והעלאת נתוני הזכאות לבגרות ל 68 אחוזים מכלל הלומדים במחזור תוך ארבע שנים"

אין פלא שהדברים הכניסו את מערכת החינוך לעשייה מיידית, שלא לומר תזזיתית.  בישיבת ועדת החינוך של הכנסת דיווח השר על תגבור לימודי שפת האם, מתמטיקה ומדעים "בהיקפים מאוד גדולים" לא רק בתוספת שעות אלא גם בהכנת תוכניות אשר כוללות מדדי ביצוע ומדדי הצלחה באופן שלא היה בעבר.

טיוטת התוכנית החדשה של מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים אשר פורסמה לאחרונה, היא פועל יוצא של הצורך לעמוד במשימה שהציב שר החינוך.

עשייה כזו אמורה להתקבל בברכת יישר כוח, אולם מתברר שלא כך. פרופ' אהוד קינן, אשר בין יתר תפקידיו משמש כיו"ר ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך, כתב לאחרונה מאמר מי יציל את הוראת המדעים ממשרד החינוך? פרופ' קינן לא חוסך שבטו מהתוכניות החדשות במדע וטכנולוגיה: "פתרונות קסם פופולאריים" "ישראבלוף" "תוכניות יומרניות ופופוליסטיות" "תוכנית שרלטנית" הם רק חלק מהדברים הקשים – "לימוד מדעים איכותי מצריך מאמץ רב, מימון, מורים טובים ואורך רוח. פתרונות קסם פופולאריים שאמורים להביא לתוצאות מיידיות מתאימים למדינות נחשלות."

הכעס הרב האצור בדברים ובעיקר העובדה שיו"ר ועדת מקצוע במשרד החינוך, בוחר "לצעוק" את מחאתו לציבור הרחב ולא (רק?)  בפני שר החינוך, הסבו את תשומת ליבי.

"תוכנית הזויה"  אמרה לי  מורה מהצפון אשר מתנסה בתוכנית זו השנה השנייה. היא קובלת על כמויות חומר אדירות, אשר גם תלמיד בחטיבה העליונה לא יכול לעמוד בהם ועל חוסר אפשרות להעמיק ולהבהיר את הדברים "אני מלמדת דברים בסיסיים שצריך לחזור עליהם עוד פעם ועוד פעם", התוכנית החדשה כאמור,  לא מאפשרת זאת.  ומוסיפה: "אין לי הסבר לזה. הסיבה כנראה המבחנים הבינלאומיים. מיותר לציין שהילדים לא ידעו את הדברים, אבל זה לא משנה…, מחמיצים את היופי של חטיבות הביניים כשיכולנו ללמד דברים אקטואליים.."

המערכת כיום מוכוונת מטרה, הצלחה במבחני הבינלאומיים, כאשר שר החינוך מכתיב את לוח הזמנים . במצב זה שבו יש, כנראה, מי שמבטיח שהוא יכול 'לפרוע את השטר',  אין פלא שקולו של יו"ר ועדת מקצוע הכימיה לא נשמע.

כפי שתיארתי בעבר התהליך של השתלטות המדידה וההערכה על מערכת החינוך החל עוד בועדת דברת, ולמרות שהמומחים למדידה והערכה התנגדו למדיניות המבחנים של המשרד, הוקמה הרשות הארצית למדידה והערכה, עם כל המשמעות המתלווה אליה.

התוכנית החדשה במדעים היא דוגמא  נוספת לכך שהתהליך ממשיך במלוא העוצמה וכמו אז גם עתה (ובניגוד למה שנעשה בפינלנד) מתעלמים מדעתם של אנשי המקצוע  בכלל זה המורים. את המחיר נשלם על פי פרופ' קינן כאשר הבועה הזו "תתפוצץ ברעש". מה שברור הוא שבדרך זו ההישגים  במדעים רק ילכו ויתרחקו מאלו של פינלנד.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , ,

8 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    שושי גדעון סער כמו כל חבריו בימין לארוצים שנהיהפילאנד לא בחינוך ולא בשום דבר אחר.

    את צרכים של התעשייה שכן מעניינים אותם הם ימלאו בעבדים זרים וכך גם אדוניהם בעלי ההון והמעסיקים יוכלו למלא את כיסיהם בדמי תיווך לא חוקיים.

  2. ארטור :

    אומנם זה היה לפני הרבה שנים אך שהיתי בפינלנד כמה פעמים ובסך הכל קרוב לשנה .

