חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפורשים לקדימה, טלו קורה מבין עיניכם

נושאים דעות, פוליטי ב 31.10.10 6:04

דקל-דוד עוזר, מתומכיה של שלי יחימוביץ', מסכים עם ביקורתו של דניאל גיגי על ראשי מפלגת העבודה – אך טוען כי מי שפרש ממנה לקדימה אינו טוב מהם

הפנייה שמאלה של מפלגת העבודה - אחיזת עיניים

דניאל גיגי, פעיל בקדימה, בוחן את הנסיון של מנהיגי מפלגת העבודה להקרין חזות סוציאל דמוקרטית - ואינו מתרשם.

לקריאה נוספת


נפולת של נמושות" – כך כינה יצחק רבין את האזרחים שירדו ממדינת ישראל בשל החשש מטרור. אותם הנמושות טסו לארצות הניכר ומשם הספידו את מדינת ישראל והפכו להיות מבקריה העיקריים.

אם תשאלו את שארית הנפולת שעדיין בארצות הניכר כיום, הם יאמרו לכם שהם אוהבים את ישראל והם היו שמחים לחזור, שרק בישראל הם הרגישו בבית ולא תהיה לה תחליף לעולם.

מפלגת העבודה עברה בשלוש השנים האחרונות תהליך חמור ביותר של השתלטות טרוריסטית על ידי מספר קבוצות, אך חשוב לציין כי כאשר אני משתמש במילה "טרור" אין אני מתכוון להחלטה להיכנס לממשלה, מאחר וזוהי החלטה שהתקבלה כדין במוסדות המפלגה שנבחרו כדין.

אני משתמש במילה "טרור" מסיבה אחרת: החלטת ברק לשנות את חוקת מפלגת העבודה תוך שימוש בצירופי ועידה שהוא עצמו וסביבתו הקרובה מינו, לחוקה בלתי דמוקרטית המאפשרת ליו"ר המפלגה, בין היתר, לקבוע כי חבר כנסת לא יוכל להתמודד לכנסת הבאה מטעם מפלגת העבודה אם היה "לא נאמן לדוצ'ה".

ועם זאת, הביקורת שיש להעביר על חלק מפורשי העבודה ועל נפולת החברים שחלקם הלא קטן עובר דווקא למפלגת קדימה, אינה נופלת בחומרתה מהביקורת שאפשר להעביר על אהוד ברק ולהקתו.

איתן כבל שהיום קורא "לעולם לא עוד", סבור שאפשר להיות שותף לפשע, ואח"כ להתנצל מבלי להיענש – כבל היה מנכ"ל מפלגת העבודה החל משנת 2003 ועד שנת 2008. בשנים אלו הוא היה שותף לגניבות הצבעות והלך אחר כל גחמה של יושבי ראש המפלגה. הוא לא ידע לעמוד על קיום החוקה ותמיד היו לו תירוצים – הוא לא קיים בחירות במפלגה, הוא לא העלה את בחירתו של פואד בן אליעזר להצבעה חשאית – הכל מטעמים פוליטיים צרים, והוא הפך להיות "שונא נפשו" של אהוד ברק, איזה פלא, רק לאחר שזה האחרון החליט לפטר אותו – הוא שיבקר אחרים? הוא פשוט כועס על כך שידו כבר לא בצלחת.

גם פעילים אחרים שידם הוצאה מהצלחת כועסים והם עוברים למפלגת האופורטוניזם "קדימה", תוך שהם מתרצים לעצמם ש"אנחנו נשפיע על עמדותיה האידיאולוגית של קדימה". האם אתם לא מבינים שכל מהותה של קדימה היא "היעדר אידיאולוגיה"?

אנשים אלו אינם שונים מאותם נפולת של נמושות, אשר לא היו מוכנים להיאבק על מדינת ישראל ולא  מפתיע שרבים מהם עסוקים בעיקר במצבה של מפלגת העבודה, והסיבה היא שהם יודעים שהמקום היחיד שבו אפשר לקיים מפלגה שמטרתה קדמה, פיתוח הארץ, צמצום פערים וציונות היא מפלגת העבודה ולעולם לא תקום אחרת.

