חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הנשיא אובמה מציג: התכנית להרס כדור הארץ

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 6.10.10 6:10

איתמר כהן מראה איך עבודות יזומות שנועדו להרחיב את הפעילות הכלכלית עלולות להחריב את הסביבה. בקרוב אצלנו?

למה החליט האיש שמנהיג את הכלכלה הגדולה בעולם להוציא 50 מיליארד דולר על תכנית אנטי-סביבתית?

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מקדם בימים אלה תכנית ל"עבודות יזומות" בשווי 50 מיליארד דולר, במטרה לחלץ את הכלכלה האמריקאית מהמיתון.

50 מיליארד דולר זה סכום נכבד, אפילו בקנה מידה אמריקאי. במה בחר אובמה להשקיע את הסכום הזה? בבתי ספר? במחקר רפואי? בפיתוח טכנולוגיות להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, כמו שמש ורוח?

לא. אובמה החליט לבזבז 50 מיליארד דולר על תכנית תמריצים, שעיקרה הוא – סלילת כבישים באורך 240,000 ק"מ. אובמה התגאה בכך, שמדובר במרחק ש"מספיק כדי להקיף את כדור הארץ שש פעמים". הבעייה היא, ש-240,000 ק"מ של כבישים מאפשרים גם להחריב עוד קצת את כדור הארץ.

דצ"כ עד"ש באח"ב

עודף השימוש במכונית הפרטית גורם ל"שבע מכות מצרים":

  • זיהום אוויר, שגורם לתחלואה ולתמותה.
  • תאונות דרכים.
  • פקקים, שגורמים לאובדן שעות עבודה.
  • רעש, שגורם לפגיעה באיכות החיים ואף בבריאות הציבור.
  • כבישים, ובעיקר מחלפים, זוללים שטחים אדירים. כל מחלף מיותר גוזל שטח עצום, בסדר גודל של קמ"ר או יותר, שהיה יכול לשמש למטרות אחרות, מועילות יותר – אם כשמורת טבע, ואם לצורך בנייה למגורים.
  • המים שנשטפים מכבישים מכילים חומרים רעילים ומסוכנים – שמחלחלים ומזהמים מקורות מים.
  • עודף השימוש ברכב הפרטי – שבא על חשבון ההליכה ברגל והרכיבה באופניים – גורם לעלייה משמעותית בכמות הסובלים מעודף משקל ומחוסר בפעילות גופנית.

כל אלה, הם בעיה לא רק של האמריקאים. שנת 2010 הוכרזה ע"י האו"ם כ"שנת המגוון הביולוגי" – השנה המוקדשת לשיפור השמירה על בעלי החיים והצמחיה, שחשובים כל כך להמשך קיומו של המין האנושי – שכן, מהם אנו מפיקים את רוב המזון והתרופות שלנו. סלילת 240,000 ק"מ כבישים פירושה אובדן עצום של שטחי חקלאות, שמורות טבע ושטחים פתוחים – וכתוצאה מכך פגיעה משמעותית במגוון הביולגי העולמי.

עודף השימוש במכוניות פרטיות הוא גם אחד הגורמים העיקריים לפליטת גזי חממה ולהתחממות כדור הארץ.

אפשר גם אחרת

בסכומים פעוטים בהרבה מ-50 מיליארד דולר, אפשר לעודד תחליפים זולים, יעילים ונקיים, שיקטינו את השימוש ברכב הפרטי. למשל:

  • לעודד ולתמרץ עבודה מרחוק: בעולם הטכנולוגי של היום, עובדים רבים יכולים לעבוד לפחות יום בשבוע מהבית – ולחסוך כמות עצומה של נסיעות.
  • לעודד שיתוף נסיעות – לדוגמא, מתן פטור מתשלום בכבישי אגרה למכוניות שיש בהן 4 נוסעים ומעלה.
  • להקים שבילי אופניים ולעודד את ההליכה ברגל
  • לשפר את התחבורה הציבורית: ערים שונות בעולם – הדוגמא המפורסמת ביותר היא קוריטיבה שבברזיל – הצליחו לשפר פלאים את התחבורה הציבורית בהן באמצעים זולים, פשוטים וישימים.