    לחבר פיני קרוב היתה יכטה ששטנו איתה מספר פעמים באחד האגמים הגדולים בפנלנד .
    בחורף יש להוציא את היכטה ממימי האגם לפני שיקפאו כדי למנוע התהפכותה ונזקים אחרים בזמן הקיפאון .
    במהלך אוקטובר חברי הזמין בעל משאית עם מנוף כדי לשלוף אותה מהמים ולהניח אותה על מתקן יבשתי .השניים סיכמו על תאריך בסוף החודש ובעבור 600 מרקים פיניים .

    לאחר שבועיים הגיע המשאית עם 2 בחורים פשוטים וחיש מהר הרימו את היכטה ליבשה .חברי שלף את ארנקו כדי לשלם את ה 600 מרקים ,אך בתנועת יד עדינה סימן לו הנהג ואמר הפעם זה יעלה לך רק 200 מרק .
    חברי שהופתע שאל מה קרה ? והתשובה היתה שבשבועיים בין ההזמנה להגאה לשטח טילפנו עוד 2 בעלי יכטה מאותו האגם עבור אותה הרמה ,והנהג שמח לבשר שהוא חילק את נסיעתו לאגם בין שלושת בעלי היכטות .

    סיפור זה אולי יכול להסביר את חוסר הצורך בהערכת מורים חוסר הצורך במפקחים ,ואת היכולת של שר החינוך הפיני להבין שהאמון הבלתי מסויג שניתן למנהל ולמורים מה ללמד ובאיזה שיטות, מניב הרבה יותר תפוקה אכותית ,מאשר הכנסת שעון נוכחות הכתבה מדויקת מלמעלה בצורה רודנית על כל פרט ,והערכה בלתי פוסקת של עבודת המורה ע"י המנהל,ההורים,התלמידים,עד כדי הבאת חלק ניכר מהמורים ליאוש ולאפטיה .

  3. שושי פולטין :

    המשל שהביאו היום של הנמלה והאריה שכתבו מורות ישראל, נותן לך ארטור תשובה נהדרת. תקרא.

  4. איתי :

    ארטור,

    הסיפור הנפלא שהבאת הוא דווקא הוכחה בעיני לכך שאי אפשר לקחת את המודל של מערכת החינוך הפינית ולהנחית אותו על ה"מנטליות" הישראלית, כי בישראל אף בעל מקצוע עצמאי לא היה נוהג כך, ללא הבדל דת גזע ומין.

    דוגמה נוספת היא הוראת המתמטיקה המוצלחת בסינגפור. השיטה מסתמכת בין השאר על מרחק גדול מאוד בין המורה לתלמיד – המורה נתפס כבעל סמכות, שמעביד את התלמידים בפרך והם מצייתים ו"חורשים" כי כך מקובל. התוצאות כמובן לא מאחרות לבוא (אם כי הסינגפורים באים לחוקרי חינוך בארץ ללמוד כיצד לפתח יצירתיות, וכיצד לגרום לתלמיד הסינגפורי לשאול שאלות). גם זה מודל שמביא תוצאות נפלאות וניסיון להעתיקו לארץ יהיה כישלון, כי התלמידים וההורים לא ישתפו פעולה.

    אי אפשר לקחת את מה שעובד בארץ אחרת ולהעתיק אותו, כי זה לא ייצא טוב.

    זה נכון לא רק לגבי פינלנד וסינגפור אלא לכל ניסיון ללמוד ממערכת בארץ אחת על מערכת בארץ אחרת.

    שיובהר – אני חס וחלילה לא תומך בשעון נוכחות ובהגברת הפיקוח על מורים, אבל הליכה קיצונית לכיוון ההפוך תגרום לאנארכיה, כי לדעתי יותר מדי מורים ינצלו את האמון הבלתי מסוייג לרעה בתחום המשמעתי, ובתחום התכנים – פשוט ילמדו מה שבא להם.

