חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הלובי החקלאי לוחץ להבאת עוד עובדים זרים

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 15.11.10 6:06

התאחדות החקלאים לוחצת להבאת פועלים תאילנדים. בכך היא דואגת בעיקר לאינטרסים של יבואני תאילנדים ומפעילי חוות הענק, שמחסלות את ההתיישבות העובדת.התנהלותה זו תגביר את הנזק לשוק העבודה הישראלי ולחקלאים עצמם

מאת: ק. טוכולסקי

שאלה של עבדות, תשובה של 14 מיליון דולר

התאחדות חקלאי ישראל ורשות ההגירה הגיעו לסיכום לפיו יוכנסו לישראל במהרה לפחות 4,400 עובדים זרים בחקלאות כדי לתת מענה למחסור בכוח אדם בענף החקלאות. בתמורה ידחו חקלאי ישראל את השביתה המתוכננת בענף. התאחדות חקלאי ישראל דורשת גם את הגדלת המכסה המתוכננת לשנה הבאה וממשיכה לטעון כי ללא עובדים תאילנדים לא יהיה מי שיעבוד בחקלאות.

בשבוע שעבר צופי ערוץ אחד יכלו לראות כי לארגון העובדים "מען" יש עדיין מאות (למעלה מ-1,000) פועלות חקלאיות מובטלות שמחפשות עבודה. כן, גם לאחר שלוש שנים רצופות של טענות מצד החקלאים על מחסור בידיים עובדות באזורים חקלאיים מובהקים במרכז וצפון הארץ, יש פועלים ופועלות ישראלים מובטלים שלא מצליחים למצוא מקום עבודה.

"מען" מקיים רישום מסודר של המשקים אליהם הם פנו ובהם שמעו שאין צורך בעובדי חקלאות ישראלים. איש ברשות האוכלוסין וההגירה או במשרד החקלאות לא פנה מעולם ל"מען", וביקש תנו לנו את הרשימה כדי לבחון האם בין דורשי התאילנדים, המאיימים לשבות, יש גם סרבני העסקת ישראלים. פועלים ופועלות ישראלים, בעיקר ערבים, לא מעניינים לא את משרד החקלאות ולא את רשות ההגירה.

בדרך כלל, כאשר חקלאי ישראל מאיימים ודורשים עוד עובדים זרים, הם מדברים על החממות שאף ישראלי לכאורה לא מוכן לעבוד בהן. במאבק הנוכחי שמענו גם את בעלי הלולים. מסתבר שגם בלולים ישראלים כבר לא מועסקים. התהליך הזוחל שבו התאילנדים תופסים עוד ועוד מקומות עובדה בענפי החקלאות השונים נמשך. עובדי רפתות ולולים ישראלים הולכים הביתה כי החקלאי תמיד יעדיף תאילנדי.

ההעדפה הזו נובעת מיכולתו של החקלאי לנצל את התאילנדי בצורה ששום ישראלי לא יסכים לה. לפי דוחות של עמותת "קו לעובד", התאילנדים עובדים שעות ארוכות מדי יום לאורך תקופות ארוכות. הם זוכים למעט מאוד ימי חופשה,  אין להם מושג שיש חוק שעות עבודה ומנוחה או הסכם קיבוצי כללי בענף החקלאות. הפועלות הערביות של" מען" לא יעבדו יותר משמונה שעות ביום (שבע שעת ביום בקיץ לפי ההסכם הקיבוצי). המעביד יצטרך לשאת בחלק מעלות הסעתן ולשלם כחוק, כולל כל ההפרשות והתנאים. התאילנדי, במקרה הטוב, יקבל שכר מינימום עם כל ההפרשות כחוק. אם העובד התאילנדי יצליח להתמיד במקום עבודתו ויקבל את שכרו ולא יתמוטט מתשישות, יש סיכוי שהוא יצליח אפילו להרוויח מעט כסף ולשלם את דמי התיווך המקובלים בענף.

