חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עיני מנציח פערים

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 8.11.10 6:05

אורי יזהר מפזר את הערפל סביב שערוריית ההערה של עופר עיני, ובודק את פרטי ההסכם. המסקנות לא טובות, רחוקות מרוח תנועת העבודה

עופר עיני בכותרות. הכינוי "אהבל" ששיגר לעבר אהוד ברק עשה גלים גדולים בתקשורת והשכיח במידה רבה את הסכם השכר הפרובלמטי במגזר הציבורי, אליו הגיע יחד עם יחד עם שר האוצר, יובל שטייניץ. ייתכן שאמירה מרעישה זו הייתה ספין מתוכנן לשם אותה השכחה וייתכן שנאמרה באופן ספונטני, אבל אסור להתפתות למהומה שחוללה ולשכוח מה חסר בהסכם השכר ומה עושה אותו לפרובלמטי.

האוצר, מבצר הנאו-ליברליזם בישראל הציע תוספת שכר דיפרנציאלית: אחוז גבוה יותר לבעלי שכר נמוך ואחוז קטן יותר לבעלי השכר הגבוה, כדי לצמצם פערים ולשפר קצת יותר את מצב המשתכרים מעט. לא רע, בהתחשב במה שאנו רגילים לקבל מהאוצר. אבל ההסתדרות, בהנהגת עיני, לא הסכימה. כולם יקבלו אותו אחוז כתוספת. הסדר זה מנציח פערים ואף מגדיל אותם, כפי שניתן לראות מהדוגמה האריתמטית הקטנה שאביא כאן. ניקח שני עובדים: אחד משתכר 5000 ש"ח בחודש והשני כפול ממנו. אם נותנים לכל אחד מהם אחוז אחד כתוספת, הראשון יקבל 50 ש"ח ומשכורתו תהיה 5050 ש"ח לחודש והשני יקבל 1000 ש"ח ומשכורתו תהיה 10100 ש"ח לחודש. אם לפני התוספת ההפרש בין שתי המשכורות היה 5000 ש"ח, הרי לאחר קבלת התוספת הוא יהיה 5050 ש"ח. כלומר, הפער במספרים מוחלטים גדל, בעוד היחס בין שתי המשכורות – 2 ל-1 – נשמר. אם המצב היה הפוך. בעל המשכורת הנמוכה היה מקבל 100 ש"ח תוספת (2%) ובעל המשכורת הגבוהה היה מקבל 50 ש"ח תוספת (1/2%), היה ההפרש בין שתי המשכורות (10050 פחות 5100) מצטמצם ל-4950 ש"ח. כלומר, הפער במספרים מוחלטים היה קטן במקצת ומצבו של בעל המשכורת הנמוכה היה משתפר יותר. וגם היחס בין המשכורות היה משתפר במקצת לטובת בעל המשכורת הנמוכה. ההיגיון האריתמטי הזה נכון עבור כל שיעור של תוספת לשכר.

עם זאת, חשוב לציין כי בהסכם הוגדלה הפרשת המעסיקים לפנסיה, מה שישפר את מצב הגמלאים בעתיד וכן ניתנה תוספת לאמהות עובדות עבור הילד הראשון והשני ובכך מקלים על האמהות העובדות במגזר הציבורי. אבל שיפורים אלה אינם מכסים על המשך הגדלת הפערים בקרב כלל עובדי המגזר הציבורי.

האין צמצום הפערים אחד ממטרותיה המוצהרות של תנועת העבודה, או מה שנשאר ממנה? אבל עיני, האיש החזק של מפלגת העבודה, לא הסכים. כולם יקבלו אותו אחוז. מדוע הוא לא הסכים? כיו"ר ההסתדרות עיני נשען בעיקר על הוועדים הגדולים והחזקים במגזר הציבורי. הם נותנים לו את קולותיהם ואת עיקר מס הארגון שמממן את פעילות ההסתדרות. הם מייצגים ציבור עובדים בעל משכורות ממוצעות גבוהות יחסית, מעל 10 אלפי ש"ח בחודש. כל ניסיון של עיני להפחית משיעור התוספת היה מקומם אותם נגדו. עיני (הכוונה לעין שלי, לא לעופר) לא צרה בעובדים המקבלים שכר גבוה ואני גם לא תומך בפירוק והפרטת חברת החשמל, לדוגמה. אבל צריך גם לזכור כי סולידריות בין העובדים אינה הצד החזק של הוועדים הנ"ל, בעיקר כשמדובר בכסף.