מפלגת העבודה משמעותה אחת: מפלגת העובדים הציוניים. מפלגה ששמה את העובדים, העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים במרכז ומטילה את האחריות הראויה על בעלי ההון שמחזיקים בכוחות שלטוניים מעצם השליטה בהון עתק, כל זאת מתוך מטרה עליונה להתיישב במדינת ישראל ולהפוך אותה לבית לעם היהודי ויש היום מספר לא קטן של אנשים במפלגת העבודה שהבינו את זה והם יילחמו על השבתה למוטב.

ודווקא אהוד ברק, אדם בלתי ערכי בעליל הוא זה שבהתנהגותו הבזויה הכין את הקרקע לצלצול הפעמון והתעוררות חברי המפלגה לצורך החשוב בקיומה של מפלגת עבודה חזקה וכאשר הוא יועף למרחקים הציניות תעוף איתו.

נפוליאון זכור במשפטו האל-מותי: "עם ללא עבר, אין לו עתיד." למפלגת העבודה עבר מכובד, ואנו יודעים שיהיה לה גם עתיד. אם לא היה לא, היו מפסיקים להתייחס אליה, ולא במקרה הסקרים מלמדים כי בראשות שלי יחימוביץ מפלגת העבודה עולה בתמיכה ל-19% ועוברת למגמת התחזקות.

תקומה תהיה אך ורק מתוך מפלגת העבודה ולא מקסמים בארצות ניכר, ולכן המשימה של כל אדם שרוצה מפלגה ציונות שדואגת לחברה הישראלית ולא לבעלי ההון, היא להתפקד למפלגת העבודה ולהביא לכך שבראשה תעמוד שלי יחימוביץ.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , ,

30 תגובות

  1. הפנייה שמאלה של מפלגת העבודה – אחיזת עיניים :

    […] שכר הבכירים באוצר מול השכר הממוצע  9 ק. טוכולסקי, איציק יאפ, עמית-ה, מיכאל לינדנבאום, חירותניק ליברלי, מיכאל לינדנבאום […] « הפורשים לקדימה, טלו קורה מבין עיניכם […]

  2. הראל לייבוביץ :

    להיאחז באופטימיות זה תמיד נחמד, אבל כשהמוניטור מצפצף בצפצוף הרציף והמחריש אזניים כל כך הרבה זמן, ואין שינוי באופק – צריך לדעת מתי לנתק את המכשיר.

    בכל פעם נראה כי יש שבב חדש של תקווה ואופטימיות, אך אז מגיעה עוד הצבעה מלאת עקרונות – ושוב באה המפלה, האכזבה והצביעות.
    רק בשבוע שעבר ראינו את ההצבעה של ברוורמן שמנסה להצטייר כמושיע של המפלגה, מצביע למרות ההצהרות שלו בעד חוק ההסדרים. כך עשה גם למיטב זכרוני, יצחק הרצוג.
    שני שרים שהודיעו על התמודדות על ראשות המפלגה, כדי להצילה מידי הרשע של ברק – ועל אף הצהרותיהם הבומבסטיות, המשיכו לפעול על פי העיקרון המקרטע – דיבורים לחוד, מעשים לחוד.

    וכשכך נוהגים הטוענים לכתר, הרואים עצמם למושיעים הגדולים של המפלגה – אוי לה למפלגה המסכנה מה צפוי לה עם מושיעים כאלה, בעתיד.

  3. נדב פרץ :

    הראל: חבל שאתה לא מתמודד עם הטענה העיקרית של המאמר, שרלוונטית גם לגביך: גם אם נסכים שמפלגת העבודה הפכה למפלגה אופורטוניסטית וחסרת עקרונות ואידיאולוגיה, הבחירה בקדימה היא בחירה מאוד מוזרה – כי אם יש שני שמות תואר שקולעים בדיוק למהותה של מפלגת קדימה, אלו 'מפלגה אופורטוניסטית', ו'חסרת אידיאולוגיה'.

    אז זה לגיטימי להגיד 'אנחנו מצטרפים לקדימה כדי ליצור שם אגף ס"ד' – גם אם אני חושב שהמהלך הזה הוא לא חכם פוליטית. אבל מרגע שעשית את המהלך הזה, איבדת את הזכות להאשים את תומכי מפלגת העבודה באופורטוניזם או בהיעדר עקרונות.