מכורים לנפט

האירוניה העצובה בכל הסיפור היא, שאובמה נחשב לנשיא "סוציאל דמוקרט", ובעל מודעות סביבתית. אלא ששוב מתברר, שבאמריקה כמו באמריקה, הנשיא מחוייב קודם כל לאינטרסים של בעלי ההון ושל תאגידי הנפט, ורק אחר כך לאינטרסים של הציבור האמריקאי ושל כלל האנושות.

ההשפעה שלנו על הנעשה בארה"ב קטנה מאוד, אבל כדאי לפעול, כדי שלפחות בישראל תאומץ מדיניות שטובה יותר לבריאות, לרווחה ולסביבה של כלל הציבור.

להצטרפות ל"מגמה ירוקה"

תודה ליעל, רונה, אורן ואורית על עזרתם בהכנת הטור.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

12 תגובות

  1. א. קוריאל :

    קראתי את הכתבה ב-דהמרקר ולא ברור אם זה חידוש כבישים ישנים, או סלילת כבישים חדשים – ויש הבדל גדול בין שני הדברים. חוץ מזה גם מתוכננת סלילה של 6,400 ק"מ של מסילות ברזל ותמריצים למחקר ולפיתוח.
    צריך להיזהר לפני שתוקפים.

  2. ק. טוכולסקי :

    יותר משהמאמר הזה מעיד על אובמה הוא מעיד על התפיסה העגומה והפלגנית של השמאל בארץ ואולי האמת גם בארצות הברית. זאת בדיוק המגמה שהביא את ראלף ניידר ב-2000 לסכל במו שברי האחוזים שקיבל את בחירתו של אל גור לנשיא. כמה נקודות למחשבה:

    א. אובמה אינו לא היה ולא יהיה ס"ד. מכסימום ליבראל שמאלי. הוא גם חי במציאות מסוימת לא אירופאית במיוחד במדינה שבניגוד למדינות בצפון אירופה, תפיסות ירוקות אינן ממש נחלת הציבור הרחב.

    ב. אובמה כן משקיע באנרגיה מתחדשת, כן משקיע במסילות רכבת ובהפיכתה של הרכבת למודרנית, כן משקיע בהסברה וחינוך לאיכות סביבה.

    ג. כמה מתוך אותם 150,000 מייל כבישים יהיו חדשים וכמה מתוכם יהיו השקעה בשיקום תשתיות שהוזנחנו בשל מחסור בכסף של השלטון הפדראלי והמדינתי בארצות הברית?

    אם אובמה שמוצג פה כאויב העם והמהפכה יוחלף מחר בנשיא אחר, סיבר להניח שהנשיא הבא לא יהיה ירוק במיוחד אלא רפובליקני. התפיסה של הרפובליקנים בנושאים ירוקים תגרום לכל מי שעכשיו חובט באובמה להתגעגע מאוד. ארצות הברית אינה ישראל ואינה שבדיה, השיטה הפוליטית בה שונה, שם אי אפשר להצביע הכי שמאלה ולקוות להשפעה. כי השיטה מאפשרת בחירה ריאלית בין שתי מפלגות.
    במקום להתבכיין על אובמה, במקום לכתוב מאמר שבמקרה הטוב לא ישפיע בכלל ובמקרה הרע יגרום לאיזה 2 ישראלים ירוקים עם אזרחות אמריקנית להצביע במעטפה בבחירות לקונגרס לרפובליקנים בשביל להעניש את אובמה אויב הסביבה, כדאי לחשוב על שינוי בדפוס ההרסני והבכייני של טהרנות ופיצול בשמאל.

  3. איתמר כהן :

    טוכולסקי,
    1. אובמה לא עומד לבחירה בישראל, כידוע.
    2. לטור הזה אין שום השפעה – חיובית או שלילית – על כוחו של אובמה. מטרתו היא להעלות את המודעות לבעיות סביבתיות, ולהשלכותיהן הנרחבות גם על כלכלה וחברה.
    3. אם תעקוב, ולו מעט, אחרי פעילותי, תגלה, שהדבר האחרון שאפשר לומר עלי הוא, שאני עוסק ב"טהרנות ובפיצול בשמאל". בניגוד לנוהג הרווח פה באתר, אני ממעט להיכנס לויכוחים פנימיים עם פעילים אחרים, ופועל בעיקר כלפי חוץ, כדי להפיץ את הבשורה לקהלים חדשים.