כן עוד דבר קטן, פועל תאילנדי ישלם תמורת הזכות לעבוד כמו עבד בישראל לפחות 10,000 דולר דמי תיווך לא חוקיים. לא סתם דורש אבו וילן יקיר חברות הקבלן תוספת מידית של 1400 עובדים מחו"ל ולא רק מתן אפשרות לתאילנדים להישאר עוד בארץ מעבר לתקופת האשרה המקובלת. 14 מיליון דולר דמי תיווך לא חוקיים מהווים רווח נאה לעוסקים בתיווך תאילנדים.

לא סתם מתעקשים ארגוני החקלאים על יבוא עובדים מתאילנד. הם היו יכולים להעסיק עובדים ישראלים, רק שאלו לא משלמים דמי תיווך ומודעים לזכויותיהם. הם היו יכולים להעסיק מבקשי מקלט מאפריקה רק שהם כבר פה. הם לא ישלמו דמי תיווך וגם להם יש מודעות לחוקי המגן בעבודה.

ארגוני החקלאים מצאו דרך יפה להתמודד עם העובדה שהחקלאים בישראל בקושי מתקיימים. במקום לדרוש שמועצות היצור יעסקו בשיווק התוצרת תמורת מחיר הוגן לחקלאי שמקבל פרוטות בזמן שהמתווכים מתעשרים, נציגי החקלאים נותנים למקופח עבד שיתעמר בו בעצמו. בזמן שיותר ויותר משקים קטנים ועצמאיים נעלמים לטובת חוות גדולות, ארגוני החקלאים ומשרד החקלאות שותפים לקשר השתיקה בנוגע לחיסול ההתיישבות העובדת ומתפקדים כעוד גורם תיווך ליבוא עבדים מחו"ל.

בעיה נוספת כפי שעולה ממסמכי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא (ראו לדוגמא: פה ופה), היא שמשרד החקלאות והתאחדות החקלאים מתנגדים לכך שעיקר כוח העבודה הזר ינווט לאזורים שאין בהם אבטלה של ישראלים, כמו הערבה, אלא מעניקים זכות לעובדים זרים גם במקומות בהם פועלי חקלאות ישראלים מחפשים עבודה, ונותרים מובטלים בפרט, וגם באזורי אבטלה בכלל.

הספין הנוכחי של התאחדות החקלאים, שכבר זמן רב נושאת לשווא את שמם של חקלאי ישראל, ודואגת בעיקר לאינטרסים של יבואני תאילנדים ומפעילי חוות הענק, שמחסלות את ההתיישבות העובדת, יגביר את הנזק לשוק העבודה הישראלי ולחקלאים עצמם.

יותר עובדים ישראלים בחקלאות ייפלטו מענפים שונים, יותר פועלי ופועלות חקלאות מובטלים ימשיכו לחפש עבודה ולא ימצאו היכן. עוד עבדים תאילנדים ימשיכו להיות מנוצלים כמו מכונות, ועוד כספי תיווך לא חוקיים ימשיכו לזרום לכיסיהם של בעלי עניין. גם החקלאים יסבלו. במקום לדאוג להם למחיר טוב לסחורה, לנגישות למי קולחין, לטכנולוגיה חקלאית מתקדמת, ימשיכו לתת להם עבדים.

זה רע לחקלאים, זה רע לחקלאות, זה רע לחברה הישראלית בכללותה. כלכלה מבוססת עבדים, אינה כלכלה ברת קיימא.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

13 תגובות

  1. עמית-ה :

    ק.
    אני מסכים אתך, לדעתי נציגי החקלאים מחסלים את החקלאות.
    במקום להצטרף לכוחות הסוציאל דמוקרטיים ולהציל אותה הם הולכים עם הכוחות הניאו-ליברלים שהביאו אותה למצב הכמעט חידלון הנוכחי.
    פעם כתבתי על זה –
    http://redisbeautiful.blogspot.com/2002_07_01_archive.html

  2. דקל עוזר :

    אולי תפסיק עם הדמגוגיה ותרד מהחקלאים

    במקום לעמוד על קיום הסכמים שהממשלה חתמה עליהם ובמקום להציע הצעות לפתרון בעיית העובדים בחקלאות אתה עסוק בלהאשים את החקלאים.
    כל פעם שאתה פועל נגד החקלאים, בסופו של יום, אתה משרת את ההון, ותגרום לכך שלא יהיו חקלאים קטנים אלא רק תאגידי חקלאות. בכך אתה גם הורס את העבודה בישראל ולכן אתה גם אנטי ציוני.