  4. כהן שמואל יפו :

    חבל מה שקורה בעבודה- הבעיה שינוי שיטת הבחירות לכנסת

    בעצרת אתמול פתאום נזכרו ב"דמוקרטיה" במקום להבין שגם ב 1995 היו צריכים להסיק מסקנה ש שיטת הבחירות הישראלית
    גורמת להקצנה
    לשולמית אלוני שפרשה מהמערך השתלם בדיוק כמו גאולה כהן שפרשה מהליכוד ופעם היה מפאי וחרות – איפה הם היום
    מפ"ם ומנחם בגין התנגדו לשינוי שיטת הבחירות לכנסת ולכן עזבתי את מרצ לקדימה
    מרצ ממשיכה להיות קרועה בין חד"ש לעבודה וכל מיני מפלגות ירוקות וצהובות
    וגם חסרי צבע.

  5. יאיר מלכיאור :

    אין שום דבר קדוש במפלגה ובמערכת.

    באופן ברור העיקר חסר מהמאמר, זה מסתכם בשורה התחתונה שאין לה כל בסיס "ואנו יודעים שיהיה לה גם עתיד"…

    לטעון שאי אפשר להשפיע על קדימה כי היא נטולת אידיאולוגיה זה פשוט לא נכון. ולא, מהותה של קדימה היא לא העדר אידיאולוגיה, זה נכון שיש בה מגוון רחב של דעות אבל בעצם היא לא שונה בהרכבה האנושי ממפלגת העבודה (ולא סתם מי שהיו הדומיננטים בבנייתה הם יוצאי מפלגת העבודה).

    אני לא אומר שקדימה היא המקום הנכון, אבל במאמר כאן לא מצאתי סיבה אחת רצינית להישאר במפלגת העבודה, או שקדימה לא מתאימה.

  6. כהן שמואל יפו :

    אגב לקדימה יש מצע מאד רלבנטי ואידיולוגי

    כממפלגת מרכז יש מגוון אנשים ודעות בקדימה ואני די מרוצה בקדימה
    ב1992 הצבעתי לרבין -עבודה

  7. נדב פרץ :

    מה המאפיינים האידיאולוגיים של קדימה? ולו ברמת ההצהרה, שאף אחד לא נאמן לה?

    במפלגת העבודה, אתה יכול להגיד 'מאז ומתמיד הערכים היו סוציאל דמוקרטיה וחתירה לשלום'. אז נכון שברק משתין בקשת גם על השלום וגם על הסוציאל דמוקרטיה, אבל יש לך איזשהו בסיס להתחיל להאבק ממנו.

    בליכוד אפשר לדבר על ארץ ישראל השלמה ועל כלכלת שוק בתור הערכים המכוננים של התנועה. אפשר להמשיך כמעט לכל המפלגות במפה הפוליטית. היוצא מן הכלל העיקרי הוא קדימה.

    האם מישהו כאן יכול לנסח מהם העקרונות האידיאולוגיים שעומדים בבסיס תנועת קדימה?

    כדאי להזכיר שאהוד אולמרט בעצמו היה זה שדיבר על ראשות ממשלה כעל 'ניהול המדינה' – ניסוח קלאסי שמעיד על נסיון להתנתק מהאידיאולוגיה.

  8. ק. טוכולסקי :

    לקדימה 28 חברי כנסת, חלקם כמו אלי אפללו, רוחמה אברהם, זאב בוים, גדעון עזרא, שלמה מולה, יוליה שמלוב ועוד כמה הם משרתים להשכיר של לוביסטים ומשרתים על ריטיינר של בעלי הון. נוספים כמו שי חרמש, מייצגים נאמנה אינטרסים צרים של גורם מסוים (במקרה שלו קבלני תאילנדים) אבל מעבר לזה הם בסדר. יש לפחות 2 מרינה סולודקין ואורית זוארץ שהיו יכולות להחשב כמו שמאל מרכז ליבראלי.

    בכל מקרה אני לא מבין מה מגוון הדעות שאמור לתת מענה לשמאל. יש שם משרתי הון אדוקים, משרתי הון אופורטוניסטים, קמצוץ ליבראלי וסתם אופורטוניסטים.