מצב זה רק מבליט עוד יותר את הצורך בקיומו וחיזוקו של ארגון כוח לעובדים שמהווה תחרות ראויה להסתדרות במספר ענפי משק. כוח לעובדים קם על רקע המחדלים של ההסתדרות בארגון עובדים במקומות עבודה קטנים, כמו בתי קפה ולאחר מכן גם במקומות עבודה גדולים יותר, כמו האוניברסיטה הפתוחה. רק לאחר שכוח לעובדים הגיע להישגים ופעיליו הראו נחישות במאבקיהם נגד מעסיקים פוגעניים, החלה גם ההסתדרות לפעול בתחום הארגון ואף להתנכל לכוח לעובדים, כפי שהיה במפעל אקרשטיין בירוחם. שם העובדים התארגנו במסגרת כוח לעובדים, אבל ההסתדרות, באמצעות טריק משפטי בבית הדין הארצי לעבודה, נעשתה לארגון היציג של כל עובדי מפעלי אקרשטיין ונישלה את כוח לעובדים מההישג שלו. כדי שתנופת הארגון תימשך והפערים במשק כולו יצטמצמו, יש חשיבות מרובה בהמשך פעולתו והתחזקותו של כוח לעובדים. כי אם הארגון הזה ייחלש, תשוב ההסתדרות לשגרתה הביורוקרטית והמאבק על שיפור מצבם ומעמדם של העובדים בעלי השכר הנמוך עד בינוני יפסק.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

13 תגובות

  1. איל רדושקוביץ' :

    אריתמטיקה

    יכול להיות שאחוז נמוך יותר ממשכורת גבוהה יהווה סכום גבוה מאחוז גבוה ממשכורת נמוכה:
    0.7 אחוז מ20000 = 140 ש"ח.
    2 אחוז מ6000 = 120 ש"ח.

    הכוונה היא לא לחנך אותך ח"וח לשיעור באחוזים, חיבור וחיסור אלא להבהיר כי צריכים להתקבל עליות שכר במידה בה בעלי השכר הנמוך יקבלו אחוזים גבוהים יותר שיסתכמו לעליות שכר גבוהות מבעלי המשכורות הנמוכות.

    יום טוב,
    איל.

  2. אורי יזהר :

    מסכים אתך שיחס האחוזים צריך לצמצם את הפער או לפחות לא להרחיבו. לכן יש ללת למקבל ה-20 אלף פחות מחצי אחוז, או למשתכר משכורת מתחת ל-10 אלפים יותר משני אחוז. רציתי רק להראות את ההיגיון שמאחרי האחוזים השווים.

  3. נדב פרץ :

    אני חושב שהרעיון ה'פרוגרסיבי' של האוצר הוא רעיון רע, בגלל שהוא לא באמת פרוגרסיבי.
    הרי ההבדל בין מקבלי השכר הגבוה לנמוך בשירות הציבורי הוא, הרבה פעמים, ההבדל בין ותיקים לבין חדשים במקצוע. והוותיק, שהיום מקבל שכר ראוי וגבוה, עבד הרבה שנים כדי להגיע לשכר הזה. אם נעביר את הכסף מהוותיקים לצעירים, כל מה שנעשה זה למנוע מהם את ההטבה של הקידום.

    הטענה של האוצר מרמזת לזה שיש מקצועות שבהם מרוויחים יותר מדי, ומקצועות שבהם מרוויחים פחות מדי. זה יכול להיות, אבל אז צריך לקיים את הדיון פר מקצוע, ולעשות התאמות פרטניות. לא להשתמש בכלים רחבים ולא מתאימים.

  4. מיכאל לינדנבאום :

    זה לא הוועדים-זה עופר עיני

    ליזהר,
    כתבת:"סולידריות בין העובדים אינה הצד החזק של הוועדים הנ"ל" וזוהי טעות בכתובת.
    מי שמארגן לטוב ולרע את הסולידריות עם העובדים ,ובין העובדים,הוא עופר עיני וצמרת ההסתדרות.
    מנגנון ההסתדרות לא נבחר ולא מחוייב לעובדים.
    הוא מחוייב למפלגות השלטון.כך בנו את ההסתדרות—היא זרוע של השלטון.

