חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הרעה בהטבות המס לפריפריה

נושאים כלכלה ותקציב ב 13.02.08 6:00

 משרד האוצר פרסם לאחרונה חוברת המתארת את הטבות המס לתושבי הפריפריה. יעקב לקס צלל לעומק החוברת והצליח להבין את את המשמעות האמיתית של ההטבות האלה. להלן הסקירה שלו, עם דוגמא מעשית של העיר ערד.

עיוות מרושע בשינוי "הטבות המס" בפריפריה

לאחרונה פרסמה רשות המסים באוצר חוברת בשם: קביעת קריטריונים להטבות מס ביישובים.

אם תיושמנה ההמלצות החוברת תגרם הרעה כללית במצב היחסי של תושבי הספר לעומת תושבי הגלעין.

בהמלצות יש אמנם הכללה של תושבים נוספים שיקבלו הטבות מס, אולם במצבם של מקבלי ההטבות דהיום תחול הרעה.

יישום ההמלצות בישובים הנהנים כיום מהטבות מס ושמצב תושביהן יורע, יביא לנטישה של תושבים מבוססים שתשלומי המסים שלהם יעלו.  התוצאה ההכרחית תהיה החלשה נוספת של יישובי הספר שייעשו מקומות של עניים שאינם יכולים לקיים רמת שרותים בשל החלשת בסיס המיסוי והגדלת שיעור הנזקקים לשרותי רווחה וכיו"ב.

בהמלצות יש עיוות חמור לרעת תושבי הספר הרחוק.

בהמלצות יש תשלום מס-שפתיים לעידוד המעבר אל הספר, אולם רוח הדברים – המעידה על דעתם של כותבי המסמך – נמצאת בפיסקה הבאה (עמ' 7):

ראוי לציין כי מגמת התכנון בישראל, בטווח בינוני-ארוך, היא פיתוח אורבאני, בניה רוויה וחיזוק מרכזי ערים. לפיכך, הענקת הטבות לישובים בפריפריה עלולה לעמוד בסתירה עם מדיניות זו.

בהמשך החוברת ניתן למצוא "הצדקות" לדברים.

כפי שכבר נכתב ופורסם גם בעיתונות, באה קביעת אמות המידה האחידות בתגובה לבג"ץ ונועדה בעיקר ליצירת שיטה אחידה ולמניעת אפלייה בין ישובים.

מהחוברת, עמ' 1:

במהלך עבודת הוועדה גובשו עקרונות על פיהם הטבות המס תינתנה לתושבי קבע בישובים שיענו על התנאים הבסיסיים, כגון המצאות באזורי הפריפריה, וגם יצברו מספיק "נקודות זכאות" לפי שלושה קריטריונים מרכזיים: מצב כלכלי- חברתי, ריחוק מעיר גדולה וקרבה לגבול"

ה"נהנים" העיקריים מקביעת אמות המידה האחידות יהיו ישובים ערביים, אשר למרות הימצאותם בספר ("פריפריה"), לא נכללו ברשימות שפורסמו מפעם לפעם ושהיו מוטות פוליטית לפי צרכי הממשלות המתחלפות.

אולם האוצר כמנהגו, כשעוסק במיסוי של מי שאינם חברי מועדון-העשירים-העליון, טרח לחשב את הקריטריונים כך שסך העלות התקציבית לא ישתנה.  ובתרגום מ"כלכלית" לעברית, מתחו את השמיכה כך שנעשתה דקה ותחמם פחות.  מי שהיה זכאי להטבות עד-כה יקבל פחות, על-מנת שמקופחים נוספים יקבלו גם הם "משהו". עמ' 3:

תישמר מסגרת העלות התקציבית הקיימת תוך שינוי בהתחלקות ההטבה בין היישובים: הכנסת ישובים חדשים, הוצאת חלק מהישובים הזכאים להטבות על פי הדין הקיים כיום, ושינוי היקף ההטבות לישובים שמקבלים הטבות מס כיום וימשיכו לקבלן גם לפי המודל המוצע.