    קדימה היא גרסת עיוואים של פלגת העבודה ההיסטורית, היא ירשה מהעבודה את כל מה שרע ושום דבר טוב, היא קריקטורה של מפלגה ממלכתית שכן הממלכתיות של קדימה היא שרות לשלטון ההון.

    מאמציהם של כמה ס"ד מתונים לבנות בקדימה בית נראים בעיני תמוהים, מצד אחד שיהיה להם בהצלחה בבניית עוד גרעין חסר חשיבות מהותית של ס"ד במקום התמקדות בבניית אלטרנטיבה רחבה, כי בקדימה הם אולי יצליחו לגרום לכך שבעשיריה השנייה או השלישית יהיה להם חבר פרלמנט שבאמת ישמש כלוכד קולות של שמאלנים בשביל מפלגה שמשרתת את ההון, בדיוק כמו יחימוביץ בעבודה. מהצד השני, לי לפחות ברור כבר שבחבר כנסת טוב וחרוץ ככל שיהיה בסיעה של משרתי הון אין יותר מדי משמעות בפועל.

  9. דניאל גיגי :

    שוב אנשי מפלגת העבודה מנסים לכסות לנו את העיניים

    לצערי אין שום שינוי במפלגת העבודה, למרות שהכותב מנסה לשדר שינוי. מפלגת העבודה ממשיכה לקבור את עצמה, והדוגמה הקלאסית לכך היא שהחבורה של השקרנים מפרסמת בכל מקום שהיא מתנגדת לחוק האברכים, ומשתתפת בהפגנות כנגד החוק אבל בסוף כל אחד מהם עולה ומצביע בעד החוק. תשאלו את שלי יחימוביץ, אבירת שלטון החוק, איפה היא הייתה בהצבעה על חוק התקציב? למה אתם שותקים?

    כיצד הצביע עינת וילף על חוק ההסדרים והתקציב וכיצד הצביע דן בן סימון, שישב יום לפני מעל בימת הכנסת והטיף לעם על הפגנות כמו בצרפת? בושה וחרפה חבורה של רמאים שמרמים את העם!!

    אני לא חושב שקדימה היא האידיאל, אבל לשבת ולבכות על מפלגת העבודה מבלי לעשות כלום זה פשוט פשע, במצב של השמאל הנוכחי. קדימה היא פלטפורמה וצריך לנצל אותה כי אין מקום אחר, שבו אפשר עכשיו להשפיע.

    צאו מהאדישות מפלגת העבודה מתה וצריך לחשוב על אלטרנטיבות- זה מה שהוביל אותי לבחירה שלי ואולי כדאי שתעשו את שלכם, גם אם מדובר בבנית מפלגה חדשה, שתאפשר לכם לצאת מהבוץ של מפלגת העבודה.

  10. נדב פרץ :

    לגבי התקציב: חצי מחברי סיעת העבודה נעדרו מההצבעה על התקציב, שזה המקסימום שהם יכולים לעשות (חוקת המפלגה קובעת שמי שמצביע נגד הממשלה בהצבעת אי-אמון, לא יכול יותר להתמודד נגד הממשלה).

    עכשיו תן לי לשאול אותך שאלה: כמה מחברי קדימה היו נעדרים מהמליאה, לדעתך, אם קדימה הייתה חברה היום בקואליציה?
    ההערכה שלי נעה בין 0-2.

  11. דניאל גיגי :

    נדב תהיה אמיץ- תסתכל לאמת בפרצוף

    בגלל זה קדימה לא בקואליציה, ואם היא הייתה תומכת בתקציב הייתי מספיק הוגן לגנות אותה באותו האופן.

    אם שלי הייתה מנהיגה אמיתית היא עכשיו הייתה עושה לזה סוף פסוק! אבל היא מפחדת מבחירות, ולכן היא מקריבה את העם, זאת לא מנהיגות.

    תגיד לי אתה נדב עד איפה נקבל צביעות, וכמה נסבול מפוליטקאים שמרמים את העם? לאן אנחנו פונים 15 שנה לאחר רצח רבין?