  4. איתי :

    ומה עם זה?
    http://money.cnn.com/2010/01/08/news/economy/green_manufacturing_jobs/index.htm

  5. עודד גלעד :

    תודה איתמר על המידע החשוב.
    ושוב כדאי להיזכר בבדיחה של האו"ם, שכל מה שיש לאל ידו לעשות הוא להכריז על שנת מגוון המינים, ואף לא סמכות ביצועית אחת להגן על המינים בפועל.
    כל עוד האו"ם פועל על תקציב סמלי של פחות מ- 50 מליארד דולר שנתי (כתקציב ממשלת ישראל הקטנטנה), מי שישלוט בממשלות העולם – וגם בארה"ב – לא יהיו האזרחים של המדינות (באמצעות הממשלות המקומיות) אלא הצרכנים של העולם (באמצעות התאגידים העולמיים).

    וטוכולסקי, אני באמת ממליץ לך על היכרות טובה יותר עם פעילותו הברוכה של איתמר.

  6. ק. טוכולסקי :

    אני מכיר את איתמר ולכן הייתי מופתע מרוח המאמר. אני חוש שזה קשור בציפיות המוגזמות מאובמה ליבראל אבל ממש לא ס"ד.
    אובמה מבצע רפורמות כולל בנוגע לנושאי הסביבה ככל שהוא יכול במגבלות המערכת האמריקנית. החשיבה הביקורתית ברוח המאמר מזכירה לי יותר מדי את מה שהיבא לראלף ניידר בבחירות 2000, מספיק קולות בכדי לאפשר את עלייתו של בוש לשלטון במקום אל גור.

    מישהו חושב שזה היה טוב?

  7. איתי :

    הציפיות בשמיים, פעולה במסגרת מגבלות – הכל נכון.

    לכן ההמלצה להתחיל לראות גם את חצי הכוס המלאה (אפילו אם זה רק שליש או רבע) בהינתן שהאלטרנטיבה גרועה יותר, רלוונטית גם לדיון שלנו בפוליטיקאים ישראלים (ביחימוביץ' למשל) ואפילו בעיתונות הישראלית (דה מרקר למשל).

  8. דקל-דוד עוזר :

    אובמה הוא ריאליסוציאליברל

    אובמה הוא הפנים של שיטה כלכלית חדשה (שאני חייב לציין שאני מאמין בה) והיא שילוב של ריאליזם עם סוציאל-ליברליזם.
    התיאוריה הזאת, בניגוד לסוציאליסטים והקפיטליסטים, מאמינה במדעי החברה, לרבות בתורת המשחקים, פסיכולוגיה יישומית וסוציולוגיה חברתית, ונותנת להם משקל בתחום הריאליסטי, ואינה מאמינה בקסמים או אמונות שווא כמו "אלוהים", "גורל" או "היד הנעלמה" (שלוש מילים שמשמעותן זהה).
    הריאלזם נותן את הדרך, הליברליזם נותן את האמונה בחופש האנושי והצורך לספק לאדם חופש ואושר, והסוציאליות נותנת את המטרה והתקווה שאפשר לשפר ולבנות חברה טובה יותר.

    אי אפשר ביום אחד לשנות את העולם וכל הכבוד לאובמה – אחד האנשים החשובים בהיסטוריה של כדור הארץ.

  9. ק. טוכולסקי :

    איתי הבחירה שלי היא שקלול של הכי שמאלה וריאלי, בארצות הברית אובמה בתפקיד נשיא הוא הכי שמאלה והכי ריאלי.

