חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שלטון הפחד

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 8.11.10 6:08

איתמר כהן ריכז מספר ציטוטים מפי אנשי תקשורת שהודו שהיום אין בעיה לתקוף פוליטיקאים, אבל העיתונאים שבויים בידי בעלי ההון, כמו נוחי דנקנר. מרתק

לא נגענו

"אם היה מדובר בשר בכיר ולא בבורוביצ'ים, ספק אם היינו כה מהססים (…) היום כמעט יותר קשה לעיתונאי לשבח פוליטיקאי מאשר למתוח עליו ביקורת. אנשי העסקים מקבלים יחסאחר. מפנק הרבה יותר. אני לא יכול לספור כמה כתבות יחצ"נות קראתי על נוחי דנקנר, אודי אנג'ל ושלמה נחמה (…) לנוחי דנקנר לא היינו מעזים לעולם לעשות מה שעשינו לעמיר פרץ"(רביב דרוקר, בבלוג שלו).

"בכלי תקשורת מרכזיים בארץ העיתונאים לא חופשיים להביע את דעתם, כתבותיהם מצונזרות או נמחקות, ואין סיכוי שימתחו ביקורת על הבעלים או אפילו על חבריהם של הבעלים."(עמנואל רוזן, בראיון ל"הארץ").

"זה לא סוד שההון השתלט על המדיה הטלוויזיונית עד כדי השתקתה. ניתן היום לתקוף בחרי אף כל משרד ממשלתי וכמעט כל מנהיג פוליטי, אבל לא בעל הון. ניתן לחשוף, לבקר, לקטול ולדרוש ממערכת הביטחון, למשל, כמעט כל דבר שיעלה על הדעת. לא מבעל הון. זו תמונת המצב, ההון מוגן במדיה הטלוויזיונית." (רינו צרור, 'מעריב').

"במערכת היחסים הון-שלטון-תקשורת יש אינטרסים סמויים" (עופר שלח, בראיון ל'דה מארקר').

"הגבול בין סאטירה לבידור מטושטש. לועגים לאולמרט ואחר כך אומרים, הנה, עשינו סאטירה, אנחנו חכמים על חזקים. חזקים הם התקשורת ובעלי ההון שמממנים אותה, אבל עליהם מדלגים, עוד לא ראיתי תוכנית קומית בה יורדים על נוחי דנקנר, למרות שהוא משפיע על חיי יותר מדליה איציק. דנקנר איננו טרף קל, לא כמו הפוליטיקאים הנרמסים בטלוויזיה והם נושכים שפתיים בשתיקה" (יוסי קליין, הארץ).

"הובטחו לנו כמה דקות עם נוחי (…) לא לפני שנרמז לנו בעדינות, שכדאי לצנזר דבר מה שצילמנו במהלך היום. הסכמנו" ("כתבה" על נוחי דנקנר בערוץ 10).

"עיתונאים מעדיפים להתעסק עם פוליטיקאים כי הם חלשים, תלויים בתקשורת ולא תובעים דיבה; עם בעלי ההון ו-60 עורכי הדין שלהם אף אחד כמעט לא מתעסק" (מיקי רוזנטל, ראיוןלגלובס).

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

5 תגובות

  1. שושי פולטין :

    בוקר טוב איתמר, הנה לך עוד ציטוט של תמר טרבלסי, ידיעות אחרונות, בסוף שביתת המורים הגדולה:
    http://cafe.themarker.com/post/252626/

    גם אני, כעיתונאית שסיקרה את המשבר זכיתי לחוות על בשרי את מאמצי הממשלה: לחצים כבדים, הדלפות מגמתיות, נזיפות, האשמות ואפילו איומים. לא זכורה לי מעולם מערכת לחצים כמו זו שהופעלה במהלך השביתה. ביקורת על עבודת העיתונות היא לגיטימית וחשובה – אבל יש שלב שבו לחצים הופכים לאיומים ומהווים פגיעה בדמוקרטיה."

  2. מיכאל לינדנבאום :

    לשושי,
    ולחשוב שלפני 35 שנה ,תשובה היה רוכל דלק,דנקנר יצרן מלח קטן,בינו צדיק פקיד בבנק ועופר סוכן אניות.

    כל הכח,כל העוצמה הממארת של האוליגרכים ,באה להם משוד כספי ונכסי הציבור,ובמילים אחרות—הפרטה!!!

  3. דליה :

    איתמר, תודה על הציטוטים והקישורים. השאלה מה עושים כדי שהתקשורת תשמש כלב השמירה של הדמוקרטיה, מה שהיא כנראה לא כיום. האם לא נחוצה התערבות של נבחרי הציבור כדי שיפעלו לקיומה של תקשורת שתשרת את הדמוקרטיה?

  4. איתמר כהן :

    דליה,
    הנה כמה פתרונות חלקיים:
    א. חיזוק השידור הציבורי.
    ב. היו הצעות חוק שונות של שטייניץ וגוז'נסקי
    http://www.the7eye.org.il/articles/pages/article4003.aspx
    ודומני שגם אחרת של שטרית, להסדרת שוק התקשורת, ולגילוי נאות.
    אלא שבסוף נפל על שאר הח"כים מוראם של המו"לים, וההצעות לא התקדמו.
    ג. לדעתי ניוזלטרים של ח"כים מצטיינים, שבהן הם מדווחים על פעילותם, ואתרים כמו "ליכודניק" ו"עבודה שחורה" מועילים מאוד.
    ד. ס"ד…

  5. בתוספת לשושי :

    "איך הגענו עד הלום? איך הגענו לכך שעיתונאי בכיר מטיל על רן ארז את האחריות לאלימות בבתי-הספר?"
    "ההתגייסות הכללית נגד רן ארז (שאני אינני ממעריציו הגדולים) לא כוללת רק את ברנע ולא התחילה עכשיו – למרות שבעידוד "רוח חדשה" היא בהחלט תפסה תאוצה בתקופה האחרונה – ראשי ארגוני עובדים זכו לטיפול כזה בתקשורת באופן עקבי, כחלק מהסיקור שרואה בשביתות ובמאבקים מקצועיים איום על הסדר הציבורי וסחטנות של עובדים עצלנים." (רביב נאוה, ע"ש 12.1.2010)
    http://www.blacklabor.org/?p=16014

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.