    אם באת לספר לנו על מפלגה מתחדשת, אז לפחות תביא הוכחות לכך. כרגע אין כאלה ונראה שמדובר רק בהצגה שנועדה להחזיר בוחרים.

    ההצבעה על התקציב ועל חוק ההסדרים רק מחזקים תחושה זאת שקיימת זמן רב בקרב כל אותם אנשים שאהבו לאהוב את מפלגת העבודה, והיום מבינים שזה סופה.

  12. נדב פרץ :

    דניאל, אני לא חושב שמפלגת העבודה היא הפתרון לתחלואיו של השמאל, בדיוק מהסיבות שמנית. אני רק חושב שהתפקדות לקדימה היא לא בדיוק הפוזיציה הנכונה למי שרוצה למתוח ביקורת כזו.

    'בגלל זה קדימה לא בקואליציה'? נו באמת. קדימה לא בקואליציה בגלל התקציב? הציניים יגידו שהיא לא בקואליציה בגלל הרוטציה, אלו שנותנים לה יותר קרדיט יגידו שזה בגלל תהליך השלום או בגלל החרדים. מעולם לא שמעתי אף אחד אומר שקדימה לא בקואליציה בגלל התקציב.
    להיפך – שמעתי את רוני בר און, הדובר העיקרי של קדימה בתחום הכלכלי, נכנס בממשלה שוב ושוב על הגדלת הגירעון, על עיכוב הורדות מיסים, ועל כל דבר שהוא קצת פחות מאולטרה-ימני בהיבט הכלכלי.

  13. ק. טוכולסקי :

    דניאל אתה הוזה, התקציב של ממשלת נתניהו הוא המשך ישיר לתקציב של ממשלת אולמרט שהוא המשך ישיר לתקציב של ממשלת שרון ביבי שהיא המשך ישיר לתקציב של ממשלת שרון עם העבודה והמשך ישיר לתקציב של ממשלת ברק.

    קדימה יכולה אולי להיות אחרי עבודת שטח מאומצת שלך ושל חבריך מפלגה שיש בה בדומה לעבודה קבוצה ס"ד קטנה וזניחה, אבל היום מדובר במפלגת שירות להון המריונטות בשכר שהמפלגה הזו הביאה לכנסת ברובם המוחלט מוכרים עצמם למרבה במחיר ובמיעוטם ישרים וחרוצים אבל לא ס"ד.

    אל תמכור לנו מה שקדימה היא לא, אם וכאשר תצליח ליצור בקדימה תואמת יחימוביץ תכל להתקוטט עם דנדו ודקל מי יהיה עלה התאנה החברתי/ס"ד המוצלח יותר בהסתרת הערווה הקפיטליסטית של מפלגתו.

  14. דנדו דוד :

    דניאל – אולי תיתן לנו בשורות מקדימה במקום לספר לנו מה הבעיות של העבודה?
    או שגם אתה, כמו כל אדם שפוי אחר, מבין שהמקום האמיתי לשמאל בישראל הוא מפלגת העבודה ולכן אתה מכפר על האופורטוניזם שלך על ידי התקפה כנגדה?

  15. הראל לייבוביץ :

    לנדב – אני לא מתעסק באופורטוניזם או בסיסמאות אחרות בביקורת שהפניתי בתגובתי הראשונה.

    בסופו של דבר – אני מסתכל על מפלגת קדימה, ניתן לבקר אותה בהחלט על השיניים הלא חדות כל כך שלה בתקופה האופוזיציונית שלה – אבל על מילה אחת הם בינתיים שומרים היטב – חוסר ההסכמה להצטרף לממשלה.
    ביום שקדימה תצטרף לממשלה בראשות נתניהו, גם ממנה.. אני יכול להבטיח לך ולכולם – אני אפרוש.

    לעומת זאת, להמשיך ולתת את הקול בכל מחיר, לשרי העבודה – שאומרים ומתבטאים בצורה אחת, וברגע שמגיעים להצבעה – מצביעים בניגוד מוחלט להתבטאויות שלהם ולמצפון שלהם – אני רואה זאת כבזבוז זמן.

    עדיף להתפקד ולהצטרף ולעשות מתוך מפלגה נושמת, יציבה, קיימת… מאשר מפלגה דועכת שלא סופרים אותה.