  5. דליה :

    אני הייתי בקיץ האחרון בפינלנד. אין מה להשוות בין פינלנד לבין ישראל, בוודאי שלא במנטליות. ההרגשה שלי הייתה כאילו חזרתי לשנות השבעים בישראל. הפינים הם אנשים פשוטים וצנועים. הרבה שקט, הרבה טבע ואוויר נקי. ובישראל, הפוך: רעש, עיור, זיהום אוויר. החינוך הוא השתקפות של החברה והפוליטיקה. כך שאין שום מקום להשוות בין ישראל לפינלנד בתחום החינוך. ואם אין מכנה משותף להשוואה, מדוע מבצעים השוואה? ההשוואה לפינלנד או לסינגפור היא דיבורים בעלמא, לא לעניין, לא נוגעת לדיון אמיתי בבעיות החינוך, אלא לפסבדו דיון. ואולי כדאי שאנו לא ניתפס לכך, אם אנו מעוניינים בדיון אמיתי על בעיות החינוך.

  6. איתי :

    דליה, אני מסכים איתך בגדול מלבד עניין העיור.

    בכל העולם ובוודאי בישראל הקטנה עיור זה דבר חיובי והכרחי. הנטייה של בני המעמד הבינוני לחפש את הקרבה לטבע וחוסר הרצון לגור בבתים משותפים היא אחד הגורמים ההרסניים ביותר לשטחים פתוחים (ולעליית מחירי הנדלן), בין אם הביטוי שלה הוא פרברים ירקרקים בשולי הערים, יישובים קהילתיים חדשים, ובין אם בהרחבות של קיבוצים ומושבים. כולם רוצים "צמוד קרקע" ובסוף הקרקע תיגמר.

  7. שושי פולטין :

    לאיתי ודליה,
    למרות הכותרת הנושא הוא לא פינלנד אלא אנחנו. אנחנו מעמידים את עצמנו למבחן ורוצים להגיע לאותם הישגים, ומשווים את עצמנו מבחינת המיקום במבחנים לארצות אחרות, (בין היתר פינלנד) זה מה שמכתיב את מדיניות החינוך ותוכניות הלימודים.
    במקרה אותו אני מעלה, בגלל הרצון של שר החינוך להראות שיפור מיידי בהישגים , בנו תוכנית הזויה במדעים לחטיבות הביניים (ראו תגובות) , רק כי מישהו הבטיח שבאמצעותה הוא יוכל להגיע להישגים טובים יותר (אחרת אי אפשר להסביר זאת…) .
    מה שאתם כותבים – שאין מקום להשוות לפינלנד, או לכל מדינה אחרת – רק מחזק את האמירה שאין להכתיב את מדיניות החינוך על פי המבחנים.
    ושוב אני חוזרת לכך בפעם המי יודע כמה שהמבחנים משתלטים על חיינו במערכת החינוך.

  8. ל. שלומית :

    למעלה מ - 20 שנה למדתי בבית ספר

    ללא ציונים, ניתנו בו רק הערכות מעצבות.
    התלמידים נמדדו על פי איכות עבודותיהם, השתתפותם בשיעורים, הכנת שיעורי הבית, מעורבותם ותרומתם החברתית. התקיים דיאלוג מתמיד בין המורים לתלמידים ובין המורים להורים ועוד.
    הידע נבדק במבדקים שלא הודענו עליהם מראש. התלמידים ידעו שעליהם להיות מוכנים תמיד וללמוד כדי לדעת.
    המבדק נועד למורה ולתלמיד, כדי לדעת מה התלמידים יודעים ובמה הם צריך להעמיק ולתגבר.
    כאשר תלמידים שגו בפתרון תרגילים למשל, ניתחנו את הטעויות, על מנת להגיע לשורש הבעיה ולהביא לתיקונה.
    מנהלת בית הספר הכירה כל תלמיד, היא בדקה למשל את רמת הקריאה – פשוט ישבה וקראה עם כל ילד.
    הדברים היו פשוטים יותר, בלי גרפים ממוצעים או סטיית תקן… זה ממש לא עניין אותנו, עניינו אותנו התלמידים.
    בבית הספר שבו למדתי קיבל בברכה את המורה אריק ארז, ובמשך שנים מספר התקיים בו הניסוי לשילוב מדעים ואומניות, פרוייקט שנגנז… כמה חבל!
    אז ממש לא צריך להרחיק לפינלד או סינגפור – התקיימו בישראל מודלים שניתן ללמוד מהם, אך מאז שהחל שיגעון המבחנים, כל המערכת בתזזית, גם בית הספר המיוחד והשונה בו לימדתי, שינה את פניו.
    כל בר דעת מבין, שמבחנים מרובים, לחץ ותזזית אינם תורמים להגברת חדוות הלמידה, ההפך נכון.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.