חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק ההסדרים 2011-2012 – פרק י', רשויות מקומיות

נושאים דעות, שיכון ושלטון מקומי ב 24.10.10 6:04

השגות והערות לפרק העוסק ברשויות המקומיות בהצעת חוק ההסדרים

מאת יעקב לקס, עמית הרפז ושרון שקרג'י


סעיף 37

"… מוצע לקבוע כי ראש הרשות המקומית או עובד הרשות המקומית שהוא הסמיך לכך (בפרק זה – הגורם המקבל), יהיה רשאי לפנות לרשות המסים ולקבל את המידע המפורט בסעיף 235(ג2)(1) לפקודת מס הכנסה, מידע שהוא התשובה לשאלות אלה: האם התושב או בגיר המתגורר עמו הגיש דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה לגבי השנתיים שקדמו לשנה שלגביה מבוקשת ההנחה,  ואם התשובה לשאלה זו היא שלילית – האם גובה ההכנסות של התושב ושל כל בגיר המתגורר עמו גבוה או נמוך מהסכום שמסר הגורם המקבל לרשות המסים. קבלת המידע כאמור כפופה לכך שמבקש ההנחה וכל בגיר המתגורר עמו בנכס חתמו  על כתב ויתור על סודיות בהתאם להוראות סעיף 235(ג2)(2) לפקודת מס הכנסה.

כמו כן מוצע לקבוע כי על הגורם המקבל ברשות המקומית, יחולו הוראות הסודיות החלות על רשות המסים שמסרה את המידע. עוד מוצע להסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, לקבוע כללים לעניין אופן הגשת הבקשה לקבלת מידע על ידי הרשות המקומית ולעניין קבלת המידע ושמירתו, לרבות לעניין מניעת שימוש לרעה באפשרות קבלת המידע באופן מקוון.

בהמשך לכך, מוצע לקבוע בסעיף 12ב המוצע, כי רשות מקומית לא תיתן הנחה בארנונה, אשר הזכאות לה תלויה בגובה ההכנסה של מבקש ההנחה, אלא לאחר שבדקה את זכאותו של מבקש ההנחה בהתאם למידע שקיבלה מרשות המסים על פי הוראות סעיף 12א המוצע. עם זאת, שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי לפטור רשות מקומית מחובת הבדיקה האמורה, אם ראה כי לא עומדת לרשותה היכולת הטכנולוגית הנדרשת לצורך קבלת המידע כאמור, או בשל טעם אחר המצדיק זאת, וזאת לתקופה קצובה שיקבע."

השגות:

  1. זליגת מידע – ראינו בעבר שמידע אודות נישומים זלג מרשות המסים.  העברת מידע זה לרשויות המקומיות פותחת פתחים נוספים.  זאת למרות האמור אודות שמירת סודיות ומניעת שימוש לרעה.
  2. ראש הרשות הוא נבחר ציבור. כפי שזה מופיע בהצעה, נראה שסמכות הפנייה של ראש הרשות כלל אינה מותנית בהגשת בקשה מטעם האזרח, ולכן התוצאה המעשית היא שניתנת לראה הרשות גישה למידע הפיננסי של כל המתגוררים בתחומו, כולל מתחריו הפוליטיים.
  3. המצב הראוי דרישת הצהרה (פשוטה, לא מגובה ע"י נוטריון) מהמבקש, תוך אזהרתו, כי אם הוא מצהיר הצהרה כוזבת יהיה ניתן לתבעו.
  4. המסר מאחורי ההצעה בחוק ההסדרים, לבדוק את כולם, הוא ש"כולם מרמים עד שלא הוכח אחרת". לא נבדקו יסודית הנתונים לגבי שיעור העלמת מידע ולכן מציעים לקבל את טענתו של אברהם: "ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע ". ולדחות את הסעיף הזה כולו.
  5. הסמכת שר-הפנים לפטור בסעיף זה מגדילה את כוחו – הרב בלאו הכי – כלפי הרשויות המקומיות לתבוע מהן דברים שונים בנושאים אחרים.