  5. אורי יזהר :

    לנדב
    רמות השכר וההפרשים בין הדרגות השונות לא נקבעים בעיקר לפי וותק וכישורים אלא לפי הכוח היחסי של כל קבוצת עובדים. זה לא רק הכוח לשבות, אם כי הוא חשוב מאד, אלא גם, במקרה של הפקידים הבכירים, השייכות למעגלים חברתיים מסוימים שמאפשרים להשיג רמות שכר גבוהות מאד בלי לאיים בשביתה. לכן, העלאה של אחוז גבוה יותר למשתכרים 5000 ו-6000 ש"ח לחודש לעומת אלה המשכרים מעל 15 אלף לחודש היא בהחלט שרוגרסיבית. איננ מאין שבגלל העלאה כזו יהיו פקידים שיפרשו.
    למיכאל
    האשמה אינה רק במצרת ומנגנון ההסתדרות, אם כי הם לא נקיים ממנה. בחברות ממשלתיות ואחרות קיים הסדר דור א' ודור ב' ולא שמעתי על כך שאנשי דור א' בעלי ההסכמים המועדפים, ישבתו למען שיפור מצבם של אנשי דור ב'. שלא לדבר על עובדים זמניים באיצטלאות שונות שבכלל משתכרים שכר מינימום אם לא פחות מזה. אם טעיתי, אנא תקן אותי.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    ליזהר שלום,
    ההסתדרות היא בעלת הסמכות להכריז שביתה ולסיים שביתה.
    מעולם היא לא אישרה שביתת סולידריות
    בתוך ענף כלכלי מסויים,או בתוך מפעל למען עובדים מקופחים.
    דור ב' ,זאת המצאה של הנהגת ההסתדרות(משת"פית ההפרטה) ולא של הוועדים.פשוט אין להם סמכות.

  7. נדב פרץ :

    אורי, כשאנחנו מדברים על פערי שכר בשירות הציבורי, צריך להסתכל עליהם בשני היבטים: אחד הוא פערי השכר בתוך סולם שכר ספציפי, והשני הוא פערי שכר בין סולמות שכר. במילים אחרות, הראשון מתייחס לשאלה עד כמה שכרם של הוותיקים במקצוע גבוה משכרם של הצעירים, ואילו השני מתייחס לשאלה עד כמה גבוה שכרו של עובד במקצוע X משכרו של עובד במקצוע Y.

    אתה מדבר על הסוג השני של פערי השכר; אני לחלוטין לא משוכנע שיש כאן בעיה, וגם אם יש כזו – ברור שהיא לא הגורם לפערי השכר במשק הישראלי.
    אבל זה לא משנה, כי האוצר – לפי מה שאפשר היה להבין – דיבר על פערי שכר באופן כללי, כלומר גם על פערי שכר מהסוג הראשון. ופגיעה באלה היא פגיעה קשה בתנאים של עובדים.

  8. אורי יזהר :

    למיכאל
    למיטב ידיעתי, דור ב' הוא יוזמה של ההנהלות (לשם הקטנת עלויות העבודה) באישורה של ההסתדרות ובהסכמה של אנשי דור א'.
    לנדב
    אני לא מבין מדוע אתה כל כך נלהב להגן על עובדים בעלי שכר גבוה (שיקבלו גם הם תוספת, אבל קטנה) ומתעלם מהצורך להקטין פערים בכל ענף ומגזר ולשפר במידה משמעותית את תנאי חייהם של בעלי השכר הנמוך.
    יש בהחלט בעיה עם הפערים בשכר של בעלי מקצועות שונים, אבל היא שייכת לא רק למגזר הציבורי אלא גם למגזר הפרטי. יש ציבור גדול, עשרות, אם לא מאות אלפים של עובדים לא מקצועיים המועסקים בעבודות פשוטות המקבלים שכר מינימום ואף פחות מזה והם עניים. להם צריך לדאוג. צמצום פערים במגזר הציבורי לא ישפר את מצבם ישירות, אבל ישנה במקצת את האווירה הכללית במשק, המקדשת פערים.

  9. נדב פרץ :

    אורי: אין לי לצטט את התגובה של אחי, נתאי, בטוויטר ל'שערוריית' השכר במגזר הציבורי: 'שערוריה! משלמים לרופאים וותיקים ובכירים המון כסף'!