  3. שושי :

    מציעה לא לאפשר בתגובות כותרות צעקניות.

    מה שהפוסט עושה הוא בדיוק להציע הצעות לפתרון הבעיה של המחסור הנטען בעובדי חקלאות .

    אף אחד לא מאשים את כלל החקלאים, אלא את הארגונים.

  4. חקלאי :

    לא רוצה להשמע גזען

    הבעיה שלנו שלשכות התעסוקה הממשלתיות לא מתפקדות. הלשכות הפרטיות שמביאות את הזרים מתפקדות נהדר. אם היו מפריטים את שוק העבודה אני מאמין שההינו מעסיקים ישראלים.

    אבל זה לא ישים. כי זה לא פופוליסטי אז הפוליטקאים לא יתנו לזה יד.

    לנשים ערביות יש הרבה ילדים, לא בנימה גזענית, זו הסטטיסטיקה. הן צריכוצ ללכת הביצה מוקדם כדי לקבל אותם מהגן\ בית ספר. הן יכולות לעשות את העבודות הפשוטות, והן אכן מועסקות בכאלו עבודות. ישנן עבודות שקשורות לפיקוח על מערכות רגישות, למשל מערכת השקיה שצריך להיות מסוגל להגיע מהבית בשעות לא סבירות כדי לתקן תקלות, או מערכות הדברה שמחייבות תפעול דווקא בלילה (בשעות שאין טרנספורמציה) או אחה"צ, בגלל הדינמיקה הכימית של חומרי ההדברה. עבודות אלו בד"כ מתוגמלות יותר ואינן מתאימות לנשים ערביות שהן הכח המוצא להחלפת התאילנדים. אנחנו דווקא מאתרים בעזרת לוחות באנטרנט ישרלאים מקצועיים לאותן עבודות אבל אין די בכך.

  5. ק. טוכולסקי :

    לחקלאי, בלול וברפת צריך זרים? בבתי אריזה צריך זרים? בכל שאר תתי הענפים של החקלאות שהעובדים הישראלים בהם הולכים הביתה על בסיס קבוע וזרים תופסים את מקומם צריך זרים.
    יתכבדו חקלאי ישראל ביחד עם משרד החקלאות להגדיר צרכים, ענפיים, גאוגרפיים ואחרים ויהיהעל מה לדבר, אבל לא יכול להיות שבמוקדי אבטלהשל פועלים חקלאיים החקלאים יגידו או תאילנדים או שביתה.

    דקל, קח אויר, תקרא את מה שכתבתי תחשוב שוב על התגובה שלך, היא לא ממש קשורה למה שכתוב וגם לא מתמודדת עם מה שכתוב.

  6. שושי :

    לחקלאי – האחראי למצבכם הוא קודם כל שר החקלאות. קודם כל צריך להחליף אותו. ויפה עשור אחד קודם.

    בנוסף יש לפעול לפי דו"חות של מבקר המדינה ומרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושאי הפיקוח והאכיפה לסוגיהם, מינויים פוליטיים בלשכות התעסוקה וכיו"ב.

    בינתיים לא ענית אפילו על הטענה בנושא "מען" וגם התעלמת מכך שדורשי העבודה אזרחי ישראל הם לא רק בעיקר אמהות ערביות.
    רוצים מקצוענים? תנו תנאים נאותים ותכשירו. תממנו את זה ע"י הקטנה של פער התיווך של מחירי התוצרת החקלאית.

  7. עמית-ה :

    חקלאי יקר.
    במשך שנים רבות הייתי חקלאי ועדיין ישנם כמה כאלו במשפחה שלי.
    בכל פעם שמביאים עובדים זרים במקום לחזור לניהול המשק החקלאי כפי שהיה מקובל כאן עד אמצע שנות השמונים, פוגעים בחקלאות.
    צריך להבין שחקלאות היא דרך חיים ואי אפשר לתכנן אותה חודש קדימה, צריך לתכנן הרבה שנים קדימה.
    בכדי שתהיה כאן חברה, חקלאות, תעשייה, יצירה כפי שכבר היו כאן צריך לחזור לניהול המשק.
    היום עובדים מעט ישראלים בענפי החקלאות משום שאי אפשר לחיות מהשכר בענפים אלו (40% פחות מהמקובל במשק).