סעיף 38

לפסקה (1)

לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, מוענקות הטבות במס הכנסה, בשיעור משתנה, לתושביהם של כ–180 יישובים במדינת ישראל, בעיקר באזורי הפריפריה. תנאי לקבלת ההטבה הוא היות הנישום תושב הרשות המקומית המזכה. על פי ההגדרה הקיימת בסעיף 11 האמור, "תושב" יישוב מזכה הוא מי שמרכז חייו באותו היישוב. מוצע לקבוע בסעיף 300א המוצע לפקודת העיריות, כי רק תושב רשות מקומית ששילם את תשלומי הארנונה החלים עליו, יקבל מאת הרשות המקומית אישור תושבות לצורכי מס הכנסה. במקביל, מוצע לתקן את ההגדרה "תושב" שבסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, כך שייווסף בה תנאי ולפיו "תושב" הוא מי שיש בידו אישור תושבות לצורכי הטבת מס, כמשמעותו בפקודת העיריות, מטעם היישוב המזכה.

כחריג לכלל האמור, מוצע לקבוע מצבים מיוחדים שבהם הרשות המקומית לא תימנע ממתן אישור כאמור בשל חוב ארנונה. זאת, בשל חוב ארנונה שטרם חלף המועד להגיש השגה לגביו, או שהוגשה השגה וטרם ניתנה בעניין החלטה חלוטה, וכן ממי שניתן בעניינו צו כינוס או צו לעיכוב הליכים, במסגרת הליכי פשיטת רגל. בנוסף, מוצע גם להסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, לקבוע סוגי חייבים אשר קיימת הצדקה שלא למנוע מהם אישור כאמור בשל חוב ארנונה, ועליהם לא יחולו הוראות סעיף זה.

השגות:

  1. הסמכת שר-הפנים לפטור גם בסעיף זה מגדילה את כוחו – הרב בלאו הכי – כלפי הרשויות המקומיות לתבוע מהן דברים שונים בנושאים אחרים.
  2. כפי שאנחנו יודעים זאת איננה הפעם הראשונה בה מנסים להכניס סעיף זה לחוק ההסדרים.
    ההגדרה בפקודת המיסים הקיימת טובה ועומדת "יחיד שמרכז חייו באותו יישוב" –  אין מקום לשינוי.

לפסקה (2)

סעיף 330 לפקודת העיריות קובע פטור מתשלומי ארנונה לנכס שנהרס או ניזוק. כדי למנוע מצב של מתן פטור מארנונה לנכסים שניתן להשמישם בעלות סבירה, מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע בו כי לא יראו נכס כנכס שנהרס או ניזוק אלא אם כן לא ניתן לתקנו באופן שיאפשר שימוש סביר בו, בעלות סבירה ביחס לשוויו. כמו כן מוצע להגביל את הפטור מתשלום ארנונה לפי הסעיף האמור, לתקופה מצטברת של שלוש שנים.

השגות:

  1. נכס שנהרס וניתן לתקנו…  מי שביתם נשרף או נשטף, או כיוצא בזה, נמצאים במצב קשה ביותר, לא רק כספית.  יש לשחררם מהארנונה עד שישובו להתגורר בבית או עד שהבית יימכר לאחרים (שאיתם יש להתחיל בחיובי ארנונה לכשישקמו את הנכס).
  2. צריך לזכור כי כבר היום ישנם מקרים שנישומים הרסו מבנים עד היסוד בכדי לחסוך ארנונה שלא יכלו לעמוד בה. הרס מבנים כאלו הוא מפגע סביבתי ראשית בגלל הפסולת ושנית משום שייתכן שימוש עתידי למבנים. כדאי לזכור את מקרה מבני מפעל כיתן בית שאן שנהרסו עד היסוד והמתחם כולו הוא היום מפגע בטיחותי בשל בורות ותעלות.
  3. המילים "עלות סבירה" הן תמיד חשודות. לא ניתן לדעת מה בדיוק הסעיף קובע עד שלא נדע מי יהיה בעל הסמכות לקבוע את העלות הסבירה, והאם הוא יתייחס למצבו הפיננסי של בעל הנכס, אשר הוא לעיתים קשה במיוחד עקב הפגיעה בנכס כפי שמופיע בחוות הדעת. הניסיון שלי עם תיקים, בפרט מתחום המשפחה, מלמד שאדם עשוי להיות בעליו של נכס השווה מליונים, ובה בעת להיות חסר כל. להכריח אותו להשמיש את הנכס זה לפעמים להכריח אותו למכור בשוק גרוע וכשערך הנכס ירוד, ובכך לאבד את הסיכוי שלו להתקדם.