מעיון בחוברת הנ"ל עולים לפחות שני עיוותים:

1. המצב הכלכלי-חברתי נקבע לפי המדד הכלכלי-חברתי שלא עודכן שנים אחדות ושעקרונית נקבע רק במפקדים.

2. העיוות הגדול נמצא בקריטריון "המרחק מעיר גדולה", שנקרא שם גם "קריטריון דמוגרפי-גיאוגרפי. עמ' 10:מדידת קריטריון דמוגרפי גיאוגרפי.

הפרמטר הנבחר הוא ריחוק מ"מרכז" – לצורך המדידה, מרכז ייחשב כיישוב בעל גודל אוכלוסיה של 45,000 ומעלה, עפ"י מפקד האוכלוסין (למ"ס) מעודכן.

ישוב זכאי לניקוד על פי מרחק מינימאלי מריכוז אוכלוסיה. רק ישוב הנמצא במרחק של למעלה מ- 10 ק"מ מריכוז אוכלוסיה יקבל ניקוד, כאשר כל ק"מ נוסף עד ל- 15 ק"מ יזכה ב- 5 נקודות, וכל ק"מ נוסף מעל 15 ק"מ יזכה ב- 10 נקודות.

הניקוד הכולל בפרמטר זה לא יעלה על 100 נקודות.
המרחק הנו המרחק האווירי בין מרכזי הישובים (לפי נקודות ציון שמתפרסמות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

משמעות הדברים שקריטריון המרחק חדל להשפיע במרחק של 22.5 ק"מ ממרכז עירוני, זה עיוות שהדעת (לפחות של מי שגר במרחק) אינה יכולה לשאת, זה עיוות שמקפח את ערד, דימונה, ירוחם, מצפה-רמון וישובים בדויים (מוכרים ולא מוכרים) ו"מעביר" אותם למדרגות מיסוי נחותות.

להלן משהו מיוחד לנו בערד:

מדידה פרימיטיבית שעשיתי הראתה שהמרחק בין מרכז באר-שבע למרכז ערד הוא 40 ק"מ, כלומר הניקוד הנגזר צריך להיות:

0   – 10  ק"מ מב"ש – 0     נקודות

10 – 15  ק"מ מב"ש – 25   נקודות

15 – 40  ק"מ מב"ש – 250 נקודות

סה"כ                        275 נקודות

ובשקלול ל 40% כמוצע שם –  110 נקודות

ובתוספת 40% מ-20 הנקודות כמגיע בשקלול החברתי כלכלי  – 118 נקודות. 

לעומת 48 נקודות שאנחנו זכאים להן מתוקף מגבלת ה-100 הנ"ל.

התוצאה, לפי המובאה הבאה מאותו מקור:

7.8     ההטבות תינתנה בצורה של זיכוי ממס (ראה דיון להלן) כשיעור מההכנסה ברוטו, המוגבלת בתקרה:

יישובים זכאים יחולקו כאמור ל 3- מסלולי הטבות:

תנאיי ההטבה

ניקוד נדרש (שקלול של שלושת הקריטריונים) 

מסלול

זיכוי בשיעור של 7% מההכנסה ברוטו, עד לתקרה 103,200 ₪ לשנה

מ- 20.0 עד 62.5 נקודות

מסלול 1

זיכוי של 10% , עד לתקרה 118,200 ₪ לשנה;

מ- 62.5 עד 70.0 נקודות

מסלול 2

זיכוי של 12% , עד לתקרה 180,000 ₪ לשנה.

מ- 70.0 עד 100 נקודות

מסלול 3

מכל אלה עולה שאנחנו זכאים להיות במסלול 3. אבל אנחנו מוצאים את ערד במסלול 1. כלומר, מי שהברוטו שלו עולה על 8,600 ₪ לחודש עובר את התקרה.