  8. חירותניק ליברלי :

    עמית-ה, תוכל לפרט מהם ההבדלים בניהול המשק החקלאי כפי שאתה מכיר עד אמצע שנות השמונים והמצב כיום?

  9. דקל-דוד עוזר :

    השכר בחקלאות גבוה בהרבה מהממוצע

    עובד מפעל בחקלאות (בית אריזה) מרוויח יותר מקופאי.
    עובד בשדות מרוויח יותר ממתדלק ובטח שיותר מעובדי פרטנר ואורנג'
    מתי תבינו שהבעיה אינה בשכר?

    העלות של תאילנדי גבוהה בהרבה מהעלות של עובד בשכר הממוצע במשק (טוכולסקי מי כמוך יכול להסביר למה, לרבות הצורך במיסים מיוחדים ואספקת תנאי מגורים ומצרכים)

    כל עוד העבודה מבזה את הבן אדם ומקדשים את המקצועות הבטלניים כמו רואי חשבון, השקעות ועורכי דין יהיה קשה להביא עובדים לחקלאות ולבניין. פשוט אין להם כבוד ברחוב.

    אז במקום להציע לחקלאים להתאחד וכל מיני הצעות הזויות שאין להן שחר ואין להם סיכוי, וכל מי שמכיר את העולם הזה יודע את זה, צריך להפסיק להפעיל בירוקרטיה על החקלאים, כי היא מרסקת אותם, ובמקביל לפעול באופן אקטיבי להכשרת עובדים לחקלאות ולהגברת הכבוד לעובדים בחקלאות.

    עד שלא עושים את שתי הצעדים האלו, בהנחה שמבינים שיש חשיבות לחקלאות ולשמירה על אדמות הלאום, אז צריך להקטין את הנטל הבירוקרטי ולאפשר לחקלאים לעבוד באופן תקין ולא להתעלל בהם עד שהם ימותו ויישארו רק חקלאים גדולים.

    די להפיל את האחריות על החקלאים – רובם לא משכילים והם אפילו לא יודעים איך להתחיל לאכול את ערימות הניירות שרוצים שהם יגישו. חקלאים לא הולכים עם עורך דין צמוד!

  10. חקלאי :

    אם אפשר לחזור ולהגיב

    שושי, אנחנו לא אחראים לפערי התיווך. הרשתות והסוחרים אחראים לכך. ההתארגנות צריכה לבוא מצד הצרכנים. שמעתי על מכולת בבאר שבע שפועלת ללא מטרות רווח כדי לגשר על פערי התיווך העצומים. זהו מודל מעניין שניתן להעתיקו למקומות אחרים.
    חירותניק – אני מניח שההבדל המיוחס פה הוא פתיחת המשק לייבוא מתחרה. זה חייב את החקלאים להתיעלות ולאימוץ טכנולוגיה מתקדמת. זה גם הגדיל את גודל יחידת הקרקע המינימלית לחקלאות מ- 30 דונם ללמעלה מ-100 דונם והוציא למעשה את כל המשקים המשפחתיים מהמשחק. כיום משקים משפחתיים במושבים (שמוגבלים ל- 30 דונם) חייבים להיות אורגניים כדי לשרוד. רק דרישת צרכנים לתוצרת אורגנית תציל אותם. החדרת עובדים פלסטינאים, ומאז האנתיפאדה, עובדים זרים למשק חייבה שינוי טכנולוגיה כזה המאפשר את עבודתם. הטכנולוגיה החדשה (מצעים צמודי קרקע, העדר שולחנות מים וכו') מעדיפה תאיילנדים ודוחקת יותר ישראלים החוצה. אנחנו לא יצרנו את המצב אנחנו רק שרדנו אותו.