סעיפים 39 ו-40

חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995 (להלן – חוק העברת תשלומים), קובע את המועדים שבהם נדרשת המדינה להעביר את התשלומים, לרבות מענקים, שהיא מעבירה לרשות מקומית.

המצב שיוצר חוק העברת תשלומים, שבו נשלל שיקול דעת המדינה לגבי מועדי העברת התשלומים, עלול למנוע מהרשויות המקומיות את היכולת לעשות שימוש בכספים לצורך מתן שירותים לתושבי הרשות המקומית, ובכך לסכל את המטרה שלשמה מועברים התשלומים. כך, למשל, במקרים שבהם קיימים עיקולים על חשבונות הבנק של הרשות המקומית. במקרים אלה, דווקא גמישות במועד העברת תשלומי המדינה תאפשר לרשות המקומית לפעול להסרת העיקול קודם העברת התשלומים, ובכך למנוע את עיקול הכספים מיד עם קבלתם.

מטעמים אלה, נקבע בחוק יסודות התקציב (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשס"ד-2004, כי חוק העברת תשלומים לא יחול עד יום ט"ו בתמוז התשס"ז (1 ביולי 2007); בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007, נקבע כי החוק האמור לא יחול עד יום כ"ח בסיוון התשס"ח (1 ביולי 2008); בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה) (תיקון מס' 2), התשס"ח-2008, נקבע כי החוק האמור לא יחול עד יום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009), ובחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט-2009, נקבע כי החוק האמור לא יחול עד יום י"ט בתמוז התש"ע (1 ביולי 2010). כעת מוצע, מהטעמים האמורים לעיל, לדחות את כניסתו לתוקף כאמור, עד יום י"ד בתמוז התשע"א (1 ביולי 2015).

השגות:

  1. לקבוע בחוק, כי "הגמשת מועדי התשלומים" תיעשה רק אם יש ידיעה ברורה, ממשית ומוכחת, כי הכספים יעוקלו ולא יגיעו לרשות המקומית.
    הטעם לכבילה הזו הוא, כי ההגמשה מנוצלת ע"י הממשלה (האוצר/מ. הפנים) לעיכוב תשלומים בכלל ולאו דווקא למצבי סכנת עיקול.  הכבילה נחוצה גם על-מנת למנוע מצבי עיכוב תשלומים הנוצרים על-מנת ללחוץ על הרשות לעשות מהלכים שהממשלה דורשת מהרשות לעשות בתחומים שאין להם שום קשר למהות התשלומים.

————————————

תגובה זו היא חלק מפרויקט "ציבור, רוצה להשתתף בחוק ההסדרים" מהבלוג "ללא אליבי" בשיתוף אתר "עבודה שחורה".

עמוד הפרויקט ב"ללא אליבי": http://www.ayeletoz.com/?p=545

עמוד הפרויקט ב"עבודה שחורה": http://www.blacklabor.org/?page_id=23223

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

תגובה אחת

  1. דליה :

    נראה שמשרד האוצר המציע את החוקים הללו צריך ללמוד משהו בדמוקרטיה. נראה שהצעות החוק הללו אינן מכבדות את הדמוקרטיה. הנושא של זליגת מידע וניסיון חדירה לפרטיות מופיע במספר הצעות חוק במסגרת חוק ההסדרים, ומחזק את התחושה שעוברים את הגבול הדמוקרטי.
    גם הענקת סמכויות לשר הפנים ללא קריטריונים מוגדרים בקפידה מהווה סכנה לדמוקרטיה.
    ההליך הראוי הוא להעביר את כל החוקים הללו בחקיקה רגילה. אם הכנסת מאשרת אותם, האזרח יכבד את ההליך הדמוקרטי. להעביר דרך חוק ההסדרים חוקים הנותנים תחושה של האח הגדול, זה לא ראוי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.