    בארץ אפשר לבחור מרצ, חדש, עבודה, אפשר להעריץ את יחימוביץ, חנין, גלאון אבל בניגוד למצב בארצות הברית הנובע מהשיטה הפוליטית שם, מנהיגנו הפוטנצילאים בארץ לא מבינים מה הם צריכים לעשות בשביל לממש את הפוטנציאל. מה שמתאים לארצות הברית ומחייב הסתפקות במועט, שונה בישראל ומאפשר לשאוף ליותר.

  10. איתמר כהן :

    www.ofanan.com

    חברים,
    מטרת הטור – כמו כל פעילותי – היא לפנות בעיקר אל האנשים שלא מודעים, ו"לדחוף" להם את המסר הס"ד והסביבתי בתוך עטיפות מושכות (כספי, אובמה, משפחת עופר…). ואמנם, הטור הזהה ב'דה מארקר' קודם לדף הבית, ולטעמי משיג את האפקט הרצוי.
    העובדה שכאן בע"ש יש יותר ביקורת על הטור, אומרת לטעמי משהו חיובי מאוד על הקוראים של ע"ש, שאותם הרבה יותר קשה "לסבן" בכותרות פופוליסטיות.
    טוכולסקי, בפרט הביקורת שלך מתקבלת באהבה ובהערכה. יש לי הרבה מה ללמוד ממך – בוא נגיד שאני ס"ד "אינטואיטיבי", והידע שלי על מה זה בכלל ס"ד מחוץ לישראל מאוד חסר.
    בהצלחה לכולנו בהמשך הפצת המסר הסביבתי והס"ד 🙂

  11. איתי :

    טוכולסקי,

    עיקרון האיזון בין רצוי לריאלי חשוב ביותר. הויכוחים הבלתי נגמרים פה (ובמקומות אחרים, גם בימין האידיאולוגי וגם אצל הדתיים) הם על מיקומה של הנקודה הזו.

    הבחירה המאוזנת שלך היא מפלגת חלומות יהודית ערבית שממזגת לתוכה את חד"ש, חלקים ממרצ,
    שרידי הס"ד בעבודה, פלוס האנרגיות הרעננות של רסיסי הירוקה ומימד.

    האם זה שמאלה? בוודאי, כי בממוצע מקבלים משהו שנמצא שמאלה למרצ, מדינית וכלכלית.

    האם זה ריאלי*? אני בספק

    מצד שני גם הרעיון שאובמה יהיה נשיא נראה פעם הזוי לגמרי, אז לך תדע.

    * ריאלי כחלופה שלטונית או אפילו כלווין משמאל למפלגת השלטון ("לינקה-ישראל", עם הערבים בתפקיד מזרח גרמנים) עם מס' מנדטים גדול מסך המנדטים של חלקי הרשימה כיום (שזה בערך 8).

  12. ק. טוכולסקי :

    איתי לשלטון לא מגיעים ביום אחד. גפ הס"ד התחילו מחברי פרלמנט בודדים וצמחו.
    כמו שהצעתי בדיון המקביל במאמר הכותרת, יש עוד כמה אלטרנטיבות. מערך חדש בין העבודה, מרצ והירוקה מימד יכול לפנות ובהצלחה לקולות השמאל מרכז אבודים ולהיות אלטרנטיבה שלטונית שגם תנקז את היותר רדיקלים לחד"ש ואז יהיו לנו מפלגת שמאל מרכז גדולה ומפלגת שמאל שתוכל להיות שותפה בקואליציות שלה.
    מה שדי ברור הוא שבמצב הנוכחי מרצ מתקרבת לנקודת האל חזור של הפיכתה לעבר, הירוקה מימד עורכת מפקד שיגמר בבזבוז של מנדט או מנדט וחצי והעבודה בסקרים עומדת על 8 מנדטים ואילו קדימה שהיא לא מפלגת שמאל אלא מפלגת מרכז ימין שגונבת את קולות השמאל מרכז מתחזקת.

    לנושא המאמר, בארצות הברית בניגוד לישראל הצבעה למפלגה של 3% היא בזבוז קולות. זה הכל, לכן בישראל אתה יכול להרשות לעצמך להצביע למפלגה קטנה כל עוד יש לה סיכוי ריאלי לעבור את אחוז החסימה והיא חלק מגוש ולעומת זאת בארצות הברית זה חסר טעם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.