  16. ארז צ. :

    מפלגת האבודה (העבודה) שיא העליבות האידיאולוגית

    מפלגה עם עבר מפואר שבנתה את המדינה הזו, יושבת עם הגזען ליברמן ומשמשת עלה תאנה לממשלה סופר ימנית וקפיטליסטית.

    חוק שכר מינימום, פנסיה חובה לכל העובדים, הפסקת העסקה עובדים על ידי קבלנים ושלילת זכויות הם רק חלק מהנושאים שאנשי מפלגת האבודה בחרו שלא לקדם אפילו להיפך הם פועלים נגד.

    ברק עושה עוול עצום לזכרו של רבין שהגדיל את תקציב החינוך. שתף את המפלגות הערביות בקואליציה, העביר כסף מהתנחלויות לעיירות הפיתוח.

  17. מיכאל לינדנבאום :

    להראל ליבוביץ שלום,
    אני מזכיר לך את מאבקך הצודק נגד ויסקונסין ווחברת אג'נס האכזרית.

    חבל ששכחת את כל זה ואתה מצביע בעד מפלגה שתומכת בויסקונסין!

  18. דניאל גיגי :

    היום פואד הוא זה שמקדם את ויסקונסין!!

    מפלגת העבודה היא זאת שהיום מקדמת את ויסקונסין, תומכת בהפחתת מיסים ובהפרטה של המשק דרך חוק ההסדרים, ומובילה את העם הזה בעיקר לאובדון.

    במקום לקטרג על קדימה תציעו אלטרנטיבה??

  19. נדב פרץ :

    הראל, מה שאני לא מבין זה למה אתה רואה בקדימה אלטרנטיבה.
    נכון, היא מפלגה הרבה יותר חיה ותוססת ממפלגת העבודה (לא שזו חוכמה גדולה במיוחד). אבל מפלגות חיות ותוססות יש הרבה – אם אתה מחפש מפלגה בצמיחה, הייתי ממליץ על ישראל ביתנו, שהולכת כנראה להיות המפלגה השנייה בגודלה בכנסת בפעם הבאה.

    אם, לעומת זאת, אתה מחפש מפלגה שהולמת את ערכיך האידיאולוגיים, ממש לא ברור לי למה קדימה היא אופציה.

  20. איתי :

    נדב, התשובה לשאלתך תלויה לא רק במידת ההתאמה בין הרצוי למצוי אלא באחוז החסימה ובנטייה להצביע למפלגות גדולות/קטנות.

    אם היו פה 2 מפלגות כמו באמריקה – ליכוד וקדימה, אז קדימה היתה האופציה היחידה, כמו שהדמוקרטים הם האופציה עבור איגודי העובדים, השחורים וההומוסקסואלים.

    אם היו פה 4 מפלגות (ליכוד, קדימה, חרדים וערבים) – כנ"ל.

    אם היו פה 6 מפלגות – סביר ש-5+6 היו ליברמן וימין כתום, או שהחרדים היו מצליחים להשחיל 2 מפלגות אשכנזית ומזרחית.

    בדינמיקה של הגוש שמשמאל לליכוד ומימין לחד"ש, מה שרואים מאז 2006 זה שקדימה בולעת לאט לאט את כל השאר. מה שמשאיר 3 אפשרויות

    א. להתבכיין על זה שראובן אדלר מוכשר הרבה יותר מאיתנו בלהביא מנדטים בעזרת אריזה חלולה

    ב. להקים את הלווין השמאלי כלכלית של קדימה (לפי מודל "יומרצ רבין"). בין אם יקראו לו העבודה, מרצ, מימד, או עם אחד 2 – זה עדיין יהיה לווין.

    ג. ללכת עם הזרם כפי שעשו אנשים שמבינים פוליטיקה מהי:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/756/514.html

    "מנתוני קדימה עולה כי עשרת אלפים מתוך 60 אלף חברי המפלגה התפקדו דרך ועדי עובדים…
    הכח הרב של ההסתדרות במפלגת העבודה הוא עובדה היסטורית ידועה, אולם מסתבר שהשפעתה גדולה גם בקרב מתפקדי קדימה."