    יש משהו מאוד נכון בתפיסה של קידום מקצועי. זאת שאומרת שיש מסלול מקצועי, שאפשר להתפתח במקצוע ולקבל גם את הגמול הכספי. אני יכול להגיד לך את זה מהנקודה שבה אני נמצא: אני מאוד אשמח אם יעלו את המשכורת למרצים בדרגת מדריך, הדרגה הנמוכה ביותר שבה אמצא (אם אפסיק להיות בהעסקה זמנית…). מצד שני, אם זה יבוא על חשבון הורדת השכר של פרופסורים חברים – כלומר, על חשבון השכר העתידי שלי (אם ירצה השם) ועל חשבון הפנסיה שלי – אז תודה, אבל לא תודה.

    מה גם שכדאי שתשאל את עצמך מה המטרה של האוצר כאן. כשאתה יוצר סולם קידום קצר, שהמתחילים והוותיקים בו מקבלים סכומים דומים, אתה אומר בעצם – אני רוצה בשירות הציבורי רק עובדים מתחילים. התקדמתם? יש לכם נסיון? לכו לקבל תמורה על הנסיון הזה בשוק החופשי.

    נחזור לדוגמא של הרופאים: בוא נניח שאנחנו מעלים את שכר המתמחים ומורידים, בתמורה, את שכר הפרופסורים. מה תהיה התוצאה? רופאים יתחילו בתור מתמחים במגזר הציבורי, אבל ברגע שיצברו נסיון יעברו למגזר הפרטי, שישלם להם משכורות גבוהות בהרבה. תחשוב מה זה יעשה לבתי החולים הממשלתיים.

  10. אורי יזהר :

    לנדב
    לא מדברים על הורדת שכר לאף אחד. מדברים רק על תוספת גדולה יותר באחוזים למקבלי השכר הנמוך מאשר למקבלי השכר הגבוה. זה מה שהציע האוצר. מה הבעיה עם זה?
    לא לכל העובדים במגזר הציבורי יש מסלול קידום מקצועי ואלה בקושי גומרים את החודש. אז אם כבר נותנים תוספת לכולם, לדעתי מגיע להם אחוז גבוה יותר. גם כך זה מעט, אם בודקים את מה שמקבלים מעוטי השכר. 6% מ-6000 זה 360 ש"ח. זה מה שבעלי שכר זה יקבלו אחרי שלוש שנים. ממש התעשרות. אז מה האסום שהם יקבלו 8 או 9 אחוזים והאחרים רק 3 או 4 אחוזים, לדוגמה. מזה יתמוטט סולם השכר המקצועי?

  11. נדב פרץ :

    אורי: אי-עדכון של שכר לאורך תקופה של שלוש שנים משמעו הורדת שכר, חד וחלק. התוספת שהאוצר נותן לעובדים זה לא איזה צ'ופר נחמד, זה מנגנון שנועד לשמור על הערך של המשכורת.

    'לא לכל העובדים במגזר הציבורי יש מסלול קידום מקצועי' – יש לך דוגמא לעובד שנמצא בהסכם קיבוצי ואין לו מסלול קידום מקצועי?
    וגם אם יש כאלה, למה לא להתמקד בהם, ולהתייחס באופן גורף לכל מקבלי השכר הנמוך?

    ולא ענית לי על השאלה המרכזית – מה רע באיש מקצוע טוב, בעל ותק ראוי, שמרוויח משכורת הוגנת?

  12. מיכאל לינדנבאום :

    לנדב,
    אתה צודק על המגיע לאיש מקצוע טוב.
    עם זאת אתה מצפה מההסתדרות הכללית למידה של סולידריות עם אלה שבתחתית הסולם.

  13. אורי יזהר :

    לנדב,
    אין לי שום בעיה עם איש מקצוע טוב שמקבל משכורת הוגנת. אבל עקרונית, מרמה מסוימת של שכר ניתן לסבול שחיקה קלה כדי לתרום משהו לצמצום פערים.
    מסלול קידום מקצועי קיים, אבל לא כולם מטפסים בו, כי השירות הציבורי, כמו הצבא, הוא פירמידלי, ככל שהדרגה גבוהה יותר יש בה פחות מועסקים. לא כל פקיד בדואר נעשה מנהל סניף. לכן הרוב נשאר בדרג הבינוני או בדרג הנמוך. ולאלה אני דואג יותר מאשר לאנשי הצמרת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.