    דקל – לא נעים להודות אבל רבים (אם לא כל) מעמיתי הם עברינים! עבודה בשכר מינימום בחקלאות היא עבודה של עד 5500 ש"ח בחודש. מי שטוען שהוא משלם יותר (למעט לולים ורפתות) עובר על חוקי העבודה. מיעוט החקלאים מפר את הסכם העבודה ברגל גסה ונותן תנאי מחייה תת אנושיים. מרבית החקלאים מפרים את חוק שעות העבודה ומעסיקים את התאילנדים יותר מ-56 שעות בשבוע, לרוב בשכר לא הולם. במשך שנה קיימתי מגעים עם ההסתדרות בת"א כנציגת העובדים הזרים כדי לגבש הסדר בו אוכל להפריש את הפנסיה לעובדי. כל המגעים כשלו, ההמלצה מההסתדרות היתה לא לשלם עד שלא יהיה הסדר. גם אני עבריין (לכן אני כותב בעילום שם) לא ידוע לי על חקלאים שכן משלמים פנסיה לעובדים. ההיתי שמח לשמוע על הסדר לו היה כזה. להערכתי כל החקלאים שמעסיקים זרים הם עבריינים.
    אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש. אינני עורך דין אך אני מודע לחוקי העבודה, שאינם כל כך מסובכים מהרגע שמחליטים לעבוד לפיהם. חקלאים רבים מעדיפים לקבל עבודה בתת שכר ולהעלים עין מהחוק, כי כל החקלאים האחרים בסביבה שלהם עושים כך. בנוסף אין כמעט אכיפה בארץ של חוקי העבודה (בםריפריה אין בכלל) האכיפה בארץ מחייבת תונה אבל התאילנדים פוחדים להתלונן מחשש לפחטורים ומאיומים שמי שיפוטר יחזור מיד לתאילנד להתמודד עם הנושים במחוזו (באזור אודון, משם מגיעים רוב התאילנדים, מקובל שהמבקשים לעסוק בחו"ל משלמים שוחד גבוה כדי להכנס לרשימת הזכאים של משרד הפנים התאילנדי. מי שאין ברשותו הסכום, כ- 300000 בהאט, שווה לאלף משכורות ממוצעות של עובד חקלאות, לווה אותו משוק אפור. מי שאין בידו להחזיר את החוב, נהוג שבני משפחתו משלמים עבורו, גם במחיר העסקת בנותיו או אחיותיו במכוני העיסוי של בנגקוק.)
    ללא תלונה בישראל לא נפתחת חקירה. בישראל ישנם כ- 22000 זרים. במשך שנה הם סובלים ממליוני עברות (במשותף, במצטבר)בתחום העבודה נגדם, אך רק כמה מאות תביעות מגיעות מדי שנה לבתי המשפט, לרוב מעובד הברח מתנאי העבדות או שפותר והוא חרד לגורלו.

    השאלה שניה של שושי היא האתגר האמיתי. איך להגיע אל אותם דורשי עבודה שמסוגלים לעבוד בשעות קשות, ללא חברת כח אדם, ללא סיוע של לשכה מסואבת. ידידי שהצליחו בכך מדברים על אנשי קשר באוניברסיטאות וביחידות מובחרות בצה"ל שמתווכים בהתנדבות בין החקלאים הגדולים לאותם מעוניינים. עם כל הכבוד, בראייה ארצית, זה מתאים לאלף אלפיים עובדים, לא ל- 22000.

    לטוכולסקי- משרד החקלאות כבר עושה את זה שנים. יש תקן ויש מכסה. המכסה תמיד קטנה מהתקן ושינהם גבוהים בהרבה מהצרכים האמיתיים. שניהם נקבעים תמיד ע"פ פיזור המצביעים של השר הממונה. שר מהעבודה – מעלים את התקן לרפתות, לגידולי שדה ולמטעים שמאפינים קיבוצים. שר מהליכוד – מעלים לירקות, לחממות ולללולים שמאפיינים מושבים.
    בבתי אריזה, דרך אגב, אסור להעסיק זרים.
    לפני כמה שנים יצא חוזר ממשרד התמ"ת שמחייב חקלאים לקבל אישור להעסקת זרים מלשכת התעסוקה המחוזית. אמרתי אז לתאילנדים שאני אפילו לא מנסה להשיג את האישור כי אין סיכוי שמישהו בצפת (אני מגדל בגליל) מוכת האבטלה יחתום על דבר כזה ואני מעדיף שנפרד כידידים. התאילנדים פנו ללשכה הפרטית שהביאה אותם ותוך יומיים הגיע בדואר האישור חתום עם התנצלות על האיחור. מעולם לא הגשתי בקשה לא הבנתי איך זה בוצע.