  21. דקל-דוד עוזר :

    איתי אתה כרגיל בוחר את הדרך הקלה

    אתה אומנם חושב שאתה חכם כשאתה סוקר אפשרויות, אבל אי-הבחירה שלך מלמדת שאין לך מושג מה נכון ומה לא.
    אני טוען דבר פשוט: אם שלי יחימוביץ בראשות העבודה – יש למפלגה תקומה, והתקומה הזאת היא הסיכוי היחיד של השמאל בשנים הקרובות. הרצוג, פואד, ברוורמן – לא רלוונטיים בעיני.
    ולכן המסקנה הברורה היא שצריך להתפקד לעבודה ולהצביע לשלי.
    ללכת לקדימה כדי שהדילים יכניסו את "עתני" – ימני קיצוני והזוי או כל מיני לא יוצלחים שלא הייתי נותן להם לנהל מכולת, זה לחלוטין חסר סיכוי.
    האפשרות הבאה אחרי מפלגת העבודה היא אחת מתוך שתיים: ליכוד והשמאל הלאומי (שאני מקווה שייכנס לתוך העבודה בקונסטלציה שהסברתי לעיל, ומהסיבות הללו).

    אז הנה, אני מנתח ועובר לבחירה – איתי תורך.
    או שלהטיף לאחרים שחשוב להתפקד וחשוב לבחור זאת רק סיסמא בעיניך?

  22. הראל לייבוביץ :

    נדב,

    בניתוח המפה הפוליטית הקיימת היום – לאור האכזבה ממפלגת העבודה, קדימה היא המסגרת הפוליטית המתבקשת.

    אינני שולל בעתיד, אם תקום מפלגה חברתית סוציאל דמוקרטית מובהקת – לחבור אליה, חיכיתי למהלך כזה שנה וחצי כשהייתי על הגדר ללא שייכות לשום מפלגה. לא נראה כי זה באופק. אינני מאמין שהשמאל הלאומי שמתעוררת, יכולה באמת להוות אלטרנטיבה שלטונית לשלטון הליכוד. מרצ איננה מפלגת שלטון.

    מבין שלושת המפלגות הגדולות הקיימות – קדימה היא העדיפה מבין הליכוד והעבודה.

  23. מיכאל לינדנבאום :

    להראל,
    קדימה תשלח אותך מחדש ל "ויסקונסין".
    חשוב על זה.

  24. נדב פרץ :

    איתי: בוא תסביר לי למה קדימה ולא הליכוד, או ישראל ביתנו?
    נכון, קדימה טיפה יותר שמאלה בציר המדיני-בטחוני. אבל בהנחה שאנחנו מסתכלים על הציר הכלכלי-חברתי, בשתי המפלגות האלו יש הרבה יותר פוטנציאל מאשר ח"כ וחצי שלפעמים נזכרים שהם חברתיים, כמו בקדימה.

    אם אני מקבל את הניתוח שלך, שהאופציה הפוליטית היחידה כיום היא קדימה, אני אומר שצריך לנטוש את המישור הפוליטי-מפלגתי. פעולה סוציאל-דמוקרטית בעד קדימה תביא הרבה יותר נזק מתועלת, גם אם תצליח 'להשחיל' לכנסת ח"כ סוציאל-דמוקרטי או שניים.

  25. יאיר מלכיאור :

    נדב,
    בגדול אני מקבל את הניתוח האחרון שלך, כולל המסקנות האופרטיביות.

    רק שצריך להחליף את המילה קדימה ב –
    מפלגת העבודה…

  26. איתי :

    דקל,

    מקריאה בין השורות בבלוג של חביבתך יחימוביץ' נראה שהיא עצמה נמצאת על הגדר בין
    א. לתמוך במי שהולך לנצח ולעזאזל האידיאולוגיה (כפי שעשתה בפעם הקודמת, רק שהפעם יקראו לו בוז'י)
    ב. להכריז שהיא מתמודדת, אעפ"י שאין לה עשירית מהתקציב והכוח הארגוני של יריביה
    ג. להכריז שהיא נוטשת ומקימה מפלגה חדשה מאפס.

