חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"פריפריה" לעומת "מרכז" – סיפור אישי

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות ב 6.10.10 6:07

היום – ב', 5 באוקטובר 2010, ראיתי את "בין מרכז לפריפריה", הודעה לעיתונות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  ראיתי וחשבתי על המחר שלי, המחר הלא הוירטואלי, האמיתי
מאת: יעקב לקס

חברי מהמערכת, א.א. שלח בדוא"ל את זה:

קראתי ונזכרתי בהבט האחר של תושב הספר*, הבט מחיר המרחק, מחיר שאינו נמדד בלמ"ס.

אז להלן מה שאעשה מחר, ג' – 6 באוקטובר 2010.
מחר בעשר אני צריך לעשות בדיקה פשוטה למדי בקופת חולים….  בבאר-שבע.
בדרכי לבאר-שבע אקח את נכדתי שצריכה להירשם לבחינות בגרות….  בבאר-שבע.
אחרי הבדיקה שלי אסע למכון בדיקות רישוי למכונית, הקרוב ביותר לביתי….  בבאר-שבע.
מרחק הנסיעה – 50 ק"מ לכל כוון.
לולי הטסט היינו נוסעים באוטובוס ואז הבדיקה של 10 הדקות + עשר דקות רישום והמתנה היתה אורכת ארבע שעות.

__________________
* המונחים "מרכז" ו"פריפריה" הם מונחים טעונים.  אני מעדיף את המונחים המקצועיים של חקר האיזור: גלעין=core, וספר, אכן=periphery.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

3 תגובות

  1. איתי :

    לאחר שתחזור מן המסע ותנוח:

    לא גילית לקורא שאינו "מהמשפחה" שאתה גר בערד.
    לנתונים שהבאת יש משמעות שונה לגמרי אם אתה גר ביישוב קטן/גדול וכמובן בהתאם למרחק מבאר שבע. לו אותו טקסט בדיוק היה נכתב ע"י תושב עומר הייתי מניד ראש אבל העובדה שאין בעיר ערד שירותי רפואה בסיסיים היא מקוממת.

    הדבר העיקרי שמפריע לי במדד "מחיר המרחק" החביב עליך הוא שהוא מניח גזרה שווה בין מי שבחר לגור בספר משיקולי איכות חיים ומי שנזרק לספר (עולי שנות החמישים) או נדחק לספר / תקוע בספר בניגוד לרצונו בגלל עלות המגורים במרכז.

    קח לדוגמה שני אנשים הגרים במרחק שעה מבית חולים קרוב – אחד בצמוד קרקע במצפה בגליל, השני בבלוק בעיר פיתוח בגליל או ביישוב ערבי.

    ברור שאין למדינה יכולת לפרוס בתי חולים כך שכל אזרח ואזרח יגור ברדיוס 15 דקות נסיעה מבית חולים. לכן, מי שבוחר להתרחק מהמולת המרכז כדי לגור "בתוך הטבע" בצמוד קרקע במחיר סביר צריך להבין שהיתרונות האלה באים עם חסרונות ואין לו זכות מוסרית לדרוש מהמדינה אפלייה מתקנת ( כדוגמת הטבות מס, או תקצוב נוסף לחינוך) או להתבכיין שהוא צריך לנסוע שעה כשלילד עולה החום באמצע הלילה.

    הבעיה האמיתית היא הפער בין העשירונים התחתונים בספר לעשירונים התחתונים במרכז, שסיכויי היציאה שלהם מהבוץ גדולים יותר. הנושא הזה עלה בשיחות עם חניכים בחוג יוצאי אתיופיה שהדרכתי.

    לצערי, חלק נכבד מסל האמצעים שמיועדים ל"צמצום פערים בין מרכז לפריפריה" עוזרים הרבה יותר לאנשים האמידים בספר. לעיתים קרובות זה נעשה תחת הנימוק שחשוב למשוך לספר/להשאיר בספר אוכלוסיה חזקה (שגם מייצרת עבודה לעוד אנשים) ושבלי ההטבות הללו לא יהיה היישובים בספר יתמוטטו חברתית וכלכלית. במלים בוטות – אם אתה ציוני וההתיישבות בספר חשובה לך, אתה צריך לתמוך בהטבות יתר לאנשים אמידים בספר.

    כשאני שומע את השיח הזה, קשה לי להסכים. מה לעשות וזה מזכיר קצת (כמובן בקנה מידה קטן ועם הרבה פחות כוח) את הדרישות והאיומים המרומזים של המעסיקים הגדולים במשק כמו אלה למשל http://www.blacklabor.org/?p=20817

  2. לקסי :

    השלמות והתלבטויות

    במחקר שהייתי בין יוזמיו בחנו את השפעת המרחק מהגלעין על משתנים כלכליים שונים בין כל המועצות האזוריות בארץ.
    המוטו של התוצאות היה: "מי שגר באיזור אחר בעצם משתייך לעשירון אחר". הנתון להשוואה בין מ.א. ערבה תיכונה לבין מ.א. אונו היה מקדם 0.68. השקל של "אונו" (כפר אז"ר, ליד אוניברסיטת בר-אילן) היה שוה 68 אגורות במרכז ספיר.
    המחקר נעשה על נתוני 1994, מאז אי-השוויון המרחבי לא קטן.
    המשמעות היא שעשירון 5 (לדוגמה לא בדוקה) בערד הוא כמו עשירון 3 בתל-אביב.
    האמצעי העיקרי ל"צמצום פערים" נותר מנגנון מס-הכנסה שעוזר יותר למי שהכנסתו גדולה ומגדיל פערים בישובי הספר.
    מנגנון תיקון אחר – מענקי האיזון לרשויות המקומיות – נוון כמעט לגמרי ב"חסדי" נתניהו א' ונתניהו ב' (ראה"מ I ושר האוצר אצל שרון, בהתאמה).
    הרעה נוספת – הפעם רק לרעת הספר בדרום הוא ייקור המים (ועל כך פירטתי בעבר).

    עניין חיזוק החזקים בישובי הספר.
    כאן יש דילמה אמיתית בין המצב הנשאף – שבו הכלל (באמצעות הממשלה) דואג לחיות (viability) של התושבים והישובים בספר, זאת ע"י הפניית תעשיות יוצרות עבודה ופרנסה – לבין המצב הקיים שבו התחרות הבלתי שוה הזו מופלת על ישובי הספר. ומכיוון שהכלל אינו דואג ליצירת מקומות עבודה נותרו רק העשירים המקומיים, שגם מוכנים להפעיל את עסקיהם בספר, היחידים שיכולים לעזור.
    במצב היום בערד יציאת מספר קטן של משפחות עלולה "ליבש" את הישוב. מלה לטובת אותן משפחות היא שרובן אינו מתנהג בניקור עינים.

  3. איתי :

    איפה התגוררו עורכי המחקר?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.