    מצחיק שדווקא אבו ווילן שבא ממרצ "החברתית" מקדם יותר יוזמות ימניות מכל נציג שהגיע מהליכוד. השביתה נופלת באמצע קטיף הפינק ליידי, כמובן שלא אשבות!

  11. ק. טוכולסקי :

    שיהיה ברור, אני לא מאשים את החקלאים, אני מאשים את משרד החקלאות ואת התאחדות החקלאים שמייצגת את האינטרסים של סוחרי העבדים ולא של החקלאים. משרד החקלאות וההתאחדות צריכים לפעול להגדלת כוח המיקוח של החקלאים על מחירי התוצרת כי החקלאים מקבלים תמורת רעב לתוצרתם ומנוצלים בידי הסיטונאים. תמורה הולמת לחקלאי הייתה מאפשרת לשלם מחיר הגון גם לעובדים וגם לחקלאים להתקיים בכבוד.

  12. איציק יאפ :

    "אם היו מפריטים את שוק העבודה אני מאמין שההינו מעסיקים ישראלים.

    אבל זה לא ישים. כי זה לא פופוליסטי אז הפוליטקאים לא יתנו לזה יד."

    המשפטים האלו נשמעו כבר כל כך הרבה פעמים על ידי בעלי אינטרס כדי לתאר את הפתרון האוטופי כמעט לכל בעיה במדינה, ולמה אין סיכוי להגיע לשם.

    בחייאת, זה גם הוכח כרחוק כל כך מהמציאות. יש בעיה, הפרטה זה לא הפתרון, ופופוליזם זה לא מה שתוקע אותו.

    בקשר לשאר ההסבר, אני לא מטיל בו דופי.

  13. עמית-ה :

    חירותניק
    ניהול משק זה כמו ניהול של כל מערכת אנושית אחרת.
    הוא כולל הגדרת מטרות והגשמה שלהן.
    למשל החליטו ב-1970 להפוך את גידול האבוקדו לענף ראשי בחקלאות, תכננו, השקיעו במו"פ, סבסדו נטיעה,חילקו מכסות, פיקחו על מחירי התשומות והתפוקות, פיתחו שוק ייצוא = ענף לתפארת.
    בשנים 1977 – 1980 אריק שרון פירק את מערך השיווק המאורגן, וניהול המשק החקלאי, והחל להפריט נתחים ממנו לידי אנשים שהכיר.
    התוצאות לא אחרו לבוא.
    בשנת 1981 נפגשתי עם שליח של ממשלת קוריאה הדרומית הוא סיפר לי שהוא לומד על שיטת השיווק וניהול המשק החקלאי בישראל, שאלתי ותו אם הוא היסטוריון.
    הוא ענה באתי ללמוד את החכמה שלכם לא את השטויות.

    חקלאי, בימי סבא שלי והחברים שלו החקלאים הקימו גוף שימנע פער מחירים וידאג לשיווק וסחר הוגן קראו לו תנובה.
    חברים שלנו מכרו את תנובה שמזמן כבר לא מילאה את מטרותיה וחמש דקות אחר כך הקונים מכרו אותה ברווח אדיר.

    כמו טוכולסקי גם אני לא יכול לראות את האשמה בחקלאים רק בנו האזרחים שלא מחליפים את הממשלות המפריטות וההורסות בממשלה סוציאליסטית.

    דקל השכר בחקלאות נמוך, וריווחי החקלאים נמוכים.
    אם רוצים חקלאות שמקיימת את עובדיה, חייבים לנהל ולסבסד אותה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.