 

 

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

7 תגובות

  1. k_zvi :

    אושר בטרומית: הטבות במס לבאר שבע ויישובי הנגב
    קישור :
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3506310,00.html

  2. לקסי :

    שלום k_zvi,
    אושר בטרומית, כץ "עשה את היומית" בפרסום עצמי, סביר שהיה כאן מארב הצבעה.
    לא מאמין שיעבור שלוש קריאות. אבל
    בוא נקווה, מה עוד נשאר לנו זולת התקוה, שזה ההמנון הלאומי?

  3. דני בלוך :

    אצלינו תמיד שמים את העגלה לפני הסוסים. קודם צריך לקבוע עיקרון – למה צריך לתת הקלות מס בפריפריה? התשובה היא כדי להקל על תושביהן בשל הוצאות נוספות הנובעות מן המרחק מן המרכז ואשר אינן קיימות במרכז – נגישות לשרותים חיוניים, תעסוקה, קשר עם המשפחה במרכז וכיו"ב ומזה נגזרת ההטבה. נושא נוסף הוא הקלות ליושבים בקווי העימות בגלל צורכי הביטחון. אחרי שקבענו העיקרון ניישם אותו בכל יישוב העונה על הקריטריונים.

  4. נדב פרץ :

    כתושב הפריפריה, אני די קרוע.
    מצד אחד, מסכים שהפריפריה זקוקה להטבות מס.
    מצד שני, קורה כאן מקרה נדיר שבו אני מסכים עם משרד האוצר – אורבניזציה היא פשוט צעד הכרחי בישראל.
    התשובה, לטעמי, היא במדיניות מושכלת מאוד שתתגמל חיזוק ואורבניזציה של ישובים קיימים, אבל לא תתגמל הקמה של ישובים חדשים או התפרסות של ישובים קיימים.

  5. לקסי :

    לדני ולנדב,
    1. שטחים פתוחים
    אלה דרושים בעיקר בסמיכות לריכוזי הבטון שבגלעין. הם דרושים למי שידו אינה משגת לקנות את הג'יפ האחרון שיצא ואת כמויות הדלק שהוא שורף. הם נחוצים למי שיציאה ממדבר הבטון לראות נוף פתוח תהיה להם ענין של חצי שעה מהבית, בגחעין, לא בספר. שם יש שטחים פתוחים למכביר.
    (עניין הקמה או אי הקמה של ישובים חדשים הוא עניין לדיון נפרד, אומר רק שהמאמצים של חברינו הירוקים נגד ישוב חדש בספר או נגד חוות בודדים במדבר הם הרבה יותר נמרצים מאלה שהם משקיעים נגד "חדרה הירוקה", "גני יער", "גבעת האירוסים" וכיוצא באלה משמידי נכסי טבע).
    גם בענין זה, נדב, אל תמהר להסכים עם "קלקלני" האוצר, אלה יקלטו כל רוח תקשורתית כדי לקדם את מטרתם העיקרית שהיא העברת אמצעים מחלשים ומוחלשים לחזקים ותקיפים.
    2. למה דרושים קני מידה שונים בין גלעין לספר?
    במחקר שעשה ד"ר דוד מישאלי על אי השוויון המרחבי הוא מצא – בנתוני 1994 – שהשקל של תל-אביב שוה 68 אגורות (או 62?) במרכז ספיר. מאז המצב לא השתפר. הקלות מס אינן התשובה המלאה לתיקון זה. במציאות שלנו הן התשובה היחידה.

  6. איתי :

    לקסי נדמה שגם אתה תסכים עם נדב שחשוב יותר להשקיע בתושבי ערד ומצפה מאשר בחוות בודדים.

  7. נדב פרץ :

    א. אני לא מתבייש להסכים עם משרד האוצר לפעמים. זה פשוט קורה לעתים נדירות.
    ב. יש כאן שתי מטרות שעלולות בקלות להיות סותרות – מצד אחד שוויון לפריפריה, מצד שני תמיכה באורבניזציה. כלומר – לעזור לתושבי ערד (ורביבים) לסגור את הפער מהפריפריה, מצד שני לדאוג שהתקציבים האלו לא יגיעו לישובים חדשים (או לשכונות חדשות בישובים קיימים)

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.