    אם היא בוחרת ג' אני איתה, אם היא בוחרת א' חבל על דמי החבר שלי. אם היא בוחרת ב' ואראה שיש זרם מתפקדים עם פוטנציאל לשינוי גם אני אצטרף אך לא אהיה בין הראשונים ללכת על מה שנראה כרגע ככישלון בטוח.

  27. איתי :

    נדב,

    אני לא אמרתי שהאופציה המפלגתית העדיפה בעיני היא קדימה (אחרת הייתי חבר קדימה) או שכרגע אין טעם בחברות במפלגות.

    הטענה שלי היא שכל עוד אין מפלגה ס"ד באופק, בניית מחנה מיעוט בתוך קדימה זו אחת האופציות הסבירות לסוציאל-דמוקרט.

    היא לא יותר גרועה מהתפקדות למרצ, לעבודה, לירוקה או לשמאל הלאומי. לכל אחת מהחלופות הללו יש יתרונות וחסרונות.

    ספציפית בשאלה לאיזה מחנה מיעוט יש יותר פוטנציאל להשפיע – למחנה מיעוט בתוך קדימה או למחנה מיעוט בתוך העבודה, יש הרבה יתרונות לאופציה הקדימאית ולניצול העובדה שמצד אחד זו מפלגת שלטון (והעבודה כרגע ממש לא) ומצד שני זו מפלגה בהקמה שהרבה יותר קל לעצב אותה ולהשתחל למוסדותיה ואפילו לרשימה שלה. מצד שני גם לבניית מחנה ס"ד בעבודה יש יתרונות לא מבוטלים, אבל אם אתה חושב כמו הדוד שלך אני מניח שגם אתה כבר נואשת מהדעה שאפשר להפוך אותה למפלגה סוציאל-דמוקרטית או לפחות דמוקרטית וגם אתה מחכה לתחנת יציאה נוחה.

  28. דקל-דוד עוזר :

    איתי – לגבי שלי אני שותף לניתוח שלך. לגבי קדימה אתה טועה בדבר אחד: הכי קשה להיבחר בקדימה.
    בקדימה יש דילים – אחד או שניים ואם אתה לא בדיל אין לך שום סיכוי; כך היה בבחירות הקודמות וכך יהיה בעתיד.
    אין יותר גרוע ממפלגה שבוחרת בפריימריס פתוחים לחלוטין בלי רגולציה, מקומות שמורים וייצוג שמור למגזרים.

  29. איתי :

    דקל,

    אם שלי יחימוביץ' לא היתה בדיל של ברק-פואד-שמחון-עיני (תשלום על תמיכתה בברק בפריימריס), ואילו יולי תמיר ממחנה פרץ לא היתה ברשימת החיסול של ברק ושות', מאוד יכול להיות שיחימוביץ' לא היתה האישה הראשונה בסיעת העבודה, ולא משנה כמה תמיכה ציבורית יש לה.

    גם בעבודה יש דילים מחנות וקבלני קולות לא פחות מבקדימה אולי יותר, כי רוב "הבלתי מאורגנים" הפסיקו לחדש חברות.

    ההבדל הוא שבקדימה עשיריה שלישית זה מקום ריאלי ובעבודה גם מקום 10 נראה כרגע לא ריאלי (אלא אם כן ברק יפציץ איזה כור גרעיני רגע לפני הבחירות, ממש כפי שעופרת יצוקה הקטינה לו את ההתרסקות).

    אם בענייני דילים ומתפקדי ארגזים אין הבדל בין המפלגות, ובתחזית המנדטים ישנו הבדל משמעותי (גם אם תיקח את הסקר הכי גרוע מבחינת קדימה והכי מעודד מבחינת העבודה) תקבל שבקדימה קל הרבה יותר להשחיל ח"כ חדש (כפי שכבר קרה ב-2009, תספור בעצמך), זו מתמטיקה פשוטה.

  30. דקל-דוד עוזר :

    איתי אני מסכים איתך, אבל אני חושב שאם כל הרעיון הוא לנסות לסדר עבודה בכנסת לחברינו, אז לא הגענו לשום מקום.
    ולגבי העבודה, אם ברק ממשיך להיות בראשותה, גם מקום 3 אינו ריאלי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.